הוכרזו הזוכים בתחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל 2016
מאת:
חיים חביב, 15.3.16, 19:51
תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל היא תחרות חינוכית, מבוססת פרויקטים ומיועדת לתלמידי תיכון מצטיינים. השנה עלו לשלב הגמר 67 תלמידים.
תחרות "מדענים ומפתחים צעירים בישראל" נערכה זו השנה ה-19 בניהול מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים, בשיתוף משרד החינוך, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחברת אינטל, ובחסות ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת. תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל היא תחרות חינוכית, מבוססת פרויקטים ומיועדת לתלמידי תיכון מצטיינים. השנה עלו לשלב הגמר 67 תלמידים.
לזוכים בתחרות יוענקו מלגות לימודים והם ייצגו את ישראל בתחרות אינטל אייסף בארה"ב, בתחרות מדענים ומפתחים צעירים של האיחוד האירופי. כמו כן, ישתתפו הזוכים בסיורים ובפורומים מדעיים בגרמניה, לונדון ובשוויץ.
הזוכים בתחרות, נבחרו ע"י אנשי אקדמיה ומחקר. בראש צוות השופטים עמד פרופ'
חנוך גוטפרוינד מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
במקום הראשון זכו:
אמי כהן - תלמידת בית הספר התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות ירושלים. חקרה את מתכון "סגולות עור הנחש" מכתבי יד עתיקים. עבודתה מהווה תרומה לחקר ההיסטוריה של המאגיה בימי הביניים.
רועי יעקובסון - תלמיד התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות ירושלים. חקר את הכללת המושג "קשיחות גרפים" למטריקת
L1 (מטריקת מנהטן) ואת התכונות שלה. כ"כ אפיין את האיזומטריות של מרחבים תחת מטריקת
L1.
ליעם קימל - תלמידת הכפר הירוק ברמת השרון. ביצעה מחקר, שזיהה אתרים פונקציונליים, שיכולים להוות יעד לפיתוח תרופות חדשות, על הפקטור הוירולנטי
ExoY של החיידק, שמבנהו אינו ידוע.
פרופ'
גוטפרוינד ציין, שכל אחד מהזוכים במקום הראשון, כתבו מאמרים מדעיים משובחים, ובזכות המאמרים הללו, השופטים כבר מבקשים אותם לדוקטורט אצלם.
במקום השני זכו:
יניב וולף - תלמיד ביה"ס הריאלי העברי בחיפה. שחקר חיישני ננו-חלקיקי זהב גמישים והגיע לממצאים, שעשויים לעזור בפיתוח מערכי חישה מתוחכמים, החל מציפוי המזהה סדקים מיקרוסקופיים בכלי טיס, ועד למדבקה המזהה סממנים נדיפים של מחלות.
הדס ברם – תלמידת התיכון שליד האוניברסיטה ירושלים אפיינה את נקודת הבקרה במעבר ל-
G0 במחזור התא. המחקר פותח פתח להבנה מעמיקה של מחזור התא ופעולות החלבונים. המחקר חשוב למחקרים העוסקים בגידולים סרטניים ובהתפתחות עוברית.
טל כהן, עמליה בן אשר, ויובל פלדמן - תלמידי תיכון אורט פסגות כרמיאל. פיתחו אב טיפוס של "אינפוזיית קומבו". מכשיר המאפשר אוטומציה למתן תרופות ברצף. המכשיר משלב שקיות תרופות שונות ומאפשר מעבר מתרופה אחת לשניה לווריד המטופל.
במקום השלישי זכו:
נעמה שור - תלמידת מדרשת שדה בוקר. חקרה את הקשר בין השעון הביולוגי, לרמת המוסריות בקבלת החלטות. תוצאות הניסוי מצביעות על קשר אפשרי בין מחזוריות השעון הביולוגי לבין רמת המוסריות בקבלת החלטות.
אופק רייזמן-קדר - תלמיד התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות ירושלים. חקר את הגנים המדלגים בין אורגניזמים לאורך מיליוני שנים. המחקר תורם להבנת התהליך האבולוציוני ואת תופעת העברת גנים בצורה אופקית באאוקריוטים, ויכול לעזור לבניית מודל של "רשת החיים" (
web of life) במקום "עץ החיים" (
tree of life), שהוא המודל הרווח היום.
בוטרוס מועלם - תלמיד התיכון הבפטיסטי נצרת זכה בפרס מיוחד ע"ש נועם כנפו על פיתוח יצירתי בבניית מכשיר שמיעה פשוט, שימושי וזול, שעשוי לסייע לבעלי בעיות שמיעה קלות.
אופיר אקוניס, (בתמונה למעלה), שר המדע והטכנולוגיה: "באולם הזה יושב דור העתיד של מדינת ישראל. אני מסתובב ברחבי הארץ, במרכז ובפריפריה, בבי״ס ובעיקר בכיתות מדעים ורואה את הגאונות המתפרצת והכישרון הרב שיש בכל אחד מכם. אתם ההבטחה של העתיד שלנו. ישראל היא מעצמה פורצת דרך בתחומי מדע וטכנולוגיה ובכל העולם מסתכלים עלינו בהערצה ובגאווה. ישראל היא מובילה בחדשנות ופורצת דרך ועל מנת שתשמור על מעמדה, מוטל עלינו לתמוך בבני הנוער".
ח"כ
אורי מקלב, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת: "הצלחתכם-הצלחתנו, גאוותכם-גאוותנו. חינוך למדע וטכנולוגיה ובמיוחד בפריפריה הם אחד מהיעדים שהעמדנו לנגד עיננו במטרה לצמצם פערים חברתיים בישראל. הוועדה עוסקת בקדמה מדעית, חידושים ופיתוחים. הוועדה מהווה במה ציבורית לדיון ושיח, לגיבוש מדיניות ציבורית על ההשלכות החיוביות והשליליות שהקידמה הטכנולוגית מביאה עמה. המשיכו בעשייתכם החשובה וממשו את הפוטנציאל הגלום והטמון בכם".
פרופ'
נילי כהן, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים: " ישראל חרטה על דגלה את קידום החינוך למדע, הפיתוח והמחקר. אתם מהווים את הגרעין לדור המדענים הבא של המדינה".
