כתוצאה מהיעדר יד מכוונת ורגולציה מתאימה, תחום ה-IoT נכנס ל"סמטה ללא מוצא", של ערב רב של פתרונות, שכרגע כולם בשיטת "נעילת לקוחות", חוסר תאימות וחוסר יכולת ניוד. זאת, עם שירותים ללא רישיון בהיקף עולה במהירות וללא כל שליטה (די מזכיר את הכאוס בתחום ה-OTT ובעוד תחומי תקשורת בישראל). וגם, מה קורה בתחום בעיר אור יהודה.
מאת:
אבי וייס, 15.2.18, 11:50
בשבוע הבא (ב-19.2.18) תקיים
ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בראשותו של ח"כ
אורי מקלב וביזומתו, דיון ראשון בנושא ה-IoT. בהחלט צעד מבורך, שהכנסת תחל לעסוק בנושא ואולי "תעשה בו קצת סדר" ותכניס בו שפיות, כי הכאוס בתחום הזה פשוט הגיע לממדים מגוחכים עד מטרידים, כפי שנחשוף כאן.
הסיבה: עד היום הכל מתנהל
בכאוס, תוך "נעילת לקוחות" (
Vendor Lock-In) ע"י הספקים. זאת, כי
אין מדיניות ארצית אחידה או בכלל, אין הקצאת תדרים אחידים ובתקנים הנכונים ובהתאמה למדיניות ברורה, אין כללי תאימות וניידות, אין רישיונות אחידים (או בכלל),
בכל הרבדים של התחום הזה (של עולם ה-IoT), בשונה ממה שקורה בעולם. זה חשוב במיוחד במה שמכונה "
עיר חכמה", התפתחות חשובה ביותר, שמושקעים בה
הכספים של כולנו.
עבור קוראי אתר זה זו לא הפתעה, כי פרסמנו על כך מספר מאמרים נוקבים (ראה רשימת חלק מהמאמרים הללו בתחתית הכתבה - בנספח). יש מדינות בהן התחום הזה הפך למניסטריון ממשלתי שלם (למשל בצרפת). אצלנו: כאוס, ספינים ודיבורים בלי סוף, והספקים "חוגגים על הכיס של כולנו".
מה עושה ועשה משרד התקשורת בנושא זה?
לא הרבה. משרד התקשורת קבע לעצמו לטפל בנושא ולהציג מסמך מדיניות
עד סוף 2018,
כמופיע בתכנית של המשרד:
בינתיים, אפילו טיוטה להערות הציבור -
אין. אולם, השוק לא מחכה וזז מהר קדימה. זה לא הפריע למשרד התקשורת לקבל
3 החלטות בנושא זה (רק אחת מהן פורסמה באופן גלוי לציבור):
- לאפשר שימוש בפס
התדרים 915 עד 917 מגהרץ לשימושים טכנולוגיים של עולם ה-IoT המכונים בשמות LoRa ו-Sigfox. שתי הערות חשובות ביותר בעניין זה: 1) לא הוסבר בהחלטה מדוע נבחרו תדרים לפי התקינה האמריקאית ולא לפי התקינה האירופאית (שכן ישראל שייכת לתחום התקינה האירופאית של תדרים). חוזרים כאן על הטעות ההיסטורית, שנעשתה בהקצאת תדרים למשטרת ישראל ולפיקוד העורף לפי התקינה האמריקאית, בעיה היוצרת צרות צרורות ושעלתה ועולה עד כה מעל למיליארד וחצי ש"ח למשלמי המיסים, בגלל הטעות המחפירה הזו של משרד התקשורת, שמפרנסת היטב ספק אחד של הפתרון הייחודי הזה (בשיטת ה-Vendor-Lock-In) וגם הספק הבלעדי של הפתרון הזה (למשטרת ישראל, לפיקוד העורף ולעוד כמה וכמה גופים ממשלתיים וציבוריים). 2) משום מה, ההחלטה הזו פורסמה ע"י משרד התקשורת 3 פעמים. פעם אחת (כאן) היא פורסמה ב-27.10.17 ע"י נתי שוברט, (בתמונה משמאל), סגן מנהל מינהל הנדסה (ספקטרום), ופעם שנייה ושלישית היא פורסמה (כאן) ב-1.11.17 עם "הודעה לציבור" (כאן), שוב ע"י נתי שוברט. כל 3 ההודעות הללו די זהות (יש שינויים מזעריים בניסוח). לא ברור למה היה צריך לחזור על ההודעה הזו 3 פעמים.
- לאפשר להשתמש בתחום התדרים של 70 גיגהרץ לצרכי "עיר חכמה". ההודעה על זה לא פורסמה מעולם (בניגוד ל-3 הודעות זהות על תחום התדרים 915 עד 917 מגהרץ, שהוקצו בדיוק לאותה מטרה). הנושא הזה נחשף על ידינו לקראת "השקת עיר חכמה" ברחובות (כאן וכאן). היות ומדובר בפרוייקט ראשון, שכבר הושק ונחשף, בתחום התדרים של ה-70 גיגהרץ, די ברור, שניתן כאן אישור לתדרים הללו, אישור שלא פורסם (לא ברור למה). כ"כ לא הוסבר בשום מקום ע"י משרד התקשורת למה Siklu לא קיבלה את תחום ה-60 גיגהרץ שביקשה, תחום שהוא חופשי לשימוש ואין בו שימוש בישראל (כלומר: הוא פנוי להקצאה). הבעיה היותר חמורה: לא פורסם בשום מקום ש-Siklu (מפתחת הטכנולוגיה בתדרים הללו) ו\או SMBIT (האינטגרטור המתקין ומתחזק את המערכת), קיבל\ו איזה רישיון לניסוי טכנולוגי, או רישיון לניסוי שיווקי, או איזה סוג של רישיון אחר, שמאפשר להן לפרוס תשתיות אלחוטיות בתצורה הזו, בתדרים הללו (70 גיגהרץ). אגב, בהודעה של נתי שוברט (זה מהסעיף הקודם, בהודעת אישור תדרי ה-915-917 מגהרץ) נכתב [ציטוט]: "לאור זאת מתכוון משרד התקשורת לאפשר בחודשים הקרובים קיום ניסויים טכנולוגיים שעניינם שימוש בטכנולוגיות בפס התדרים האמור ובעקבותיהם עשויים להיקבע תנאים וסייגים נוספים בצו לעניין פס התדרים כאמור". אולם, ניסויים טכנולוגיים ויותר מכך (פריסה מלאה, כמו שתקראו בהמשך הכתבה), כבר מתבצעים בכל רחבי הארץ. איש לא ממתין למשרד התקשורת, ומשרד התקשורת עצמו לא פרסם מאומה בנושא וגם לא פרסם את הרישיונות, שנתן לאלה שכבר פורסים בטכנולוגיות הללו (כלומר: לא ניתנו שום רישיונות. ליתר דיוק, פורסם כאן שכן ניתנו רישיונות לניסוי של טכנולוגיות אלחוטיות ל-IoT ו"עיר חכמה", אבל הרישיונות הללו לא פורסמו בשום מקום). המשמעות: הכאוס של עולם ה-OTT בלי כל רישיונות ומחוץ לכל רגולציה, נכנס גם לתחום ה-IoT !!
- לאפשר לחברות הסלולר לספק שירותי IoT ו"עיר חכמה". המשרד איפשר לחברות הסלולר לקבל תחומי מיספור מיוחדים, שאינם ניתנים לנדידה בין חברות. לא הוסבר מדוע חברות הסלולר קיבלו תחומי מספרים ללא כל יכולת נדידה (מה שמכונה "נעילת לקוחות" או: Vendor Lock-In). כל חברות הסלולר החלו לפרסם ודי מזמן, שהן מספקות גם שירותי IoT, כלומר: הן החליפו את השם של שירותי ה-M2M הישנים שלהן לשם היותר סקסי: "שירותי IoT". כשהן ראו ש"איש לא קונה את הספין הזה", כל 3 חברות הסלולר החלו להיכנס יותר ברצינות לתחום ה-IoT, עם טכנולוגיות של ה-IoT בתקנים חדשים הקיימים בתחום זה בעולם. חברת פרטנר הייתה הראשונה להיכנס לתחום הזה (מפורט כאן), אחריה חברת סלקום (ראה כאן, מפורט גם כאן) ובשבוע הבא נפרסם את התוכניות של חברת פלאפון בתחום זה. יחד עם זאת, שיטת "נעילת לקוחות" ממשיכה, גם בטכנולוגיות היותר חדשות, וכל חברת סלולר משתמשת בשירותיה בטכנולוגיה קצת שונה מרעותה (כדי לחזק את "נעילת הלקוחות"). זאת, כי משרד התקשורת לא קבע מדיניות ולא החליט מאומה בנושא. יתרה מכך, אתר "ישראל דיגיטלית" לא התעדכן מזה יותר מחצי שנה ולא פורסמה שום תוצאה של פעילות המטה הזה, לאור החלטת הממשלה בנושא זה. כך, "איש הישר בעיניו ייעשה", וזה מפורט בהרחבה גם בכתבות בנספח בתחתית הכתבה הזו.
מה עושה איגוד האינטרנט הישראלי בתחום הזה?
הנושא של תחום ה-IoT התעורר לפתע באיגוד האינטרנט הישראלי, שפרסם "קול קורא" בנושא זה (
כאן). לאור פניית חברי האיגוד בנושא זה לוועד המנהל של האיגוד (פניות שלא נענו), פניתי בדחיפות להנהלת האיגוד בשאלה הבאה:
"הנדון:
קול קורא: כתיבת מסמך מדיניות בנושא "קידום והסדרת IoT":
בשביל מה איגוד האינטרנט הישראלי
משקיע כסף להפקת מחקר ומדיניות מוצעת בנושא "קידום והסדרת
IoT", והצגתו בפני בעלי עניין (
stakeholders) לרבות, ככל שיידרש, בתהליכי חקיקה ורגולציה?
זאת, בזמן שהנושא
כבר נחקר והוצג והוחלט עליו בממשלה, עם מדיניות ארוכת טווח (במחצית 2017, החלטת הממשלה
נמצאת כאן) ואושר בכנסת בסוף 2017, כולל
מסמך מדיניות מאוד מפורט (
שנמצא כאן), במסגרת "
ישראל דיגיטלית", שהוצג בפני הממשלה
ואושר, כשהמנכ"ל של המשרד לשוויון חברתי (בראשות השרה
גילה גמליאל)
הועמד בהחלטת ממשלה הזו, כבר במחצית 2017,
בראש הצוות הבין-משרדי, שאחראי על תחום "ערים חכמות" (נושא, שטופל בעבר בעיקר במשרד התשתיות)".
תגובת איגוד האינטרנט הישראלי:
"איגוד האינטרנט הישראלי סובר כי האינטרנט של החפצים (IOT) הינו נושא מורכב, שהשפעותיו טרם נחקרו לעומק ויש מקום לעמדה של החברה האזרחית בנושא. הקול הקורא לגיבוש מסמך המדיניות לקידום והסדרת IOT אושר ע"י הוועד המנהל של איגוד האינטרנט הישראלי כחלק מתוכנית שנתית להנעת תהליכי גיבוש מדיניות בישראל, במטרה להבטיח שהסדרת התחום תתבצע באופן שצופה פני עתיד ושהאינטרסים של החברה האזרחית יילקחו בחשבון באופן נכון ומאוזן. אין כל כפילות בין מיפוי ומחקר של תחום ה-IOT, או גיבוש המלצות למדיניות לאומית בנושא זה, לבין החלטת הממשלה בנושא "חזון לתכנית דיגיטלית לאומית" אשר עוסק ברובד אחד ומצומצם של תחום ה-IOT, ומדבר רק על תהליכים ממשלתיים בנושא".
חבר האיגוד
רפי הוידה הוסיף בנקודה זו את המבט שלו על הנושא:
"התגובה של האיגוד די צפויה. יחד עם זאת, מחקר בהיקף של 40 אלף ש''ח אינו רציני. אינני מאמין, שמישהו יענה ל'קול קורא' הזה ויציע לבצע את המחקר המדובר. ואולי בכל זאת ...
נראה מה תהיינה תוצאות הדיון בנושא ''אינטרנט של דברים'' בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת ביום שני 19.2.18...
מעניין מדוע אין האיגוד מקדם מדיניות לאומית להסדרת מרשם שמות המתחם בישראל על פי חוק. כבר 19 שנה אין נכונות באיגוד לקבוע בתקנון האיגוד מדיניות הסדרה שוויונית לכללי רישום וחידוש, אחידים, שויוניים וללא הפלייה של שמות מתחם בסיומת ישראל.
וכ- 9000 שמות מתחם, שנרשמו לפני 1.1.1999, אינם משלמים כלל דמי חידוש וההפסד המצטבר של האיגוד מסתכם בכ- 6 מיליון ש''ח. ועל כך, אין כלל גורם ממשלתי מפקח ...ולפיכך, נדרשת החלטת ממשלה, שתקבע מי הוא השר המופקד על תחום זה ומפקח על המרשם הלאומי של שמות מתחם בסיומת ישראל. מצ"ב (כאן) "הצעת מחליטים", שהעברתי לשרים הנוגעים בדבר".
מה קרה וקורה בעיר אור יהודה?
מעיריית אור יהודה נשלחה "הודעה לעיתונות" (
שנמצאת במלואה כאן, שלא תחשבו שחלמתי והמצאתי את זה), לפיה ראש העיר של אור יהודה, עו"ד
ליאת שוחט, (בתמו
נה משמאל) הכריזה שאור יהודה היא [ציטוט]: "....
אור יהודה הופכת בימים אלה לעיר הראשונה בישראל (ועל פי גורמים מקצועיים רבים מדובר אף בעיר הראשונה בעולם)...".
נתעלם לרגע מעניין ה"ראשוניות" של אור יהודה וארצה להתייחס לפסקה חשובה אחת בהודעה המפוצצת הזו, שלגביה שלחתי שאלה דחופה לדובר העיריה (שחיבר ושלח את ההודעה הזו של ראש העיר):
"כתוב בהודעה:
'מדובר ברשת תקשורת חדשה, שזכתה להכרה ולאישור מצד משרד התקשרות בשם "רשת עירונית אחודה", שמהווה פתרון מתקדם לקידום טכנולוגיות של עיר חכמה על כל רבדיה'.
היות ואני סובל, כנראה בגלל גילי, בבעיות זיכרון חמורות, וגם האתר של משרד התקשורת לא מכיל לצערנו את כל המידע, היכן יש
אישור והכרה של משרד התקשורת בדבר הנקרא "רשת עירונית"?
אני
לא מכיר שום מסמך כזה, ושום רישיון כזה ושום הגדרה רשמית כזו
ושום כלום מכלום מזה, או כזה, או דומה לזה (יש תכנית לייצר מסמך כזה עד סוף 2018, אבל אנו רק בתחילת 2018 ואפילו טיוטה של מסמך כזה לא ראיתי...).
אפשר לראות את הדבר הזה שכתוב כאן (
הכרה ואישור בשם "רשת עירונית אחודה"??"
תגובת דובר עיריית אור יהודה:
"משרד התקשורת אישר את טכנולוגיית הגלים המילימטרים בדרך היחידה, שהמדינה יודעת לפתוח שוק, האגרה עבור עורק מילימטרי פעיל, הופחתה מעשרות אלפי שקלים בשנה למאות שקלים בשנה. שר התקשורת,
איוב קרא, שכבר השתתף בכמה וכמה אירועי השקת מערכת "עיר חכמה" המבוססת גלים מילימטרים, הודיע בכמה הזדמנויות, שהוא מזהה כאן פלטפורמה, שיכולה להתאים לעיריות ולכן הוא מקדם מהלך של פטור מלא מאגרה לרשויות. זו ההכרה. המושג 'רשת עירונית אחודה' הוא מושג טכנולוגי חדש יחסית, שאנו באור יהודה אימצנו כתיאור למערכת שלנו. אם עד עכשיו היו מוכרים ה- (area network
LAN (local או ה-
WAN (Wide Area Network) עכשיו מתחילים לדבר בעולם על
MAN, ראשי תיבות של metro area network".
לכן, חזרתי וכתבתי לדובר של עיריית אור יהודה:
"ממה שהבנתי מתשובתך, שראשת העיר (או מי שכתב לה את ההודעה הדרמטית הזו) אור יהודה
החליטה על דעת עצמה, שמשרד התקשורת
קבע,
שיש דבר כזה ששמו "רשת עירונית אחודה", בגלל ששר התקשורת
איוב קרא אמר את זה בטקס באיזה מקום לצרכי התפארות (?). הוא גם אמר, שהוא
פגש את נסיך בחריין והצטלם איתו (משרד החוץ לא הצליח לזהות את השם והתמונה ודיווחו למי שרצה לדעת,
שאין נסיך כזה בבחריין...) זה
לא מהדמיון שלי, הדימיון שלי לא כזה מפותח כמו הדימיון של השר, וזה
בדיוק מה שיש בטווייטר האישי של השר
איוב קרא, שחור על גבי לבן:
https://twitter.com/ayoobkara. (אם אתה לא מגיע לטוויט הספציפי הזה, אזי הנה קישור ישיר רק אליו:
כאן).
לכן, כל עוד לא אראה
מסמך רשמי ממשרד התקשורת, שאומר
שאושר לאור יהודה מה שאתם כתבתם: שמדובר ב'רשת תקשורת חדשה, שזכתה להכרה ולאישור מצד משרד התקשרות בשם 'רשת עירונית אחודה', שמהווה פתרון מתקדם לקידום טכנולוגיות של עיר חכמה על כל רבדיה'. אני לא יכול לפרסם דבר כזה, כפי שאני לא יכול לפרסם, שהשר
איוב קרא נפגש עם נסיך בחריין... אני לא מוכן לתת את ידי לספינים כאלה ירודים.
אם אקבל ידיעה נכונה מכל ההיבטים, אשמח לפרסם. אגב, אור יהודה
לא ראשונה בכלום, אבל זה פרט שולי בכל הבעיה שלי עם הידיעה הזו.. אין לי בעיה שראשת העיר מציגה את עצמה כראשונה בארץ וראשונה בעולם, היא יכולה גם להצהיר על עצמה שהיא נסיכת בחריין...זה לא מה שמפריע לי בידיעה..." .
אני עדיין ממתין לתגובת עיריית אור יהודה לשאלה החוזרת הזו... ככל שאקבל, אעדכן בהתאם.
רק כדי לא להשאיר את העניין של "הראשוניות" בערפל, "העיר החכמה הראשונה" בישראל הייתה תל אביב ואחריה הלכו לא מעט עיריות, זה
מפורט כאן, "פורום ערים חכמות" בישראל הוקם מזמן (לפני שנתיים וחצי) -
כאן ומאז זה התקדם במהירות (
מפורט גם כאן). בעולם, המדינה הראשונה, שהיא
כולה "עיר חכמה", זו סינגפור, מזה כשנתיים (
כאן). כיום, יש מאות רבות של "ערים חכמות" בכל רחבי הגלובוס, גם ב"גלים מילימטריים", לא רק ב
אור יהודה... בנוסף, ההגדרה של עיריית
אור יהודה למושג המקצועי "עיר חכמה" או MAN,
שגויה, ההגדרות הנכונות
מפורטות למשל כאן, או
כאן, ובמסמך הרשמי של "
ישראל דיגיטלית". אין צורך בהגדרות חדשות של ראשת העיר של
אור יהודה. הגדרות מחקריות וחומר מקצועי נוסף ניתן לקרא בלינקים בתחתית הכתבה (מתחת לתצלומים).
ככה זה מתנהל בישראל, הכל הוא פשוט
כאוס אחד גדול. ספינים בלי סוף. נקווה, שהכנסת (ועדת המדע והטכנולוגיה) תוכל להתחיל לסייע
לקדם את הנושא לכיוונים הנכונים, כך
שהשימוש בכספי ציבור ייעשה נכון ולא יהיה הפקר בידי הספקים, שרוצים "לעשות קופה" על הכיס של כולנו ולנצל את הכאוס כדי לקדם את עצמם וכיסם, וראשי הציבור מחליטים על דעת עצמם,
ללהפעיל ולספק שירותי תקשורת בהיקפים לא מבוטלים, ללא כל רישיון.
עדכון 1.8.18, 07:00: חברת
SMBIT קיבלה ממשרד התקשורת רישיון לניסוי טכנולוגי גם בתדרי ה-60 גיגהרץ וגם בתדרי ה-70 גיגהרץ, חברת SMBIT תערוך פיילוט בשיטת הגלים המילימטריים, שמספקת מהירות דומה לסיב אופטי בלי תשתית קווית, לחיבור מהיר של בתים ועסקים לאינטרנט. השירות יוצע בחינם ללקוחות נבחרים בתל אביב, אשדוד ועמק חפר, כי הרישיון לניסוי מונע מהחברה לגבות תשלום, בניסוי שיימשך עד כשנה.
נספח
כתבות קודמות בנושא הכאוס של תחום ה-IoT והמעבר של הרשויות המקומיות לטכנולוגיות "עיר חכמה":
