הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הטילה קנס ענק בגין עוקץ קשישים בשיווק טלפוני
מאת: מערכת Telecom News, 28.12.20, 23:15
 
מדובר בעוסקת, שהפעילה עסקים תחת השמות: דיל המאה, פרימיום סייל וליין ישיר, שעוסקים בשיווק טלפוני לצרכנים, שרובם ככולם קשישים. פירוט שיטות הפעולה מול מבוגרים בני הגיל השלישי, שלב אחר שלב.
 
לאורך כל שנות פעילותה, העוסקת נקטה כלפי הצרכנים בפעולות שיווק אגרסיביות של הטעיה והשפעה בלתי הוגנת כהגדרתן בחוק. העוסקת ביצעה פניות חוזרות ונשנות לצרכן על אף שהביע במפורש את רצונו כי תחדל מכך, ניצלה מוגבלות של צרכנים, וסיפקה מוצרים בתשלום, שלא על פי בקשה מפורשת.

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה לעוסקת, שהפעילה עסקים תחת השמות: דיל המאה, פרימיום סייל וליין ישיר, על הטלת קנס בסך 8,336,000 ₪. מדובר בקנס גבוה, שמדגיש את חומרת ההפרות שנעשו ע"י העוסקת.

לעוסקת אין הפרות קודמות ולכן העיצום הכספי הופחת ב 20% בהתאם לתקנות הגנת הצרכן (במקור הסכום היה 10,420,000 ₪ ופחת ל 8,336,000 ₪).

העוסקת רשאית לערער על דרישת התשלום בפני בית משפט השלום תוך 45 ימים ממועד מסירת הדרישה.
החקירה החלה בעקבות עבודת מודיעין ותלונות רבות, שהתקבלו מצרכנים, מהחקירה עולה כי:

העוסקת פנתה אל הצרכנים, רובם ככולם קשישים, באמצעות שיחות טלפון יזומות (טלמרקטינג), כדי למכור מוצרים שונים בעסקת מכר מרחוק.
 
בתהליך השיווק והמכירה, לאורך כל שנות פעילותה, העוסקת נקטה כלפי הצרכנים בפעולות שיווק אגרסיביות של הטעיה והשפעה בלתי הוגנת, וכן הפרת חובות המוטלות עליה מכוח החוק בעסקת מכר מרחוק, לפני ביצוע העסקה ולאחריה.
 
נוסף על הפעלת מוקד המכירות בו בוצעו מרבית ההפרות, הפעילה העוסקת מערך של נציגות, שביצעו שיחות שיווק מחוץ למשרדי העוסקת. כעולה מחומר הראיות, נציגות אלו נהגו בפרקטיקות חמורות אף יותר.
 
שיטות הפעולה של העוסקת:
שיחות המכירה הטלפוניות כוונו אל צרכנים מבוגרים בני הגיל השלישי, והתאפיינו בשורה של הפרות, הטעיה והשפעה בלתי הוגנת לאורך השיחה ואף לאחריה.
 
בשלב הראשון, מיד בפתיח השיחה, הזדהו נציגות העוסקת, כנציגות "מחלקת הטבות לבעלי כרטיסי אשראי", וכמי שעובדת "עם ויזה וישראכרט", באופן שנטע בקרב הצרכנים את המצג לפיו הדוברת עימם היא נציגה של חברת האשראי או פועלת מטעמה ו/או על דעתה. זאת, בעוד העוסקת אינה חברת אשראי, אינה פועלת מטעם חברת אשראי כלשהי, ואינה בת סמכא להציג עצמה ככזו. במקרים נוספים, נציגות העוסקת הזדהו כמייצגות גופים נוספים.
 
בשלב השני, טענו נציגות העוסקת, שהן יוצרות קשר עם הצרכן משום שהוא בעל כרטיס אשראי "של ויזה או ישראכרט". זאת, כדי לקבע את המצג לפיו הן נציגות רשמיות של חברות האשראי, שמתקשרות אל הצרכן בשל העובדה, שהוא מחזיק ברשותו כרטיס של חברת האשראי.
 
כאשר אישר הצרכן, שהוא בעל כרטיס אשראי כלשהו, מסרו לו הנציגות, שהוא זכאי לשורה של הטבות בנימוקים שונים. בפועל אמירות אלו, שנאמרו לכל צרכן במלואן או בחלקן, נעדרות אחיזה במציאות, נטענו בעלמא ובאופן גורף, ונועדו להציג מצג של הטבה, הגם שאינה קיימת, כדי להביא את הצרכן להיקשר עם העוסקת בעסקה.
 
נציגות העוסקת מסרו לצרכנים, שהעוסקת מחזיקה בידה זיכוי כספי בסך של 1,000 ₪ על שמו של הצרכן או קופון בסכום זהה, וטענו, שאי ניצול הזיכוי יביא לביטולו. בפועל, זיכוי כאמור כלל לא היה בנמצא, הטבה זו לא הייתה קיימת כלל, והעוסקת מעולם לא "ביטלה" את ההטבה המדומה אלא שבה והציעה אותה שוב ושוב.
 
נציגות העוסקת טענו, שההטבות ניתנות בשל העובדה, שהצרכן נמנה על מועדון לקוחות, שמפעילה העוסקת. בפועל, העוסקת לא הפעילה מועדון לקוחות כלשהו.
 
נציגות העוסקת טענו, שהתקשרו אל הצרכן משום ששמו עלה בהגרלה כלשהי. בפועל, העוסקת כלל לא ערכה הגרלות.
 
העוסקת ביצעה פעולות של השפעה בלתי הוגנת: ביצוע פניות חוזרות ונשנות לצרכן על אף שהביע במפורש את רצונו כי תחדל מכך, ניצול מוגבלות של צרכנים, והספקת מוצרים בתשלום שלא על פי בקשה מפורשת, הכל כדי להיקשר בעסקה.
 
נציגות העוסקת מסרו לצרכנים, שנזקף לחובתם חוב כלשהו לעוסקת, או שהצרכנים משתייכים למועדון לקוחות, שמפעילה העוסקת. הנציגות טענו, שכדי לפרוע את החוב או כדי לסיים את החברות במועדון, על הצרכנים לשלם לעוסקת אלפי ש"ח, או לרכוש מוצרים בסכום, שייקבע ע"י העוסקת. בפועל, חוב כזה לא היה קיים, העוסקת כלל לא הפעילה מועדון לקוחות כלשהו, ולאחר שהצרכנים ביקשו לסיים את חברותם במועדון, לכאורה, העוסקת חייבה את כרטיס האשראי שלהם כעסקת מכירה לכל דבר ועניין ושלחה לביתם מוצרים שונים. לעיתים אף חייבה העוסקת את כרטיסי האשראי של הצרכנים אף ללא שקדמה לכך שיחת מכירה, ולאחר מכן שלחה לביתם מוצרים שונים ללא בקשתם המפורשת.
 
העוסקת לא נענתה לדרישת הצרכנים לבטל עסקה, הגם שעשו זאת במועד הקבוע בחוק. במקרים אחרים דרשה העוסקת מהצרכנים דמי ביטול בשיעור גבוה מזה הקבוע בחוק.
 
העוסקת לא גילתה לצרכנים באופן גורף את מלוא הפרטים המחויבים בגילוי טרם ביצוע העסקה, כנדרש בעת ביצוע עסקת מכר מרחוק. כ"כ, לאחר ביצוע העסקה, העוסקת לא שלחה לצרכנים מסמך בכתב הכולל פרטים שונים כנדרש על פי החוק.
 
אניטה יצחק, (בתמונה משמאל, קרדיט: דוברות הרשות), סגנית הממונה על הרשות וראש אגף חקירות ומודיעין: "מדובר בעיצום כספי גבוה, שמדגיש את ההפרות הרבות שנעשו ע"י העוסקת, מדובר בפגיעה בהיקף רחב מאוד, מאות הפרות כלפי עשרות צרכנים.
חומרי החקירה חשפו מקרים מזעזעים של ניצול הצרכנים, שברובם קשישים. העוסקת נקטה בפרקטיקות מטעות כדי להביא לביצוע עסקאות תוך פגיעה וניצול חולשתם של הצרכנים הקשישים. הרשות ממשיכה בפעילותה נגד חברות הפוגעות בציבור הצרכנים בדגש על אוכלוסיות צרכנים חלשות ותביא לדין כל עוסק, שפועל תוך פגיעה וניצול של ציבור הצרכנים".
 
סעיפי חוק הגנת הצרכן לפיהם העוסקת נמצאה מפרה:

• סעיף 2(א)(1) -איסור מסירת מידע העלול להטעות את הצרכן בכל עניין מהותי (מהות העסקה נחשבת למידע מהותי).
• סעיף 2(א)(6) - איסור מסירת מידע העלול להטעות את הצרכן בכל עניין מהותי (זהות היצרן/היבואן/נותן השירות נחשב למידע מהותי).
• סעיף 2(א)(21) - איסור מסירת מידע העלול להטעות את הצרכן בכל עניין מהותי (תנאי ביטול העסקה נחשבים למידע מהותי).
• סעיף 3(ב)(4) - פניות חוזרות ונשנות לצרכן או לבני משפחתו כדי לקשור עסקה, אף שהביעו, במפורש או במשתמע, את רצונם כי יחדל מכך, מהווה הפעלת השפעה בלתי הוגנת.
• סעיף3(ב)(5) -ניצול מוגבלות נפשית, שכלית או גופנית של צרכן, כשהוא יודע או היה עליו לדעת על קיומה של מוגבלות כאמור, מהווה הפעלת השפעה בלתי הוגנת.
• סעיף 3(ב)(8) - אספקת נכס לצרכן בתשלום שלא על פי בקשתו המפורשת, מהווה הפעלת השפעה בלתי הוגנת.
• סעיף 3(ב)(9) - יצירת רושם כי צרכן זכה או יזכה בפרס או בהטבה אחרת, אף שאין פרס או הטבה כאמור, מהווה הפעלת השפעה בלתי הוגנת.
• סעיף 14ג(א) - בעת ביצוע עסקת מכר מרחוק יש לספק לצרכן פרטים באשר לזכות ביטול העסקה ולאחריות הניתנת על המוצרים.
• סעיף 14ג(ב) - בעת ביצוע עסקת מכר מרחוק יש לספק לצרכן מסמך גילוי הכולל פרטים אודות העסקה.
• סעיף 14ה(ב) - בעת ביטול עסקה, יחזיק העוסק לצרכן תוך 14 ימים את הסכום ששילם בניכוי דמי ביטול של 5% או 100 ₪ לפי הנמוך מבינהם.