יו"ר רשות ני"ע: "הנתונים מראים באופן עקבי, שבטווח הארוך השקעה יציבה ולא תזזיתית בשווקי ההון הציבוריים השתלמה"
מאת: מערכת Telecom News, 25.12.18, 13:58
 
יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, התייחסה לאירועי הימים האחרונים, למה שאנו רואים בימים האחרונים במסכי המסחר של שווקי ההון בעולם ובארץ, בכנס התאגידים העשירי. עיקרי דבריה בכנס לבעלי שליטה ומנהלים, לשומרי הסף, למשקיעים המוסדיים, לבורסה ולרשות ני"ע.
 
"בשנים הקרובות הרשות תפעל לעודד שוק הון ציבורי הוגן, תחרותי, ומבוסס טכנולוגיה, כדי לפתח ולקדם את הכלכלה הישראלית.
 
אני מאמינה, שבמלאת 50 שנה לחוק ניירות ערך, לרשות כרגולטור, ולשוק ההון הישראלי כשוק מפוקח, אפשר ונכון לפתוח דיון בשאלה: מהי הדרך הנכונה בעת הנוכחית לפקח על שוק ההון, דרך הכוח או דרך השותפות?
 
האם בעת הנוכחית הרשות צריכה להיות ה'שוטר' של שוק ההון,  פוזיציה המעמידה את כל שאר השחקנים באופן אוטומטי בחזקת 'חשודים'?
 
אני לא חושבת, ולמען האמת אף פעם לא חשבתי כך. ראשית, תפיסת הכוח אינה תפיסת פיקוח מודרנית. שנית, הרשות אינה זקוקה לביטויי כוח כדי להוכיח את נחישותה לפעול נגד כל מה שמאיים על טובת ציבור המשקיעים.

אבל בעיקר אני מאמינה, ששוק ההון הישראלי וגם הרשות כבר מספיק בוגרים, מספיק מבוגרים ומספיק מנוסים כדי להבין, שבעידן הנוכחי אם כל השחקנים בשוק ההון הציבורי ישלבו ידיים וינהגו בבגרות ובאחריות זה ישרת את טובת כולם.
 
על בעלי השליטה והמנהלים להבין, שאם הם לא 'יספרו' את בעלי המניות מהציבור בחברות שלהם, מחר אותם בעלי מניות יאבדו אמון וימאסו בשוק ההון הציבורי הישראלי בכלל. אותם בעלי מניות יכולים בקלות להעביר את השקעותיהם לחברות זרות או לחברות ישראליות בבורסות מעבר לים, או לנכסים אחרים.
 
על שומרי הסף להבין, שלא ניתן לעגל פינות - בדיוק מאותה סיבה.
 
על המשקיעים המוסדיים להבין, שהגיעה השעה להפגין אקטיביות. הגיעה השעה להשתמש בכוח שבידיהם כדי להשיא את ערך האחזקה שלהם באופן אופטימלי ולטווח הארוך.

על הבורסה להבין, והיא אכן כבר הבינה, שכדי להיות זירת מסחר רלוונטית במאה ה-21 היא צריכה לשנות לחלוטין את התפיסה הפסיבית, שהנחתה אותה בעבר ובמשך שנים, ושהובילה לקיפאון בפעילותה.
 
וגם אנחנו ברשות צריכים להבין, וכבר הבנו, שגם המסגרת הרגולטורית וגם תפיסת ההפעלה של הרגולטור חייבות להיות מעודכנות בהתאם למתרחש בשטח. כי חוק, שהתאים לפני 20 שנה עלול שלא להתאים למציאות היום. שוק ההון של היום אינו שוק ההון של אתמול, ובוודאי שלא שוק ההון של מחר.

אין משקיעים שבויים ואין חברות שבויות העולם שטוח. לכן, האחריות לפריחתו של שוק הון בריא ומתוקן מוטלת על כולנו.
 
על כל הגורמים להפנים, שאם שוק ההון שלנו חפץ חיים, עלינו לעבור מעידן ה'שוטרים והגנבים' אל עידן אחר. עידן שבו הרשות תאפשר לשחקנים לפעול באופן פתוח וחופשי יותר על בסיס של עקרונות פעולה בהירים, שיהיו ברורים לכולם. עידן, שבו הרשות תוכל להשקיע זמן רב יותר בבחינה כיצד ניתן לפתח, לפתוח ולקדם את שוק ההון הישראלי כך, שיהיה שוק תחרותי, חדשני ומעודכן. לאף אחד אין אינטרס לנדנד את הסירה הזו. האינטרס המשותף שלנו הוא להשיט אותה לחוף מבטחים.
 
לצד זאת, אני מבהירה בצורה ברורה, שגישת הרשות, כפי שהצגתי כעת, אין משמעותה, שנוותר על סמכויות האכיפה שלה. ממש לא. אנו נתמיד ונעמוד על המשמר להגנה על המשקיעים היכן שיידרש.
 
גורם, שיבחר לסטות מהכללים, יפגוש רשות איתנה השומרת כחומה בצורה על שוק ההון ועל המשקיעים בכל האמצעים העומדים לרשותנו, וללא פשרות.
 
בשנים האחרונות ניתן לראות בשוק ההון הישראלי התגברות של התופעה של חברות ללא שליטה. גם הנתונים האמפיריים תומכים בכך.
 
בסוף 2010 כ-96% מהחברות הרשומות למסחר רק בתל אביב נשלטו ע"י בעלי שליטה או קבוצות שליטה. הגרעין הממוצע של השליטה עמד אז על כ-65%; רק לחברה אחת מבין החברות, שהרכיבו את מדד ת"א 100 באותה שנה, הייתה בעלות מבוזרת.
 
המצב כיום הוא, שכ-90% מהחברות הרשומות למסחר רק בתל אביב נשלטות ע"י בעל שליטה, שמחזיק בממוצע 51% מההון. ובת"א 125 יש כבר 10 חברות עם בעלות מבוזרת.
 
מדובר בהתפתחות טבעית של שוק המתבגר ומאבד את זהותו המשפחתית המקורית. בעולם כזה הציבור ישלוט בעתיד בחברות באופן עקיף, בעיקר באמצעות הגופים המוסדיים המנהלים את כספו. אבל, כידוע, לצד הסמכות והכוח מגיעה גם האחריות.  במצב החדש שנוצר אני מצפה מכל הגורמים לנהוג באחריות.

בידי המוסדיים הכוח להשפיע על זהות הדירקטורים ועל עיצוב שולחן הדירקטוריון ובכך לתרום לעצמאותו. אני סבורה, שלהם שמור תפקיד ומשקל ייחודי באחריות המוטלת עליהם ואלה מתחדדים על רקע הנתונים שהצגתי בתפקידם המתהווה והעתידי בחברות ללא שליטה, בייחוד לאור הגידול המתמיד בהיקף הנכסים המנוהל על ידם.
 
אנו ברשות צריכים לזכור, שהתפקיד שלנו אינו לקבוע איך יראה השוק ולהימנע ככל האפשר ממעורבות רבה מהנדרש.
 
בעניין זה אני רוצה להציג מודל אפשרי לחיקוי- ה-Stewardship Code הבריטי, שהושק ב-2010 על רקע תהליכים של פיזור שליטה בשוק הבריטי.  
             
ה-Stewardship Code החל במקביל לגישה בה נקט הרגולטור הבריטי לעידוד דירקטוריונים עצמאיים עם רוב של דירקטורים בלתי תלויים.

מדובר בקוד התנהגות ראויה המגדיר עקרונות להתנהגות אפקטיבית של משקיעים מוסדיים בבריטניה. מטרתו העיקרית היא להפוך את המשקיעים המוסדיים המנהלים כספי אחרים להיות פעילים בענייני החברות בהן הם משקיעים, ולטובת החוסכים. באופן מפתיע, ובשונה מאצלנו, הקוד, שהוא וולונטרי, מאומץ בבריטניה באופן כמעט גורף.
 
לדעתי, יש לשקול לאמץ גם בישראל קוד התנהגות כזה. בכוונתי לדון בכך עם הממונה על רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, חברי ד"ר משה ברקת.
 
אבקש לסיים במספר מילים בנוגע למה שאנו רואים בימים האחרונים במסכי המסחר של שווקי ההון בעולם ובארץ. אני מציעה לכולם לנהוג בקור-רוח.
 
הנתונים מראים באופן עקבי, שבטווח הארוך השקעה יציבה ולא תזזיתית בשווקי ההון הציבוריים השתלמה. וכמובן, שככל ששוק ההון משוכלל יותר, מגוון יותר, ונזיל יותר, כפי שאני שואפת שיהיה, כך גם צפוי שהוא יהיה חזק בתקופות פחות טובות".

תמצית דבריה של רו"ח דורית קדוש, מנהלת מחלקת תאגידים ברשות ני"ע, הבוקר בכנס תאגידים של הרשות: "אנו רואים בפיתוח שוק חלק חשוב משמירה על האינטרס של ציבור המשקיעים. המטרה היא לראות תאגידים המפעילים שיקול דעת מקצועי ועצמאי, תוך לקיחת אחריות. אנו מרגישים, שתאגידים פונים אלינו כדי לקבל אישור על כל פעולה ופעולה. הרשות היא רגולטור ולא יועץ מקצועי. המצב הנוכחי אינו ראוי ואינו רצוי ובייחוד בכל הנוגע לעסקאות, שטרם הושלמו.

כאשר הרשות נענית לפניות פרה רולינג היא מחבלת במעגל האחריות התקין בקבלת החלטות . אופן הפנייה התכופה, כפי שקיים בישראל, לא קיים בעולם ואם מתקיים אז באופן מאוד נדיר.

בתקופה הקרובה יקבעו קריטריונים, שיהוו הקו המנחה למענה לפניות מקדמיות של התאגידים ומחלקת תאגידים תפרסם באופן שוטף את ההחלטות, שמתקבלות ע"י הסגל, כדי לייצר וודאות רגולטורית.

יישום תפישת הפיקוח והאכיפה מחייב אותנו לחזק את מעמדם של שומרי הסף, שמהווים את אחד היסודות החשובים בשוק ההון והבסיס לפעילותו התקינה".

קרדיט תמונה עליונה: ענבל מרמרי.