הונאות ממשיכות להתחזות למיילים מהבנק: כעת מבנק לאומי ומבנק ירושלים
מאת: מערכת Telecom News, 3.12.18, 12:58
 
גם בסופ"ש האחרון המשיכו עברייני הרשת להונות אותנו באמצעות מיילים בהולים, שנשלחים כביכול מטעם הבנקים ומשדלים קורבנות תמימים למתן פרטי כניסה לחשבונות בנקים ופרטי כרטיסי אשראי. צילום של המיילים והתהליך שעוברים הקורבנות. מה מומלץ לעשות?
 
גם בסופ"ש האחרון הופץ מייל המתחזה לבנק לאומי ודורש אימות פרטי חשבון לפני סגירתו. בחודש שעבר היה זה מייל מטעם בנק ירושלים. השיטה זהה, הנראות שונה.

המטרה של שולחי המיילים האלה היא לדלות פרטים רגישים כמו פרטי כניסה לחשבונות בנק ופרטי כרטיס אשראי כדי לנצל אותם לרעה. 
 
המייל המתחזה לבנק לאומי נושא את הכותרת "עדכן את החשבון שלך עכשיו" ונשלח בשםLeumi Bank  מהכתובת fha@servicemail.net.

בלחיצה על הקישור הלקוח מופנה כביכול לאתר של בנק לאומי והקורבן מתבקש להזין פרטי כניסה לחשבון, לאחר מכן פרטים אישיים כמו דוא"ל, ת.ז וסיסמאות ולבסוף מתבקש להזין פרטי כרטיס אשראי. בסוף התהליך כדי לשוות לו אמינות, הלקוח מופנה מחדש לאתר האמתי של בנק לאומי.

המייל המתקבל כביכול מבנק לאומי:  
התהליך שעובר הקורבן באתר המתחזה לבנק לאומי והפרטים שהוא נדרש למלא:
המייל המתחזה לבנק ירושלים נשלח עם הכותרת "עדכן את חשבון הבנק שלך" מהכתובת Array@stk46.ru כתובת היושבת בדומיין רוסי, האתר כבר ירד ונחסם ע"י גוגל כאתר פישינג. אבל אין זה אומר, שלא נראה את ההונאה הזאת שוב. לרוב במקרים כאלה ההונאה חוזרת על עצמה ומשנה את הקישור אליה היא מפנה. במייל הזה הלקוח מתבקש להזין שם משתמש וסיסמא לכניסה לחשבון הבנק.

המייל שהתקבל המתחזה לבנק ירושלים:
לאחר לחיצה על הקישור מועבר הקורבן לאתר המתחזה להזנת פרטי החשבון:
בחברת אבטחת המידע ESET ממליצים לשים לב לקישורים עליהם לוחצים ולנוסח ההודעה המתקבלת. כאשר מקבלים מייל מגורם רשמי כמו בנק, חשוב תמיד להיכנס לאתר הרשמי של הבנק בנפרד ולבדוק האם באמת יש צורך בפעולות הללו ממקור מהימן.   
 
אמיר כרמי, מנהל טכנולוגיות בחברת אבטחת המידע ESET בישראל: "במקרה של הפישינג המתחזה לבנק לאומי מגדילים התוקפים ומנסים לגנוב גם את פרטי הגישה לאימייל וגם את פרטי כרטיס האשראי. כך, במקרה שהקורבן ינסה לאפס סיסמה לגישה לחשבון שלו, וישלח מייל איפוס לחשבון המייל שלו, התוקפים יירטו את המייל וימנעו מהקורבן לחסום את הגישה שלהם לחשבון.
ב-2המקרים הללו התוקפים דולים את הפרטים הרגישים של הקורבנות ובאמצעותם יכולים להשתמש בהם בין אם לפרוץ ולבצע פעולות בחשבון הבנק או בכרטיס האשראי ובין אם למכור את הפרטים הללו לעבריינים אחרים ולהרוויח מזה כסף".