פיתוח הון אנושי בהנדסה: לשלב בעלי יכולות מתמטיות ממקצועות המח"ר בעולם ההייטק
מאת:
חיים חביב, 25.5.18, 13:40
לא פחות מ-20 אלף מאמרים אקדמיים פורסמו בשנה האחרונה מאיראן, מתוכם מספר המאמרים, שהתפרסמו במגזינים מקצועיים מובילים, זהה לישראל. כמות הציטוטים האקדמיים מערב הסעודית בתחום המתמטיקה זהה לכמות מישראל. יש לעודד מוסדות אקדמיים לפתח תכניות, שתענקנה הכשרה במתמטיקה במגוון תחומי לימוד. אין סיבה, שמשפטן בעל יכולות מתמטיות לא יוכל להשתלב בתעשיית הייטק הישראלית.
הכנס השנתי, שקיימה אתמול
מכללת אפקה להנדסה בתל אביב, עסק בדרישות ממהנדסים בעולם החדש העובר תמורות מהותיות, בכישורים החיוניים ובדרכים להבטיח את התאמת האקדמיה ואת חווית הלימוד לצרכי ההכשרה.
היה זה אירוע להחלפת דעות, לשבירת מוסכמות ולחשיבה מחוץ לקופסא, והייתה זו הזדמנות למפגש פתוח (נדיר) של בכירי המערכות השונות בארץ האמונות על הכשרת מהנדסים למשק ולתעשייה הישראלית בהם בכירי התעשייה, צה"ל, מערכת החינוך והאקדמיה.
פרופ'
יפה זילברשץ, (בתמונה משמאל), יו"ר הות"ת (הועדה לתכנון ותקצוב): "נעודד מוסדות אקדמיים, שייפתחו תכניות לימוד, שתענקנה הכשרה במתמטיקה במקביל לתחומי לימוד נוספים ולא רק בהנדסה ומדעים.
יכול להיות, למשל, משפטן או בוגר פסיכולוגיה, שיהיו לו יכולות מתמטיות גבוהות לצד התחום שלמד, ואין כל סיבה, שאנשים כאלה לא יוכלו גם הם להשתלב בהייטק הישראלי.
בפורום בנושא הכשרה למקצועות ההייטק שאלנו מעסיקים מה הם מחפשים מעובדים המשתלבים בארגון. מרביתם ציינו, שאינם משוכנעים, שהם זקוקים לכל החבילה של הנדסה, מדעי המחשב ומקצועות נוספים, שהאקדמיה מעניקה, אלא מעוניינים באנשים בעלי יכולות מתמטיות גבוהות, שיגיעו אליהם עם הבסיס הנדרש.
המהלך הזה אינו בא על חשבון חיזוק לימודי המדעים והטכנולוגיה אלא מהווה מהלך מקביל. אני חושבת, שאם יש צמא כל כך גדול בשוק לאנשים כאלה יש מקום לתכנית כזו. אנו מאמינים, שלא צריך רק לחשוב על מהנדס ולתת לו כישורים נוספים אלא לחשוב איך אלה, שלא למדו הנדסה ומגיעים ממקצועות אחרים, יכולים להיות חלק ממארג ההייטק".
פרופ'
עמי מויאל, (בתמונה למעלה), נשיא
מכללת אפקה להנדסה: "עבור מהנדסים, שמצטרפים היום לתעשיית ההייטק, 'כישורים רכים' הם חיוניים, מעבר להתמחות הדיסציפלינרית, וכבר אין מחלוקת בדבר הצורך בהם.
אחד מתפקידיה העיקריים של האקדמיה הוא להכשיר את ההון האנושי הלאומי, ולכן עליהם להיכלל במסגרת הלימודים האקדמיים ובכך להביא לשיפור הלמידה והתוצרים היוצאים מהאקדמיה. שינוי זה דורש הסכמה, היערכות והתאמה של כל הגופים בשרשרת חינוך המהנדסים".
פרופ' פרץ לביא, (בתמונה משמאל, יח"צ דוברות הטכניון),
נשיא הטכניון: "המדינות באזורנו עוברות תהליך של צמיחה ניכרת בתחומי המדעים והטכנולוגיה. לא פחות מ-20 אלף מאמרים אקדמיים פורסמו בשנה האחרונה מ
איראן, מתוכם מספר המאמרים, שהתפרסמו במגזינים מקצועיים מובילים, זהה לישראל.
גם ב
טורקיה יש שינוי מרשים דומה, והמדינה המרשימה מכולם היא
ערב הסעודית. כך לדוגמא, כמות הציטוטים האקדמיים משם בתחום המתמטיקה זהה לכמות מישראל, זאת למרות, שאנו יודעים, שהם 'קונים' את החוקרים המצטיינים ומושכים אותם אליהם.
קצב ההתקדמות של הטכנולוגיה מטורף ו
אנו לא מצליחים להדביק את הקצב. עלינו לתת את הדעת לכך, במיוחד בהתחשב בכך, שהשכנים שלנו הבינו, שהשכלה גבוהה היא ערך לאומי מהמעלה הראשונה.
אין ספק, שצריך לבחון מה הכישורים של מהנדס וכל עובד יזדקק להם בהמשך המאה 21. מדובר על כך,
שכמחצית מהמקצועות המוכרים ייעלמו במהלך 50 השנים הקרובות. האם אנו מכשירים את הסטודנטים היום לאותם מקצועות חדשים (שמקצתם לא ידועים גם לנו)?
היום הידע נמצא בהישג יד, בכיס של כל אחד מאתנו, וכבר לא צריך 'לשבת' בכיתה ולספוג ידע ממרצה. אוניברסיטאות הן מוסד שמרן ואיטי ולפעמים ההחלטה לוותר על קורס מסוים אורכת שנתיים. הכישורים הרכים הם אלה הבאים לידי ביטוי באופן יומיומי יותר מהכישורים הרב תחומיים.
כששואלים מהנדסים לאלו כישורים הם נדרשים בעבודתם הם מציינים תקשורת בינאישית, עבודה בצוות, חשיבה יצירתית ושפות זרות. אנו צריכים לחשוב מחדש על מכלול הכישורים ועל שיטות ההוראה.
כאשר שימשתי דיקאן בית הספר לרפואה בטכניון, לימדנו קורס אחד בגנטיקה, היום צריך רופא לדעת יותר מפי 3 חומר. כך, שהרופאים משנות ה-90 לא מיומנים בכך. למידה לאורך כל מחזור החיים (המקצועיים) היא אחד מהצרכים הדחופים ביותר, שעל האוניברסיטאות לקדם, כדי שהבוגרים ימשיכו ללמוד באמצעות קורסים מקוונים או באמצעים אחרים.
היום אנו במצב, שהטכניון איננו יכול לגדול. יחס הסטודנטים לסגל עומד על חבר סגל לכל 25 סטודנטים. ב
MIT- למשל, היחס הוא 1:9. אתה משלם על איכות ההוראה בגידול בסטודנטים ופשוט לא ניתן לגדול ולכן דו-שיח בין האקדמיה לממשלה הוא קריטי".
נפתלי בנט, שר החינוך (בברכה מוקלטת לבאי הכנס): "המשימה שלנו היא להכין את עצמנו לעולם מלא בחוסר ודאות. עם התקדמות הטכנולוגיה השאלה היא מה מותר האדם מהרובוט, והתשובה היא שהרבה. צריכים להשקיע בכלים של שפות האנגלית, שפות המחשב והמתמטיקה.
הדבר השני הוא הכישורים הרכים. מחשב לא יוכל לחוש אמפתיה, אבל, בסופו של דבר, יזמות, קשר בין אישי וטיפוח בני אדם הם התכונות, שצריך לחפש בעובד או מנהל טוב, אפילו יותר מציוני הבגרות שלו. לצד זה חשוב להקנות גם את הבסיס הערכי. נצטרך, שהליבה הפנימית של אנשים תהיה ליבה של ערכים ועזרה לחברה. בצורה זו המהנדסים שלנו ימשיכו להמריא".
אהרון אהרון,
(בתמונה משמאל, קרדיט יח"צ), מנכ"ל הרשות לחדשנות: "ב-2017 הייתה עלייה חדה (בישראל) בכמות האקזיטים ובמכירות ונרשמה עלייה במספר הסטארטאפים, והתעשייה עובדת היטב לפי המדדים השונים.
אני מייחס זאת בעיקר ליתרון הקוטן של ישראל הגורם לכך, שכל מנגנון עובד עם השני בצורה הדוקה. אנשי הטכנולוגיה מהצבא משיקים באקדמיה ובתעשייה, יש תכניות המשתפות בין כל אלה ויש סיכוי גבוה של כל המערכות להיפגש, מה שלא קורה במדינות אחרות.
למרות כל זאת, להייטק הישראלי יש בעיה. אמנם 8.3% מהשכירים מועסקים בתעשיית ההייטק אבל זה רחוק מלספק. משקל ההייטק בתעסוקה לא עלה בעשור האחרון. צריך להגביר השתתפות של אוכלוסיות, שנמצאות בתת-ייצוג בהייטק כמו ערבים, נשים וחרדים, שנמצאים בשיעור של פחות מאחוז אחד. המספרים האלה צריכים לגדול וזה מה שיניע אותנו קדימה.
בעיה נוספת היא, שהייטק מאד מונוליטי, יושב ברובו במרכז הארץ ומעסיק יהודים לא חרדים בצורה מובהקת. 90% מההייטק מרוכז בטכנולוגיות המידע. כל מערכות האקוסיסטם, שהיו יכולות לצמוח, צריכות לקבל דחיפה רצינית כדי לקדם מערכת חדשנות פוריה יותר. זה מוביל לכך, שגם בלי חיזוק יזמות בפריפריה יהיה קשה להאיץ את התהליך להנעת התעשייה קדימה".
פרופ'
יוג'ין קנדל, שכיהן כיו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד רוה"מ וכיום עומד בראש עמותת "
סטארט אפ ניישן סנטרל": "אחת הבעיות שלנו היום היא, שאנו לא בטוחים, שבעוד עשור יהיה לנו עדיין אותו יתרון טכנולוגי ברמת הידע והמצוינות כפי שהיו לנו לפני עשור, ואנו עלולים למצוא עצמנו כאומת סטארטאפ לשעבר אם לא ינקטו צעדים דחופים.
עדיין המדינה לא שואלת את עצמה מה מוקדי הידע, שצריך לפתח, כדי לענות על אתגרים, שאנו עדיין לא יודעים מה הם. המחסור באנשים טכניים ומחסור במעטפת להייטק מקשים על המערכת לגדול.
ההייטק בישראל עדיין מורכב מאוכלוסיות דומות. היום ערבים הם 1.4% בלבד בהייטק למרות שהם 17% בשוק העבודה הכללי. כדי להביא לצמיחה צריך לאפשר גם לאוכלוסיות כאלו הכשרה טובה הכוללת גם כישורים רכים".
תובנות אישיות (של מהנדס ותיק):
המהנדס בעולם החדש ורב התהפוכות נדרש כיום למגוון כישורים רחב, שלא בהכרח אפיינו את המהנדסים של דור ההורים, בוגרי האקדמיה של שנות ה-70-80.
הצפי ממנו לגלות:
יכולת למידה עצמאית ממוקדת מטרה לכל אורך חייו המקצועיים, ואפילו יכולת להתאים ולשדרג את עצמו במהלך הקריירה המקצועית;
יכולת רב-תחומית מעמיקה במגוון תחומים מעבר לתחום הדיציפלינרי הראשי (תחומי הנדסה משיקים, פסיכולוגיה, כלכלה ועוד);
יכולת יצירתיות וחדשנות גבוהה (אימוץ, הכרה ופיתוח 'פתרונות משבשים');
יכולת ביטוי בהצגת הבעיות ובקבלת החלטות מושכלות (שלדעת לא מעטים הן בבחינת 'עקב אכילס' של המהנדס הישראלי המצוי);
יכולת בינאישית גבוהה, עבודה בצוותים מגוונים ויכולת הנעה, מובילות ומנהיגות;
שימור יכולת 'האינטואיציה' ההנדסית והתכנסות לפתרון מעשי בר ביצוע של בעיות מורכבות (לא מרדף שווא אחר שלמות בלתי מושגת, אלא התפשרות מושכלת על פתרון הנדסי בדגש על
time to market(.
לכל אלו
אין פתרונות קסם מהירים.
'לפי הספר' ראשי האקדמיה, הממשלה והתעשייה, יידרשו להמשיך 'להתכתש' ביניהם, להיפגש ולשקוד על חיפוש פתרונות יעילים, ברי ביצוע, שוברי מוסכמות ופורצי דרך תוך התגברות על מחסומי בירוקרטיה, מצוקת משאבים וגם...ניתוץ מיתוסים ומוסכמות מושרשים.
צילום תמונה משמאל (פרופ' יפה זילברשץ): אסף גאם הכהן
צילום תמונה עליונה (פרופ' עמי מויאל): חיים חביב
