היזם, חברת הסטארטאפ וקרנות השקעה בחברות הייטק - ניתוח
מאת: עו"ד אסף לנדאו, 23.12.17, 20:07

כל 5 הקרנות, שניגשו למכרז, קיבלו מכתב אישור ממשרד האוצר להשקיע בסטארטאפים באמצעות קרן השקעות. מה המשמעות עבור מיזמים בשלבים מוקדמים ומה לגבי סטארטאפים מתקדמים יותר? כיצד לבחור את הקרן המתאימה? מהן ההשלכות העתידיות וההשפעה על היזמים?
 
בהמשך למאמר הקודם - "השקעה בסטארטאפים באמצעות קרן השקעות" - כאן, פורסם בימים האחרונים, שכל 5 הקרנות, שניגשו למכרז, קיבלו מכתב אישור ממשרד האוצר (4 קרנות של בתי ההשקעות איילון, IBI, אקסלנס, ואלומות, וכן קרן אקליפטוס).

בסדרת המאמרים הקרובה, אנסה לענות על מספר שאלות, בעיקר מזווית הראיה של חברות סטארטאפ: מה המשמעות עבור חברות בשלבים מוקדמים, ומה לגבי חברות מתקדמות יותר? כיצד לבחור את הקרן המתאימה? מדריך מעשי וכיצד ניתן ליהנות מהשקעת הקרנות? כיצד ניתן להשקיע בקרנות? בנוסף, אשווה בין מסלול גיוס ההון החדש הזה לבין מסלולים חלופיים וותיקים יותר בישראל ובמקומות אחרים בעולם המערבי.

חברת סטארטאפ זקוקה לכסף. הרבה כסף. העובדה הפשוטה והבסיסית הזאת לבדה, עשויה להיות תשובה פשוטה לשאלה: האם כדאי לחברה כזו לפנות לאחת מהקרנות החדשות לצורך גיוס ההון הדרוש לה?

אבל אין הרבה דברים פשוטים בעולם ההייטק בכלל ובניהול חברות סטארטאפ בפרט. לכן, השאלה האם להשקיע מאמצים ומשאבים בניסיון לגייס כספים באפיק כזה או אחר, צריכה להיבחן באמצעות מספר פרמטרים שונים, שמשולבים זה בזה.

עלות הגיוס
בפרפרזה על המשפט "כסף הולך לכסף", היום ברור לכל יזם רציני, שכדי לגייס הון עבור החברה שלו, הוא יצטרך להשקיע כמות כזו או אחרת של משאבים. ימי הבועה של שנת 2000, כשמצגת פשוטה הספיקה לגיוס של מיליונים - היו ואינם עוד.

כדי לשכנע את המשקיע או הקרן המתאימים, היזם צריך להגיע מוכן, כי הוא לא יקבל יותר מאשר הזדמנות אחת. המוכנות הזאת צורכת משאבים של זמן וכסף במינונים שונים.

כדי להצליח במודל של מימון המונים, יש להשקיע בקמפיין מתאים, הקמת קהילה תומכת ויצירת "באז" רציני;

כדי לשכנע את האנג'ל המתאים, צריך למצוא את החיבור המתאים אליו, ללמוד את דפוסי ההשקעה שלו ולדעת לכוון נכון;

כדי להצליח עם קרן הון-סיכון, צריך למצוא את נקודות הממשק המתאימות ולהגיע לקרן בשלב הנכון לשני הצדדים.

עבור יזם, שצריך בכל נקודת זמן לפתח את המוצר, לחשוב על שיווק, לגייס עובדים מיומנים, להגיע לקהל לקוחות גדול, הכל תוך כדי שמירה על תקציב, שתמיד הולך ונגמר (קצת שריפת מזומנים), מדובר באתגר גדול בכל שלב.

מהבחינה הזאת, פנייה לאחת הקרנות החדשות, די דומה לפנייה לקרן הון-סיכון:

היזם צריך לבדוק היטב, שתחום הפעילות שלו מתאים לתחומים החביבים על הקרן;

עליו לבחון האם הסכום, שהוא מעוניין לגייס בשלב הזה, תואם את סכומי ההשקעה של הקרן;

בחינה של הנקודות העיקריות הללו, עלולה להביא למסקנה, שיזמים של חברה בתחילת הדרך (פרה-סיד, סיד), עם צרכים כספיים נמוכים יחסית ומימון קיים קטן, יצטרכו לשקול בכובד ראש פניה למסלולי גיוס אחרים. חברות בשלות יותר, בשלבי גיוס A או B, עשויות להיות בפרופיל מתאים יותר לקרנות החדשות.

ערך מוסף
אחד הכללים הידועים בגיוס הון לחברת סטארטאפ הוא לדעת האם לבחור ב"כסף חכם" או "כסף טיפש". בגדול, מדובר בהבדל בין גיוס הון ממקור כספי בלבד, שבו הדבר היחיד המעניין הוא שורת הרווח והתנאים הכלכליים, לבין גיוס הון ממקור, שיכול לאפשר ערך מוסף - החל מתכנון אסטרטגי נכון, דרך יצירת קשרים מתאימים בתעשייה לשיתופי פעולה, ועד החיבור המתאים לאקזיט המיוחל.

מהבחינה הזאת, יזמים מוצלחים רבים יחפשו השקעה מאדם או מגוף, שיש להם ניסיון בתחום העיסוק של החברה, עם קשרים ענפים בתעשייה ועם פוטנציאל לסייע ליזם לנווט את החברה בדרך הנכונה.

אחד הקריטריונים החשובים על-פיו הקרנות החדשות צריכות לפעול, הוא החזקת אנשי מפתח כיועצים לקרן. מדובר בבכירים בעלי שם וניסיון בתעשיית ההייטק, שצריכים לייעץ וללוות את הקרן בהשקעותיה. מובן מאליו, שקיומם של אנשים כאלה, שיהיו מעורבים בתהליך הבחינה וההשקעה בחברות השונות, עשוי לספק עוגן חשוב בניסיון לייצר חברה מצליחה.

יזמים בכל שלב יוכלו להפיק ערך מוסף רב מחיבור עם אנשי מפתח כאלה, בין אם הקרן תשקיע בהם בסופו של דבר ובין אם לאו. יחד עם זאת, כדאי לזכור, שישנן הרבה מאוד חברות חד-קרן (חברות בשווי מיליארד דולרים ומעלה), שמשקיעים מובילים ומנוסים סירבו להשקיע בהן בתחילת הדרך. לא תמיד הניסיון והמוניטין מאפשרים לזהות חברה מוצלחת, ולפעמים כל מה שצריך זה פשוט מזל.

השלכות עתידיות והשפעה על היזמים
כאמור, הקרנות החדשות מתעתדות להיסחר בבורסה. במובן הזה, קיים ניגוד עניינים בסיסי ומובנה בין הקרן, שמחויבת ברמת שקיפות מסוימת, לבין חברת הסטארטאפ, שמטבעה מעדיפה לשמור את הקלפים קרוב אל החזה ולהימנע ככל האפשר מכל חשיפה העלולה לפגוע בה, לעיתים בצורה קריטית.

השקעה של קרן הנסחרת בבורסה, עלולה בתנאים מסוימים לגלגל לחברת הסטארטאפ חובות גילוי שונות, שעלולות להיות בעייתיות עבורה. הדברים רלוונטיים הן לאופי ניהול החברה (גיוס עובדי מפתח, חשיפת שכר וכד') והן לקניין הרוחני שלה (פריצות דרך במחקר ופיתוח, כישלון בניסויים ועוד), וצריכות להילקח בחשבון ע"י היזם.

אלמנט נוסף, שיכול להשליך על עתידה של חברת הסטארטאפ, כרוך בזכויות היתר, שהקרן עלולה לדרוש כחלק מהשקעתה בחברה. בדומה לקרן הון-סיכון, סביר, שהקרנות החדשות תדרושנה ותקבלנה זכויות עודפות בחברה - וטו בעניינים מסוימים, התערבות בניהול, דרישות מכפיל על ההשקעה באקזיט, זכות סירוב ראשונה ועוד.

משחק "במגרש של הגדולים" כרוך בשינוי מנטלי עבור היזמים. מלבד הדילול באחזקותיהם בחברה, שמתרחש בכל סוג של השקעה, הם צפויים למערכת יחסים ארוכת טווח עם שותף חדש, בעל משקל משמעותי, שעלול למשוך את החברה לכיוונים אחרים מהתכנון. כאשר החזון של היזם פוגש אינטרסים (לגיטימיים) אחרים, דרושה עבודה קשה ואינטנסיבית מצד שני הצדדים כדי להתגבר על המכשולים ולהצליח.

כבר אמרו חכמינו: "סוף מעשה במחשבה תחילה". כמו בהרבה מקרים אחרים, גם בבחירה האם לפנות לאפיק השקעה כזה או אחר, כדאי ליזם לשקול את צעדיו היטב, לתכנן ולהתייעץ ולקבל החלטה מושכלת.

מאמר זה נועד להשכלה כללית ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.

מאת: עו"ד אסף לנדאו, דצמבר 2017.
שותף במשרד ארבל בראון לנדאו – עורכי דין.
www.abrlaw.co.il