משרד התקשורת קובע: השוק הסיטונאי אינו חובה והעובדה, שספקיות האינטרנט (למעט אחת) בחרו שלא לעבוד עם הוט, זה עניין מסחרי שלהן. לתפיסת משרד התקשורת, הצרכן יחליט עם מי להתקשר, זה לא עניין של משרד התקשורת.
כך, "ירד המסך" מעל לשוק הסיטונאי על רשת הוט, ללא כל פרסום רשמי. 
מאת: אבי וייס, 15.8.15, 18:00

בלעדי: שלב נוסף וחשוב בחיסול החלום, ששמו "שוק סיטונאי", חלום, שבו כמה חברות חשבו, שתוכלנה "לרכב על התשתית" הקווית של אחרים (בזק והוט) וגם לגנוב להן את הלקוחות ולעשות מזה "קופה", הסתיים ב"קול דממה דקה", ללא כל פרסום. 

אנו חושפים כאן מכתב רשמי טרי של משרד התקשורת, שנכתב כמענה לפניית אזרח תמים, ששאל למה אין לו יכולת לבחור ספק ב"שוק הסיטונאי" על רשת הוט.

התשובה מציגה את המציאות החדשה של הרגולציה בשוק הסיטונאי בישראל. 

אזרח בשם א.ג. פנה למשרד התקשורת בזו הלשון:
"שלום, ברצוני לדעת מדוע לא מתקיים שוק סיטונאי על תשתית הוט ?
אני גר בשכונה יחסית ישנה בקרית מוצקין, שבזק החליטו לא לשדרג - נציג המכירות אומנם אמר, שהאיזור שלי מקבל 100 מגה, אבל בפועל רק 14 מגה מגיע אלי, ואת זה גם הטכנאי שהתקין לי אמר, מכיוון שהתיבה של בזק רחוקה מידי ממני.
לעומת זאת, תשתית הוט מגיעה אלי ב-102 מגה יציב, אבל זה כובל אותי אצלם, למרות שאני רוצה להיות לקוח סלקום. אז אני חוזר לשאלתי - מדוע אין שירות שוק סיטונאי על תשתית הוט? משרד התקשורת אמור לעזור לנו האזרחים. אז בבקשה תעזרו לי, כי אני כבול בחברה בה אני משלם פי 2 מהמתחרים" .

תגובת משרד התקשורת:
"שלום רב,
1. במענה לפנייתך, ברצוני להשיב, כי חלה על הוט טלקום החובה לספק את שירותי ה-BSA והטלפוניה הסיטונאית בהתאם לתיק השירות, עם ההתאמות הדרושות לרשת שלה.
2. משרד התקשורת קבע את הכללים ואת ההסדרה.
3. חברת הוט טלקום פירסמה את מחירי השירות הסיטונאי לכל ספקיות השירות, אך הספקיות טרם החלו לשווק חבילות הכוללות את תשתית הוט טלקום.
4. יש לציין, כי רפורמת הפס הרחב באינטרנט נכנסה לתוקף ב-17/2/15 וישנן חברות שהחלו לספק שירותים במסגרתה. עם זאת, החברות לא חייבות לעשות כן, והדבר נתון לשיקול דעתן.
לידיעתך, ספקי הגישה לאינטרנט אינם מחויבים לעבוד עם שתי החברות ( בזק והוט). מדובר בהחלטות מסחריות בין החברות, כאשר הצרכן יכול לבחור בספק הגישה לאינטרנט שיספק לו שירות על בסיס התשתית שבחר ספק הגישה. מובן כי הצרכן יכול להישאר במודל הקיים ולהתקשר בנפרד עם ספק התשתית ועם ספק השירות - שניהם כפי שיבחר וע"פ רצונו.
5.  לשירותך.
בברכה, על החתום אמיר בירן, מרכז פניות הציבור, משרד התקשורת."

כך, בלי שום הספדים, מודעות אבל, חלקת קבר, או או איזה טקס זיכרון (אפילו סמלי באינטרנט), נגמר לו הפלופ הקרוי "שוק סיטונאי" על רשת הוט.

אתר זה, היחיד שחזה את התהליך הזה, מהיום הראשון, שהרעיון זה הושמע בוועדת חייק ב-2010, משתתף בצער הציבור (רוב עם ישראל, שהתפתה להאמין לאבי ברגר ועושי דברו, שיהיה "שוק סיטונאי" על כ-40% מחיבורי הפס הרחב בישראל. דהיינו: על רשת הוט.

הערה: כ-60% מהשוק הקווי נמצא ברשת בזק. ל-Unlimited יש מספר אפסי של לקוחות, אחרי שנתיים של פעילות). על פי דוח טרי (כאן) של ה-OECD, ישראל נמצא הרבה מתחת לממוצע של פריסת הפס הרחב בעולם ל-100תושבים (כמפורט בגרף הבא, לחיצה על הגרף מגדילה אותו):

ברוחבי הפס ב"פס הרחב", הידרדרנו למקום 23 (מתוך 31 מדינות) ב-OECD, כך גם המצב (גרוע) בשאר המדדים העולמיים, לרבות בפס הרחב הסלולרי.  

הספק היחיד, שניסה ומנסה לספק "שוק סיטונאי" על רשת הוט (חברת Fast), חשף כאן את מה שקרה לו וסיכם את המצב (כאן), במשפט אחד קצר וקולע: "כרגע הוט ומשרד התקשורת עושים מאיתנו ומהאזרחים צחוק". עדכון ותיקון קטן לאייל תמיר (בתמונה משמאל) מנכ"ל Fast: זה לא "כרגע". זה המצב החדש ולא רק כרגע. זה קבוע. צריך להפנים את המהפך ברגולציה. 

כך, "הרוח החדשה" במשרד התקשורת פותרת את הבעיות הכי חשובות בשוק התקשורת בהינף קולמוס: זו לא הבעיה שלנו, זו הבעיה שלכם... כך גם קורה בסיפור המדהים של גולן טלקום מול כל שוק התקשורת (כרגע זה מול טלזר). 

ומה עם ה-ISP והלקוחות של "השוק הסיטונאי"?
הזהרתי, שהם עומדים "ליפול בפח ולשלם ביוקר" (ורק בזק תרוויח. זה כבר הוכח בדו"ח הרבעון הראשון ל-2015 של בזק ויהיה בולט לא פחות בדו"ח הרבעון השני של 2015, שבזק תפרסם בקרוב מאוד). הדו"חות הרבעוניים (של רבעון שני 2015), גם של פרטנר וגם של סלקום הראו, שההוצאות בתחום התשתיות הקוויות אצלן עלו וההכנסות ירדו. בדיוק כמו שחזיתי.

כלומר: "השוק הסיטונאי" לא הפך ל"מנוף צמיחה", למי שחלם שזה יהיה המצב והאמין לתחזיות משרד התקשורת. התחום הזה הוא רק "בור בלי תחתית", שבו ההוצאות תלכנה ותגדלנה (בגלל התשלומים שילכו ויגדלו לבזק), מול רמת הכנסות הולכת ויורדת, בגלל הורדת המחירים המהירה. כבר היינו בסרט הזה כמה פעמים. הסוף שלו נגמר בדמעות (או אצל כונס הנכסים. תשאלו את נוחי ואת אילן). 

אין כאן שום פטנטים חדשים, או יכולת חיזוי מופלאה שלי, או של האנליסט ערן יעקובי, שכותב דברים דומים. הכל "מונח על השולחן" והוא "ברור כשמש", לכל מי שלא מעתיק ב-Copy & Past את הודעות משרד התקשורת ו"נופל בפח".

גם הוט שילמה ותשלם ביוקר על כשלון השוק הסיטונאי, כפי שניתחתי כאן. אולם, זה לא יכול לנחם את מי שחלם לרכב על הרשת של הוט, ולפתע החלום הזה נקבר. 

די ברור, ש"ההפרדה המבנית" (הגם שהיא די רופפת, שלא לומר ישראבלוף) הקיימת בקבוצת הוט - תוסר, דקה אחרי ש"ההפרדה המבנית" תרד מקבוצת בזק. זה בדרך.

זו תהיה "המהלומה האחרונה בפטיש בראש" של מנכ"לי ה-ISP, שלא הבינו לאיזה בור הם נופלים, בכך, שהתעקשו על "רפורמת השוק הסיטונאי" ודחפו את אבי ברגר לקצה התהום (אליו הוא נפל לבד, קודם כל בגלל עצמו, אבל גם בעזרת הרוח הגבית שקיבל מאותם ISP ומכלי תקשורת, שלא הבינו מה קורה כאן באמת). חשיפה נוספת של המפולת בשוק הקווי במסגרת "השוק הסיטונאי", בכתבה הבאה.  

את הסיפור של "הוט והשוק הסיטונאי" על הרשת שלה' אנו כבר יכולים לסכם במשפט אחד קצר וקולע: "החלום ושברו". 

אפילוג:
לאחר שהאזרח א.ג., שפנה למשרד התקשורת, העביר לי את המסמך המצוי כאן למעלה, הוא החליט לכתוב אלי גם מכתב אישי נוסף וקצר, אותו אני מביא כאן כלשונו. המייל הזה מצביע, שיש קוראים, שהפנימו את המסר המופיע בעשרות רבות של כתבות באתר זה, ש"השוק הסיטונאי" נוסח ישראל הוא לא יותר מ"ההונאה הצרכנית של העשור". 

וכך כתב לי א.ג.: "אני רק רוצה לציין ולהוסיף בנימה אישית כמה אתה צודק בכתבות שלך לגבי הנושא, שבזק מורידה את טיב הרשת למשתמשי השוק הסיטונאי. איפה שאני גר, בזק יכולה לספק מקסימום 35 מגה (מחדל עצוב בפני עצמו) וכשהייתי לקוח של סלקום באינטרנט בשוק הסיטונאי האינטרנט ירד לי ל-14 מגה [בחבילה של 100 מגה] ולא הספיק לרוחב פס לממיר אחד. אז עזבתי וברחתי להוט, שמספקים לי אינטרנט יציב של 102 מגה. כנראה בגלל איכות יותר גבוה של כבלי הקואקס מאשר הנחושת הפשוטה של בזק. בברכה. א.".