איך פרשת "שוד הגמלאים" במשרד התקשורת התגלגלה לוועדת הבחירות המרכזית לכנסת? מי מגבה ומחפה על "גיבורי הפרשה" הזו? התשובה: כרגע, לכאורה, שופט בית המשפט העליון, היועמ"ש, הפרקליטות, שר האוצר וכמובן שר התקשורת יועז הנדל. חשיפה כיצד שתיים מהמובילות את הפרשה במשרד התקשורת, הן כעת הבכירות בוועדת הבחירות לכנסת: מנהלת משאבי אנוש של הוועדה וחשבת הוועדה.
עדכון בגוף הכתבה.
מאת:
אבי וייס, 22.8.20, 19:57
פרשת "שוד גמלאי משרד התקשורת", לא נרגעת (פרקי הסדרה הקודמים נמצאים ב
נספח א' כאן למטה, פרקים הנוגעים להתפתחויות ולחשיפות
רק בתקופת כהונת שר התקשורת הנוכחי -
יועז הנדל, בתמונה משמאל).
מדובר בפרשה, שיש בה
אוסף אדיר (ודי נדיר) של עבירות לרבות חשד, לכאורה, לשוחד ועוד עבירות, מ"כל הבא ליד".
בכתבה האחרונה, שפורסמה על ידי תחת הכותרת: "
חשיפת מהלך מזעזע: "תיאום עדויות" ו"שיבוש מהלכי משפט" בפרשת הגמלאים", חשפתי את העבירות הפליליות, לכאורה, הטריות, שהתרחשו בנושא זה במשרד התקשורת, אך בחודש שעבר.
כעת, אני "מרים את המסך" מעל נדבך נוסף, שהיה סמוי מן העין, איך
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת (כיום בראשות כבוד השופט העליון
עוזי פוגלמן) השתרבבה לנושא זה.
לאור המידע הטרי שקיבלתי, פניתי קודם כל לשר האוצר ולצמרת משרד האוצר (שכן, חשבים ממונים ע"י משרד האוצר, בדומה ליועצים משפטיים הממונים ע"י היועמ"ש), ושלחתי ביום
6.8.20 את הפנייה הבאה לשר האוצר,
ישראל כץ, ולצמרת משרד האוצר בזו הלשון:
"הנדון: פגישת "תיאום עדויות" ו"שיבוש הליכים" אצל סמנכל"ית בכירה למינהל ומשאבי אנוש במשרד התקשורת.
שלום רב,
1. בהמשך לשאלתי הקודמת, שנענתה ופורסמה (וגם קיבלה התייחסות מקיפה, מדוע התשובה הזו אינה מדויקת ואינה מבוססת על הנחיות היועמ"ש והנחיות פרקליט המדינה, לא מבוססת - זה בלשון המעטה -
כאן), כעת מתברר,
שהחשבת השנייה במשרד
התקשורת, שהייתה
אחראית להעברת כספי גמלאי משרד התקשורת לדואר בצורה מעוררת תמיהה (בלשון המעטה גם כן),
יעל אליאב, היא כעת
החשבת של ועדת הבחירות המרכזית, ועובדת שם בצמידות עם מי שהייתה "שותפה" שלה במשרד התקשורת להעברות הכספים הללו לדואר (בעת ש
יעל אליאב הייתה החשבת במשרד התקשורת) -
תמי (תמר) לשם, (שהייתה אז מנהלת משאבי אנוש במשרד התקשורת ), שכעת היא
מנהלת משאבי אנוש של ועדת הבחירות המרכזית ("סמנכ"ל למינהל ומשאבי אנוש").
2. כך, שיצא באופן מופלא, ששתיהן (
תמי לשם ו
יעל אליאב)
עברו במקביל לתפקידים מקבילים, ממשרד התקשורת לוועדת הבחירות המרכזית.
3. מה נעשה כדי למנוע "תיאום עדויות" ו"הדחת עדים" גם בין השתיים הללו, שכעת הן בוועדת הבחירות המרכזית ביחד, בנושא הטיפול בכספי גמלאי משרד התקשורת, נושא הנמצא כעת בדיון משפטי (וגם בבדיקת היועמ"ש ופרקליט המדינה, ובבדיקה של רשות התאגידים)?
4. נטען בתגובתכם
כאן, שהשר
אינו מעורב בדיונים מקצועיים - אבל כאן לא מדובר בדיונים מקצועיים, אלא בשמו הטוב של משרד האוצר ונורמות ההתנהלות של עובדי המשרד, לרבות החשבים מטעם משרד האוצר.
האם כעת השר יודע מהנושא והוציא הנחיות לגבי
נורמות ההתנהלות של עובדי המשרד במצבים כאלה?
5. אודה להתייחסותכם."
תגובה טרם קיבלתי, לא שלא ניסיתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם.
סביר להניח שלא אקבל תגובה, אחרי
שהוכחתי "שחור על גבי לבן", שהתשובה הקודמת של משרד האוצר בנושא זה, לא רק שהייתה שקרית, היא
סתרה גם את הנחיות היועמ"ש וגם את הנחיות פרקליט המדינה. הוכחתי, שתגובת משרד האוצר לא הייתה מחוברת לשום מצב משפטי מוכר במדינת ישראל. כנראה, בעקבות הלקח הזה, משרד האוצר נהיה זהיר והחליט פשוט לא להגיב לשאלותיי. ככה אי אפשר "לתפוס" את השקרים והספינים...
תזכורת:
תמי לשם כסמנכ"לית למינהל ומשאבי אנוש דאז במשרד התקשורת,
ביקשה מ"וועדת הרכישות" של המשרד, להתקשר ב"פטור ממכרז" עם חברת הדואר \ עמותת הגמלאים של הדואר (דאז), לצורך טיפול בגמלאי משרד התקשורת, ו
יעל אליאב, שהיתה אז חשבת משרד התקשורת והחברה הבכירה ב"וועדת הרכישות",
אישרה את המהלך, למרות כל הפגמים בו והמידע הלא מדויק (בלשון המעטה) שנמסר לוועדה ע"י
תמי לשם. כל זה נחשף ומתואר בהרחבה עם כל המסמכים
כאן - למתעניינים.
במקביל לפנייה לשר האוצר, ביום
6.8.20 שלחתי את סדרת השאלות הבאות לכבוד השופט העליון,
עוזי פוגלמן, לצמרת משרד המשפטים, לצמרת בתי המשפט, לצמרת ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ולצמרת נציבות שירות המדינה, בזו הלשון:
"הנדון: הנחיות לבכירות וגם לא לבכירות \ בכירים בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת.
שבוע טוב לכבוד השופט העליון,
עוזי פוגלמן, יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת,
שלום רב,
1. בהמשך לשאלותיי
כאן, שלא נענו (אולם קיבלו התייחסות מקיפה במאמר חשיפה, שזכה להדים רבים, התייחסות המבוססת על הנחיות היועמ"ש והנחיות פרקליט המדינה -
כאן), כעת מתברר,
שהחשבת השנייה במש' התקשורת, שהייתה
אחראית להעברת כספי גמלאי משרד התקשורת לדואר בצורה מעוררת תמיהה (בלשון המעטה גם כן),
יעל אליאב, היא כעת
החשבת של ועדת הבחירות המרכזית, ועובדת שם בצמידות עם מי שהייתה "שותפה" שלה במשרד התקשורת להעברות הכספים הללו לדואר (בעת ש
יעל אליאב הייתה החשבת במשרד התקשורת) -
תמי (תמר) לשם, (שהייתה אז מנהלת משאבי אנוש במשרד התקשורת ), שכעת היא
מנהלת משאבי אנוש של ועדת הבחירות המרכזית ("סמנכ"ל למינהל ומשאבי אנוש").
2. כך, שיצא באופן מופלא, ששתיהן (
תמי לשם ו
יעל אליאב)
עברו במקביל, לתפקידים ממש מקבילים, ממשרד התקשורת - לוועדת הבחירות המרכזית.
3. מה נעשה כדי למנוע "תיאום עדויות" ו"הדחת עדים" גם בין השתיים הללו, שכעת הן בוועדת הבחירות המרכזית ביחד, בנושא שבו אני עוסק: הטיפול בכספי גמלאי משרד התקשורת, נושא הנמצא כעת בדיון משפטי בבית המשפט (וגם בבדיקת היועמ"ש ופרקליט המדינה, ובבדיקה של רשות התאגידים)?
4. ברור לי לחלוטין, שכבוד השופט העליון
אינו מעורב בדיונים מקצועיים מהסוג הזה - אבל כאן לא מדובר בדיונים מקצועיים, אלא בשמה הטוב של ועדת הבחירות המרכזית ונורמות ההתנהלות של עובדי הוועדה, לרבות החשבת מטעם משרד האוצר ומנהלת משאבי אנוש של הוועדה,
שתי מנהלות הכי בכירות בוועדה, העובדות בצמידות בהנהלה הבכירה של הוועדה.
5. האם כעת כבוד השופט העליון,
עוזי פוגלמן, יודע מהנושא הזה, ויוציא
הנחיות (ישירות או דרך המנכ"לית של ועדת הבחירות), לגבי נורמות ההתנהלות המצופות של עובדי הוועדה, בכירים כזוטרים, במצבים כאלה?
4. אודה להתייחסותכם בהתאם".
התגובה היחידה שקיבלתי הייתה מדוברות הרשות השופטת בזו הלשון: "אנא פנו לדובר ועדת הבחירות, מר
גיורא פורדיס".
התשובה הזו לא קידמה אותי לשום מקום, כי פניתי גם אליו.
תגובות מכל השאר - טרם קיבלתי, לא שלא ניסיתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם.
סביר להניח, שלא אקבל תגובה, די ברור למה. כל עוד היועמ"ש ופרקליט המדינה (זה במקרה אותו אדם, עו"ד ד"ר
אביחי מנדלבליט), שותק ובשתיקתו נותן גיבוי או חיפוי (תבחרו לבד את המילה המתאימה) ל"שוד כספי הגמלאים" ולכל שאר העבירות, שבוצעו ומבוצעות סביב נושא זה, כל השאר יכולים פשוט לשתוק להתעלם, כאילו אין בעיה כזו.
אולם, הבעיה לא תיעלם בשתיקתם. ממש לא.
עדכון 9.9.20: התקבלה תגובת ועדת הבחירות המרכזית. התגובה המלאה
מצויה כאן.
לסיכום:
הפרשה החמורה הזו נמצאת רק בתחילתה.
זו
פעם ראשונה בהיסטוריה של משרד התקשורת, שעובדי משרד התקשור
ת (הגמלאים) יוצאים כקבוצה כנגד צמרת המשרד בה הם שרתו ועבדו במסירות שנים רבות.
מדובר
בתביעה יוצאת דופן, שהוגשה, ע"י עו"ד
יגאל לוי, (בתמונה משמאל בצד ימין), ועו"ד ומהנדס
חיים גרון, (בתמונה משמאל בצד שמאל),
בעצמם סמנכ"לים בכירים לשעבר במשרד התקשורת, בשם 3 גמלאים, שנבחרו כנציגות ע"י כלל הגמלאים
:זאב קידר, מירה דאיבוג ו
ישראל (
איזי) אלמוג.
זו לא פעם ראשונה בהיסטוריה של משרד התקשורת, שנעשים בו מעשים ברורים, לכאורה, של "הדחת עדים", "תיאום עדויות" ו"שיבוש הליכי משפט", מצד בכירים ביותר במשרד. זה קרה גם בתקופה החשוכה של החקירות ב"תיק בזק" וב"
תיק 4000", שהיו אז מהלכים פסולים ופליליים כאלה, לכאורה.
כעת אנו בסיבוב שני של מהלכים פסולים כאלה, תחת השר
יועז הנדל.
האם שר התקשורת, יועז הנדל, יסתכל במראה וישאל את עצמו: "איך זה, שמכל משרדי הממשלה בישראל ומכל הגופים הציבוריים והעסקיים הקיימים בישראל (וגם בעולם), דווקא אני נטשתי את גמלאי המשרד עליו אני ממונה?"
לא פלא, שאני מפנה את הקוראים שוב לכתבה הנוקבת והחשובה ביותר, במיוחד אחרי החשיפה המזעזעת המצויה למעלה:
"
מה יגרום לך להצטרף לקריאה לפטר ובדחיפות את שר התקשורת יועז הנדל?".
נספח א'
9 החשיפות הקודמות של
שערוריית הגמלאים, חשיפות הנוגעות
רק לתקופה של כהונת השר
יועז הנדל כשר התקשורת:
