חשיפת עוד 2 מקרים של כישלון בפיקוח ואכיפה על חברות התקשורת: במקום להדיח את מי שיצרו את המצב הזה (המשנה למנכ"ל וראש האגף), המשרד פשוט החליט לבטל את הצורך ברישיונות ובפיקוח. כך, שכל הפיקוח יהיה בהתנדבות ע"י החברות עצמן והן תצטרכנה לדווח על העבירות שלהן בעצמן. (כן, קראתם נכון). כך, הכאוס יהפוך לנורמה על פי ההמצאה ההזויה החדשה באחריות שר התקשורת יועז הנדל. בינתיים, פירוט 2 מקרי כישלון של אגף פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת לגבי חברת סלולר ודואר ישראל.
מאת:
אבי וייס, 11.8.20, 08:20
הצעת החוק החדשה של משרד התקשורת (
כאן, מנותחת בהרחבה
כאן) בדבר שינוי שיטת הרישוי של חברות התקשורת, כוללת בתוכה סעיף מאוד חשוב ומשלים, שבו כל מערכת האכיפה והפיקוח של המשרד משנה את פניה.
זה מסתתר לו בסעיף קטן (שחוזר על עצמו כמה וכמה פעמים
בהצעת החוק המלווה בהסברים שקריים), סעיף המוצג כאן:
אם לא הבנתם מאומה אז הנה הסבר: כדי "לשמור על האינטרס הציבורי" (כך משקרים בלי למצמץ. מהיכן הביאו את האינטרס הציבורי הזה? מפגישות עם ראשי סלקום?), המשרד יפסיק להקשיב לציבור ויפסיק להתייחס לתלונות הציבור (כאילו שזה חדש), והאכיפה תהיה "בדיעבד". כלומר: חברות התקשורת תגשנה דוחו"ת תקופתיים למשרד ומזה המשרד ילמד אם החברות מלאו את החוקים והתקנות בתקופה עליה הן מדווחות.
כלומר: מעתה (אם החוק הזה יעבור בכנסת), חברות התקשורת תחשופנה בדו"חות התקופתיים שלהן למשרד, אם הן עברו עבירות ורק אז המשרד יטפל בעברות הללו. שיטה חדשה של דיווח עצמי על עבירות.
זו לא בדיחה ל-1 באפריל, זו הצעת חוק, שחתום עליה שר התקשורת,
יועז הנדל.
מי המציא את הבדיחה הזו?
שמילה מימון, בתמונה משמאל,
המשנה למנכ"ל, היועצת המשפטית של המשרד, עו"ד
דנה נויפלד, ומי שאחראי אישית לכישלון הטוטאלי של מערכות הפיקוח והאכיפה במשרד,
איתן כסיף (בתמונה למעלה משמאל), מי שהחליף את
שמילה מימון בתפקיד ראש אגף פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת.
כך, במקום לפטר את כל האחראים לכישלון (שכשלו בכל תחומי פעילותם,
כמפורט בהרחבה כאן), פשוט
מבטלים את חוקי התקשורת, התקנות והתנאים ברישיונות.
כך, עוברים לשיטה חדשה, שבה
מחכים, שספקי התקשורת ידווחו בעצמם למשרד, בדו"ח התקופתי, מתי הם עוברים עבירות.
אני סבור, שכל גופי האכיפה בישראל יכולים לאמץ את השיטה הנהדרת הזו. במיוחד מס הכנסה ומשטרת ישראל. צריך רק לבקש דו"חות תקופתיים מהאזרחים ומהחברות העסקיות בישראל, שהם ידווחו בעצמם למס הכנסה ולמשטרה, מתי הם עברו עבירות ואיזה עבירות הם עברו.
איך הגענו לתחתית התהום הזו?
המדובר בתהליך ארוך, אבל הוא החמיר והעצים מאז שהשר
יועז הנדל, 
בתמונה משמאל, מונה לשר התקשורת.
הוא החל לתת גיבוי וחיפוי להסתרת מסמכים ולהעלמתם. זה מפורט בהרחבה
כאן, ובאופן ספציפי לגבי תחום הפיקוח והאכיפה, אציין רק 2 מאפיינים בולטים, שהחלו מייד לאחר כניסתו של
יועז הנדל לתפקיד:
א. השר נותן גיבוי וחיפוי להעלמת "פרוטוקול הוועדה המייעצת" לגבי קנס ענק, שהוטל ע"י המנכ"ל הקודם (
נתי כהן) על הוט טלקום. הקנס מצוי
כאן, הניתוח של העלמת הפרוטוקול
מצוי כאן.
יודגש, ש
בלי פרסום הפרוטוקול הזה באינטרנט - הקנס חסר כל תוקף חוקי. יצויין שהוגשה תלונה למבקר המדינה בנושא זה - כאן.
ב. השר נותן גיבוי וחיפוי להטלת קנסות ע"י ראש האגף
איתן כסיף, על סעיף טפשי ומיותר ברישיון של החברות, רק כדי שהעובדים באגף יוכלו לקבל "שכר עידוד" - בלי לעבוד. זה
מפורט בהרחבה כאן.
החשיפות הטריות לגבי כישלון אגף הפיקוח והאכיפה במשרד התקשורת:
1. קנס על אירוע שלא ידוע בכלל מהו, שהתרחש, כנראה, לפני כשנה, ולא ידוע בכלל למה הוטל בגינו קנס על We4G (מרתון-אקספון).
ביום
28.7.20 שלחתי את סדרת השאלות הבאה לשר התקשורת,
יועז הנדל, ולצמרת משרד התקשורת, כולל למנכ"לית החדשה
לירן אבישר בן-חורין בזו הלשון:
"הנדון: הודעה חשודה ביותר, שפורסמה באתר משרד התקשורת, בדבר קנס על מרתון 018 אקספון.
שלום רב,
היום עלתה לאתר המשרד (
כאן) הודעה תחת הכותרת: "עיצום כספי על חברת מרתון 018 אקספון בע"מ".
הדיווח הזה מעלה כמה שאלות חשובות:
1. על פי הדיווח,
האירוע התרחש ב-30 ליולי 2019. אז למה הקנס
הוטל שנה אחרי כן? או שמא הקנס הוטל אחרי האירוע והוא
רק מתפרסם שנה אחרי כן ובמשך שנה הוסתר מהציבור?
2. מה היה האירוע, שבגינו ניתן הקנס? אין לזה כל רמז בהודעה. מה היה שגוי בדיווח של החברה? גם זה לא ברור.
3. לא כתוב
לפי איזה סעיף מחוק התקשורת החליט מנהל מינהל פיקוח ואכיפה להטיל את הקנס.
כתוב רק אילו סעיפים הופרו - אבל אלה
אינם סעיפי עונשין (סעיפי העונשין הם בחוק התקשורת ב"תוספת").
4. גם הסעיפים המוזכרים כסעיפים שהופרו לא ברורים:
א. כתוב: "
הפרה של הוראות תקנה 8 לתקנות הבזק (בזק ושידורים), התשמ"ו – 1986".
אין תקנה כזו בכלל בתקנות הללו, הסעיף הזה קיים
בתקנות אחרות "
תקנות הבזק (הפיקוח על פעולותיו של בעל רשיון)".
ב. כתוב: "והוראות סעיף 104.3 לרישיון הכללי של החברה למתן שירותי רדיו טלפון נייד בשיטה התאית (רט"ן) ("הרישיון") הכוללות הנחיות לעניין דיווח על "אירוע מיוחד"."
הסעיף הזה
ברישיון של החברה בכלל לא אומר תוך כמה זמן צריך לדווח ובאיזו מתכונת, כך,
שלא ברור מה העבירה.
הסעיף הזה: 104.3 ברישיון, רק מפנה את החברה לסעיף 8 (ככתוב קודם).
בסעיף 8 כתוב: "בעל רשיון ידווח למנהל דיווח מלא ומפורט על
כל אירוע שהשפיע או עלול להשפיע באופן מהותי על מתן שירות בזק לקבוצה של מקבלי שירות (להלן – אירוע מיוחד) מיד עם התרחשותו של האירוע; דיווח כאמור יימסר ישירות למנהל, או למי שהוא הסמיך לכך מראש, בדרך המהירה ביותר, ויכיל מידע מלא ומפורט אודות האירוע המיוחד, לרבות מקומו, היקף השפעתו והצעדים שננקטו להפסקתו ולמניעתו".
לא ברור אם אכן היה
אירוע בהיקף כזה.
ג. כתוב: "...העבירה דיווחים שלא בהתאם למתכונת שנקבעה לגבי אירועים מסוג זה". היכן יש "
מתכונת שנקבעה" כזו?
סעיף 8 הוא כללי ואומר כך: "מידע מלא ומפורט.. לרבות מקומו, היקף השפעתו והצעדים שננקטו להפסקתו ולמניעתו"
ולא ברור במה חרגה החברה מהצורה הזו של הדיווח, שמגיע לה קנס על כך.
5. לאור העובדה, שההודעה הזו (על הטלת הקנס) פגומה ביותר וגם משובשת ומכילה
עובדות לא נכונות או לא מדויקות, ופורסמה באיחור רב, האם לא מן הדין
לבטל את הקנס הזה
ולנזוף קשות בזה שהוציא את ההודעה הפגומה (בלשון המעטה) הזו לאתר המשרד (כלומר: לנזוף במנהל מינהל פיקוח ואכיפה,
שעדיין לא מבין מה תפקידו במשרד ומה אומר חוק התקשורת לגבי תפקידיו ואחריותו)?"
תגובה טרם קיבלתי. לא שלא ניסיתי. ככל שאקבל תגובה אעדכן בהתאם.
קוראינו כבר יודעים, שתגובה לא אקבל. די ברור למה (זה גם מוסבר בהרחבה
בנספח א' כאן).
2. קנס מאוד מוזר (בלשון המעטה) על חברת דואר ישראל.
כדי שלא תחשבו, שהמצאתי משהו, אז צילמתי עבורכם את הודעת הקנס הזה מאתר משרד התקשורת והנה כאן התצלום במלואו, שמייד נבין מה פגום בו:
ביום
5.8.20 שלחתי את סדרת השאלות הבאה לשר התקשורת,
יועז הנדל, ולצמרת משרד התקשורת, כולל למנכ"לית החדשה
לירן אבישר בן-חורין בזו הלשון:
"הנדון: הודעה מוזרה באתר המשרד על קנס לחברת הדואר.
שלום רב
באתר משרד התקשורת עלתה הודעה מאוד מוזרה (
כאן) על עיצום כספי של כ-21 אלף ₪ על חברת דואר ישראל.
השאלות:
1. בהודעה כתוב "המנהל הכללי של המשרד הטיל .." כלומר בלשון זכר, כלומר זה המנכ"ל
נתי כהן. אז למה זה עולה רק כעת?
2. מתי בכלל הקנס הזה הוטל? מתי התרחשה ההפרה הזו?
3. בהודעה כתוב: חברת דואר ישראל הפרה את פרט 1.1 ופרט 1.3 בחלק ב' בנספח ב' לרישיונה
. אלה אינם סעיפי עונשין. מהו סעיף העונשין, שבגינו הוטל העיצום? האם זה על פי
חוק התקשורת, או על פי
חוק הדואר?
4. אם זה על פי חוק התקשורת, היכן הפרוטוקול של הוועדה המייעצת?
5. היות ולא מוזכרת "ועדה מייעצת" בהודעה, אפשר להסיק, שזה לפי חוק הדואר, כנראה על פי
סעיף 109ב(5).
אולם, בחוק הדואר (סעיף 109ד) כשמדובר במקרים חוזרים או הפרה נמשכת (וכאן מצוין, שזה
מקרה חוזר, לא ברור כמה זמן עבר בין ההפרה הקודמת לנוכחית,
כי הנוכחית היא בלי תאריך עבירה),
הקנס הוא נגזרת גדולה יותר של 28 אלף ₪, לפי מפתח הגדלה, כאמור בסעיף החוק הזה, בעוד
שכאן הוטל קנס של 21 אלף ₪. יותר נמוך מ-28 אלף ₪. למה?
6. אודה להתייחסותכם.
"
תגובה טרם קיבלתי. לא שלא ניסיתי. ככל שאקבל תגובה אעדכן בהתאם.
קוראינו כבר יודעים, שתגובה לא אקבל. די ברור למה (זה גם מוסבר בהרחבה
בנספח א' כאן).
לסיכום.
הטיפול הכושל ברגולציית עולם התקשורת בישראל והטיפול הכושל וחסר האחריות של ראשי משרד התקשורת וגופי הסמך של המשרד בתחום השמירה על האינטרסים הציבוריים וקיום החוק במדינת ישראל (בדגש על חוק התקשורת ותקנותיו), מחזקים את הצורך הדחוף בהקמת "רשות לתקשורת", רשות עצמאית, שתפעל לטובת הצרכנים ולא נגד הצרכנים ולטובת בעלי ההון וה"מקורבים לצלחת" של מקבלי ההחלטות, בניגוד מוחלט לחוק ולאחריות המוטלת על משרד ממשלתי חשוב ובעל כוח כלכלי עצום כלפי השחקנים הגדולים בשוק.
ראוי, שבנוסף להקמת ''רשות תקשורת לאומית'', תוקם גם ''ועדה קבועה בכנסת לענייני תקשורת''. גם בארה''ב יש ועדה בקונגרס לענייני תקשורת. לעניות דעתי, יש להוציא את נושא התקשורת מוועדת הכלכלה של הכנסת העמוסה בנושאים כלכליים מגוונים ואינה מסוגלת להתמחות בתחום התקשורת. היקף תחום התקשורת בישראל הוא מעל 20 מיליארד ש''ח והוא טכנולוגי מאד ורווי בנושאי רגולציה המחייבים התמחות מקצועית ייחודית - גם בכנסת ובוועדותיה.
בכנסת הנוכחית עם השר יועז הנדל - זה לא יקרה.
רק החלפת צמרת משרד התקשורת באנשים, שהאינטרס הציבורי עומד מול עיניהם, תציל (אולי) את שוק התקשורת של ישראל, מהתחתית העמוקה שהשוק נפל אליו, בגלל מנהלים כושלים ומכשילים ורגולציה מוטעית מיסודה, שבה "איש הישר בעיניו ייעשה".
כולנו משלמים ונשלם את המחדל המיניסטריאלי המתמשך הזה.
