"הסטארטאפ" של תביעות הספאם ו"הסטארטאפ" של התביעות הייצוגיות
מאת: עו"ד נועם קוריס, 11.4.17, 19:01
 
"חוק הספאם" לעצירת משלוח פרסומות באמצעים דיגיטליים מאפשר קבלת פיצוי אף אם לא נגרם נזק וגם תביעות ייצוגיות. כיצד הכל התחיל?
 
לאחרונה אושרה תביעה ייצוגית לפי חוק הספאם על סך של 50,000,000 ₪ (חמישים מיליון ₪). אחרי אישור התביעה בת"צ 44664-03-15 זילברג נ' מפעל הפיס ואח', צירף בית המשפט גם צד שלישי לבקשת חלק מהנתבעים.
 
לאחר שצורף להליך, פנה אלי אותו צד שלישי כדי שאייצג אותו.
 
ליטול ייצוג לאחר שאושרה נגד הלקוח תביעה ייצוגית, זו בהחלט משימה מאתגרת, בעיקר כאשר עוד טרם נשמע קולי בשם הלקוח וכבר ניתנו גם עיקולים זמניים על סכומים של עשרות מיליוני ש"ח.
 
מצד שני נראה, שאדם שקיבל הודעת סמס אחת, יכול היום להביא אפילו לסגירתה של חברה גדולה, באמצעות "הסטארטאפ של חוק הספאם" בשילוב עם "הסטארטאפ של התובענות הייצוגיות".
 
מאז 2004 משרדי מלווה לקוחות בתחום האינטרנט והשיווק בדואר אלקטרוני. הכל התחיל כשב-2004 הגיע למשרדי איש צעיר, שהדהים אותי בסיפור, שהיה בפיו. לדבריו, אסף בהצלחה רשימה של בערך מיליארד כתובות מייל (דואר אלקטרוני) מכל העולם ומתוכן כמה מיליוני כתובות מישראל. אחרי שאסף את כמות הכתובות המרשימה הזו ופתר עוד כמה בעיות טכניות, שאז היו קטנות, הוא היה מסוגל בלחיצת כפתור מהמחשב האישי בביתו, לשלוח הודעה ללא עלות, ישירות למיליארד איש בעולם.
 
לחיצת כפתור קטנה של אותו ישראלי צעיר השתקפה במשלוח "מסר לאנושות" ממש, או אם בחר לממש את הצד הכספי - בפרסום לכל עסק או כל מטרה.
 
'חבר שלו', כך, הוא סיפר לי, לא הצליח למכור את הרכב המשומש שלו זמן ארוך, ובלחיצת כפתור ומשלוח הודעה פרסומית על הרכב המשומש הביאה במהרה, ללא פחות מ-560 פניות של מתעניינים ברכישת הרכב.
 
מצד השני, ותמיד יש צד שני, הסתבר, שהמשלוח הקל ובחינם שלו, עולה בעצם לא מעט כספים ומשאבים לחברה, שהייתה צריכה לשלם על השרתים האדירים, שנדרשו למשלוח כל ההודעות - חברת מייקרוסופט. היא הגישה נגדו תביעה על מאות מיליוני ש"ח, בטענה, שאותו ישראלי צעיר מצליח לתפוס כמעט 80% מהתעבורה באינטרנט.
 
בבית המשפט המחוזי בתל אביב אליו הוגשה התביעה, מייקרוסופט לא הצליחה להוכיח בזמנו, שהלקוח שלי עובר על איזה שהוא חוק, ומלבד העלויות המשפטיות של שכר טרחת ההגנה המשפטית, שהענקתי לו, הוא בעצם לא ניזוק כלל מהתביעה הגרנדיוזית נגדו. הוא אפילו הרוויח פרסום.
 
מיקרוסופט, שלא התלהבה מתוצאות המשפט, פנתה בעקבות אותו תיק לכנסת ישראל ובאמצעות לוביסטים מנוסים החלה את התהליך של חיקוק חוק נגד תופעת דואר הזבל המוכר בכינוי "ספאם" ואכן לאחר מספר שנים של עבודת חקיקה בכנסת (שלקחתי בה חלק), חוקק ב-2008 תיקון מספר 40 לחוק הבזק, הידוע בכינוי "חוק הספאם".
 
"חוק הספאם" הביא בשורה של עצירת משלוח פרסומות בלתי רצויות באמצעות אמצעים דיגיטליים, והחוק, שהוא חדש יחסית, מקנה לכל מי שקיבל הודעת פרסומת בניגוד ללשון החוק - בסמס, פקס או מייל, לקבל פיצוי של עד 1,000 ₪, אף אם לא נגרם לו שום נזק ואף אם הוא לא טוען, שנגרם לו נזק בעקבות הודעת הפרסומת.
 
אותו תיקון לחוק התקשורת המוכר כ"חוק הספאם", גם מאפשר, להגיש תביעה ייצוגית בשם קבוצת נמענים גדולה, וכך אדם אחד, שקיבל הודעת פרסומת לא רצויה יכול לתבוע עבור כל שאר האנשים, שקיבלו הודעה דומה, להגיע לתביעה בסכומים של עשרות מיליוני ש"ח ואפילו לזכות בתגמול על השירות לציבור שביצע, אם תביעתו אכן הצליחה והתקבלה ע"י בית המשפט.
 
בשורה התחתונה נראה, שכמעט כל אחד מאיתנו מקבל מפעם לפעם הודעת פרסומת בסמס או במייל, אפילו שלא ביקשנו וכנראה בניגוד לחוק. החוק גם, מעודד אכיפה אזרחית הנובעת ממתן תגמול ללא הוכחת נזק לתובע, שזוכה בדין, ובכך למעשה נחסכות עלויות הרשויות באכיפה מנהלית או פלילית.
 
אז אם גם אתה קיבלת הודעות פרסומת לא רצויות, יכול להיות, שמגיע לך יחסית בלי הרבה מאמץ, פיצוי של עד 1,000 ₪ לכל הודעה באמצעות פניה לבית המשפט לתביעות קטנות ואולי אפילו יש מקום וקמה לך הזכות, להגיש נגד שולחי הפרסומות הבלתי רצויות גם תביעה ייצוגית במיליונים.

מאת: עו"ד נועם קוריס, אפריל 2017.
www.kurislaw.com