החיים בעידן הדיגיטלי: דו"ח מצב האינטרנט בישראל לשנת 2016
מאת: מערכת Telecom News, 7.12.16, 19:02

בנוסף לנתונים לגבי מס' משתמשי האינטרנט, קצב הגלישה וחלוקה לאינטרנט נייח וסלולרי, התמקד הדו"ח ברשתות חברתיות, אפליקציות וסמארטפונים, שיימינג, צריכת וידאו, קניות, סייבר וזוגיות. ממצאים מפתיעים עם הבדלים בהשוואה לעבר.

בזק פרסמה היום את הדו"ח השלישי למצב האינטרנט בישראל לסיכום 2016. הדו"ח סוקר את הרגלי השימוש וההתנהגות של הישראלים בעידן הדיגיטלי. הדו"ח מבוסס על מחקר מעמיק שערכה החברה על האינטרנט בישראל, המגמות השולטות בו ושימושיו השונים, וכן על נתונים מפעילות החברה ומערכותיה. לצורך הדו"ח נערך, בין השאר, סקר בשיתוף מכון המחקר TNS, בקרב 1,000 נדגמים כולל בני נוער, שכולל קטגוריות שונות המרכיבות את החיים הדיגיטליים של כל אחת ואחד מאתנו. הסקר ונתוני התשתיות, שנאספו ממערכות בזק, בצרוף אנליזה של נתוני השוק, משקפים תמונת מצב של החיים בעידן הדיגיטלי ל-2016.

מהדו"ח עולה, שב-2016 מספר המשתמשים באינטרנט בישראל עומד על כ-6.4 מיליון. קצב הגלישה ממשיך לעלות בהתאם לשימושים המוגברים ברשת, כאשר רוחב הפס הממוצע באינטרנט הנייח, עומד כיום על 65 מגה, עליה של כ- 30% בהשוואה לשנה שעברה.
הגולש הממוצע מוריד כיום קבצים בנפח של כ-4 גיגה ביום, עליה של 38% תוך שנה. 10% מהבתים הם בתים חכמים ותחום הענן ממשיך לצבור תאוצה, כאשר כ-60% מגבים תמונות וסרטונים על גבי הענן.

בנוסף לנתונים כמותיים אודות מספר משתמשי האינטרנט, קצב הגלישה שלהם והחלוקה לאינטרנט נייח וסלולרי, נסקרו בדו"ח נתונים רבים אודות תופעות והרגלים שלנו כמשתמשים, תוך התמקדות ב-6 פרקים, שהפכו מרכזיים בשנים האחרונות: רשתות חברתיות, אפליקציות וסמארטפונים, שיימינג, צריכת וידאו, קניות, סייבר וזוגיות.

רשתות חברתיות
כ- 90% מאתנו פעילים בוואטסאפ. מדובר בנתון חדירה מדהים בכל קנה מידה. הסנאפצ'ט נשאר זירת הנוער וממשיך לצמוח, כאשר כ-50% מבני הנוער פעילים בו, זאת, לעומת 10% בלבד מהמבוגרים. כמו כן, רבע מבני הנוער מעלים באופן קבוע סרטונים ליוטיוב וגם חולמים להיות כוכבים ברשת, כאשר musically היא הרשת החברתית החדשה עם חדירה של 14%.  

אחד הצדדים הפחות יפים של המדיה החברתית הוא תחום השיימינג. ב-2016 נרשמה עלייה ברמת החשיפה לשיימינג ברשת, כאשר כ-70% מהגולשים נחשפו לשיימינג. מדובר בעלייה של 10% לעומת השנה הקודמת.

ומה אנחנו עושים עם הפוסטים או התמונות המכילות שיימינג?

33% ענו שהם לא עושים כלום ו- 22% אפילו הכריזו, שהם מוחקים מיד, אבל יש מי שמדבר על זה או מעביר את זה הלאה: 12% מדברים על זה ו-13% מעבירים הלאה ברשתות. לידיעת ההורים: כמעט שליש מבני הנוער חוו בעצמם או מכירים אישית מישהו, שעבר שיימינג ברשת, כאשר 14% מתוכם העידו על עצמם, שהם בעצמם הקורבן של השיימינג.

"האם יצא לך בתקופה האחרונה לראות תמונות מביכות או תמונות עירום של מפורסמים שהועברו ברשת?" על השאלה הזו ענו בחיוב הרבה יותר גברים ובני נוער מאשר נשים או בנות: 38% בנים לעומת 8% בנות, ואצל המבוגרים 34% גברים לעומת 25% נשים.

גם מבחינת שיתוף תמונות כאלו, המספרים מדברים על כך, שהנוער רץ לספר לחבר'ה, המבוגרים משתדלים להיות אחראיים והתקשורת לא מפסיקה לדבר על זה. ולראיה: 53% מהמבוגרים מוחקים מיד בעוד שאחוז דומה מהנוער מדברים על זה.

לא הכל שלילי ברשת: הרשתות החברתיות משמשות גם כפלטפורמה של עזרה הדדית, כאשר כ-85% מהגולשים נחשפו לבקשות לעזרה כמו עזרה כלכלית, רפואית או אימוץ חיות.

פרטיות ובטחון אישי ברשת?
נתון חדש ומטריד מדבר על כך, של-1 מ-5 מאיתנו פרצו למייל, לפייסבוק או לחשבונות דיגיטליים אחרים. למרות העלייה בחשיפה לשיימינג ובמספרם העולה של הפריצות לחשבונות הדיגיטלים, עולה מהדו"ח, שיותר ממחצית מהנוער עדיין שומר תמונות מביכות בסמארטפון, לעומת 7% בלבד מבני ה-55 ומעלה.

לגבי הגדרות הפרטיות בפרופיל הפייסבוק, עולה מהדו"ח, שהצעירים נזהרים בפייסבוק, מבוגרים הרבה פחות: 8% מבני הנוער לעומת 52% מבני ה-55 ומעלה לא שינו את הגדרות הפרטיות שלהם.

לאחרונה אושר בקריאה טרומית "חוק הפורנו",  במסגרתו יחויבו ספקיות האינטרנט לחסום לגולשים אתרי פורנו. מהדו"ח עולה, ש-59% מהגברים נגד החוק, כלומר מעוניינים להמשיך להנות מגישה חופשית לאתרי פורנו, זאת, לעומת 32% בלבד מהנשים.

זוגיות ומשפחה
מסתבר, שהאהבה פורחת באינטרנט, כאשר 38% מהגולשים הכירו את בן או בת זוגם הנוכחיים ברשת. זאת, לעומת 32% ב-2014, עלייה של כ-19% בשנתיים בלבד  אם כבר מצאנו אהבה, איך מתחזקים אותה בעידן הדיגיטלי? 77% מאתנו חושבים, שבגלל הסמארטפונים והאינטרנט אנו לא מדברים מספיק עם האנשים, שהכי קרובים אלינו.

ומה לגבי הילדים שלנו?

כ-60% מההורים לילדים עד גיל 13 עוקבים אחרי פעילות הילדים שלהם בוואטסאפ, כלומר מחטטים להם בהודעות. חוץ מוואטסאפ, איפה עוד אנו חושבים, שהילדים הקטנים גולשים: 51% מהגולשים ציינו, שהילדים שלהם רואים וידאו ביוטיוב, 43% משוחחים עם חברים, 20% נעזרים ברשת לצרכי לימודים ו-11% גולשים בפייסבוק. בכל מקרה ישנה השנה עלייה משמעותית באחוז הילדים המשתמשים באינטרנט.
הילדים בעיקר רואים סרטים וסדרות ברשת, אבל ההורים שלהם דווקא מפחדים מפייסבוק ואינסטגרם: 49% מההורים לילדים בגילאי 6-13 אוסרים על הילדים להוריד אפליקציות. הרוב אוסרים על אינסטגרם ופייסבוק ושליש גם על וואטסאפ.

אפליקציות וסמארטפונים
אנו אמנם שומעים כל הזמן על עוד ועוד אפליקציות חדשות, שיצאו לשוק, אבל השנה דווקא הורדנו הרבה פחות אפליקציות מאשר בשנתיים הקודמות. שימו לב: ב-2016 הורדנו רק 11 אפליקציות חדשות בממוצע לעומת 32 אפליקציות חדשות, שהורדנו ב-2014, נפילה של כ-66%.

נחזור לשליט הבלתי מעורער של חיינו – הוואטסאפ: כמה מאתנו מאסו בריבוי הקבוצות שאנו חברים בהן (ושאי אפשר להשתיק אותן באמת בלי לעזוב בהפגנתיות)? למעלה מרבע מהמשתמשים הביעו רצון לנטוש את הקבוצה של גן הילדים של הילד או מקום העבודה. בעתיד הלא רחוק, הילדים כבר לא יטרחו בכלל לכתוב, אפילו הודעת טקסט.

מהדו"ח עולה, שבשנת 2016 כמעט חצי מהנוער עד גיל 18 העדיף לשלוח הודעות קוליות במקום הודעות טקסט. מה בני הנוער בכל זאת אוהבים להקליד? מסתבר, שאימוג'ים, כאשר למעלה ממחצית מבני הנוער מוסיפים אימוג'י כמעט בכל הודעה, שהם שולחים. כשהם כבר מתקשרים עם החברים שלהם, 62% מהנוער בישראל מעדיף שיחות וידאו.

ואם כבר מדברים על וידאו, אי אפשר שלא להתייחס למציאות המדומה. בעוד כמה שנים, יתכן ובני הנוער לא יצאו כלל מהבית כי כבר כיום שליש מהם נוהגים לשחק במציאות מדומה, כולל המשקפיים המצחיקים.

תיירות וקניות ברשת
וממציאות מדומה לחופשה אמיתית: מסתבר, שגם כשאנו יוצאים לחופשה, למלא מצברים ולהתנתק, אנו לא מסוגלים להתנתק באמת. רובנו מעדיפים לרכוש חבילות גלישה על פני חבילת שיחות. נתון נוסף מראה, שכשאנו כבר גולשים בחו"ל, אנו מעדיפים, שזה יהיה בחינם, כאשר 78% מחפשים נקודות  WiFiחינמיות לפני שגולשים בחו"ל.

אז אולי לא לכולנו מתאפשר לקפוץ לסיבוב קניות בחו"ל מדי חודש, אבל כן הפסקנו לחשוש מרכישות אונליין: כ-80% מאתנו ביצעו קניות ברשת ב-2016, כאשר 42% קנו לפחות מוצר אחד באתרי קניות בחו"ל, לעומת 32% בשנה שעברה. אבל חשוב לציין, שהרוב עדיין מעדיפים לרכוש באתרים ישראלים (65%).  

תם עידן הצפייה בלייב
תוצאות הדו"ח לגבי הרגלי הצפייה בטלוויזיה מוכיחים, שרק 10% מדור העתיד, כלומר מבני ה-34 ומטה, מקפידים לצפות בטלוויזיה בזמן אמת בעוד שלמעלה מ-40% צורכים את התוכן הטלוויזיוני בזמנם החופשי לפי בחירתם. נתון נוסף, שמוכיח עד כמה התרחקנו מהסלון מראה, ש-75% מהנוע, צורך תוכן וידאו באמצעות הסמארטפון. ורק 29% מהם עדיין צופים במסך הגדול. עם זאת, חדשות ותוכניות ריאליטי אנחנו עדיין צופים בלייב. נתון זה מתייחס לכלל האוכלוסייה.

נתון מעניין נוסף העולה מהדו"ח מורה על כך, שהצפייה הישירה הפכה לנורמה כאשר 30% מהגולשים משתמשים בתוכנות סטרימינג פירטיות, ול-8% אפילו אין טלוויזיה רב ערוצית.

כשליש מהגולשים צורכים את הסדרות והסרטים האהובים עליהם מהמחשב או מהנייד ואין להם שום עניין בלוח השידורים. שאלה נוספת, שנשאלה בנושא, ביקשה לברר האם בזמן הצפייה בטלוויזיה אנו מקדישים את כל תשומת לבנו למה שקורה על המרקע? מסתבר, שמחצית מהצופים גולשים תוך כדי בטלפון הנייד, שליש מדברים בטלפון וזה נכון במיוחד לגבי הצעירים עד גיל 18.

גיל רוזן, (בתמונה למעלה), סמנכ"ל השיווק והחדשנות בבזק: "אנו חיים בתקופה של שינויים אקספוננציאליים המשנים כל רובד בחיים שלנו, האישיים, הציבוריים והעסקיים. הטכנולוגיה מתקדמת והיא מאיצה את המעבר שלנו ל"חיים דיגיטליים", כשדו"ח מצב האינטרנט של החברה מעיד השנה באופן מובהק ולאורך זמן כיצד החיים שלנו משתנים ובאיזה קצב מהיר.

השימוש שלנו בפלטפורמות הדיגיטליות גדל בקצבים בלתי נתפסים, ואנו יותר ויותר מסתמכים על הסביבה הדיגיטלית בחיינו היומיומיים. הצעירים ממשיכים להוביל באימוץ טכנולוגיות חדשניות ומסמנים את המהפכות התרבותיות הנובעות מחדירת העולם הדיגיטלי לכל פן בחיינו.

אני צופה שב-2017 הסביבה שלנו תהפוך לחכמה יותר, כאשר תחום ה-IoT  ילך ויתרחב. אני מאמין, שנראה יותר מוצרים לבישים, שיחליפו את הכרטיסים המגנטיים, הבתים שלנו יהפכו לחכמים יותר, עד לכדי תכנון ושליטה, תוך כדי חיסכון בכל מכשירי החשמל הביתיים. התקשורת הבינאישית תמשיך להשתנות ותשנה גם אותנו.

עולם צריכת התוכן יעלה מדרגה עם הסטרימינג, מה שדורש מאתנו להמשיך ולהשקיע בתשתיות ובשירותים מתקדמים, זאת, כדי להבטיח את המשך צמיחת התחום. אני מאמין, שהעתיד של האינטרנט נמצא מחוץ למסך, בעולמות המציאות הרבודה והמדומה, שיחדרו לתחומים רבים בחיינו. האתגר שלנו בחברה הוא להמשיך להיות פלטפורמה לפיתוחים עתידיים ולצרכים, שעוד יבואו על גבי האינטרנט".

הדו"ח המלא - כאן.