הושקה תחרות סטארטאפים לטכנולוגיות לוחמה בטרור מטעם מש' ההגנה האמריקאי
מאת: חיים חביב, 1.3.18, 15:35

הסטארטאפים הביטחוניים חוזרים למגרש המשחקים וגם סטארטאפים, שהטכנולוגיה שלהם יכולה להיות מיושמת במלחמה בטרור: משרד ההגנה האמריקאי מחפש בישראל סטארטאפים הפועלים בעולם האזרחי אך מחזיקים בידיהם טכנולוגיות מתאימות ללוחמה בטרור. הרישום לתחרות נושאת הפרסים בעיצומו.

במפגש מיוחד, שארגנו השבוע משרד ההגנה האמריקאי בשיתוף משרד הביטחון הישראלי ופורום MIT ליזמות, בחסות חברת אורקל, הושקה תחרות סטרטאפים בעלי טכנולוגיות המתאימות ללוחמה בטרור, שמקיים משרד ההגנה (CTTSC3). האירוע משך אליו כ-100 יזמים למפגש במשרדי האקסלרטור של חברת אורקל בת"א.

דודי רוקח, שותף מנהל ב-SOSA HLS Tech Innovation Hub, בעברו ראש מחלקת אמל"ח של זרוע היבשה בצה"ל: "התעשייה הביטחונית איבדה בשנים האחרונות את היתרון שלה וזו הזדמנות לסטארטאפים ביטחוניים בשוק המקומי וגם בארה"ב. אין שום יכולת לתעשיות הביטחוניות להדביק את הפער מול העולם האזרחי נוכח שיטת העבודה של גופי הטרור, שמאמצת טכנולוגיות אזרחיות. צבאות כמו הצבא האמריקאי או צה"ל בונים תהליכי בנייני כוח עפ"י פרוטוקול וזה הרבה זמן וכסף. לעומתם, ארגוני הטרור, בונים ללא פרוטוקול.
החיבור בין טכנולוגיות אזרחיות לצרכים של מאבק בטרור, מאפשר לעולם הסטארטאפים הביטחוניים לחזור למגרש המשחקים ולהתקדם מהר מאוד לאקזיטים.

התעשיות הגדולות בעולם, כמו חברות כמו לוקהיד מרטין, Raytheon, או רפא"ל בארץ, אינן יודעות לעבוד בזמני התגובה של ארגוני טרור. 2 יזמים וחברה גדולה בישראל, ואיתם חברה אמריקאית המאפשרת 'חיבור תרבותי' לקהל המטרה - זו הדרך.

הסטארטאפים הבטחוניים נעלמו בשנים האחרונות. חלה ירידה בתחום, גם כי התעשיות הביטחוניות לחצו מלמעלה, וגם כיוון שהייתה ירידה של גופים מכווני כסף. היום יש תהליך של חזרה.

אציין כדוגמא את טכנולוגיית הרחפנים, שנמצאת גם בשימוש ארגוני טרור והפכה לאיום.".נוצר פה שינוי מאזן, שדורש לחפש את הפתרונות העושים את ה-game changer, לא בתהליכים הסדורים. לצערי, היום הצד השני עושה את זה די טוב. אפשר אפילו ללמוד ממנו. כשרחפן פוגש מטוס, זה נזק של מאות מיליוני דולרים. תחשבו כמה זמן לוקח לנו ולאמריקאים לפתח מזל"טים, לחמש אותם, וכמה זמן לוקח לגופי טרור לאמץ שיטות לחימה ברחפנים מהעולם האזרחי.  

דוגמא נוספת הם הרכבים האוטונומיים. בשנת 2000 השיק צה"ל והוביל את תחום הרובוטיקה המבצעית. במקביל, בשנים, שצה"ל עוסק בנושא, החלו ארגוני הטרור במהפכה של הרכבים האוטונומיים. 'הצונאמי' הבא יהיה שימוש ב-Open source. ה-Machine Learning וה-Deep Learning הולכים 'לתקוף' את צה"ל ואת האמריקאים. היכולת לקחת כלים מ-open source ולפתח אמצעי-נגד וללמוד עלינו, הוא מטורף".

יוזמי תחרות הסטארטאפים מעוניינים לא רק בסטארטאפים ביטחוניים. בפאנל יזמים שהתקיים השתתף לדוגמא ארתור רבנר, יזם ומנכ"ל Cinema2GO, שזכה בתחרות קודמת של משרד ההגנה האמריקאי.

גדעון מילר, יו"ר תחרות CTTSC3: "זו דוגמא לכך, שגם סטארטאפים שאינם קשורים לתחום הביטחוני מתאימים לתחרות ולעבודה עם משרד ההגנה. אם הטכנולוגיות שפיתחו יכולות להיות מיושמות לצרכי לוחמה בטרור, אנו רוצים אותם בתחרות. עבורם, זו הזדמנות למימון וגם חשיפה יוצאת דופן למשאבים של גופי מימון פוטנציאליים בממשלת ארה"ב".

חברת Cinema2GO פיתחה לשוק המסחרי מסכה אופטית לצפייה בסרטים על גבי מסך הסמארטפון. החברה הגיעה לתחרות כדי לאפשר למפעילי רחפנים צפייה טובה יותר במה שהרחפנים שלהם מצלמים, ולמעשה לאפשר למפקדים בשטח להפעיל "חדר בקרה וירטואלי", בו ניתן לצפות במסכים רבים בהפניית ראש בלבד.

בפאנל יזמים, זוכי תחרויות קודמות של משרד ההגנה, השתתפו:
רזי עטואר, מנכ"ל ב-Duke Robotics, שפיתח מערכת נשק רובוטית על גבי פלטפורמת רחפן - 'החייל העתידי'.
איתי רכניץ, מנכ"ל ב-Spectory Soft Tech, סטארטאפ שזכה בתחרות על פתרון לניהול והתראה של אוכלוסייה במצבי חירום, בהיקפים גדולים ולאורך זמן. הפתרון מבוסס על טכנולוגיית סלולר, ומיועד גם לשימוש כוחות הביטחון ולתועלת האוכלוסייה האזרחית.
עמיר צרויה, מייסד ומנכ"ל Tukuoro, שפיתחה פתרון לשוק האזרחי, שמאפשר capture data ומאפשר לסוכני ביון לשמור מידע. "אנחנו מכוונים לעולם ה-commerce ולא הביטחון, אבל הופתענו לראות את הפתיחות לטכנולוגיות כמו שלנו בצד של משרד ההגנה האמריקאי".

מיזם המעוניין להשתתף בתחרות, לזכות בפרס ענק ולהיחשף להזדמנויות עסקיות מרתקות יכול להירשם לתחרות. המועד האחרון להגשת מועמדות לתחרות הוא 16.3.18.

כל ההצעות תיבחנה ע"י פאנל שופטים בינלאומי ממשרד ההגנה האמריקאי, משרד הביטחון הישראלי, וארגונים אחרים. הסטארטאפים המבטיחים ביותר ייבחרו להציג מול השופטים בכנס לטכנולוגיות לוחמה בטרור שיתקיים ביוני 2018 בת"א. בכל מסלול, הסטארטאפ המנצח יזכה בפרס של 100 אלף דולרים במזומן (ללא כל מחויבות מצד החברה ובלי שיתוף קנין רוחני, IP). לזוכה במקום השני יוענק פרס בגובה 10,000 דולרים. כל המשתתפים יזכו לחשיפה משמעותית מול לקוחות וגופי מימון רלוונטיים בממשלות ארה"ב וישראל, וכן מול משקיעים, לקוחות ושותפים בינלאומיים.

מידע נוסף על התחרות ורישום - כאן.