החלטת מנכ"ל משרד התקשורת (שלמה פילבר) לחלט כ-31 מיליון ש"ח מהערבות של גולן טלקום בגין פירוק רשת האנטנות שלה, היא צעד ראשון להחזיר את השפיות וכיבוד החוק בשוק התקשורת. אולם, כרגע לצעד הזה אין שום השפעה על השוק וגם גולן טלקום לא משלמת מאומה מכיסה בטווח הזמן הנראה לעין. כלומר: מדובר בשלב זה בספין תקשורתי מרתק, שיכול להתפתח לכיוונים שונים ואפילו להיגמר בפלופ.
מאת: אבי וייס, 31.8.16, 12:42

בכלי תקשורת שונים נכתב, שאמש גולן טלקום קיבלה קנס של כ-31 מיליון ש"ח ממנכ"ל משרד התקשורת (שלמה פילבר, בתמונה). זו אי הבנה מוחלטת של המצב. הודעת משרד התקשורת מצויה כאן, למתעניינים. 

בשלב זה מדובר רק על מהלך דקלרטיבי (הצהרתי), בעברית פשוטה: ספין, שאין לו שום השלכות מעשיות בטווח הזמן הנראה לעין. כלומר: גולן טלקום לא עתידה להוציא בטווח הזמן הקרוב שום שקל מהכיס שלה, כדי לשלם קנס או לבצע את החזרת הערבות, שכביכול חושבים ומפרסמים בכלי התקשורת שהיא חולטה (הסבר למה, בהמשך). 

מה כן קרה?
א. התהליף הפוצדורלי של חילוט הערבות בוצע כהלכתו (לקח המון זמן, יותר מדי זמן, אבל בוצע כהלכתו, כולל שימוע כפול לגולן טלקום). זה די נדיר, שבמשרד התקשורת פועלים פרוצדורלית נכון. בהחלט אני מברך על כך, שהמהלך נעשה הפעם בצורה נכונה. 

זה בהחלט צעד נבון ואמיץ, שאולי יחזיר את השפיות וכיבוד החוק, הרישיונות והתקנות לשוק התקשורת, שוק אומלל הסובל מהפקרות מוחלטת בכל התחומים. 

ב. לצעד הזה יש השפעה מבחינת "דעת הקהל" לגבי גולן טלקום. כל עוד ההליכים יימשכו (הם יכולים להימשך שנים), היא בבחינת "חברה פורעת חוק" מבחינת התפיסה הציבורית, חברה, שיש מעליה עננה כבדה, שלא תוסר בקלות.

זה משפיע על תפיסת המותג, על היחס של לקוחותיה הקיימים והעתידיים אליה ועל היחס של משקיעים או רוכשים פוטנציאליים כלפי החברה. לדעתי, זה כרגע הדבר הכי חשוב שקרה. זה עניין מהותי בתפיסת מותג ואני מקווה, שזה גם יבשר שינוי בשוק הסלולר. 

ג. הצעד הזה מביא פרנסה טובה לעורכי הדין, שמתפרנסים מפלונטרים רגולטוריים בעולם התקשורת... 

למשרד התקשורת היו 5 חלופות כיצד לנהוג בגולן טלקום. המשרד שקל רק 3 חלופות: ביטול הרישיון, הפקעת ערבות וקנס. בהחלטתו, מנכ"ל משרד התקשורת מנמק מדוע הפקעת הערבות היא הצעד הנכון.

לדעתי הוא טעה, כי היו בפניו עוד 2 חלופות, שלא נשקלו בכלל על ידו:

1. גם לחלט ערבות וגם להטיל קנס. הסיבה די ברורה: הערבות מחולטת בגין פירוק הרשת הסלולרית. אולם, סביב הפירוק היו עוד עבירות, שבגינן ניתן להטיל קנס/קנסות (החוק מאפשר להטיל גם קנס וגם חילוט ערבות במקביל). כמות העבירות ,שגולן טלקום ביצעה במקביל, יכולה למלא ספר שלם. אחת העבירות היא למשל אי דיווח בזמן על פירוק הרשת.

בנוסף, מיום הקמתה (ממש מהיום הראשון), גולן טלקום הפרה חוקים, תקנות ואת הרישיון. במהלך השנים הצטברו במשרד התקשורת אלפי תלונות ובדיקות, שבהן נמצא, שגולן טלקום הפרה את החוק, התקנות והרישיון. שום דבר לא קרה בתיקים הללו.

למעשה, גולן טלקום צודקת, שהייתה כלפיה "אפלייה באכיפה". היא קיבלה "חסינות" מ-2 שרי התקשורת (משה כחלון וגלעד ארדן).  כלומר: האפלייה הייתה לטובתה. כעת, ניתן היה לתקן את זה ולקחת כמה תיקים בולטים, שנמצא כבר, שהיא הפרה חוק ורישיון, בעיקר בנושאים, שסביב פירוק הרשת שלה, ולהטיל עליה קנסות על אותם נושאים, שכבר נבדקו וסוכמו. אי הטלת הקנסות מצביעה, ש"האפלייה באכיפה" עדיין ממשיכה. 

2. להפעיל את המישור הפלילי. זה גם אפשרי מבחינת החוק, להפעיל גם חילוט ערבות וגם לנקוט בהליך פלילי, במקביל. מעשיה של גולן טלקום עולים לדעת רבים, שמבינים בתחום, לכדי מעשים פליליים (היא עברה בבת אחת במהלך ה-5 השנים האחרונות על הרבה חוקים, לרבות: הטעיה, מצג שווא, פגיעה בחוקי תאגידים, "עבודה בעיניים" על ועדות המכרזים וכיו"ב). המסלול הפלילי בכלל לא עלה על השולחן לדיון אצל מנכ"ל משרד התקשורת. 

כתבתי לא פעם, שהדרך הראויה לטפל בפרשת גולן טלקום היא: לבטל את הרישיון הקיים שלה, כי היא כבר מיום הקמתה ועד היום, במשך שנים, אינה חברת סלולר אלא חברת MVNO. גם מומחי רגולציה, שהבאתי את חוות דעתם כאן באתר, סברו כך.

אולם, די ברור לי, שבמבנה הפוליטי - קואליציוני הקיים בישראל, זה לא מעשי. זאת, כי משה כחלון (שר האוצר) לא היה מאפשר לשר התקשורת (בנימין נתניהו) לבטל לגולן טלקום את הרישיון. הרי משה כחלון בנה מפלגה שלמה סביב הסיפור של גולן טלקום. הוא גם הוכיח את כוחו, כשהצליח לאחרונה לטרפד את רכישת גולן טלקום ע"י סלקום. כך, שדי ברור, שהמסלול של ביטול הרישיון ע"י שר התקשורת, היה בעדיפות נמוכה יותר אצל מנכ"ל משרד התקשורת, מול מסלול חילוט הערבות. 

למה חילוט הערבות הוא רק "צעד הצהרתי" (ספין) ולא צעד מעשי?
זמן רב שקלו במשרד התקשורת איך "לעשות רעש" סביב גולן טלקום, מבלי שיקרה דבר. קוראים לזה: "בניית ספין". זה בדיוק מה שקורה כאן. גולן טלקום לא עתידה להוציאה מכיסה ולו אגורה אחת (למעט הכסף, שהיא תשפוך על עורכי דין ואגרות בתי משפט...) בתקופה הנראית לעין.

למה?

א. במסמך חילוט הערבות כתוב במפורש ,שהחילוט של הכסף נדחה, עד שהליכי הערעור של גולן טקום בפני שר התקשורת, יתברר. אין מועד למיצוי ההליך הזה (זה יכול לכלול גם פנייה לבית המשפט, אחרי החלטת שר התקשורת). כלומר: אין שום מועד לביצוע חילוט הערבות. זה יכול להיות גם בעוד חודש או בעוד עשר שנים... 

ב. אין בשום מקום (לא בחוק ולא ברישיון) שום הגדרה האם גולן טלקום חייבת להשלים את הערבות (דהיינו: להוציא מכיסה את הכסף כדי להשלים את מה שחולט) במקרה שהיא פונה לבית המשפט. זה גם ההסבר למה נבחר המסלול של הערבות ולא המסלול של הקנס, או מסלול של ערבות + קנס, כפי שניתחתי לעיל.

בחוק, במקרה שמוטל קנס, יש לשלם אותו גם אם פונים לבית המשפט (למעט חריגים הכתובים בחוק). עפ"י הפרקטיקה המעשית, עד היום, בכל המקרים, שחברות התקשורת פנו לבית המשפט לערער על קנס, הן שילמו קודם את הקנס.

המחוקק ידע בעת כתיבת הסעיף הזה בחוק, שתהליכים בבית המשפט יכולים לקחת המון זמן, מה שהופך את עניין הטלת הקנס ללא רלוונטי וללא אפקטיבי, ולכן נקבע בחוק, שיש לשלם את הקנס, גם אם פונים לבית המשפט (למעט חריגים מסוימים הכתובים בחוק). 

ג. אולם, במקרה של חילוט ערבות דרך סעיף ברישיון, כמו שנעשה כאן במקרה של גולן טלקום, אין כל הגדרה כזו. כלומר, לא ברור אם צריך "להוציא כסף מהכיס" כדי להשלים את הערבות, שחולטה, בעת שפונים לבית המשפט. זה פשוט לא הוגדר.

לכן, העניין הזה יונח על שולחנו של הרשם בבית המשפט אליו גולן טלקום תפנה (והיא כבר הודיעה, שתפנה לבית המשפט). לאור גובה החילוט והתסבוכת בנושא, סביר להניח, ששופט סביר ידחה את ביצוע החילוט עד לסיום הדיון המשפטי. כלומר, סביר להניח, שמדובר בדחייה, שיכולה לקחת חודשים עד שנים. 

כמה מחדלים, שנחשפים עקב הודעת החילוט של הערבות של גולן טלקום:
הודעת החילוט חושפת את משרד התקשורת בחדלונו, אזלת ידו ובאדישות שלו בטיפול ב"פרשת גולן טלקום". זה כולל כמה דברים מאוד תמוהים וחמורים ביותר:

א. ביום 1.1.14 משרד התקשורת "בדק" האם גולן טלקום עומדת במחויבות שלה לפריסת רשת סלולר ברחבי מדינת ישראל. אולם, כעת נחשף, שלא בוצעה כל בדיקה.

משרד התקשורת הסתמך על מכתב, שהתקבל מגולן טלקום, בו גולן דיווחה למשרד, שהיא פרסה 785 אתרי סלולר המכסים 43% משטח המדינה, שהיא נדרשה לכסות. 

את המסמך הזה אישר אבי ברגר, מנכ"ל משרד התקשורת הקודם (בתמונה משמאל), ושמילה מימון, סמנכ"ל הפיקוח (וגם היועצת המשפטית ועוד בעלי תפקידים במשרד עסקו בזה, אבל הם לא חשובים כרגע).

אבי ברגר ושמילה מימון אינם עורכי דין, הם לא כלכלנים, הם לא רואי חשבון, הם לא סתם פקידים ממשלתיים. הם מומחי תקשורת ותקשורת סלולרית, שניהם בעלי נסיון של שנים בתחום האנטנות, התדרים, העוצמות וניהול רשתות סלולריות ותדרים. הם ידעו ויודעים מצוין מה זו פריסת רשת סלולרית. 

כלומר: הם חייבים היו לדעת, שהמכתב של גולן טלקום לא מדויק (בלשון המעטה). אי אפשר לכסות 43% מהמדינה ב-785 אנטנות קטנות וזעירות. אין דבר כזה.

בנוסף, כדי לאמת את המסמך, הם היו חייבים לנקוט ב-2 צעדים בסיסיים, שמייד היו חושפים את המציאות בשטח:

1) להגיע למוקד השליטה של גולן טלקום ולהסתכל על מפות פריסת האנטנות שלה ויכולת הכיסוי שלהן.

2) לקבל מהמשרד להגנת הסביבה את מפות האנטנות של גולן טלקום. במפות הללו יש את העוצמות של השידורים והמיקומים, כפי שנמדדים בזמן אמת כל הזמן ע"י המשרד להגנת הסביבה ואפשר לראות בעין, גם בלי להיות מומחה סלולר, שהכיסוי של אנטנות קטנות דוגמת אלו, שגולן טלקום פרסה, הוא מאוד מצומצם.

אגב, ביקשתי את המסמכים מהמשרד להגנת הסביבה וזה היה הרקע לסדרת המאמרים, שפרסמתי על פירוק האנטנות בישראל (המסמכים, שקיבלתי מהמשרד להגנת הסביבה הראו, שלא רק גולן טלקום פירקה ומפרקת אנטנות. כולם פרקו ועדיין מפרקים אנטנות). 

ב. על פי מסמך החילוט, משרד התקשורת חשד, שיש פירוק אנטנות ב-2014 אבל לא בדק זאת. רק בינואר 2015 המשרד, למעשה, גילה, שפורקו כ-600 אנטנות, עקב פנייה לגולן טלקום.

במסמך של המנכ"ל (שלמה פילבר) לא מצויין ,שהמשרד לא רק שלא ידע מכך, הגילוי הגיע רק בגלל התערבותי. פניתי מספר פעמים למנכ"ל משרד התקשורת וטענתי, שמפרקים אנטנות בקצב. העניין הוכחש על ידו ובין היתר, באחת התשובות שלו הוא אמר: "כל הזמן מפרקים ובונים אנטנות סלולר בישראל. ממה שאני בדקתי מול חברות הסלולר, בנטו אין ירידה בכמות האנטנות". 

רק אז נאלצתי לשלוף את הנתונים מהמשרד להגנת הסביבה ולהציג אותם ברבים. היות והנתונים היו כל כך ברורים, משרד התקשורת נאלץ "להודות", שיש כאן בעיה ורק אז גילה, שיש פירוק אנטנות. כלומר: אני עשיתי את העבודה של משרד התקשורת. זה פשוט לא יאומן.

איך משרד ממשלתי הממונה על שוק התקשורת לא יודע כמה אנטנות סלולר יש בישראל? מדובר במחדל מדהים ובלתי מובן.

יתרה מכך. לא רק שהמשרד לא ידע כמה אנטנות סלולר יש בישראל, הוא גם לא ידע ועדיין לא יודע מה איכות השידורים באנטנות הללו ומה השרידות של האנטנות הללו. זאת, למרות שרישיונות החברות הסלולריות כוללים סעיפים ברורים המכסים את הנושאים הללו. 

זו אימפוטנציה רגולטורית מוחלטת. ואחר כן הפקידים מהסוג הזה רוצים, קידום, תוספות שכר ותנאים, רכב צמוד, נהג צמוד, עוזרים, לשכות ענקיות וחלונות כהים ואטומים לרכב הצמוד...

שורה תחתונה: מנכ"ל משרד התקשורת עשה צעד נכון ואמיץ כאשר החליט לחלט ערבות בסכום משמעותי מגולן טלקום. מבחינה מעשית זה כרגע עניין תיאורטי - ספין, שום כסף לא חולט ולא יחולט בטווח הזמן הנראה לעין. אולם, התדמית והמותג של גולן טלקום נפגעו קשות מהספין הזה, וזו כבר התקדמות בשוק התקשורת הכאוטי שלנו. 

תגובת גולן טלקום: "בעקבות החלטת משרד התקשורת והקנס, שהושת על גולן טלקום, החברה תערער על ההחלטה מול שר התקשורת ובמידת הצורך מול ביהמ"ש העליון.
חשוב לציין ולהדגיש כי חברות בזק, הוט, סלקום פרטנר ופלאפון מעולם לא נקנסו ביותר מ- 8 מיליון ש"ח.
מפתיע ומאכזב, שקנס חסר תקדים זה מושת על חברה, שתרמה רבות לטובת הצרכן והתחרות בישראל.
מיום השקתה חסכה גולן טלקום יותר מ- 20 מיליארד ש"ח לצרכנים בישראל בעקבות המהפכה הסלולרית והצרכנית שהובילה".

עדכון 2.9.16, 16:00: בית המשפט העליון דחה את בקשת הערר של חברת גולן טלקום על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, במסגרתה קיבלה חברת סלקום צו מניעה זמני לעסקת התקשרות של גולן טלקום עם הוט מובייל. עוד קבע בית המשפט העליון כי גולן טלקום תשלם לסלקום הוצאות בסך שלושים אלף ש"ח. נדמה שמצבה של גולן טלקום בבית המשפט העליון לא נראה כרגע מזהיר... 

עדכון 8.10.18: גולן טלקום משכה עתירתה [מספר 7464/17] נגד שר התקשורת, מנכ”ל משרד התקשורת והמשרד עצמו בנושא חילוט של כ- 28 מיליון ₪ מתוך כספי הערבות שהפקידה גולן טלקום לשם הבטחת מילוי התנאים הרגולטוריים על פי רישיונה. בהחלטת בית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק מ- 8.10 נאמר כי: “בגמר הדיון, בהמלצתנו, חזרה בה העותרת מעתירתה. העתירה נמחקת בזאת. אין צו להוצאות”. כך "ירד המסך" מסיפור פירוק רשת האנטנות של גולן טלקום והקנס בתצורת חילוט ערבות שקיבלה משרד התקשורת.