בלעדי: בלי כל הודעה לציבור עלה לאוויר (כמו שחזינו) שימוע חדש בנוגע לעדכון תעריפי השוק הסיטונאי לשנים 2017 ו-2018. כרגע, התחמון הזה מלווה בזיופי תאריכים ונתונים, כפי שמשרד התקשורת התרגל לפעול בקדנציה הנוכחית. מה מסתתר מאחורי התחמון החדש הזה?
מאת:
אבי וייס, 16.4.16, 19:50
בשבוע החולף, להערכתי ביום 13.4.16 או 14.4.16, עלה לאתר משרד התקשורת שימוע (
כאן) בנוגע לעדכון תעריפי "השוק הסיטונאי". את הכוונה לבצע שימוע כזה
חשפנו בבלעדיות כאן, וגם הצגנו מהם הנתונים, שאגף הכלכלה במשרד התקשורת בראשותו של
הרן לבאות מצא, בעקבות הלחץ שהופעל על אגף זה.
הנתונים, שנמצאו שגויים, בקצרה: נתוני פרטנר לא מהימנים והוצאו מהמשוואות, סטייה של 13.5% מתחזית הצריכה הכוללת של הגיגות על רשת בזק - מה שהיטיב עם בזק, סטייה של 90 אלף מנויים מתחזית המנויים בשוק הסיטונאי וירידה זעירה של 1.6% ברוחב הפס הממוצע למנוי).
ניתחנו את הממצאים והערכנו, שמשרד התקשורת יצטרך להוציא שימוע חדש כדי לתקן את מחירי השוק הסיטונאי ולאפשר ל-ISP לא להעמיס 200 לקוחות ומעלה על כל חיבור של 100 מגה.
אולם, כשיצא השימוע וקראתי אותו בעיון רב, לא הופתעתי, ששוב
הרן לבאות מתעתע בכולם, ממציא מספרים ומחירים מהשרוול ומתחמן את כולם, גם את בג"ץ (למה בג"ץ? הסבר בהמשך).
לעומת
המסמכים ש
הרן לבאות, (בתמונה משמאל),
חתם עליהם בעת הדיונים על רגולציית השוק הסיטונאי, הפעם
הרן לבאות למד לקח, והוא החתים את
שלמה פילבר, (בתמונה למעלה), מנכ"ל משרד התקשורת, על המסמך. כך, התחמונים, הזיופים וההמצאות, יהיו תחת חתימתו של
שלמה פילבר... גאון האיש הזה. בזמנו,
הרן לבאות לקח מסמכים מ-2012 והלביש להם את תאריכי 2014 וחשב, שהקוראים לא ירגישו....
אולם, בכל זאת
הרן לבאות השאיר "טביעת אצבע" שלו במסמך החדש: אם תגיעו עד סעיף 6 במסמך הנקרא "תגובות לשימוע", תראו, שהמייל לתגובות לשימוע הוא המייל של
הרן לבאות, לא של
שלמה פילבר או מי מעוזריו הצמודים...
אני מציע לקוראים, שלא מאמינים כל כך לחשיפה כאן, לנסות לקרוא את מסמך השימוע החדש מהתחלה עד הסוף (רק 7 עמודים), או מהסוף להתחלה, או מהאמצע ל-2 הצדדים. בכל כיוון, איך שלא תקראו את המסמך המוזר הזה,
לא תצליחו להבין מה כתוב בו ולמה הוא נועד, למרות שהוא כתוב בעברית.
בספק רב אם החתום על המסמך (
שלמה פילבר) הבין על מה חתם. למה? ככה עובדים תרגילי התחמון של
הרן לבאות. צריך להיות מומחה ל"תורת הנסתר" כדי להבין אותם.
יתרה מכך, לא ברור למה היה צורך גם כאן לזייף תאריכים. אני נכנס כמעט מידי יום לאתר משרד התקשורת, כי בקדנציה הנוכחית של
שלמה פילבר אי אפשר לסמוך על הודעות הדובר היוצאות לציבור ולעיתונות, או על המדור "
מה חדש באתר".
כך, השימוע החדש עלה לאתר
בלי להודיע לאיש ובלי לעדכן את המדור "מה חדש באתר". כרגיל, השימוע נשלח רק לבעלי ההון המקורבים לשלטון ולשאר
האינטרסנטים.
לשלוח את השימוע לציבור ולנציגי הציבור המוסמכים? אין דבר כזה במילון המושגים של משרד התקשורת הישראלי בניצוחו של
שלמה פילבר.
מתי השימוע עלה לאתר?
על פי מה שכתוב באתר משרד התקשורת: 4.4.16, ראה תצלום:
אולם, אם תסתכלו במסמך עצמו (שהורדתי ממהאתר ו
מצוי כאן, שמא ישנו אותו לאחר החשיפה), המסמך אמנם חובר ב-4.4.16, אבל הוא
עבר עדכון ב-11.4 ורק
אחר כך עלה לאתר (להערכתי ב-13-14.4, כי כאמור אני בודק כמעט כל יום את האתר וב-13-14.4 לא בדקתי, בגלל עומס אירועי "גולן טלקום", ומצאתי את המסמך באתר ב-15.4):
.
משרד התקשורת בקדנציה הנוכחית נוהג לזייף תאריכים של מסמכים, סתם כי בא לו. במקרה שכאן, זה בכלל
לא חשוב וזה חסר משמעות, כי זה רק
שימוע שלא מוביל לכלום (למה? בהמשך).
זה נהיה ממש מעשה פלילי, כשמדובר בהטלות קנסות ענק על בזק והוט, כפי
שחשפנו, כשבמקרה של הטלת קנסות, זיופי תאריכים יכולים להפיל את עצם הטלת הקנס ופוגעים בחוקיות תהליך הטלת הקנס. הנושא הזה מצוי כעת בחקירה ואני
קראתי להתפטרות כל מי שעסק בפארסה המזוייפת של הטלת הקנסות הענקיים בגין עבירות, שלא היו ולא נבראו, על בזק והוט. די ברור, שאיש לא התפטר בעקבות קריאתי. ככה גם
אבי ברגר צחק בקול רם, כשקראתי לו להתפטר, לפני שיפטרו אותו... "צוחק מי שצוחק אחרון"...
מה התחמון החדש שמסתתר בשימוע החדש?
למי שקרא את המסמך ולא הצליח לגלות בעצמו את התחמון החדש, יש צורך שאתן כמה מילות הקדמה, כדי להבין מהיכן צמח התחמון החדש:
בעקבות הטלת "השוק הסיטונאי" על הראש של בזק, בשלהי כהונת הצוות הקודם של משרד התקשורת (השר
גלעד ארדן והמנכ"ל
אבי ברגר), חשפתי, שכל הנתונים, ששימשו כבסיס למחירי השוק הסיטונאי, ששפורסמו בחתימת ידו של
הרן לבאות, הם פיברוק אחד גדול, אוסף של זיופים ותחמונים, שקל לראות אותם בעיניים במסמכים עצמם, עם אוסף גדול של מספרים "מצוצים מהאצבע".
גם בזק ראתה את זה והגישה
סדרת בג"צים ו"עתירות מנהליות" כנגד משרד התקשורת בעניינים השונים הקשורים לשוק הסיטונאי. כל הבג"צים וה"עתירות המנהליות" הללו
הסתבכו (דהיינו:
משרד התקשורת הסתבך, לרבות בנושא
הטלפוניה של בזק) ולא נדון כאן בכולם, רק בבג"ץ אחד ספציפי, שקשור לעניין השימוע החדש כאן. מדובר ב
בג"ץ 8976/14. זמן קצר לאחר שהבג"ץ הזה החל להתנהל בבית המשפט העליון, לפתע הוטל עליו
חיסיון מוחלט, כפי
שחשפנו כאן.
מזה כשנה
אין גישה לבג"ץ הזה, כי הוא חסוי. אני קראתי את כל מאות העמודים של המסמכים, שיש בבג"ץ הזה, ואני מעיד כאן, שאין בהם שום דבר שהוא סודי, או חסוי, או רגיש.
כלום. זה רק אוסף ענק של מלל משפטי ורגולטורי בלתי נגמר, שיכול לשמש כחומר הרדמה יעיל למי שסובל מנדודי שינה. סודות או דברים רגישים באיזה תחום - אין בו בכלל. אבל,
שלמה פילבר ו"קליקת הפרקליטים" רגילים, שהכל סודי, אז גם השטות הזו
סודית.
כעת אני מגיע לעיקר: שופטי בג"ץ 8976/14 ביקשו ממשרד התקשורת, בטרם שהשופטים מקבלים החלטה, לבדוק שוב מול בזק, אולי נפלה איזה טעות במספרים של השוק הסיטונאי (מספרים, ששירבט בחופשיות החתום עליהם:
הרן לבאות). אכן, בדיקה חוזרת גילתה, שנפלה טעות במספרים.
אולם, כאן מגיע התרגיל: השימוע החדש מציע,
שאם הטעות במספרים היא עד גבול של 15%, לא יהיה שום שינוי בתעריפים. היות והטעות, שנתגלתה בסעיף הכי חשוב (צריכת הגיגות) היא של
13.5%, שזה
פחות מ-15%, אזי משרד התקשורת לא צריך לשנות דבר בתעריפי השוק הסיטונאי... ובא לציון גואל.
כך,
הרן לבאות רוצה לצוד 3 ציפורים במכה אחת:
א. גם לא לשנות את המודל הטכנולוגי הבלתי הגיוני שנקרא BSA, לרבות המודל הכלכלי השגוי הקרוי TSLRIC, שעל פיו קיים השוק הסיטונאי בישראל (רק בישראל. זו טכנולוגיה ומודל כלכלי שנכשלו בכל מקום שניסו אותם, ששייכים לשנות ה-90 של המאה הקודמת),
ב. גם לא לשנות את התעריפים של השוק הסיטונאי (ואולי להוזיל אותם), לאור הנתונים החדשים ולמנוע את הירידה ברוחב הפס הממוצע באינטרנט הישראלי, בגלל העמסת מעל ל-200 לקוחות על כל חיבור של 100 מגה. כ"כ מתעלמים כאן לחלוטין מכל ההוצאות הנוספות והבלתי מבוקרות שיש ל-ISP ב"שוק הסיטונאי" דוגמת "
השטרודל" (@).
כך,
מנציחים עד סוף 2018 את המצב הקיים, שבו המשרד מודד את הצריכה הממוצעת על
כל הלקוחות, כולל הלא פעילים, כולל הלא משתמשים מסיבות שונות כמו נסיעה לחו"ל, ובעלי החבילות
שמתחת ל-100 מגה. זאת, במקום למדוד את הצריכה הממוצעת של
המשתמשים הפעילים רק בחבילות של ה-100 מגה, שהיא החבילה הפופולרית והמועדפת בשוק הפס הרחב, ובעיקר משום שהתעריף שנקבע בתקנות ל-ISP הוא
מחיר אחיד עד ל-100 מגה בחיבור הפס הרחב. אין תעריפים לחבילות שמתחת ל-100 מגה וזה בשיקול דעת ה-ISP. מכאן, שמדידת
כל הגולשים ללא כל חלוקה בהתחשב בסוג החבילה שלהם והאם הם בכלל גולשים פעילים, היא הסיבה שהמשרד מחשב 0.4 מגה ללקוח בממוצע לשעות השיא, מה
שמאלץ את ה-ISP להעמיס 200 לקוחות ומעלה, על כל חיבור של 100 מגה.
ג. וגם לא להפסיד בבג"ץ.
לדעתו של
הרן לבאות (ביחד עם "קליקת הפרקליטים", ששותפה לשימוע הזה), משרד התקשורת
לא יפסיד לבזק בבג"ץ 8976/14, כיוון שכעת יהיה ב"שוק הסיטונאי"
כלל חדש עבור נתונים המשמשים בסיס לתעריפים, כלל שהוא המציא והציג בשימוע:
אם הנתונים השתנו עד גבול של 15%,
אין מה לעדכן תעריפים עד סוף 2018. גאוני. פשוט מדהים.
האם התחמון החדש יצליח? זה עוד נראה. נדמה לי, שעורכי הדין של בזק לא כל כך טפשים.
מתי כל זה יתפוצץ?
בדיוק כמו הבלופים ש
הרן לבאות בנה עבור גולן טלקום (בעיקר במכרז התדרים השני, לרבות במסמכים שהגה ממוחו היצירתי המכונים בשם "שת"פ אנטנות"), הבלופים הללו
התפוצצו ברעש גדול אך בשבוע שעבר. כך גם התחמונים של ה"שוק הסיטונאי" יתפוצצו ברעש גדול, תוך כשנה, אולי אף פחות. אבל מי שצריך לשלם את המחיר הפעם על התחמון הוא
שלמה פילבר, כי
הוא חתום בחתימת ידו על הנייר ההזוי הזה.
