בלעדי: חשיפת השערורייה, שהייתה מוסתרת היטב עד היום: את מי מייצג שמילה מימון, מנכ"ל משרד התקשורת בפועל? את חברת הדואר? או את משרד התקשורת? או רק את עצמו? האם השערורייה הזו תהיה "שירת הברבור" שלו?
מאת:
אבי וייס, 11.4.18, 08:00
במקביל לחשיפת מספר שערוריות והפרות חוק, לכאורה, בקנה מידה עצום, שקשורות למנכ"ל משרד התקשורת בפועל (תוכלו למצוא אותן בחזית האתר, וטוב עשה השר כשלא הגיע אתמול להשקה של We4G
אחרי החשיפה שלנו), בלי כל קשר ישיר לכך ואולי כן, נחשף, ששר התקשורת
מעוניין למנות את תא"ל
נתי כהן (בתמונה משמאל), כיום קצין קשר ראשי ורמ"ט אגף התקשוב בצה"ל, למנכ"ל משרד התקשורת ולסיים בכך את "הקדנציה המופלאה" של
שמילה מימון כמנכ"ל בפועל.
אין לי ספק, שכל מועמד ישר, רציני ובעל רקע מתאים, גם ללא כל ניסיון בתחום האזרחי, דוגמת תא"ל
נתי כהן, יהיה
טוב פי כמה מ
שמילה מימון (יש באתר זה לא פחות מ-360 מאמרים, שחושפים פעם אחרי פעם את "פעילותו המזהירה" של
שמילה מימון בשוק התקשורת הישראלי). אנו
הזהרנו וכמה פעמים את השר
איוב קרא, שהוא עוד יצטער על ההחלטה שלו (
למנות אותו כמנכ"ל בפועל). זה בדיוק
מה שקרה.
יש לשים לב, ששר התקשורת לא "מינה" את תא"ל
נתי כהן למנכ"ל המשרד, אלא "מתכוון למנות" אותו. אם כך, נשאלת השאלה מדוע מיהר השר להדליף על כוונתו זו, כאשר הוא יודע היטב ,שהוא "תקוע" בינתיים עם
מימון שמילה כממלא מקום, עד אשר יסתיימו ההליכים עם
שלמה פילבר "
עד המדינה"? בשירות הציבורי ידוע, שמהלך כזה נועד להפוך את "ממלא המקום" ל"ברווז צולע" מייד מפרסום ההודעה. שכן, לכל הענף, כמו גם לעובדי המשרד עצמו, ברור, ש"ימיו ספורים" ואין להתייחס אליו ברצינות ובוודאי שלא כמי שעשוי לזכות במינוי הקבע לתפקיד. נראה, שאכן קצה נפשו של השר
איוב קרא ברצף הכישלונות של
מימון שמילה, שכולן נחשפו באתר זה, פעם אחרי פעם, לרבות בתחום המינויים במשרד, ששימשו בידו כלי להשתלטות על המשרד וקביעת "עובדות בשטח" לשר וגם למנכ"ל החדש כשיגיע. כך, שלא קל יהיה לשנות את כיוון פעילות המשרד, לכל מנכ"ל חדש, לכשיתמנה.
מה קרה בחברת הדואר?
אין זו פעם ראשונה, שאנו חושפים "ניגודי עניינים" הכרוכים בהפרות חוק, לכאורה, נרחבות בנוגע ל
שמילה מימון (בתמונה משמאל). זאת, בתחום הנקרא בחוק "ניגוד עניינים" (שהוא
נושא מרכזי העומד בטבורם של כמה תיקים פליליים, שתופסים כותרות בשנה האחרונה, דוגמת "תיק 4000").
לאחרונה, עסקנו בזה בהרחבה בעניין "ניגוד העניינים", שבכהונתו של
שמילה מימון במועצת הכבלים והלוויין וחשפנו את "הסכם ניגוד העניינים" שלו ,שהוסתר היטב, עד שהוא התפטר מהמועצה בעקבות החשיפה, לא לפני ששערוריית "המכרז המפוברק להפקת שידורי ערוץ הכנסת" התפוצצה ברעש גדול וטרם הסתיימה (מפורט
כאן,
כאן,
כאן ו
כאן).
לכן, כשהתחלנו לטפל בפרשה החדשה, הנוגעת לחברת הדואר, מייד שמרנו אצלנו בענן מוצפן את כל המסמכים החשובים. זאת, כי מהניסיון למדנו, שבאופן מסתורי כל מיני מסמכים נעלמים מאתר משרד התקשורת, או שמוסיפים לאתר המשרד מסמכים עם תאריכים לא נכונים, או עם חתימות לא נכונות.
הפעם מעורבים בשערורייה כמה גופים, ולכן לכל גוף שלחנו שאלות אחרות, עם מסמכים הקשורים רק לשאלות הנשאלות, כי ידענו, שנקבל תשובות שקריות או מטעות, כי את זה פשוט למדנו מהניסיון. הפרשה הנחשפת כאן, הייתה מוסתרת היטב מהציבור ולכן "חפרנו עמוק", כדי להיות בטוחים בכל פרט ופרט, שאנו חושפים כאן.
ביום
9.3.18 שלחנו את השאלה הדחופה הבאה לצמרת משרד התקשורת (במיוחד לשר התקשורת):
"על פי הרישומים של 'רשות החברות הממשלתית' (
כאן ו
כאן),
שמילה מימון (כיום המנכ"ל בפועל של משרד התקשורת) הפסיק להיות דירקטור בחברת דואר ישראל בע"מ
בין 30.10.17 לבין 29.11.17.
על פי הדיווח של חברת דואר ישראל (
מצ"ב צילום, שביצעתי כעת מאתר חברת דואר ישראל),
שמילה מימון משמש דירקטור בחברת דואר ישראל
גם כעת.
השאלות:
1.
שמילה מימון מונה למנכ"ל בפועל של משרד התקשורת
ביום 17.7.17. אז כיצד הוא המשיך להיות
דירקטור בחברת הדואר עד נובמבר 2017?
2. גם קודם לכן, בהיותו סמנכ"ל פיקוח ואכיפה ומשנה למנכ"ל,
שמילה מימון לא היה אמור להיות חבר דירקטוריון חברת דואר ישראל, לפי סעיפים 17 (א) (3)
לחוק והנחיות היועץ המשפטי לממשלה, מס' הנחייה
6.5000, פסקה 3, פסקה 4 ו- פסקה 5 על כל תת סעיפיה ובמיוחד בהתייחס לסעיף המופיע תחת הכותרת: "מינוי מנהל כללי או עובד בכיר במשרד ממשלתי לתפקיד בחברה", כשיש התייחסות מפורשת
לעובד הנמצא במעמד מנכ"ל, והכוונה גם למשנה למנכ"ל, תפקיד אותו ממלא
שמילה מימון מ-20 לספטמבר 2016.
במיוחד זה מודגש בפסקאות המצויות בתצלומים המצ"ב. חשוב להתייחס למשפט ספציפי, שלא משתמע לשני פנים בהנחיית היועמ"ש: "לפיכך,
מן הראוי כי מנהל כללי של משרד ממשלתי לא יכהן בתאגיד ציבורי או חברה ממשלתית אשר משרדו אחראי לפעולתם או להסדרת תחומם".
3. גם אם נניח הנחה מקילה, ולפיה
מימון שמילה אכן עזב (או התפטר) מדירקטוריון חברת דואר ישראל בין התאריכים: 30/10/17 ל- 29/11/17, והרישום שלו באתר דואר ישראל הוא
שגוי, הרי שמאז מינויו כמ"מ מנכ"ל משרד התקשורת ביום
17.7.17 ולמשך תקופה של
3.5-4.5 חודשים, הוא היה
בניגוד עניינים חמור ויסודי בין חובתו החוקית כמ"מ מנכ"ל משרד התקשורת, לדאוג לכלל ענף הדואר ושוק התקשורת ולפקח כאמור בחוק על חברת הדואר, לבין חובתו החוקית כחבר דירקטוריון חברת דואר ישראל, לשקול אך ורק את
שיקולי החברה בה הוא דירקטור.
4. אני מניח, שהקוראים החשדניים של אתר
Telecom News יטענו, ש
מימון שמילה, כחבר דירקטוריון חברת דואר ישראל באותה תקופה בה הוא מנכ"ל בפועל של משרד התקשורת, בוודאי לא היה מעז
לקחת חלק בישיבות עבודה בהנהלת משרד התקשורת, ישיבות, שעסקו בענף הדואר, ובוודאי לא לעסוק בנושא רגיש זה ביחד עם שר התקשורת
איוב קרא. שכן, בכך הוא
מסבך גם את השר בהפרת החוק ובניגוד העניינים הזה.
5. אז זהו. שזה טיעון ממש
לא נכון. העובדות מדברות בעד עצמן.
הן מראות שחור על גבי לבן, ש
מימון שמילה כן קיים ישיבות בנושאי דואר (ולא אחת), כאשר הוא מחזיק במקביל הן בכובע של מנכ"ל משרד התקשורת בפועל והן בכובע של חבר דירקטוריון חברת דואר ישראל.
מניתוח יומן הפגישות של
מימון שמילה עולה, כי ביום 31.7.17 קיים
שתי ישיבות בנושא "שוק הדואר", ביום 27.8.17 קיים ישיבה בנושא "שוק הדואר בתחום השמור" (למי שלא בקיא בנושא, הכוונה לתחום, שמשרד התקשורת השאיר במונופול הקרוי "חברת דואר ישראל". כך, זו אותה חברה, ש
שמילה מימון מכהן במקביל כחבר דירקטוריון שלה וגם כמפקח על המונופול הזה. בדיוק כאילו היה חבר דירקטוריון במונופול אחר, למשל בזק...).
ביום
25.7.17 וגם ביום
29.8.17 שמילה מימון בכלל לא מתב
לבל בפעילותו הנמרצת לקדם את חברת הדואר (מונופול או לא מונופול, זה כנראה בכלל לא מזיז לו), במיוחד כשהוא משתתף באירועים מתוקשרים ומצולמים של השר
איוב קרא בדואר ישראל,
למשל כאן, ב-
12.9.17, וגם מספק לנו תצלום, שלא נתבלבל מי היה שם (מצ"ב - בתמונה משמאל, עם השר ועם "צמרת" חברת הדואר), ו"מחליף כובע" תוך כדי נסיעה, ומשתתף פעמיים בהיותו מנכ"ל משרד התקשורת בפועל (ועוד תארים),
בישיבת דירקטוריון חברת דואר ישראל.
6. ואם לא די בכך, ביום
7.9.17 מחליף
שמילה שוב כובע, ומשתתף בפ"ע (פגישת עבודה) עם השר
איוב קרא ושירלי שיף (רל"שית השר) בישיבה בנוגע לענף הדואר, ובכך הוא מסבך את שניהם בהפרות החוק וניגודי העניינים שלו עצמו, בלי שאיש עוצר את המצב החמור הזה.
הכיצד?"
תגובה לא הצלחנו לקבל, לא שלא ניסינו. די ברור למה.
למה זה בכלל חשוב?
מפני ש
שמילה מימון לא היה רק משנה למנכ"ל ואח"כ
מנכ"ל בפועל ובכך היה ממונה על יחידת הפיקוח על הדואר במשרד. הוא
עסק בזה
בעצמו, בדיונים ובהחלטות, שהוביל במרץ... הכי חמור: הוא
בעצמו החליט על תעריפי הדואר לציבור הרחב (כי הדואר זו חברה המוכרזת כמונופול ותעריפיה, בדיוק כמו תעריפי בזק, נמצאים בפיקוח חוקי וצמוד של משרד התקשורת).
שאלתי מומחים לרגולציה והם אמרו לי, שהחל מראשית שנות ה-90 (של המאה הקודמת), לא כיהנו נושאי משרה בכירים ממשרד התקשורת בדירקטוריון בזק.
שלמה וקס (המנכ"ל דאז) היה האחרון בדירקטוריון בזק, שאז הייתה חברה ממשלתית.
הסוגיה נבחנה אז משפטית לעומק ונפלה אז
הכרעה, שראשי המשרד (מנכ"ל ו/או סמנכ"ל כלכלה, סמכ"ל פיקוח ואח')
לא יכהנו בדירקטוריון בזק,
בשום מצב, מהסיבות, שהיועמ"ש מנה אז בהחלטות שלו ובהתאם לחוק החברות והתקנות הנלוות לחוק.
לדבריהם, משהפכה רשות הדואר מיחידת סמך ממשל
תית לחברה ממשלתית, לדעת אותם מומחי רגולציה תאגידית, אין כל סיבה, שהכלל, שנהוג מזה שנים רבות כלפי חברת בזק, לא יחול
גם על חברת דואר ישראל. לבכירי משרד התקשורת
חובת נאמנות למדינה כרגולטורים של הענף. חובה זו
אינה מתיישבת עם חובת הנאמנות של דירקטור, לחברה המפוקחת בה הוא יושב כדירקטור.
אם לא די בכך, לפני ש
איוב קרא חתם ממש לאחרונה על
התקנות החדשות למחירי הדואר, מי שחתם על תקנות התשלומים של הדואר וקבע את המחירים של הדואר היה לא אחר מ
שמילה מימון. זאת,
ללא כל סמכות חוקית, זה לא רק נושא "פעוט ערך ואולי בלתי חוקי". כל מומחה, שהתייעצנו בו בעניין זה אמר, שזה פשוט
דבר שלא ייאמן.
באופן
ספציפי, שמילה מימון חתם פעמיים על "תקנות התשלומים" של שירותי הדואר כ"תקנות הדואר" (כאן וכאן) (המסמכים הללו הועתקו לענן שלנו, מההסיבות, שהובהרו בתחילת הכתבה), בהיותו אז מ"מ מנכ"ל משרד התקשורת. כך, שלא מדובר ב"פליטת קולמוס" מצידו, ללא הסמכה מפורשת - כנדרש בחוק, כך, הוא לא רק מפקח על הדואר, הוא גם קבע במשך כמה שנים את תעריפי הדואר וקיים ישיבות רבות בנושאי הדואר. זה כלל לא הפריע לו להיות דירקטור בדירקטוריון של הדואר, במקביל.
במציאות שאנו חושפים כאן, כמעט
כל ההחלטות, שהתקבלו בעשור הנוכחי במשרד התקשורת, התקבלו
בחוסר סמכות חוקית, ובנושא חברת הדואר,
הפגיעה בכיס של אזרחי מדינת ישראל היא ברורה ומידית ובמיוחד גדולה הפגיעה בשכבות החלשות התלויות בשירותי חברת דואר ישראל. במקום לייצג את הציבור, משרד התקשורת הפך בשנים האחרונות להיות סניף המייצג את "
המקורבים לצלחת" ו
החברות העסקיות המפוקחות על ידו. מדהים.
בעניין זה יש חוקים וגם הנחיות של היועמ"ש. ההנחייה הראשונה נמצאת כאן והיא די מובנת לכל קורא:
כלומר: אם נסתכל רק על ההנחיה הזו של היועמ"ש, שמילה מימון היה אמור כבר לפני שנים (ברגע שפעם ראשונה היה מנכ"ל בפועל, הוא היה פעמיים מנכ"ל בפועל לפני הקדנציה הנוכחית של מנכ"ל בפועל), להתפטר מתפקידו כדירקטור של חברת הדואר. לא רק שהוא היה הממונה הרגולטורי על הדואר, הוא היה זה שהחליט על תעריפי הדואר (במקום השר), אותו דואר, שהוא דירקטור בהנהלתו.
גם אם נניח לרגע, שההנחיה הראשונה הזו של היועמ"ש, לא מדברת במפורש על תפקידים של ממלא מקום מנכ"ל, או משנה למנכ"ל, אזי ההנחיה השנייה של היועמ"ש, כבר לא מותירה כל ספק, כפי שניתן לראות התצלום הבא:
כלומר: כאן היועמ"ש אומר במפורש, שמנכ"ל משרד התקשורת לא יכול להיות דירקטור בחברה ממשלתית והוא מסביר גם למה. לכן, בשאלות שלי למשרד התקשורת התמקדתי בכוונה בהנחיה השנייה של היועמ"ש (שאינה יכולה להשתמע לשתי פנים, אולי כמו ההנחיה הראשונה) ובחרתי להתמקד רק בתקופה, שהחלה ב-17.7.17, היום בו שמילה מימון מונה למנכ"ל משרד התקשורת, ע"י השר איוב קרא ובאישור הממשלה.
למעשה, עד שהתחלנו "לחפור" ולשאול שאלות לפני כחודש, שמילה מימון הופיע ברשימת הדירקטורים של חברת הדואר, כמופיע בתצלום כאן שצולם ב-9.3.18 מאתר חברת הדואר (וגם בתצלום כאן, שהוא תצלום של כל הדף מאתר של חברת הדואר, למי שהתצלום כאן למטה קטן מדי עבורו לקריאה):
את הפעילות של
שמילה מימון כמנכ"ל המשרד
בהקשר של חברת הדואר, למדנו מהיומן שלו. היומן שלו שוחרר רק אחרי שעבר בדיקות כפולות ומשולשות (שלו, של הלשכה המשפטית במשרד התקשורת ושל הממונה על חופש המידע במשרד). כל ישיבה או פגישה שבוטלה - עודכנו, כל ישיבה או פגישה רגישה הושחרה או נמחקה. כלומר, מה שאני מציג כאן, זה כבר
אחרי סינון מאוד קפדני, שנעשה ע"י משרד התקשורת עצמו. ומה אנו רואים ביומן של
שמילה מימון, אחרי היום שבו הוא מונה למנכ"ל (17.7.17 למי שפספס)?
השתתפות בישיבת דירקטוריון הדואר ב-25.7.17 (כמה כמה ימים
אחרי שמונה למנכ"ל):
איך אנו יודעים, שזו ישיבת דירקטוריון של חברת הדואר? מאוד פשוט: מהשם
זיו ברק. מי זה
זיו ברק? אני מניח, שאתם יכולים להגיע לזה לבד, אבל למי שלא מצא, אז שידע, שהוא
מזכיר הדירקטוריון (מזכיר החברה) של חברת הדואר. לגבי כל ההשתתפויות של
שמילה מימון בכל השנים שהוא חבר בדירקטוריון של חברת הדואר, מידי שבועיים עד שלושה, יש רישום בדיוק כזה על השתתפותו בישיבות הדירקטוריון של חברת הדואר, בחדר הדיונים בתל-אביב.
וזה חוזר על עצמו כאן, בדיון נוסף בדירקטוריון חברת הדואר שנערך ביום
29.8.17, כחודש וחצי
אחרי ש
שמילה מונה למנכ"ל וזה התצלום מהיומן של
שמילה מימון:
ומה עם דיונים בנושאי הדואר ש
שמילה מימון מנהל ממש באותה עת, כמנכ"ל של הגוף הרגולטורי הנקרא משרד התקשורת, שאחראי על הפיקוח החוקי על חברת הדואר? אז ביום
31.7.17 הוא מנהל אפילו
2 ישיבות, זו אחר זו, בענייני הדואר (
ברוריה היא מלשכת היועמ"ש של המשרד, הייתה אז מ"מ היועמ"ש של המשרד, ו
אורן הוא מנהל מינהל הדואר וממלא מקום סמנכ"ל בכיר בנק הדואר במשרד התקשורת):
גם ביום
27.8.17 שמילה מימון מנהל ישיבה בענייני הדואר, וכאן זו ישיבה מורחבת ורבת משתתפים, כי היא עוסקת בנושא חשוב, בחלק המונופוליסטי של הדואר (קרוי בלשון החוק, התקנות והרישיון של הדואר: "התחום השמור"):
היות והדואר זה לא נושא רגולטורי פשוט, אז
שמילה גם משתתף
בפגישת עבודה ("פ"ע") עם השר
איוב קרא ו
שירלי, רמ"ט השר
, ב-
7.9.17, ו
פעמיים באותו היום עם השר, בהרכבים שונים. לא בטוח, שהשר שאל אותו בתחילת כל ישיבה, את מי הוא מייצג בישיבה: את חברת הדואר, שבה הוא דירקטור בהנהלתה, את מנכ"ל משרד התקשורת, שזה התפקיד הרשמי שלו (אחד מהתפקידים, ליתר דיוק), או אולי את עצמו בלבד, או שהוא יכול "להחליף כובעים" במהירות בלי להתבלבל, כמופיע בתצלום הבא.
חזי המוזכר כאן כמשתתף בפגישה השנייה, הוא
חזי צאיג, יו"ר דירקטריון חברת הדואר (בתמונה כאן משמאל, בצד שמאל, ליד השר
איוב קרא).
כלומר: הוא (
חזי צאיג) "
הבוס של
שמילה" ("מוני") בדירקטוריון של חברת הדואר, בזמן ש
שמילה הוא הרגולטור שלו בישיבה וכפוף (לכאורה...) ל
איוב קרא בתוך אותה ישיבה. פלונטר לא נורמלי, שהשר, ככל הנראה, בכלל לא מרגיש בו:
התאריך שיש כאן מתחת לתצלום (24.10.17) הוא התאריך, שבו היומן של
שמילה הועבר לממונה על חוק חופש המידע מ
שמילה מימון עצמו, לאחר שכל הישיבות ביומן נבדקו ועודכנו וכל מה שרצו להסתיר נמחק או הושחר. כלומר: כל מה שהצגתי עד כה בצילומים מהיומן, אלה מסמכים ,ש
שמילה מימון בעצמו הכין ובדק לפני שיצאו מתחת ידו, ולאחר שהלשכה המשפטית במשרד גם כן עברה על הכל ביסודיות, וגם הממונה על חופש המידע בדק את המסמכים הללו ביסודיות, לפני ששחרר אותם החוצה.
תוספת קטנה: כך נראה רישום של השתתפות של
שמילה מימון בישיבת דירקטוריון של חברת ההדואר,
לפני שהוא התמנה למנכ"ל בפועל. לקחתי דוגמה אחת מני רבות, מ-29.5.17 (העניין הזה חשוב לשני הסעיפים הבאים, בהמשך הכתבה). כפי שאפשר לראות מהיומן כאן, זה
רישום זהה לחלוטין לרישום לתקופה, שהוא כבר היה מנכ"ל בפועל (
אחרי 17.7.17):
מה אומרים במשרד האוצר (הממונה על "רשות החברות הממשלתיות", שמפקחת וממנה את הדירקטורים בחברות הממשלתיות לרבות חברת הדואר)?
ביום 9.3.18 פנינו גם לרשות החברות הממשלתיות וגם לצמרת משרד האוצר בשאלות הבאות:
"על פי הרישומים שלכם (
כאן ו
כאן),
שמילה מימון (כיום המנכ"ל בפועל של משרד התקשורת) הפסיק להיות דירקטור בחברת דואר ישראל בע"מ
בין 30.10.17 לבין 29.11.17.
על פי הדיווח של חברת דואר ישראל (מצ"ב צילום, שביצעתי כעת מאתר חברת דואר ישראל),
שמילה מימון משמש דירקטור בחברת דואר ישראל
גם כעת.
השאלות:
1.
שמילה מימון מונה למנכ"ל בפועל של משרד התקשורת
ביום 17.7.17. אזי כיצד הוא המשיך להיות דירקטור בחברת הדואר עד
נובמבר 2017?
2. גם קודם לכן, בהיותו סמנכ"ל פיקוח ואכיפה ומשנה למנכ"ל,
שמילה מימון לא היה אמור להיות חבר דירקטוריון חברת דואר ישראל (לפי סעיפים 17 (א) (3) והנחיות היועץ המשפטי לממשלה, מס' הנחייה
6.5000, פסקה 3, פסקה 4 ו- פסקה 5 על כל תת סעיפיה ובמיוחד בהתייחס לסעיף שמופיע תחת הכותרת: "מינוי מנהל כללי או עובד בכיר במשרד ממשלתי לתפקיד בחברה", כשיש התייחסות מפורשת
לעובד הנמצא במעמד מנכ"ל, והכוונה גם למשנה למנכ"ל, תפקיד אותו ממלא
שמילה מימון מ-20 לספטמבר 2016.
במיוחד זה מודגש בפסקאות המצויות בתצלומים המצ"ב. במיוחד אני מתייחס למשפט ספציפי, שלא משתמע לשני פנים בהנחיית היועמ"ש: "לפיכך,
מן הראוי כי מנהל כללי של משרד ממשלתי לא יכהן בתאגיד ציבורי או חברה ממשלתית אשר משרדו אחראי לפעולתם או להסדרת תחומם".
הכיצד?"
למשרד האוצר לקח זמן להשיב (די נדנדתי כל שבוע) וביום
26.3.18 קיבלתי את התגובה הרשמית הבאה:
"
מימון שמילה לא השתתף בישיבות הדירקטוריון ו-וועדותיו בחברת דואר ישראל בתקופה שבין יולי 2017 לנובמבר 2017.
מר
מימון שמילה מונה למנכ"ל בפועל במשרד התקשורת ביולי 2017. כאשר התברר כי כהונתו במילוי מקום במשרד התקשורת מתארכת, התפטר מתפקידו כדירקטור בחברת דואר ישראל
בנובמבר 2017".
אם שמתם לב, לא שלחתי לרשות החברות הממשלתית ולמשרד האוצר את היומן של
שמילה, רק את הקישור למסמכים של רשות החברות הממשלתית עצמה, וכאן משרד האוצר
הודה, ששמילה התפטר בנובמבר 2017 מתפקידו כדירקטור בחברת הדואר. זה
תואם במדויק את המסמכים, שציינתי בשאלתי, מסמכים שהורדתי מאתר הרשות.
אולם, האוצר
מכחיש, שהוא (
שמילה) השתתף בישיבות הדירקטוריון, כי באוצר לא ידעו שיש בידי תיעוד להשתתפות של
שמילה בישיבות, וכנראה שהם שאלו בעניין זה את
שמילה עצמו וזה מה שקיבלו ממנו (וזה אולי מסביר מדוע לקח לאוצר 3 שבועות כדי להשיב לשאלותיי).
לכן, השאלה המרכזית שנשאלת כאן, לאור תגובת האוצר:
למה לקח לשמילה מימון כמעט 5 חודשים כדי להתפטר מהדירקטוריון, פעולה של
שליחת מייל קצר לחבר
זיו ברק (זה מיומן הפגישות מלמעלה, מזכיר הדירקטוריון של חברת הדואר)? זה לא ברור.
אגב, ממועצת הכבלים והלוויין הוא התפטר שבוע אחרי החשיפה שלנו, על ניגודי העניינים שלו... מה שברור לחלוטין, שבכל החודשים
בין יולי 2017 לנובמבר 2017, שמילה מימון היה חבר בדירקטוריון
במינוי תקף ובאותה עת
ניהל ישיבות רגולטוריות רבות בנושא הדואר
כולל עם השר, כולל עם יו"ר דירקטוריון הדואר, כפי שהראינו לעיל.
תשומת לב שהתעלמתי (בכוונה) בבחינת ההיבט הכספי האישי של התגמולים שקיבל (כנראה)
שמילה מימון בהיותו חבר בדירקטוריון של חברת הדואר, כמו כל דירקטור הפועל בחברה עסקית. החלטתי להתמקד כאן
רק בהיבטים הרגולטוריים, של הפרשה החמורה ביותר הזו. זאת, רק בתקופת זמן מאוד קצרה וספציפית (מהיום שהתמנה למנכ"ל בפועל ועד שהתפטר מהדירקטוריון אחרי כ-5 חודשים!), ולא עסקתי בכלל בכל התקופה מאז שהוא חתם על הצווים של מחירי הדואר ב-2013 ולא בתקופה מאז שהתמנה למשנה למנכ"ל (ב-
2016.
שמילה אושר לדירקטוריון חברת הדואר ע"י רשות החברות הממשלתיות במחצית
2015). למעשה, על פי הנחיות היועמ"ש,
אסור היה לו להיות דירקטור בחברת הדואר כבר מ-2013, בגלל שעסק ברגולציה של הדואר באופן אקטיבי (כל השנים) וגם קבע את תעריפי הדואר המפוקחים בין השנים 2013 עד 2018.
מה אומרים בהנהלת חברת הדואר?
לחברת הדואר שלחתי בהתחלה (ביום 9.3.18) שאלה מאוד פשוטה וקצרה:
"על פי הצילום שצילמתי כעת מאתר דואר ישראל (מצ"ב), שמילה מימון מכהן כדירקטור בדירקטוריון של חברת דואר ישראל.
הכיצד?"
קיבלתי תגובה
מאוד מהירה וברורה מדוברת חברת הדואר ביום 10.3.18 כדלהלן:
"
מימון שמילה אינו מכהן כדירקטור בדואר, מאז מונה למ״מ מנכ״ל משרד התקשורת.
אסב את תשומת לב מנהל האתר לתקן זאת".
כלומר: לפי התגובה הזו,
שמילה לא מכהן בדירקטוריון מ
יולי 2017 וזו רק טעות באתר חברת הדואר, שתתוקן ע"י מנהל אתר חברת הדואר.
אולם, כבר הצגנו בפסקה הקודמת, שרשות החברות הממשלתיות השיבה לנו דרך משרד האוצר, ש
שמילה התפטר מהדירקטוריון רק ב
נובמבר 2017.
היות והתשובה הזו שקיבלתי, הייתה קצת מוזרה בעיני, שלחתי מייד
שאלה נוספת להנהלת חברת הדואר, ביום 10.3.18:
"תודה על התשובה המהירה.
אבל זה
לא מסתדר עם הדו"חות הרשמיים של רשות החברות הממשלתית.
בכל הדו"חות החודשיים של הרשות
עד תאריך 30.10.17 הוא
מופיע כדירקטור (
ראי כאן),
שמילה מונה למנכ"ל בפועל ב-
17.7.17, כלומר כ-3.5 חודשים
קודם לכן.
יתרה מכך. על פי רישומי הנוכחות בדירקטוריון של חברת דואר ישראל
בתקופה שבין 17.7.17 לבין ,30.10.17 – הוא היה עדיין
דירקטור, למשל יש בידי תיעוד שהוא
השתתף בישיבת הדירקטוריון ביום
25.7.17, וגם ב-
29.8.
17.
אולי הגיע לישיבות הדירקטוריון באותה עת
אדם אחר שמתחזה בשם
שמילה מימון ונראה כמוהו ומדבר כמוהו?"
קיבלתי תגובה מיידית מחברת הדואר באותו יום (10.3.18) כדלהלן:
"אוכל לבדוק זאת רק מחר בבוקר, אך למיטב ידיעתי,
מימון שמילה לא השתתף בישיבות דירקטוריון דואר ישראל כדירקטור לאחר שמונה למ״מ מנכ"ל משרד התקשורת. אתה מוזמן לפנות למשרד התקשורת ולבדוק זאת מולם".
ולכן השבתי מיידית את התשובה הבאה:
"תודה!!
ברור שאני פניתי גם למשרד וגם לרשות החברות.
אני לא מהבוקר בביזנס הזה...".
ב-11.3.18 קיבלתי תשובה משלימה מהדואר:
"
בדקתי את הנושא שוב הבוקר - מימון שמילה לא הגיע לישיבות דירקטוריון דואר ישראל מאז יולי 2017. ביקשתי לתקן הבוקר את הטעות באתר הדואר".
עכשיו הכל ברור (רק סותר את העובדות, שחשפנו "שחור על גבי לבן").
לסיכום
אני סבור, שיש צורך דחוף
לפתוח בחקירה בנושא, שחשפנו כאן. זה לא דבר פעוט ערך ושולי.
מדובר ב"ניגוד עניינים" ש"זועק לשמיים" ברמת אי החוקיות,לכאורה, שיש כאן. המשך יבוא ודי בקרוב.