על רקע הפיכת משרד התקשורת לסניף של חברות התקשורת (ובמיוחד סלקום), במקום להיות משרד ממשלתי רגולטורי של תושבי מדינת ישראל, סיני ליבל ממלא את תפקידי המשרד ומגיש תביעה ענקית נוספת כנגד הוט מובייל. משרד התקשורת והוט מובייל טרם הגיבו על כתב התביעה הנוקב. התביעה כוללת גם את המעבר, שעשתה הוט מובייל למנויי תכנית "לא דיברת -לא שילמת", לתכנית עם דמי מנוי חודשיים.
מאת: אבי וייס, 16.7.18, 06:00

בלעדי: החודש היה חודש פעיל בהגנה על הצרכנים (ולא ע"י משרד התקשורת). זאת, אחרי התביעה, שהוגשה בחודש שעבר, ונחשפה אצלנו תחת הכותרת: "סיני ליבל "מכה שנית": תובע את גולן טלקום על הפרות רבות של רישיונה".

זאת, בהמשך לסדרת החשיפות שלנו (בשבוע החולף: כאן, כאן, כאן וכאן), כיצד משרד התקשורת הישראלי איבד את הכיוון והמצפון (ואת עיקר תפקדיו לקחה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן במשרד הכלכלה), יש אזרחים, שהכאוס הזה מקומם אותם והם "עושים מעשה".

סיני ליבל (בתמונה משמאל), הגיש ב-2017 תביעה כנגד הוט מובייל וזכה בה (מפורט כאן, כאן וכאן), וגם זכה בתביעה, שהגיש ב-2016 כנגד הוט מובייל ומשרד התקשורת. כל פעם בנושאים צרכניים חשובים אחרים. היו עוד תביעות לא מעטות בהן הוא זכה, כפי שמפורט בהמשך הכתבה. 

בשבוע שעבר, סיני ליבל הגיש תביעה רחבת היקף נוספת, רחבה פי כמה מהתביעות הקודמות שלו, לבית המשפט השלום בת"א (התביעה במלואה נמצאת כאן למתעניינים. צילום הדף הראשון של התביעה נמצא כאן למטה בנספח). זאת, בבקשה ל"פסק דין הצהרתי", "בעניין עוולות חברת הוט מובייל כלפי כמאות אלפי מינויים", זו הכותרת של התביעה, שהוגשה על ידו לבית המשפט.

יצויין, שחלק ניכר מהחומר עליו מתבססת התביעה של סיני ליבל, הוא חומר, שסופק לסיני ליבל מתוך משרד התקשורת עצמו, לפי בקשותיו. כך, שבמשרד התקשורת ידעו על הפרות החוק והרישיון המרובות של הוט מובייל במשך שנים ולא עשו דבר.

לכן, פנינו ביום 8.7.18 לצמרת משרד התקשורת בשאלה הדחופה הבאה:
"הוגשה היום תביעה בבית המשפט כנגד הוט-מובייל (מצ"ב).
מדובר במחדל אדיר ומדהים בהיקפו של יחידת הפיקוח של המשרד, בהתייחס לחברות הסלולר בכלל ובמקרה כאן בהתייחס להוט-מובייל (כמו גם במקרה של גולן טלקום).
נדמה, שההפקרות היא הנורמה, שמשרד התקשורת קבע ויצר במו ידיו.
מה תגובת משרד התקשורת לנוכח התמונה המדאיגה הנפרשת בתביעות הללו (כעת בתביעה כנגד הוט-מובייל?)".

תגובה לא קיבלנו, לא שלא ניסינו. ככל שנקבל תגובה, נעדכן בהתאם.

אפילו הקנס הראשון לשנת 2018 (אחרי חצי שנה של אפס עשייה), קנס שהוטל ע"י המנכ"ל (נתי כהן) על וויזקום תקשורת, לא נעשה במטרה "לשמור על שלטון החוק וקיום תנאי הרישיון", אלא מסיבה אחרת לגמרי, כפי שחשפנו כאן. 

במקביל, פנינו ביום 8.7.18 לצמרת קבוצת הוט (שהוט מובייל היא חלק ממנה) בשאלה הבאה:
"הוגשה היום תביעה בבית המשפט כנגד הוט-מובייל (מצ"ב).
מה תגובת הוט לנוכח התמונה המדאיגה (לכאורה) הנפרשת בתביעה הזו?".

תגובה לא קיבלנו, לא שלא ניסינו. ככל שנקבל תגובה, נעדכן בהתאם.

מה כוללת התביעה החדשה של סיני ליבל כנגד הוט מובייל?
 
תביעת הענק של סיני ליבל כנגד הוט מובייל, סביר שתשפיע (אם בית המשפט יאמץ את תביעתו) על כל מנוי הוט ובעניין מעבר לתוכניות פרי פייד (ללא חשבונית ודמי מנוי חודשיים), על כל מנוי חברות הסלולר במדינת ישראל!
 
הפעם סיני ליבל נקט בדרך של "עתירה לפסק דין הצהרתי" ו"צו עשה/אל תעשה" (יותר מדוייק: "אל תעקוץ"), כ"סדר דין מהיר" לתביעה ייצוגית. כך, אין הליך של שנים (ראה פרשת איקיוטק, שבה המועצה הישראלית לצרכנות הגישה בקשת אישור – ת"צ 29489-07-14 מחוזי תל אביב – וביולי 2018 (קרי: אחרי 4 שנים מהגשת בקשת האישור, ההליך בשלב הראשוני שלו), אין כאן עורך דין שמתעשר – יש רק מיליוני צרכנים המורווחים מהפסקת העוולות!!!
 
סיני ליבל תבע הפעם את הוט מובייל ב-4 עוולות עיקריות:

1. הוט מובייל אינה מאפשרת למנויה לעבור לתוכנית פרי פייד (תוכנית ללא דמי מנוי וחשבונית), שהיא משווקת.
 
2. הוט מובייל העבירה מנויים מתוכנית ללא דמי מנוי חודשיים ("לא דיברת לא שילמת"), לתוכנית עם דמי מנוי חודשיים – בעוולות פרשנות, כי "אין תעריף" עבור דמי מנוי חודשיים בהסכם ההתקשרות – יכול להפוך לתעריף, במהלך פשוט של עידכון תעריפים.
 
3. הוט מובייל מפירה את חוק הגנת הפרטיות (סעיף 30 בחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982, בהסכם ההתקשרות עם המנוי, בכך שהצניעו את התנאי הנוסף: "HOT mobile רשאית להשתמש בפרטים שנמסרו לה ושבחזקתה לצורך משלוח דברי פרסומת מטעמה. אלא אם הודיע לה הלקוח אחרת."
 
4. הוט מובייל מפרה את איסור הספקת שירות שהמנוי לא ביקש במפורש לקבלו, (סעיף 60.06 בתנאי רישיונה), בכך שברירת המחדל בהסכמי ההתקשרות שלה הוא: המנוי פתוח למספרים בקידומת 1-900, שם שיחה בודדת יכולה להגיע לעלות 30 ש"ח.
 
את הנושא האחרון (של אי חסימת החיוג ל-1-900), חשפנו כבר בנפרד, במאמר תחת הכותרת: "קריסת הפיקוח על חברות הסלולר משפיעה על הכיס שלכם - בלי שתרגישו". די ברור האינטרס הכלכלי כאן: הוט מובייל מקבלת כ-50% מעלות השיחה הזו, בלי להתאמץ. לאחר פרסום הכתבה, אחד מקוראינו הסב את תשומת ליבנו ותשומת לב סיני ליבל, שהיה שם עוד תרגיל של הוט מובייל, בעניין החיוג לחו"ל, נושא שלא הספיק להיכנס לכתב התביעה של סיני ליבל, אבל חשפנו אותו במאמר נוקב ביותר נפרד תחת הכותרת: "עוד תרגיל ב"טופס הנגישות לשירותים" של הוט מובייל (פרק שני בסאגה)".
 
לטענת סיני ליבל, בעקבות התביעה (אם יזכה), כל מנוי חברות הסלולר יוכלו לעבור ללא מגבלות או תנאים, לתוכנית פרי פייד (ללא חשבונית וללא דמי מנוי), כדי לשמור מספר שברשותם. לדבריו, כל חברות הסלולר תורתענה מביצוע עוולות אם בית המשפט יקבע עמדה צרכנית וחוקית, כעולה מהחומר, שהוגש כעת לבית המשפט.   
  
פרוט התביעה: 
1. הוט מובייל מפרה את סעיף 75.4 בתנאי רישיונה בכך, שאינה מאפשרת מעבר מתוכניות פוסט פייד (עם חשבוניות ודמי מנוי חודשיים), לתוכנית פרי פייד H0TALK (ללא דמי מנוי חודשיים) – שהיא משווקת.
 
תוצאת ההליך כאן המתבקשת: כל מנוי הוט מובייל (וכל חברת סלולר אחרת), שיחפוץ לעבור מתוכנית פוסט פייד לתוכנית פרי פייד – יוכל לעשות כן. נדרש צו עשה להפסקת העוולה, סנקציה מילולית והוצאות לדוגמה.


2. הוט מובייל העבירה מנויים מתוכנית ללא דמי מנוי חודשיים ("לא דיברת לא שילמת") לתוכנית עם דמי מנוי חודשיים – בעוולות פרשנות כי "אין תעריף" עבור דמי מנוי חודשיים בהסכם ההתקשרות – יכול להפוך לתעריף במהלך פשוט של עידכון תעריפים. פשוט מגדירים את ההטבה של "ללא דמי מנוי חודשיים " לתעריף 0 ₪ ומכאן קצרה הדרך להגדיל את התעריף (שלא הופיע בהסכם ההתקשרות כהטבה), במסגרת "עדכון תעריפים", ל-7.9 ש"ח בחודש.
 
זאת, קודם לעוולות הפרת הסכם ההתקשרות לעניין "תקופת השימוש" – עד להודעת המנוי על עזיבתו את התוכנית ("תקופת השימוש..וזאת לאחר מתן הודעת ביטול ל- mobile  HOT"), והפרת חוק הגנת הצרכן גם לעניין הטעיית הצרכן, וגילוי נאות בהסכם ההתקשרות על תנאי מהותי בעיסקה. לעניינו, ליבת העסקה "ללא דמי מנוי"- היא זמנית.  
 
תוצאת ההליך כאן המתבקשת: כל מנוי הוט מובייל, שהיה מנוי בתוכנית "לא דיברת לא שילמת" עד מאי 2017 – יהיה זכאי לחזור לתוכנית ללא דמי מנוי והוט מובייל רשאית לעלות את התעריפים לשרותי הרט"ן בהם חייבה בהסכם ההתקשרות (שיחות, הודעות, וגלישה) כרצונה. בית המשפט הנכבד התבקש ליתן צו עשה המורה להוט מובייל לאפשר לכל מנוי עבר, שהיה בתוכנית ללא דמי מנוי, החפץ בכך, לחזור לתוכנית ללא דמי מנוי, והטלת סנקציה.   


3. הוט מובייל מפירה את חוק הגנת הפרטיות (סעיף 30 בחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982), בהסכם ההתקשרות עם המנוי, בכך שבעמוד 7 במסמכי ההתקשרות, באי כוחה היצירתיים/השנוניים/היהירים/יוצרי עוולות בתחום האפור/שחור -  הצניעו את התנאי הנוסף – שאין הסכמה קונקרטית/חתימה עליו: "HOT mobile רשאית להשתמש בפרטים שנמסרו לה ושבחזקתה לצורך משלוח דברי פרסומת מטעמה. אלא אם הודיע לה הלקוח אחרת".
  
תוצאת ההליך כאן המתבקשת: הוט מובייל תאלץ ליישם את סעיף 30 ב' בחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 הקובע, שנדרשת קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען לקבל "ספאם" (במובחן משתילת הסכמה בעמוד 7 במסמכי ההתקשרות - ללא מקום למילוי או חתימה על הסכמה קונקרטית). נדרש צו עשה, סנקציה מילולית והוצאות לדוגמה. 

4. הוט מובייל מפרה את איסור הספקת שירות, שהמנוי לא ביקש במפורש לקבלו, (סעיף 60.06  בתנאי רישיונה), בכך שברירת המחדל בהסכמי ההתקשרות שלה קובעים: "אני הח"מ שפרטיו מפורטים לעיל, מבקש גישה לשירותים המפורטים להלן" – והשירות המסומן כברירת מחדל כפתוח (ואין סימון במסך הרלוונטי לביטול ההרשאה, על ידי נציג המכירות), אלה הם מספרים מיוחדים בקידומת 1-900, שם שיחה בודדת יכולה להגיע לעלות 30 ₪. הוט מובייל מפברקת טענה לטעות נציג, ברם, המבקש צילם את צג המחשב שבו התוכנה הזדונית (איך התוכנה יודעת לסמן חסום ל-1-901 ופתוח ל-1-900, כשאין מקום לסימון הבחירה בצג?). מתחייב צו לא תעשה (בעממי –"צו לא תעקוץ"), להפסקת העוולה.
 
תוצאת ההליך כאן המתבקש: לאחר שהוט מובייל תאלץ ליישם את סעיף 60.6 ברישיונה האוסר עליה לספק שירות, שהמנוי לא ביקש במפורש לקבלו, על בית המשפט הנכבד החובה להטיל על הנתבעת סנקציה מילולית והוצאות לדוגמה, על עזות המצח להפעיל תוכנה להסכם התקשרות, שבה ברירת המחדל היא כי המנוי פתוח לשיחות 1-900.
 
עתירות/תביעות קודמות של סיני ליבל – כמחוללי שינויים עבור כלל הצרכנים במדינה:
 
פרשת פתיחת מוקדי השירות הטלפונים של חברות הסלולר –  24/7 – כדוגמה:

1. עד בג"ץ 5605/09 שהגיש ליבל (המבקש), הייתה חובה על חברות הסלולר לאייש מוקד טלפוני 13 שעות ביממה בלבד.
 
2. בעקבות בג"ץ 5605/09 משרד התקשורת קבע כי חובה על חברות הסלולר לאייש את המוקד הטלפוני 24/7. לעניין נציג טכני נקבעה החובה לקבלת פניות בעניין:
"תקלה ברשת שהביאה להפסקה מוחלטת של שירותי רט"ן למנוי"
ראה הודעת דובר משרד התקשורת ממאי 2010 (מצוי בתצלום בהמשך הכתבה).

3. בעקבות הליך ליבל נ' משרד התקשורת ואח' – 11062-05-17  (ראה הרישא של פסק הדין בעמוד 4), כל מוקדי השירות הטלפונים של כל חברות הסלולר יתנו מענה 24/7: "לכל תקלה בקבלת שירותי רט"ן" של המנוי  (באמצעות נציג טכני),

פסק הדין של כבוד השופט אריה דוראני-דורון בתביעת סיני ליבל נ' משרד התקשורת והוט מובייל, שמתמצת את הנסיבות, שהביאו לשינוי תנאי הרישיון (ולהסכמת ליבל כי משרד התקשורת ימחק כנתבע) – בעמוד הבא: "בהתאם להסכמת הצדדים כאמור בפרוטוקול הדיון ולאחר שהובהר כי מענה אנושי אמור להיות 24 שעות ביממה, ו"תקלת רשת" בפרשנותה המצומצמת על ידי משרד התקשורת נבחנת על ידי הגורם האנושי המאייש את עמדת השירות ...".
ראה בעמוד 4 את פסק הדין המתמצת את ההליך שהביא לשינוי תנאי הרישיון לטובת כל מנוי חברות הסלולר.
ראה בעמוד 5  רישיון חברות הסלולר ממרץ  מרץ 2019 (לאחר יישום תיקון 31 ממאי 2018), למול רישיון חברות הסלולר שהביא לתביעת ליבל את משרד התקשורת והוט מובייל (נוסח הרישיון שתקף כיום – עד מרץ 2019)

ולא בכדי ההדגשה שלהן (של הנתבעות בהליכים הללו) בכתבי ההגנה, שהן הגישו לבית המשפט. הוט מובייל אולי תטען גם הפעם, למחיקה על הסף ולתביעה טורדנית מתובע סידרתי.

לא שהעובדות שהוצגו ישנו משהו ב -DNA של באי כוח הנתבעת – הן אמורות לתת לבית המשפט הנכבד זרקור להשגי ההליכים – שכולן הוצגו כטורדניים – וכולם גררו דרישה לחייב את המבקש (חושף העוולות), בהוצאות משפט...
 
עתירה לבג"ץ (5605/09), כנגד משרד התקשורת, ו-4 תביעות כנגד הוט מובייל בשנים 2016-2017 (כשב-2 מהן משרד התקשורת/היועצת המשפטית/מנכ"ל המשרד אז,  צורפו כנתבעים), כולן בעניין הפעלת מוקדי השירות הטלפונים של חברות הסלולר, שהגיש סיני ליבל, הביאו לכך, שכל מנוי חברות הסלולר במדינה ישראל יקבלו מענה 24/7 מנציג טכני במוקדי השירות הטלפונים של חברות הסלולר לכל תקלת רט"ן – החל ממרץ 2019 (כניסת תיקון 31 לרישיון חברות הסלולר לתוקף). זאת, כשעד תביעות ליבל את הוט מובייל ומשרד התקשורת, החובה למתן מענה מנציג טכני, הייתה רק בשעות העבודה הרגילות - וכעת החובה היא למענה מנציג טכני לכל תקלת רשת 24 שעות ביממה – 7 ימים בשבוע.

 
 
  
דוגמה נוספת מהליך, שהוביל לשיפור צרכני משמעותי, הינה תביעה כנגד סלקום - ת.ק 28235-04-16  - בעניין "תעלול הסים" הישן של מנוי נוטש
 
בעקבות תביעת סיני ליבל, משרד התקשורת אסר על כל חברות הסלולר לדרוש מהמנוי הנוטש להחזיר את קרטון הסים הישן (או לחילופין לקבל קנס גבוה על אי ההחזרה בזמן). עד תביעת סיני ליבל והאסדרה, שבאה בעיקבותיה - 2 חברות סלולר (הוט מובייל וסלקום) חייבו את המנוי הנוטש, שלא החזיר תוך שבועיים את קרטון הסים הישן שלו, ב- 39.99 ₪ עד 99.9 ש"ח קנס.
 
כך הודעת דובר  משרד התקשורת  מיום 16.1.17, המבשרת על האסדרה החדשה:  
האסדרה החדשה בעניין החזרת ה-SIM:
"דמי כרטיס חכם
עיקרי האסדרה:
"4. ככל שהחברה תחייב את המנוי בדמי כרטיס חכם, היא תהיה רשאית לגבות את התשלום ממנו רק כתשלום חד פעמי במסגרת חשבון הטלפון הראשון העוקב למועד מסירת או שליחת הכרטיס החכם. ככל שהחברה לא עשתה כן, היא לא תהיה רשאית לגבות את התשלום האמור מן המנוי לאחר מכן, וכן לא תהיה רשאית לגבות מהמנוי את התשלום האמור, או כל תשלום אחר, אם לא ישיב לה את הכרטיס החכם בעקבות סיום ההתקשרות ביניהם".
 
לגופו של ההליך
1. המשיבה: חברת סלולר הפועלת מתוקף רישיון כללי, שניתן לה על ידי משרד התקשורת מתוקף סעיף 4 בחוק התקשורת. (ראה דף השער לרישיונה בעמוד 19. ראה הרישיון המלא באתר משרד התקשורת).
 
2. המבקש: מנוי בחברת הוט מובייל במגוון תוכניות (שזה ההליך החמישי כנגדה – 4 הקודמים היו תביעות קטנות – בעניין הפעלת המוקד הטלפוני בחסר – בכולן נמצאה עילת התביעה מוצדקת. בכולן, לבד מאחת (ראה פסק דין כבוד השופט ספיר בעמודים 8-11), התובע זכה לתשלום כספי מהנתבעת.

נספח:
הדף הראשון של תביעת סיני ליבל הטרייה כנגד הוט מובייל (לחיצה על התצלום מגדילה אותו):