החללית הישראלית הראשונה של SpaceIL בשיתוף התעשייה האווירית הצטיידה ב"קפסולת זמן", שתיקח עימה לירח 
מאת: מערכת Telecom News, 17.12.18, 12:40

מדובר במאגר מידע עצום, שנשמר על גבי 3 דיסקים מיוחדים, שניתן לפרוק החוצה מהחללית. מה המידע המצוי בקפסולה?
 
עמותת SpaceIL הציגה היום את "קפסולת הזמן", שתישא עימה החללית הישראלית הראשונהלירח. מדובר במאגר מידע עצום, שנשמר על גבי 3 דיסקים מיוחדים, שניתן לפרוק החצוה מהחללית. 

החללית, שרק בשבוע שעבר נחשף שמה - "בראשית", תישא את הקפסולה ובתוכה: מאות קבצים דיגיטליים החל מפרטים אודות העמותה, פרטים על פרויקט בניית החללית והצוות, סמלים לאומיים, מִטְעָן תרבותי וחומרים, שנאספו מהציבור הרחב לאורך השנים לטובת שליחתו לירח עם החללית.

קפסולת הזמן עתידה להישאר על הירח גם לאחר הנחיתה והשלמת המשימה. מאחר שהחללית אינה צפויה לחזור לכדור הארץ, המידע הטמון בה עתיד להישאר בירח לזמן בלתי מוגבל, וייתכן שיימצא ויחולץ ע"י הדורות הבאים. 
דוגמאות למידע שמכילה הקפסולה:

• מאגרי מידע כתובים כמו כרכי אנציקלופדיות ומילונים ב-27 שפות, כסמל למידע שנצבר ע"י האנושות כולה.
• סמלים לאומיים ומסורתיים - כמו מגילת העצמאות, דגל ישראל, התקווה, תפילת הדרך, ספר התנ"ך ועוד.
• מאגר מידע תרבותי - שירים ישראלים, דמויות תרבויות מובילות ספרי אומנות, וספרות ישראלית ספרי מדע, תגליות ופיתוחים ישראלים, שהשפיעו על העולם ועוד.
• מידע אינפו- גראפי של מדינת ישראל הכולל מפות, תמונות נופי הארץ ועוד.
• מידע אודות עמותת SpaceIL האנשים הפועלים בה ופעילותה החינוכית.
• תיעוד המשימה מתחילתה הכולל שרטוטים מקוריים של החללית, נתונים ומידע כיצד נבנתה, המשימה המדעית ועוד.
• "בחירת הקהל" - תמונות וקבצים, שנאספו לאורך השנים בפעילויות פומביות רבות, שנעשו ביוזמת העמותה דוגמת "סלפי לצד דגם החללית בנתב"ג", ילדים מציירים לירח ועוד.
• ספר ילדים בהשראת המשימה לירח.

כזכור, החללית תשוגר על גבי טיל של חברתSpaceX  מקייפ קנוורל, פלורידה בארה"ב. היא תהווה מטען משני ותשוגר לחלל לצד לוויינים נוספים, על גבי טיל מסוג פלקון 9. מועד השיגור הסופי טרם פורסם. (יש לציין, שמועדי השיגור כפופים לאילוצי חברת השיגור).

עידו ענתבי, מנכ"ל עמותת :SpaceIL "זהו שלב נוסף בדרכנו לירח. הכנסת הדיסקים לחללית, שהם 'קפסולת זמן' של ממש, מציינת את מוכנות החללית ליציאה לאתר השיגור בעוד מספר שבועות. הצוותים של SpaceIL והתעשייה האווירית השלימו את הרכבת ובדיקת החללית ומערכותיה, והיא ערוכה לתחילת המסע המדהים והמורכב המגלם בחובו חדשנות, יצירתיות ותעוזה. מסעה ההיסטורי של החללית, שכולל גם משימה מדעית, תורם תרומה משמעותית לקידום תעשיית החלל ונושא החלל בישראל".

יהונתן ויינטראוב, ממייסדי העמותה: "זהו מעמד מרגש ביותר. איננו יודעים כמה זמן תישאר החללית על פני הירח ואיתה קפסולת הזמן, ייתכן מאוד, שבעתיד ימצאו אותה גורמים שונים, שירצו ללמוד יותר על הרגע ההיסטורי הזה".

עופר דורון, מנהל מפעל חלל בתעשייה האווירית: אנו גאים להיות המשימה הלא ממשלתית הראשונה בעולם, שתצא לירח. לאחר שנים רבות, שנחיתה על הירח נעלמה משיח החלל העולמי, אנו רואים עניין רב בקרב המעצמות העולמיות בחזרה אל פני הירח במגוון משימות מסחריות. אין ספק ,שהידע הטכנולוגי הנרכש בתעשייה האווירית במהלך פיתוח ובניית 'בראשית' יחד עם Space IL, בשילוב יכולות החלל, שפותחו במשך 30 שנה בתעשייה האווירית, שמים אותנו בחזית העולמית ביכולת לממש משימות לירח".

החללית, שהרכבתה התבצעה בתעשייה האווירית, סיימה בהצלחה סידרת בדיקות לבחינת שילוב המערכות השונות בחללית (אינטגרציה), וסדרת ניסויים מורכבים, שמטרתן הייתה לבחון את עמידותה. במקביל התבצעו בדיקות תיקוף ואימות לתפקוד החללית בתרחישים שונים בשלבי המשימה. בקרוב תעשה החללית את דרכה לאתר השיגור בארה"ב.

לאחרונה הודיעו SpaceIL וסוכנות החלל הישראלית על שיתוף פעולה עם נאס"א, שיאפשר ל-SpaceIL לשפר את יכולת המעקב והתקשורת עם החללית לקראת הנחיתה על הירח, במהלכה ולאחריה. לפני מספר שבועות הותקן רפלקטור לייזר על החללית, שיאפשר לנאס"א לאתר את מיקום החללית על הירח. כמו כן, תשתף SpaceIL את נאס"א בנתונים שיתקבלו מהניסוי המדעי למדידת השדה המגנטי באתר הנחיתה.

נספח - דף מידע
החללית - תהליך תכנון ופיתוח החללית, שכולל עבודה מאומצת של מהנדסים, מדענים ואנשי צוות, החל ב-2013 ונמשך עד לשנה האחרונה. החללית, שמשקלה כ- 600 ק"ג בלבד, נחשבת לקטנה ביותר, שתנחת על הירח. גובהה מטר וחצי, רוחבה כ-2 מטרים והיא נושאת דלק המהווה כ-75% ממשקלה. מהירותה המרבית תעבור את 10 ק"מ בשנייה (36,000 קמ"ש).

מסעה של החללית אל הירח - מרגע שיגורה היא תחל במסלול טיסה ארוך ומורכב. החללית תתנתק מטיל השיגור כשתגיע לגובה של 60,000 ק"מ מכדור הארץ ותתחיל להקיף את כדור הארץ במסלולים אליפטיים. על פי פקודה מחדר הבקרה, החללית תגביה את מסלולה סביב כדור הארץ, עד שקצה המסלול האליפטי יגיע לקרבת הירח. שם תפעיל החללית את מנועיה ותאט את מהירותה כדי לאפשר לכבידת הירח ללכוד אותה במסלול סביבו. מהרגע שהחללית תילכד במסלול הירח, היא תקיף אותו עד לעיתוי המתאים להיכנס לתהליך הנחיתה. תהליך הנחיתה יתבצע בצורה אוטונומית ע"י מערכת בקרת הניווט של החללית. סה"כ צפוי המסלול לארוך כחודשיים מהשיגור ועד הנחיתה.

המשימה - עם נחיתת החללית הנושאת את דגל ישראל על הירח באפריל 2019, היא תחל בביצוע צילומים של אתר הנחיתה וביצוע מדידות של השדה המגנטי במסגרת ניסוי מדעי, שמבוצע בשיתוף פעולה עם מכון וייצמן ונאסא. המידע יועבר לחדר הבקרה בתעשייה האווירית במהלך היומיים שלאחר הנחיתה.