כניעה לאינטרסים הכלכליים של בעלי חברות התקשורת הפכו את שר התקשורת דודי אמסלם ומשרד התקשורת - למגן, כביכול, על עובדי חברות הסלולר, שלא יעבדו ביום הבחירות לכנסת, בניגוד לצו של כבוד שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, שמשמש כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-23. זו תופעת ה-Deep State - שלטון הפקידים הנמצאים מעל לכל חוק ונורמה - במיטבה.
עדכונים בסוף הכתבה.
מאת:
אבי וייס, 25.1.20, 17:46
לפני כשבועיים פרסמתי כאן מאמר תחת הכותרת: "
איך יפעלו מוקדי השירות של חברות התקשורת ביום הבחירות לכנסת ה-23?". פניתי בשאלות לשר התקשורת,
דודי אמסלם, (בתמונה משמאל), אך לא קיבלתי כל תגובה.
אי המענה (שהוא כשלעצמו נוגד את החוק והתקש"יר) הוא לא משהו חדש עבורי.
בסדרת החשיפות האחרונה (
כאן) אודות הפשלות של השר (במצטבר בכחצי שנה שהוא שר,
107 שערוריות ומחדלים, שאלתי אותו 28 שאלות ב-28 נושאים שונים, ורק לנושא אחד קיבלתי תשובה (מתחמקת ביותר, שלא לומר שקרית).
כנראה, שהשר חושב ומאמין, שאם הוא לא ייענה לי,
הבעייה תיעלם ולא תתפרסם.
פירוט כל הכתבות הקודמות, שמפרטות את השתלשלות הביזיון הזה, של (אי) פעילות שירותי התקשורת בבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות, יש ב
נספח א' כאן למטה.
במקביל אלי,
סיני ליבל, פנה ביום 18.1.20 גם לשר וגם ישירות לכב' השופט
ניל הנ
דל,
(בתמונה משמאל), בפנייה בזו הלשון:
"הנושא: שירותי התקשורת אינם פועלים היום כסדרם - חרף ים של פניות לוועדת הבחירות - למנכ״ל משרד התקשורת, לשר, ליועצת המשפטית, ולמבקר הפנימי.
פנייה ליו״ר ועדת הבחירות לכנסת ה 23
מכובדי,
א.
קבעת בצו כי שירותי התקשורת
יפעלו ביום הבחירות כסדרם.
ב. משרד התקשרות
מאפשר לחברות הסלולר להפעיל את המוקדים הטלפונים במתכונת שבת.
בפועל נפגעת הזמינות לכלל האזרחים במענה לתקלות טכניות, שכן גם מוקדי התקלות - עובדים במתכונת שבת.
קודמך - בתמיכה מלאה של הכפופים לו, נתנו לח״מ תשובות של עורכי דין/מענה סטנדרטי.
בפועל -
שירותי התקשורת לא פעלו כסדרם [בסבבי הבחירות הקודמים], בחלק מחברות.
נכון, צודק וראוי כי הכפופים לך לא יהיו ״ראש קטן״ וישלחו את הח״מ לפברק עתירה מנהלתית.
מה יותר פשוט מזה, שהיו ממליצים לך לכתוב מכתב לשר התקשורת, שמסתכם בפיסקה:
'נטען ונמצא כי תנאי הרישיון מאפשרים לחברות התקשורת הפעלת המוקדים טלפונים של חברות התקשורת במתכונת שבת.
אבקשך לוודא כי הצו שהוצאת לפיו שרותי התקשורת יפעלו כסדרם -
אכן מיושם'.
ככה פשוט.
ככה התעקשו על מענה חלול - שלא פתר בעיה, שיצר מר
מאיר בן בסט. לא אסטרטגיה ולא דובים. סתם פרגון לחברות הסלולר.
בכבוד רב
סיני ליבל
העתק: שר התקשורת.
משרד התקשורת - היועצת המשפטית עו״ד
דנה נויפלד".
להפתעת
סיני ליבל, הוא כן קיבלת תגובה די מהירה מהשר (
כאן), תגובה מדהימה ומקוממת.
כדי שלא תחשבו שאני ממציא משהו, אז הנה התצלום (לחיצה עליו מגדילה אותו) של החלטת השר
דודי אמסלם, שהעמיד את עצמו
מעל לשופט בית המשפט העליון, כב' השופט
ניל הנדל, ומעל לחוקי מדינת ישראל:
יש כאן אוסף מדהים של שקרים בכל מילה, בתגובת השר
דודי אמסלם:
- האינטרס של הציבור ושל העובדים כבר נלקח בחשבון בצו של השופט, וזה כתוב "שחור על גבי לבן" בצו. לא צריך שהשר ישקול שיקולים ציבוריים, מעל לשופט בית המשפט העליון.
- ממילא היקף השעות, שבו הקלפיות פתוחות ביום הבחירות (מ-07:00 עד 22:00, שזה 15 שעות) הוא גדול בהרבה מהיקף השעות של משמרת (בד"כ 8-9 שעות). כך, שכל עובד בחברות הסלולר יכול להצביע לפני או אחרי המשמרת שלו (ואם יש לו בעיה בעניין, מנהליו ישחררו אותו להצביע בתוך המשמרת, כאמור בצו של השופט). כך, שאין בכלל בעיה של הצבעת עובדים בבחירות לכנסת, בעיה שהשר המציא מקצה האצבע שלו (או מהדימיון).
- השר בכלל לא התייעץ עם השופט ולא ביקש רשותו לשנות את הכתוב בצו. לא יעלה על הדעת, שכל גוף יחליט מה תחולת הצו. אם, למשל, כתוב בצו, ששירותי התחבורה יפעלו כסדרם, אזי ברור, ששירותי התחבורה הציבוריים פועלים כסדרם, כולל כל המנגנונים התומכים מסביב (סדרנים, קופאים, תחנות הסעה מרכזיות, מנקים, נהגים, מאבטחים, טכנאים, מפקחים, משגרים וכיו"ב). אם כתוב בצו, שבתי אוכל ומסעדות פתוחים, אין המשמעות, שהאורחים, שמגיעים למסעדה, יכנסו למסעדה פתוחה ויכינו לעצמם את האוכל לבד... או שישלמו רק למחרת על הסעודה... ברור, שכל הסגל של המסעדה עובד, החל מהשומר בכניסה, דרך המלצרים, הקופאים, הטבחים, שוטפי הכלים וכיו"ב. מי שמעוניין לחרוג מהצו, לא יכול להמציא לעצמו פירושים לצו, מה לא יעבוד כסדרו, בלי אישור חוקי ומראש - מהשופט.
- השר בכלל לא הציג את ההנחיות, שניתנו (אם בכלל) לחברות הסלולר וחברות התקשורת הגדולות הקוויות, כי כיום כתוב אצלן ברישיון (מצ"ב כאן לדוגמה), שהן עובדות בבחירות במתכונת שבת. כלומר: הכל סגור (למעט מוקדים טלפונים לחירום, שעובדים 24 שעות), וזה כולל גם האת מוקדים הפרונטליים (אלה המספקים תיקונים, תמיכה טכנית ושירות, פנים אל פנים מול הלקוחות). המילים "ניתנו הוראות" בתשובת השר, לא גובו בהצגת הוראות כאלו, ולמיטב ידיעתי, אין הוראות כאלו ואם יש - הן מוסתרות היטב, כי הן בניגוד לחוק. העובדות הן, שבסבבי הבחירות הקודמים, היו חברות תקשורת, שכן צייתו לצו ולא פעלו במתכונת שבת, ככתוב אצלן ברישיון.
- כלומר: השר לא שם לנגד עיניו את טובת הציבור והשירות, שהוא מקבל, ככתוב בתחילת תשובתו, אלא את טובת בעלי חברות התקשורת, שמעוניינים לחסוך בהוצאות ויש להם נציגים נאמנים בצמרת משרד התקשורת, שדואגים לאינטרסים הכלכליים שלהם, במקום לאינטרסים של הציבור (וכל הציבור בישראל משתמש בשירותי התקשורת) ולאינטרסים של כיבוד החוק במדינת ישראל.
סיני ליבל, (בתמונה משמאל), הוצ
יא תגובה די חריפה לשר התקשורת
דודי אמסלם תחת הכותרת:
הפוך אמסלם הפוך - לא דאגה לעובדי החברות - דאגה לחברות הסלולר!".
לדברי
סיני ליבל, מדובר בתגובה מזעזעת של השר, שמוכיחה ניתוק מוחלט של השר מכל נורמה מקובלת במדינה דמוקרטית ושוחרת חוק.
בתגובתו, שם
סיני ליבל דגש לצד המשפטי וביקש לראות אם האישור של היועצת המשפטית של משרד התקשורת (ככל שהיה אישור כזה), שמה שהשר השיב - אכן
חוקי.
הנה התגובה של
סיני ליבל לשר
דודי אמסלם:
:
ככל שתתקבל תשובה, נעדכן את קוראינו בהתאם.
לסיכום:
ללא התערבות פעילה של כבוד השופט
ניל הנדל, מאומה לא ישתנה בנושא פעילות חברות התקשורת ביום הבחירות, גם במערכת הבחירות החדשה העומדת בפתח, לכנסת ה-23.
אולי נדרשת כאן "תביעה ייצוגית", כנגד חברות התקשורת, שצפצפו על הצו ופגעו ברמת השירות הנדרשת ללקוחותיהן, גם ביום הבחירות לכנסת, וחשבו (ועדיין חושבות), שמשרד התקשורת ושר התקשורת - יגן עליהן.
כך, תחום התקשורת (למעט הכיסוי של "
תיק 4000")
לא מעניין בכלל את המפלגות הרצות בבחירות לכנסת ה-23, ולכן מוקדי השירות הטלפוניים (למעט
מוקדי השירות הטכני לחירום) -
לא יעבדו גם הפעם כסדרם, כנדרש בחוק ובצו, ביום הבחירות לכנסת ה-23, אחרי שבבחירות לכנסת ה-21 וגם בבחירות לכנסת ה-22 (
כמתואר בהרחבה כאן), ובבחירות האחרונות לרשויות המקומיות, הם פעלו
ב"מתכונת שבת" מצומצמת ביותר.
זאת, "באדיבות" צמרת משרד התקשורת,
שצפצפה כמה פעמים על החוק והצווים והתעלמה מהצפצוף של חלק מחברות התקשורת על החוקים והצווים הללו, וכעת
זו פעם רביעית.
הכי חשוב: אין היכן להתלונן! ה"קליקות" שולטות גם בנש"מ (נציבות שירות המדינה), בה "גורסים תלונות" בסיטונות ובנימוקים "מצוצים מהאצבע" (מצ"ב כאן להדגמה). בדיוק כמו שנעשה בצמרת "הקליקה" בפרקליטות ובלשכת היועמ"ש, שם מופעל העיקרון: "מה שלא מוביל לביבי - לא חוקרים".
זה עוד הפסד קטן אבל חשוב, של "שלטון החוק" ו"עליונות שלטון החוק"במדינה שוחרת חוק, מול
שלטון פקידים החושבים ובטוחים,
שהם מעל לחוק (התופעה החמורה הזו נקראת Deep State),
פקידים, ששוב ניצחו את החוק והאינטרס הציבורי והצרכני המובהק.
נספח
רשימת הכתבות הקודמות למתעניינים בנושא:
עדכון 2.3.20:
סיני ליבל מעדכן שלא קיבל תשובות לעניין בעניין פניותיו, רק אישור קבלה של התלונות: א) ממשרד המשפטים לשכת היועמ"ש -
כאן, ב) מוועדת הבחירות המרכזית -
כאן.
דהיינו: סביר להניח שבהיעדר טיפול,
הצפצוף על החוק והתקנות הפך והתקבע לעובדה קיימת, זו פעם רביעית (ב-3 מערכות בחירות לכנסת ומערכת בחירות אחת לרשויות המקומיות).
עדכון 14.3.21: התקבלה תגובת ועדת הבחירות המרכזית לתלונתי, תגובה המתחמקת למעשה ממתן תשובה ברורה ומפנה את הבעיה בחזרה למשרד התקשורת (שממילא נמצא בצד של החברות ולא בצד של הציבור). התגובה במלואה -
כאן.
