הצלחה לתעשייה הטכנולוגית המתקדמת הישראלית אך סיוע הממשלה חיוני
מאת: חיים חביב, 25.12.16, 01:10

בשורת הממשלה לחברות הרב-לאומיות הפועלות בארץ: שינוי במס החברות ישנה את כללי המשחק ויקדם את ישראל במפת ההייטק העולמית. מהם 4 תחומי הטכנולוגיה המובילים בישראל ומהם הכישלונות הצורבים של 2016?

IATI - ארגון הגג של תעשיות ההייטק ומדעי החיים בישראל - קיים בשבוע החולף את המפגש השנתי (IATI MNC Forum Annual Conference) בחברת גוגל בתל אביב. הכנס, שמתקיים זו השנה הרביעית ברציפות, מאפשר לקיים דיון מעמיק במגוון הנושאים המעסיקים את חברות ההייטק הרב-לאומיות הפועלות בישראל.

האיגוד פועל תחת ניהולה של עו"ד קרין מאיר רובינשטין, לחבר בין הגופים הרלבנטיים בתעשייה ובממשל במטרה לקדם את התעשייה והחדשנות בישראל, ולספק מענה בסוגיות המהוות לדעת חבריו אבן נגף בפני העצמת קטר הצמיחה המרכזי של המשק הישראלי.

ברשימת החברים באיגוד כ-700 גופים: קרנות הון סיכון, סטארטאפים, יזמים, חברות טכנולוגיה ישראליות, תאגידים בינלאומיים, משקיעים פרטיים וגופים פיננסיים, נותני שירותים, חממות טכנולוגיות, מאיצים (אקסלרטורים), גופי מסחור אקדמיים, בתי חולים, עיריות ורשויות מקומיות ועוד. בין הנושאים המרכזיים על סדר היום של האיגוד: תגבור ההון האנושי, העצמתו והתאמתו לצרכי התעשייה המתקדמת, לצד שכלול הטבות מיסוי ורגולציה לחיזוק מעמדה התחרותי של הפעילות הישראלית בעולם.

מנכ"לית IATI קרין מאיר רובינשטין (בתמונה משמאל, נמצאת בצד ימין), הדגישה בדבריה את  שיתוף הפעולה הייחודי, שקיים בישראל, בין מרכזי הפיתוח של החברות הרב-לאומיות, בניסיון לספק מענה לאתגרי התעשייה: "מדינות רבות פונות אלינו ומבקשות ללמוד את מודל הפעילות של IATI, מתוך הבנה, ששיתוף פעולה יניע תהליכים אסטרטגיים במהירות וביעילות. רק בשנה האחרונה, היו מעורבות ועדות האיגוד בהנעה וייזום של מספר תהליכים חשובים הנוגעים לתעשייה, וזאת בשיתוף פעולה הדוק עם משרדי הממשלה. טיפלנו בנושא המיסוי (BEPS), במחסור במהנדסים ועובדים מקצועיים, ובצורך במענה מערכתי לסוגיות של חינוך טכנולוגי, מגוון תעסוקתי והגברת השקעות מקומיות במגזר הטכנולוגי".

בכנס נישאו הרצאות (קצרות) ורבי-שיח בנושאי תעסוקה, מיסוי ורגולציה, בהשתתפות כ-70 מנכ"לי חברות הייטק רב-לאומיות הפועלות בישראל, וכן ראשי תעשיית ההייטק ומדעי החיים ונציגי ממשלה.

לפניכם מקצת מעיקרי הדברים:

הממשלה לאן?
בממשלה מבינים ללא ספק, שקטר הצמיחה המרכזי של הכלכלה הישראלית מונע ע"י התעשייה המתקדמת, בעיקר חברות רב-לאומיות הפועלות בישראל. את עמדת הממשלה הביא בפני המשתתפים מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר (בתמונה משמאל): "השינוי במס החברות, שהכנסנו לתקציב המדינה, ישנה את כללי המשחק ויקדם את ישראל במפת ההייטק העולמית. אני מקיים פגישות עם גורמים מהמגזר העסקי כדי לקבל רעיונות איך אפשר לקדם את הצמיחה והתחרות במשק. במסגרת זו נפגשתי עם ארגון IATI בפברואר האחרון ולמדתי על נושא ה-BEPS ועל ההזדמנות, שהמהלך הזה מהווה למדינת ישראל, ביכולת למשוך עוד פעילות מו"פ של חברות טכנולוגיה לישראל.

חודש לאחר המפגש, קיימנו ישיבת המשך לנושא ה-BEPS. והיום זה אחד הפרקים המשמעותיים בתקציב המדינה החדש. קבענו משטר מיסוי מועדף של 6% מס חברות ו-4% מס דיבידנד לחברות טכנולוגיה רב לאומיות, שגם ירשמו את הקניין הרוחני בישראל וגם יקיימו פה את פעילות המו"פ. אני חושב, שזו דוגמא לכוח ולחשיבות של שיתוף הפעולה בין הממשלה למגזר העסקי.

יש מצוקה גדולה בכוח אדם טכנולוגי (מהנדסים). לפי הנתונים קיים מחסור שנתי של כ-8,000 מהנדסים. אנו משקיעים משאבים רבים בטיפול במחסור בכוח אדם מיומן. לטווח הארוך אנו מקדמים סל של פתרונות, כמו הגדלת החוגים באוניברסיטאות, הגדלת מספר התלמידים הלומדים לבגרות 5 יח' במתמטיקה, מיצוי כוח האדם במגזר החרדי והערבי ופתרונות נוספים.

כמענה לטווח המידי התחלנו להפעיל את תכנית 'מסע' כדי למשוך יהודים מכל העולם להשתלבות בתעשייה הישראלית, ופעלנו ככל האפשר להקל ולפשט את תהליך הכניסה של עובדים זרים מומחים: לוחות זמנים יותר קצרים, פחות בירוקרטיה ומתן אפשרות גם לבני הזוג לקבל אשרת עבודה בישראל".

החדשנות הטכנולוגית: הצלחות וכשלונות
על מקומה של ישראל בסקלת החדשנות הטכנולוגית, על היקף ההשקעות הזרות ועל המגמות לעתיד, דיבר יורם יעקובי, (בתמונה למעלה), מנכ"ל מרכז המו"פ של מיקרוסופט בישראל (ILDC): "לפי נתוני ה-wef ממוקמת ישראל בסקלת החדשנות לשנים 2016-2017 במקום השני בעולם אחרי שוויצריה (מקום ראשון) ולפני פינלנד, ארה"ב, גרמניה ושבדיה.

היקף גיוס ההון לתקופה רבעון 1-3 ל-2016 עמד על 4  מיליארד דולרים (510 עסקאות) ובסיכום שנה מלאה צפוי להגיע לכ-5.3 מיליארד דולרים - גידול בשיעור של כ-27% ביחס לשנה החולפת. הצמיחה הבולטת ביותר היא של משקיעים סיניים - כ-15 מיליארד דולרים ב-4 השנים האחרונות. בולטות השקעות של תאגידי ענק מסין במרכזי מו"פ בישראל - עליבאבא, Huawei .

תחומי הטכנולוגיה המובילים:

Cyber Security - ב-2016 פועלות בישראל 430 חברות לצד 20 מרכזי מו"פ. 2 אוניברסיטאות ישראליות נמנות בין 20 המובילות בעולם בתחום הסייבר. גיוס ההון השנתי לתחום עמד על כ-300 מיליון דולרים (גידול בשיעור של 50% ביחס לשנה הקודמת).

 רכב ותחבורה - ישראל לא הצטיינה מעולם בתעשיית הרכב ('סוסיתא') אך הודות לחדירת המחשוב לעולם זה והיכולות המוכחות של ישראל בעולמות המחשוב וה-IoT ההתייחסות לרכב המודרני היא כיום כאל 'מחשב על גלגלים', וכאן ישראל פעילה מאד. לחברות ישראליות תרומה ל'רכב אוטונומי', לנהיגה בטוחה ועוד (דוגמאות מוכרות: Waze, Mobileye, Gett). כ-150 סטארטאפים פועלים בארץ בתחום זה - 100% יותר מאשר ב-2013. ליצרני רכב בינלאומיים קשרים ופעילות של מרכזי מו"פ בישראל (פולסוואגן, פורד, GM, מרצדס ויונדאי).

 IoT - ישראל מוכרת כמובילה עולמית בתחום עם כ-330 סטארטאפים, שמשכילים למנף יכולות מוכחות של ישראל ב'ביג דאטה', אנליטיקה, סיקיוריטי ועוד.

Fintech - בתחום הטכנולוגיה הפיננסית קיימת פעילות תוססת של כ-200 סטארטאפים, חלקם בשת"פ עם בנקים גלובליים גדולים.
 
לצד ההצלחות הגדולות יש גם כישלונות צורבים, שחובה להכיר ולהפיק מהם לקחים. כך לדוגמא, נסגרו לאחרונה שת"פים בולטים: סיסקו סוגרת את מרכז הסייבר בנתניה; פוליקום סוגרת פעילות מו"פ ומפטרת 200 עובדים;NXP  פריסקייל סוגרת מרכז פיתוח ומפטרת עובדים; חברת Karhoo סגרה מרכז מו"פ 4 חודשים לאחר פתיחתו; אינטל מקצצת 300 עובדים בישראל במסגרת ארגון גלובלי (יועברו למעמד עובדי קבלן)". 

קרדיט תמונה אמצעית: ניר שמול