השעון חכם, המידע בסכנה: השעון החכם כנקודת תורפה לאבטחת הרשת הארגונית
מאת: יונתן טורצקי, 29.9.15, 11:30

זו בשורה אולי קצת קשה, אך כזו שעל ראשי מגזר ה-IT והגנת המידע להיות מודעים לה: השעון החכם, שהולך ונהייה נפוץ, מצריך מחשבה מחדש והיערכות ברמת אבטחת המידע הארגונית. אז מה עושים?

זו הייתה עוד פגישה עם בכירים בחברת הייטק העוסקת בתחום הסייבר. אחד הסמנכ"לים, מנהל פיתוח בכיר ובעל ידע עצום ומודעות גבוהה לתחומי אבטחת המידע, הציג את הצעצוע החדש, שהוא רכש בנסיעתו האחרונה לחו"ל, ועכשיו ענד על ידו – שעון חכם מתוצרת אפל, ה-Apple Watch. הוא גם הראה איך השעון החדש מסתנכרן עם הסמארטפון שלו. כך, שפגישות מופיעות לו על השעון, הודעות דואר אלקטרוני, אנשי קשר, תזכורות שונות ועוד אפליקציות. שאלתי אותו – האם אתה מודע לכך שהשעון החכם יכול לשמש האקרים כדי לפרוץ לתוך הרשת הארגונית? הוא הסתכל עלי בתימהון, ולמעשה היה די בהלם מעצם האפשרות.

כן, זו בשורה אולי קצת קשה, אך כזו שראשי מגזר ה-IT והגנת המידע צריכים להיות מודעים לה: השעונים החכמים, שהולכים ונהיים נפוצים ויהיו נפוצים עוד יותר בשנים הקרובות, מצריכים מחשבה מחדש והיערכות גם ברמה של אבטחת המידע הארגונית. זהו שלב אבולוציוני חדש של קונספט ה- Bring Your Own Device (BYOD), כאשר עובדים רוכשים מכשירי קונסיומר, ומשלבים אותם בעבודת האנטרפרייז. מחקרים חדשים מראים, שבדיוק כאן מצויה פרצת אבטחה פוטנציאלית המחייבת התייחסות וסגירה, זאת, כדי למנוע מצבים בהם מידע דולף כתוצאה מהשימוש באותם מכשירים חדשים וחכמים.

שנת 2015 – שנת המפץ הגדול
אבל נחזור להתחלה. ההתחלה במקרה של השעונים החכמים הייתה לפני שנתיים בלבד. החזון של השעון החכם קרם עור וגידים ב-2013, יחד עם ההצגה של קונספנט ה"אינטרנט של הדברים" (IoT) ואביזרי לבוש חכמים – דוגמת המשקפיים החכמים של גוגל או צמידי הכושר החכמים למיניהם. הם כולם היו חדשניים, מחוברים לאינטרנט, ולראשונה החלו להימכר במספרים של מיליונים.

סמסונג שלטה בשוק ביד רמה עם השעון החכם מדגם Galaxy Gear, אך לצידה היו שם גם יצרניות נוספות, דוגמת סוני ו-Pebble שהביאו לשוק שעונים חכמים, גם אם בכמויות קטנות הרבה יותר. בכול 2013 נמכרו 1.9 מיליון שעונים חכמים ברחבי העולם, מספר לא גדול, אך יריית פתיחה למה שנראה בהמשך. ב-2014 המומנטום צבר יותר תאוצה, כאשר נמכרו כ-6.8 מיליון שעונים חכמים בעולם, שוב בהובלתה של סמסונג.

ללא ספק 2015 היא שנת המפץ הגדול של תחום השעונים החכמים. הגורם, שזעזע את השוק, היה השקת השעון החכם של Apple באפריל. השוק התרחב במהלך השנה במהירות, ועפ"י תחזיות חברת המחקר IDC עד סוף השנה יימכרו 23.8 מיליון שעונים חכמים, כאשר אפל תשלוט על 58.3% מהשוק, ומכשירים מבוססי אנדרואיד יהוו 17.4%. אלא שהתחזית של IDC ל-2019 כבר מדברת על מכירות בהיקף של 85.1 מיליון מכשירים בשנה, כאשר נתח השוק של אפל יקטן ל-47.4%, ומכשירים מבוססי אנדרואיד יתחזקו עד כדי 38.4% מכלל המכירות.

הטכנולוגיה התקדמה, האבטחה לא
המשמעות היא אחת: השעונים החכמים אינם עוד טרנד אופנתי חולף. הם כאן כדי להישאר, הנפוצות שלהם בעלייה מתמדת, וככול שיעבור הזמן נראה יותר ויותר אנשים העושים בהם שימוש. אם כך – היכן הבעיה? לכאורה מדובר בהזדמנות אדירה, התגשמות של חזון טכנולוגי, דרך נוספת לממש את קונספט "האינטרנט של הדברים", מה שנראה חלום רק לפני מספר שנים.

אלא שבכול התקדמות טכנולוגית אנו רואים גם התגברות של הסכנות. הנפוצות של המכשיר שמה את התחום על מפת הרדאר של ההאקרים, ומכאן הדרך לגרימתם של נזקים היא כבר קצרה. אלא שככול שהנפוצות של המכשירים הולכת ונהיית גדולה, כך נראה, שנשכחה ע"י היצרניות סוגיית האבטחה של המידע ונותרה מאחור.

הדבר נכון במיוחד כאשר המשתמשים מפעילים את תכונת הסנכרון בין השעון החכם ובין הסמארטפון. פה מתבצעת גישה למשאבי מידע ארגוניים, בין אם מדובר באקסצ'יינג' הארגוני או לאפליקציות ארגוניות אחרות, ושמירה של מידע ארגוני על גבי השעון החכם הפרטי.
האפשרות לדליפה של מידע היא במספר אופנים: גניבה של המכשיר או אובדן שלו, גישה מרחוק למידע במהלך המעבר שלו באמצעות בלוטות' לסמארטפון, או גישה מרחוק למידע הנאגר על השעון החכם עצמו.

מחקר של חברת HP, שהתפרסם במהלך הקיץ, גילה פגיעות בתחומים שונים: יכולות אותנטיקציה מוגבלות, חוסר ביכולות למניעת גישה למידע ע"י גורמים לא מורשים, יכולות הצפנת המידע מוגבלות אם בכלל קיימות ועוד.

במחקר של חברת אבטחת המידע MobileIron אף נמצא, שהחוסר ביכולות אבטחה לשעונים הוא כה תהומי, שאפילו כול הנושא של קוד (PIN) אליו הורגלנו בסמארטפונים, עדיין לא הוטמע בצורה נאותה במרביתם של המכשירים, או הושאר כתכונה אופציונאלית להחלטת המשתמש אם להפעילה או לאו. המחקר מציין בעיה מיוחדת בכול הנוגע לשעונים חכמים מתוצרתן של היצרניות הסיניות, החסרות באופן מיוחד בתכונות האבטחה המאפשרות הגנה על המכשיר והמידע שעליו.

אז מה עושים?
אם כך הדבר, מה על מנהלי מערכות המידע לעשות מול התפתחות זו? בראש ובראשונה עליהם להבין, שתחום המובייל כולו נמצא בתקופה של שינוי. אם בסוף העשור הקודם היה עליהם להתמודד עם תחילת הנפוצות  של הטלפונים החכמים ולהתמודד עם האתגר, שהציבו בתחומי אבטחת המידע וניהולו, הרי שכיום עידן השעונים החכמים פותח את תחילתו של עידן "האינטרנט של הדברים" בו נראה הרבה יותר מכשירים המסתנכרנים זה עם זה, שנרכשים מחוץ לארגון, אך העובדים מביאים אותם לתוכו, ויכולים לשמש פרצות אבטחה פוטנציאליות כדי לחדור לרשת ולמידע הארגוני.

ברמה המיידית, על מנהלי מערכות המידע בארגון לזהות את הצורך לסגור את הפרצה הפוטנציאלית, שפוערים השעונים החכמים בחומת אבטחת המידע הארגונית. עליהם לנסח מדיניות ארגונית וכללים ברורים של "עשה ואל תעשה" בכול הנוגע לשימוש בשעונים חכמים, לפסול שימוש בדגמים עם תכונות אבטחה נחותות, ולמנוע הפעלה של תכונות המסכנות את המידע הארגוני.

ברמה הטכנולוגית על הארגונים להפעיל פתרונות המציעים הגנה וניהול של השעונים החכמים, דוגמת פתרונות  MDM (Mobile Device Management) או EMM (Enterprise Mobility Management) המאפשרים לבצע הפרדה בין המידע הארגוני והפרטי והגנה עליו, ממש בדומה לנעשה בתחום הטלפונים החכמים.

השעונים החכמים כבר כאן, הם תופסים תאוצה, ופעמוני האזהרה מצלצלים. כעת נדרשת המודעות ותשומת הלב של ראשי תחומי הטכנולוגיה, אבטחת המידע והביקורת בארגונים כדי לזהות את האיום ולחסום אותו, ועדיף לפני שתתבצע הפרצה הלא נעימה הבאה.

מאת: יונתן טורצקי, ספטמבר 2015.
מנכ"ל חברת אקסטנד (Extend), נציגת חברת MobileIron בישראל, שמתמחה בפתרונות לאבטחה וניהול תחום המובייל הארגוני.


בתמונה: הצבא הסיני פעל באופן קיצוני ביותר:  אסר על שימוש בשעונים חכמים כדי למנוע פרצות אבטחה (הם יודעים למה...):