בלעדי: חשיפת פלטפורמת התקשורת של הדור הבא - WebRTC לאודיו ולווידיאו בשם Kandy, שמפותחת במרכז המו"פ של GENBAND בפ"ת, על בסיס הרכישת של פרינג (Fring), שבוצעה בסוף 2013, עם מעל ל-20 מיליון משתמשי קצה. כ"כ, חשיפת סטארטאפ למבדקים ב-WebRTC. 
מאת: אבי וייס, 12.12.15, 17:10

טכנולוגיית WebRTC צוברת תנופה ממשית בכל העולם (עם קרוב לאלף ספקי פתרונות), ולאחרונה חשפנו את חברת ההזנק Fone.do השוכנת באקסלרטור במודיעין, שמעניקה לסטארטאפים את האפשרות להשתמש בחינם בשירותיה וליהנות משיחות חינם לארץ ולחו"ל במשך שנה. גרסה חופשית למשתמשים פרטיים - אפשר להתנסות ב-Sylaps, או TU-Go, או tokbox. 

למה לא מכירים את הטכנולוגיות הללו בישראל? כי משרד התקשורת הישראלי תקוע בטכנולוגיות של העבר ואינו מקדם שום טכנולוגיה יותר חדישה מהטכנולוגיות של שנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת, דוגמת BSA של "שוק סיטונאי".

פורום WebRTC IL, שקם ביוזמתו של צחי לבנט-לוי (בתמונה משמאל), התכנס לאחרונה במרכז המו"פ של GENBAND בפתח-תקווה, כדי להתעדכן במצב הפיתוח והיישום של הטכנולוגיה הזו בעולם.

צחי לבנט-לוי: "היום אנו שמים במרכז המפה את הפרויקט החדשני Kandy, שלא מוכר בישראל והוא כולו פרי פיתוח 'כחול לבן'. הפיתוח, שניחשף אליו כאן, מבוסס על הרכישה של Fing ע"י GENBAND, כשרוב הפיתוחים של החברה הזו מיועדים לספקי תקשורת בכל העולם ולארגונים גדולים. משתמשי הקצה מקבלים את השירות באופן שקוף, בלי לדעת מה הטכנולוגיה הנמצאת מאחור.

כ"כ, אני אציג ואחשוף חברת הזנק חדשה בתחום: testRTC, שמתמודדת עם הקשיים לבדוק יישומי WebRTC. אציג מה שכבר הצגתי לאחרונה בכנס בארה"ב: למה זה כל כך מסובך לבדוק WebRTC". 

גבריאל רקח, (בתמונה משמאל), סמנכ"ל מוצר, Kandy, חברת GENBAND ישראל: "מרכז המו"פ הגדול, שהתפתח בישראל, הוא גלגול של רכישת פרינג בסוף 2013, כשהדגש של מאמצי הפיתוח עבר לכיוון של ספקי התקשורת בכל העולם ולארגונים גדולים.

במוקד הפיתוח נמצאת טכנולוגית WebRTC, שמקבלת הסבה לעולם הנייד, עולם הסלולר וה-WiFi. נציג כאן את הקשיים, שהתמודדנו איתם ואנו עדיין מתמודדים בפיתוח המערכת. 

אנו מיישמים את כל היכולות של העולם הסלולרי הקיים והעתידי בתוך פלטפורמת Kandy. אנו מאפשרים לכל ספק תקשורת להעלות תוך שניות כל שירות חדש, שהוא רוצה לספק ללקוחותיו.  נגמרה ההמתנה היקרה של חודשים להעלאת שירות חדש לרשת הסלולר. יש לנו SDK לכל מערכת הפעלה ניידת שיש. כך, שהיישום הוא מהיר ביותר לכל סמארטפון הקיים בשוק.

אנו נמצאים בשוק עם Kandy כבר שנה וחודשיים, ויש לנו כבר לא מעט לקוחות, החל משלב הבטא של המערכת. יש רשתות תקשורת מלאות, שכבר עובדות עם Kandy 'קצה לקצה', למשל בבולגריה, בצרפת, ביפן, באוסטרליה, ויש לא מעט אינטגרטורים גדולים המפיצים ומיישמים את המערכת בארגונים גדולים, דוגמת SAP ו-IBM.

חלק מהמשתמשים ביקשו מאתנו פתרון מסוג של White Lable, דהיינו: שהפתרון יימכר תחת השם שלהם ("מותג הבית") וזה מה שביצענו עם כמה מפעילי תקשורת בעולם, שמפיצים ומספקים שירות תחת שמם בלבד. 

הפלטפורמה שלנו חיה כולה בענן, שאנו מנהלים אותו. זה לא דורש שום התקנות מקומיות במערכות של מפעילי התקשורת או בארגונים. יש ספקים המבקשים התקנה מקומית ואנו מספקים זאת לפי דרישה. אולם, אנו אומרים לכולם: אנו בעולם החדש. הכל ניתן לבצע מהענן ברמת של Telco Grade. הכל ברמה הכי מאובטחת ושרידה של ספק תקשורת. כך, שלא צריך התקנה מקומית.

אני מציע לכל מי שמפתח בתחום התקשורת בארץ להתנסות בפלטפורמת Kandy, או לפתח מעליה או באמצעותה. אנו מחוברים לקהילות מפתחים בהיקף עצום בכל העולם ולומדים מהם כל הזמן. במערכת החינמית ניתן להשתמש עד 5 משתמשי קצה ומעל זה השירות עולה 2 דולרים למשתמש לחודש. ב-50 דולרים אפשר לקבל עשרת אלפי דקות שיחה לכל העולם. אנו מספקים תיעוד מקיף והדרכות לכל מי שרוצה לפתח שירות חדש על המערכת ואנו מעודדים פיתוחים כאלה". 

מירון אלפז, מנהל הפרויקט Kandy, חברת GENBAND: "נחשפתי כבר ב-2010 למה שהתפתח לטכנולוגיית WebRTC. מאז אני עוסק בפיתוח בתחום הזה וכיום הפוקוס שלנו מרוכז בטכנולוגיה הזו, שהיא עתיד עולם התקשורת. בחרנו בתחילת תהליך הפיתוח ב-WebRTC בגלל שזה תקן פתוח, שמשתדרג כל הזמן, תקן 'חי ונושם' עם קהילה ערה וגדולה. זה מה שאהבנו בתחום הזה מהרגע הראשון.

יש לנו 'מנוע מדיה' המתאים למפעילי תקשורת ולארגונים גדולים, שמעוניינים בתקשורת קלה, גמישה וזולה. זאת, עם פתרון מלא לאודיו ווידיאו כולל כל היכולות של עולם התקשורת המודרני, לרבות צ'ט, Presence, שיחות ועידה, עבודה קבוצתית, רשתות חברתיות ועוד.

GENBAND בחרה ב-WebRTC כי היא מאמינה, שזה הכיוון העתידי של עולם התקשורת, במיוחד התקשורת הניידת. פרינג, טרם הרכישה, התמקדה בשוק הפרטי ועם הרכישה וההחלטה על ההתמקדות ב-WebRTC הוחלט לפתח פלטפורמה חדשה בשם Kandy. הבעיה המרכזית שלנו: כשעברנו לעולם המובייל גילינו, שעולם המובייל הוא קשה ומורכב, עם קשיים שאין בפתרון ה-Desktop של WebRTC. 

יש כמה אתגרים, שאנו מתמודדים איתם מהיום הראשון בפיתוח, בעיקר סביב מנוע המדיה ומול מה שאנו מצפים ממערכת, שנותנת שירות מלא ללקוחות הקצה. האתגרים המרכזיים הם:

א. המשכיות הקול - Call Continuity. איך מבטיחים את יציבות השיחה במצב של כל כך הרבה הפרעות ברשת הסלולר.

ב. ניתוב האודיו. התמיכה בניתוב הקול היא מאוד נמוכה ב-WebRTC. יש למשתמשי הקצה צורך בניתוב שיחה כל הזמן, למשל לאוזניית בלוטוס' ולרמקולים ברכב - כשהם נכנסים לרכב. 

ג. הרחבות בווידיאו. יש בעיות ספציפיות לווידיאו בעולם המובייל, שדורשות מענה שאין אותו ב-WebRTC השולחני. 

ד. זמן הקמת שיחה - Call SetUp Time. הבעיה חמורה בעיקר בשיחה המוקמת בין רשתות שונות. המיקוד הוא במנגנון ICE והמו"מ שהוא מנהל לאורך הדרך בין הרשתות.

הפתרון המרכזי שלנו לאתגרים הללו הוא: Kandy Mobile SDK, בעיקר עבור אנדרואיד ואפל. הלב של המערכת החדשה כולל API למובייל - API Wrappers, שמספקים שירותי קול ווידיאו ומעל זה שירותי מסרים מיידיים ושירותי תקשורת נוספים. יש גם מוצרים ל-Web למחשבים נייחים וניידים, אך הפוקוס שלנו הוא על המובייל.

הבעיות, שנתקלנו בהן בשלבי הפיתוח והיישום:

א. כניסת שיחת GSM באמצע שיחת WebRTC. השיחה האינטרנטית נחתכת, תמיד. איך ממשיכים בשיחה? בנינו כמה פתרונות עוקפים ותומכים. כך, ששיחת ה-WebRTC לא תלך לאיבוד וחוויית הלקוח תישמר.

ב.קפיצה בין רשתות, למשל בין רשתות WiFi וסלולר ולהיפך, וגם קפיצה בין בסיסי סלולר עם רמות שידור וטכנולוגיות שונות של חיבור, למשל ירידה מדור 4 לדור 3 ולהיפך. בנינו מנגנונים המזהים את המעברים הלל ושומרים על המשכיות השיחה, למרות הקפיצה בין הרשתות.

ג. ה-WebRTC משתלט על האודיו וזה מקשה על הקפצת שיחה, למשל כשנכנסים לרכב או מחברים אוזניה. היה צורך לשמור על חווית השימוש במעבר הזה ושלא יהיה איבוד מידע, למשל כשמחברים אוזניות לסמארטפון. 

ד. בווידיאו מצאנו סדרת בעיות הנובעות מלקחים שלמדנו בתחום חווית המשתמש, תוך כדי ההתנסות. זה כלל:
1) איבוד סנכרון במכשיר לזמנים קצרים ובמכשירי סלולר מסוימים, לא בכולם.
2) בעיות ב-Mirroring. דהיינו: רואים את תמונת הצד השני הפוך, כמו בתמונת ראי.
3) בעיות בתזוזות של הווידיאו כאשר משנים את מצב מכשיר הסמארטפון ממאונך למאוזן.
4) בעיה ביישום מקורות מידע נוספים לווידיאו תוך כדי שיחה, כמו בשיתוף וידיאו ושיתוף מסכים.
5) בעיות של עומס יתר בווידיאו מה שגורם לו להיתקע לפתע. 
6) אחת הבעיות היותר חמורות בעולם הווידיאו: אין אפשרות לשמור על כך, שב-2 צדדי השיחה יהיה אותו מנוע של וידיאו. אנו צריכים לספק למשל אפשרות לווידיאו בין מכשיר אנדרואיד מצד אחד ומכשיר אייפון מצד שני, ולכל אחד מהם יש מנוע וידיאו אחר. 

ה. השאיפה להקמת שיחה תוך שנייה. זה אפשרי ב-WebRTC, אבל לעיתים יש שיהוי וה-ICE מתחיל להשתולל ומגיעים להקמת שיחה ב-10 שניות. זה לא סביר מנקודת המבט של חווית המשתמש. נתקלנו גם במקרים של 15 שניות להקמת שיחה, שזה ממש בלתי נסבל מצד המשתמש. 

לכן, ביצענו מספר רב של שיפורים במנגנוני פלטפורמת ה-WebRTC, שאנו מספקים. בשלב השני של הפיתוח, שבו אנו נמצאים כעת, אנו עוסקים בפתרון בעיות של Always On, שזה המצב של מערכות ההפעלה בגרסאות החדשות, שרוצות להחזיק אפליקציות בזיכרון של הסמארטפון כדי לקבל תגובה מהירה. זה 'אוכל' זיכרון וסוללה בקצב. לכן אנו רוצים להפוך את כל השירותים שלנו למצב Push, כדי לא לגמור את הסוללה של הסמארטפון.

אנו גם עוסקים בנושא הקודקים של הקול ברשתות מפעילי הסלולר. מפעילי סלולר רבים מבקשים, שהמנגנון הזה יהיה מבוסס על Opus, ויש ספקי סלולר הרוצים H.264. אנו חייבים לספק את 2 המנגנונים ולבצע התאמות ביניהם. יש ספקי סלולר המעוניינים, שנחבר את ה-WebRTC למערכות ה-Billing ולמערכות ה-Address Book - ספר הכתובות של המשתמש או של הארגון. זה חלק מהנושאים, שאנו עובדים עליהם כיום". 

צחי לבנט-לוי: "מהנסיון שלי בעולם התקשורת אני רואה, שחברות רבות לא מבצעות טסטים ל-WebRTC. מעבר למחסור בזמן וכסף, בעיה המאפיינת בעיקר סטארטאפים וחברות צעירות, הבעיה העיקרית: פיתוחי WebRTC נחשבים 'פיתוחי נישה'. מדלגים על הבדיקות, כי זה פחות מעניין וגם לא יודעים איך לעשות בדיקות. רבים בכלל לא מבינים למה צריך לעשות בדיקות.

הבעיה המרכזית בבדיקות היא, שלא ברור גם למפתחים וגם למנהלים מה זה: האם זה שירות VoIP, או זה שירות Web? אלו 2 עולמות, שאינם חופפים בתחום הבדיקות. התקנים שונים לגמרי ותקני הבדיקות לעולם ה-VoIP זזים מאוד לאט מול ההתפתחות המהירה של הבדיקות ל-Web. עולם הטלפוניה מאוד איטי בהתפתחות שלו.

מול זה, קל יחסית לבדוק בעולם ה-Web. יש רק 4 דפדפנים ובודקים בעיקר GUI, ממשק משתמש וחווית משמש בדפדפן. יש לזה כלים אוטומטיים. אבל זה בכלל לא שייך ל-WebRTC, שזו תקשורת. זו שיחה של קול ווידיאו. 

לכן, זיהינו 5 נושאים מאתגרים בבדיקות ב-WebRTC:

1. הדפדפנים משנים את הגרסאות שלהם בקצב מדהים. זו לא קופסה של תקשורת טלפונית המוחלפת אחת לכמה עשרות שנים. גוגל משנה בכרום גרסאות כל הזמן ומשנה בין הגרסאות את המנועים, לפעמים דברים מאוד מהותיים. דוגמה בולטת: כיום גוגל דורשת HTTPS ולא HTTP. זה נדרש גם מה-WebRTC. כרום היום הוא בגרסה 46 והפיירפוקס בגרסה 40. יש גרסאות חדשות כמעט כל חודש. 

במובייל, ה-WebRC רץ מעל לאפליקציות וחייב להיות תואם לגרסת ה-Web כדי שהיחה תעבורה בין הנייח לנייד. עדכון התוכנות והאפליקציות הוא דבר כל כך מהיר, מה שיכול להשבית כל מערכת WebRTC. אי אפשר לחשוב, שמערכת WebRTC תפעל בעדכוני גרסאות של הדפדפן. זה לא מציאותי. 

2. בעיית ה-NAT. כ-5% עד 50% מהשיחות עוברות דרך שרת TURN. רבים משתמשים בשרתים כאלה. אולם, אם השרת הזה נמצא בענן של אמזון, שנמצא למשל פיזית בארה"ב, שיחה מקומית באירופה יכולה לצאת לארה"ב ובחזרה. זה לא הגיוני והורס את חווית השיחה. לכן, צריך לראות מה נתיב השיחות ולקנפג את שרתי ה-TURN בהתאם לנתיב הקצר ביותר וליצור שיחה רק בענן מקומי. 

3. סקלביליות. האם פתרון, שעובד עם 3 דפדפנים, יעבוד עם אלף דפדפנים במקביל? זה לא דבר ברור מראש עד שלא בוחנים אותו. 

4. מה בודקים? יש סוגי בדיקות שונים שבכלל לא דומים זה לזה. 

5. איך בכלל יודעים שהשירות של WebRTC רץ? איך בודקים Uptime של שירות WebRTC? 

במציאות, כדי ששירות WebRTC יעבוד, יש בו המון 'חלקים נעים'. צריך לפחות 3 שרתים כדי שזה יעבוד. יש צורך בבדיקות איכות 'קצה לקצה'. 

6. איך עושים אוטומציה לבדיקות מסוג זה בעולם התקשורת? אין פתרונות מדף טובים לאוטומציה של בדיקות תקשורת.

ראינו, שיש 'חור' בתחום הזה בשוק ולכן הקמנו סטארטאפ בשם testRTC, במימון עצמי ודי מהר. מהרגע שעלינו לאוויר בבטא התחלנו להרוויח בלי כל פרסום ושיווק, כי יש לזה ביקוש בשוק.

יש עד היום חברות גדולות, שלא מבינות את גודל הבעיה וחושבות שהיא פתירה. אולם, הן תגלינה די מהר, שזה לא כך. אנו מספקים פתרון אוטומטי המבצע בדיקות באופן שוטף ומציג את מצב השירות סביב השעון. רוב הלקוחות שלנו מבקשים קודם Monitoring לפני Testing. זו הבעיה הכי דחופה כרגע בשוק. 

אנו מאפשרים לכל אחד להריץ בקלות טסטים אוטומטיים ולא ידניים, כמו שהיה עד היום בשוק הבדיקות בתקשורת. אנו ממשיכים לפתח את המערכת ויש לנו עוד הרבה דרך ללכת בה. זה עולם חדש ומלהיב, שנכנסו אליו, עולם, שיש לו דרישה עצומה מהשוק".