הטכניון חוזר לחלל: ישוגר לחלל פרויקט "אדליס-סמסון" - להק לוויינים אוטונומי
מאת: מערכת Telecom News, 17.3.21, 12:45

זה להק של ננו-לוויינים, שיאתר אותות על פני כדור הארץ בדיוק גבוה, שיהפוך את הטכניון לחלוץ עולמי בתחומי האיכון והתקשורת, עם יישומים מגוונים הכוללים איתור נעדרים, חילוץ והצלה, חישה מרחוק וניטור סביבתי. זה שיגור ראשון של 3 לוויינים ישראלים בעת ובעונה אחת. הם ישוגרו על גבי טיל של חברת Glavkosmos מאתר שיגור בקזחסטן. אפשר להשוות את מידת החדשנות של ננו-לוויינים למעבר ממחשב לטלפון סלולרי. יש קישור ישיר לשידור. עדכון על השיגור בתחתית הכתבה.
 
פרויקט "אדליס-סמסון" - להק אוטונומי של 3 ננו-לוויינים - ישוגר לחלל ב-20.3.21 לאחר שפותח ונבנה בטכניון בשנים האחרונות. את התהליך הוביל צוות חוקרים בראשות פרופ' פיני גורפיל ממכון אשר לחקר החלל בטכניון, ראש המעבדה למערכות חלל מבוזרות בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל, בתמיכת קרן אדליס, קרן גולדשטיין וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה.
 
הלוויינים ישוגרו על גבי טיל של חברת Glavkosmos מאתר שיגור בקזחסטן. להק הלוויינים ישמש לחישוב מיקום של מקורות קורנים על פני כדור הארץ, טכנולוגיה, שתיושם באיתור אנשים, מטוסים וספינות. להק הלוויינים הזעירים ינוע בחלל בטיסת מבנה אוטונומית. כלומר, הם ינועו בתיאום ביניהם ללא צורך בהכוונה מהקרקע.
 
הלהק כולל 3 לוויינים זעירים (CubeSats), שכל אחד מהם שוקל כ-8 ק"ג. על גבי כל לוויין הותקנו מכשירי מדידה, אנטנות, מערכות מחשב, מערכות בקרה, מכשירי ניווט ומערכת הנעה ייחודית וחדשנית.
 
הלוויינים ינועו בטיסת מבנה בגובה 600 ק"מ מעל פני הקרקע ויאתרו, בדיוק גבוה, אותות על כדור הארץ. האותות ישודרו למרכז בקרת-משימה מיוחד שנבנה במכון אשר לחקר החלל בטכניון. מקלט המשימה פותח בתעשייה האווירית. זהו השיגור הראשון של 3 לוויינים ישראלים בעת ובעונה אחת.
 
כל הפיתוחים הייחודיים של הלוויינים הם תוצרת כחול-לבן ופותחו בשיתוף פעולה יוצא דופן בין האקדמיה לתעשייה:
מערכת הנעה מיוחדת, המבוססת על גז קריפטון, תהיה הראשונה מסוגה בעולם, שתתופעל על לוויין זעיר.
 
המקלט הדיגיטלי ומערכת בקרת ההכוון פותחה ע"י התעשייה האווירית בשיתוף חוקרי הטכניון.
 
נוסף למערכת ההנעה יצברו הלוויינים אנרגיה דרך פאנלים סולריים, שייפרשו לצדי כל לוויין וישמשו ככנפיים, שיבקרו במידת הצורך את טיסת המבנה ללא שימוש בדלק, באמצעות התנגדות האוויר באטמוספירה.
 
על גבי כל אחד מהננו-לוויינים הורכב מקלט דיגיטלי, אחד המקלטים המורכבים ביותר, שתוכננו אי פעם בננו-לוויין. המערכת לעיבוד המידע על הלוויין והאלגוריתמים, שישמרו על טיסת המבנה, יהיו מהראשונים מסוגם בעולם, ויתמכו בהפעלה אוטונומית של כמה לוויינים בעת ובעונה אחת.
 
מערכת הניווט תכלול 2 מקלטי GPS, שישמשו לניווט אוטונומי.
 
מערכות התקשורת שבאמצעותן יתקשרו 3 הננו-לוויינים זה עם זה ועם תחנת הקרקע יתופעלו ב-3 תדרים שונים - אתגר משמעותי, שנפתר בפרויקט הנוכחי.
 
תדר ייעודי ישמש להעברת מידע לכדור הארץ בפס רחב.
 
בפרויקט 'אדליס-סמסון' של הטכניון שותפים, כאמור, גופים רבים ובהם קרן אדליס, קרן גולדשטיין, סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה והתעשייה האווירית, שפיתחה את מקלט המשימה לאיתור האותות מהקרקע ולאיכונם.
 
בטכניון מעורבים בפרויקט חוקרי מכון אשר לחקר החלל אבנר קידר, הוביק אגלריאן, ד"ר ולדימיר בלבנוב, אביתר אדלרמן, ירון עוז, מקסים רובנוביץ', מרגריטה שמיס, יוליה קונייבסקי, צחי עזרא וד"ר אלכס פריד, והשתתפו בו סטודנטים רבים במרוצת השנים.
פרופ' פיני גורפיל: "מחקר בסיסי רב שנים, ששולב עם טכנולוגיה ישראלית מתקדמת, מאפשר לנו להצעיד את ישראל צעד חשוב קדימה בתחום הלוויינות הזעירה. אפשר להשוות את מידת החדשנות של ננו-לוויינים למעבר ממחשב לטלפון סלולרי.
 
פרויקט 'אדליס – סמסון' מדגים קונספט חדש בננו-לוויינות והוא יאפשר לבצע פעולות רבות, שהיו שמורות עד כה ללוויינים גדולים ויקרים. מדובר בקפיצת מדרגה ביכולותיהם של הטכניון ושל ישראל כולה בתחום של לוויינות זעירה, והיא תהפוך את הטכניון לחלוץ עולמי בתחומי האיכון והתקשורת, עם יישומים מגוונים הכוללים איתור נעדרים, חילוץ והצלה, חישה מרחוק וניטור סביבתי".
 
פרופ' אורי סיון, נשיא הטכניון: "פרויקט 'אדליס-סמסון' הוא דוגמה נפלאה ומרגשת לשילוב מוצלח בין מדע לטכנולוגיה ולתרגום של רעיונות חדשניים לכדי מערכות אפקטיביות התורמות לאנושות. פריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות מצריכות כיום מחקר רב-תחומי ושיתוף פעולה הדוק בין האקדמיה לתעשייה, ואלה המרכיבים, שהובילו את הפרויקט אל היום החשוב הזה.
 
השיגור הנוכחי ממשיך מסורת טכניונית, שהחלה ב-1998 עם שיגורו המוצלח של הלוויין גורווין-טכסאט 2. "לוויין זה פעל בחלל יותר מ-11 שנים, זמן שיא לפעילות אקדמית בחלל. שיגור 'אדליס-סמסון' הוא רגע דרמטי, שחיכינו לו 9 שנים ונעקוב אחריו בדריכות. אני מודה מקרב לב לשותפינו בקרן אדליס, קרן גולדשטיין, סוכנות החלל הישראלית והתעשייה האווירית, שסייעו לנו להפוך פרויקט זה למציאות".
 
רבקה בוכריס, נאמנת קרן אדליס: "במשך שנים רבות רווחה הסברה, שטכנולוגיות חלל, והחלל עצמו, הם נחלתן של מעצמות כלכליות מובילות, שהם יעדים מסובכים, גדולים ויקרים מכפי יכולתן של מדינות מן השורה. ישראל הפריכה זאת, וכיום אין חולק על כך, שהמדינה הקטנה חברה במעגל המצומצם של מעצמות חלל. זאת, הודות להתפתחותה המהירה של תעשיית החלל בישראל.
 
'אדליס-סמסון' הוא פרויקט ייחודי המגלם את הרוח הישראלית, את עוצמתה ואת משאביה האינטלקטואליים של ישראל. הוא מבטא את חוזקותיה הטכנולוגיות והמדעיות ומציב אותה על מפת העולם בתחומי התעופה והחלל, וכל זאת בתקציב צנוע ובסביבה אקדמית. קרן אדליס רואה בעצמה גוף הזורע את זרעי העתיד ומקווה, שפרויקט זה יהיה ראשון מני רבים. אנו מקווים, שפרויקט 'אדליס-סמסון' יפיח השראה בפרויקטים קטנים וחכמים נוספים, שיובילו פיתוחים ישראליים לחלל לתפארת ישראל".

אבי בלסברגר, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה: "תחום הננו-לוויינים מצוי בתנופה משמעותית בשנים האחרונות ומספר השיגורים גדל והולך מדי שנה. עלויות הפיתוח והשיגור של לוויינים כאלה, שמסוגלים למלא מגוון שימושים, נמוכות משמעותית מאלה של לוויינים רגילים. בעתיד הקרוב צפויות להופיע רשתות, שתכלולנה אלפי ננו-לוויינים, שיכסו את כדור הארץ ויאפשרו תקשורת אינטרנט מהירה בעלות נמוכה משמעותית מהמקובל כיום, כמו גם יישומים רבים אחרים כגון זה, שיודגם בלווייניי סמסון".
 
בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית: "אנו רואים חשיבות רבה בשיתוף הפעולה עם הטכניון כדי לקדם מחקר אקדמי וטכנולוגיות עתידיות בתחום החלל,. התעשייה האווירית, בית החלל של ישראל, מהווה את מרכז הכובד בתחום ורואה בחיבור אל האקדמיה, ערך מוסף ברמה העסקית וברמה הטכנולוגית, שיוביל להמשך החדשנות וההובלה של ישראל בתחום החלל. העבודה המשותפת מובילה להמשך פיתוח האקו-סיסטם כולו והתעשייה האווירית גאה לשלב כוחות בפרויקט חדשני ופורץ דרך זה".
 
השיגור יתרחש בשבת ,20.3.21, בשעה 8:07 (שעון ישראל). לקישור הישיר לשידור החל משעה 07:15 (שעון ישראל) : https://www.youtube.com/watch?v=J1nfIV-4_e8

סרטון פרומו לשיגור - כאן.

בתמונה: צוות החוקרים ממכון אשר לחקר החלל, שעבד על הפרויקט.
קרדיט צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון