וואטסאפ בשעת חירום - 69% מהשמועות נמצאו נכונות
מאת:
חיים חביב, 13.7.16, 17:30
מחקר, שעסק במיפוי השמועות בוואטסאפ במהלך מבצע "שובו אחים" לאיתור גופות הנערים שנחטפו קובע, שעיתונאים, אנשי צבא וכוחות חירום היו שותפים להפצתן.
שנתיים לאחר מבצע "
שובו אחים" לאיתור גופות 3 הנערים, שנחטפו בגוש עציון, התפרסם מחקר העוסק בהתפשטות שמועות ב
וואטסאפ בישראל באותה תקופה. המחקר בוצע בזמן-אמת במטרה לאתר את השמועות, שפשטו בעת ההיא בוואטסאפ בישראל, אך בעיקר לנסות ולאתר את מקורן ואת מסלול הפצתן.
המחקר מיפה 13 שמועות, ששותפו באפליקציה במהלך ימי המבצע, ומצא, ש-69% מהן נמצאו
נכונות. כמו כן נמצא, שעיתונאים, אנשי צבא וכוחות חירום היו שותפים להפצתן במהלך המבצע.
המחקר בוצע ע"י
תומר סיימון, (בתמונה משמאל), סטודנט לתואר שלישי במחלקה לרפואת חירום, בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בהנחיית פרופ'
אבישי גולדברג וד"ר
ברוריה עדיני ומתפרסם בעיתון
Computers in Human Behvior.
תומר סיימון: "אנשים החווים אירועי חירום ולחץ מנסים להפיג את המתח ע"י חיפוש מידע אודות האירוע. מאחר שעל אירוע החטיפה
הוטל צו איסור פרסום גורף, שמנע אף את פרסום קיומו של הצו, הציבור נעזר בשמועות כדי להשלים את פערי המידע".
ממצאי המחקר מצביעים, כי 69% מהשמועות נמצאו כנכונות, וכי עיתונאים, אנשי צבא וכוחות חירום היו שותפים להפצתן. מחקרים אחרים מהעולם מגלים שיעורים נמוכים משמעותית בדבר נכונות השמועות וכן הבדלים בנוגע לגורמים שהפיצו אותן.
סיימון מצא במחקרו, שהציבור הישראלי בחר
בוואטסאפ כפלטפורמה להעברת שמועות, שכן לעומת הפייסבוק הוא נתפס כפרטי יותר וההודעות המועברות בו נתפסות כאמינות יותר. המחקר מצא, שמעל 40% ממשתמשי הוואטסאפ בישראל נחשפו לפחות לשמועה אחת במהלך ימי מבצע "שובו אחים".
תומר סיימון: "שמועות מהגדרתן הן פיסות מידע, שלא ניתן לתקף את תוכנן בזמן-אמת, ובמיוחד כשקיים צו איסור פרסום, אך מאחר שהן נתפסות כ'הגיוניות' ומשתלבות עם המציאות של הקוראים אותן, רבים מקבלים אותן כנכונות ומשתפים אותן הלאה. במהלך המבצע חלק מהשמועות אף הגיעו לקצינים ולחיילים, שעסקו באיתור הנערים, וערערו את ביטחונם בנוגע לנחיצות פעילותם".
