הוגשו התביעות בפרשת חיוב וניצול של קשישים דרך הטלפון בכרטיס אשראי באלפי ₪
מאת: סיני ליבל,  11.12.18, 07:00

בהמשך לפרסום על ניצול קשישים מצד נציגות של שיווק ישיר פלטיניום ו/או וי. אי. פי. הטבות, הוגשו בסמוך לעוקץ 2 תביעות ע"י סיני ליבל כנגד הנציגות, שביצעו את העוקץ. עדכון בסוף הכתבה.
 
חלק שני: וי. איי. פי. הטבות / שיווק ישיר פלטיניום: "אל תמשוך בזנב של חיה שאתה לא מכיר מכיר".
 
החלק הראשון, שפורסם - כאן ב-14.8.18, עסק בפירוט עוקץ החיוב של אלפי ש"ח, שלב אחר שלב, של קשיש, דייר בית אבות.
 
כעת, הכתבה כאן עוסקת בהליך, שסיני ליבל, (כותב מאמר זה), פתח בבית משפט השלום כנגד וי. איי. פי. הטבות, בעל החברה (עוסק מורשה), מבצעות העוקץ בפועל (מיכל סויסה  ורויטל כהן), נטען אז שהמועצה הישראלית לצרכנות והרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, "נרדמו בשמירה", והיועץ המשפטי לממשלה צורף כמשיב לעניין הליך משפטי החושף עבירה פלילית.
 
התביעה במלואה נמצאת - כאן למתעניינים. תמלול מלא של כל השיחות של סיני ליבל עם הנתבעים  נמצא - כאן למתעניינים.
 
בכתב התביעה פורטה מטרתו:
"מטרת ההליך כאן היא הפסקה לאלתר של  העוקץ. אין שום סיבה שבעולם, שעוד קשיש / קשישה ועוד בן / בת של קשיש יחוו את עוצמת הזעם / כעס / עוגמת נפש, שחשו התובעים  מיום 5.8.2018".
 
הסעד שליבל ביקש בתביעה:
"בית המשפט הנכבד מתבקש ליתן פסק דין הצהרתי לפיו פעילות הנתבעים  1-4, לשכנע קורבנות  באמצעות פניית נציגת "מחלקת ניתוקים" אליהם, להתנתק מהתחייבות, לכאורה, שנתנו הקורבנות (לשיטתם של  הנתבעים 1-4,  לפני שנתיים בעסקה טלפונית בחתימה קולית - עסקת מכר מרחוק, ועסקה מתמשכת, שממילא אינן נכנסות להגדרת הסכם התקשרות מחייב), תמורת אלפי ש"ח -  נכנסת בגדרו של סעיף 415 בחוק העונשין (ולחלופין - ס' 416)
  קבלת דבר במרמה [ח/2]:
415. המקבל דבר במרמה, דינו - מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו - מאסר חמש שנים.
416 . המקבל דבר בתחבולה או בניצול מכוון של טעות הזולת, שאין בהם מרמה, דינו - מאסר שנתיים.
 
זאת, בנסיבות בהן נציגת "מחלקת ניתוקים" (הנתבעת 3), מודיעה לקורבן, שהוא נמצא בהתחייבות – בהסכמה טלפונית בחתימה קולית שנתיים עובר לפניתה  – לדמי מנוי בשנה שלישית בתשלום (אחרי שנתיים בחינם), לחברת וי. איי. פי. הטבות ו/או שיווק ישיר פלטיניום  בעלות מאות ש"ח בחודש - במקרה מיום 5.8.2018 של 799 ₪ לחודש, בהתחייבות לשנה, (9,588 ש"ח בשנה), ושניתן להתנתק מההתחייבות תמורת הקטנת החוב (במקרה מיום 5.8.2018 ל- 5,900 ₪ - ואחרי שהקורבן בן ה-87 אמר, שאין לו מושג במה מדובר והוא לא התחייב, הנתבעת 3, שהיא בכלל "מחלקת ניתוקים" חיצונית (ולא היא עשתה את ההסכם לפני שנתיים) - "מסדרת" לקורבן אישור ל 4,800 ₪ ב-3 תשלומים (כמו שסידרה לתובעים).
 
כשהקורבן / בנו מתלונן בפני נציגת מחלקת ניתוקים, זו מסרבת למסור כל פרט (טלפון, מספר חברה, כתובת), ורק אומרת, שיחזרו אליו משירות הלקוחות. נציגת שירות הלקוחות (הנתבעת 4)  "משיגה" לקורבן הצעה מדהימה - לוותר על 2 התשלומים הנוספים (3,200 ₪). כך, שהעוקץ (קבלת דבר במרמה) יסתכם רק ב-1600 ₪. הכל כנגד קשישים וחלשים.    
                                             
בין לבין ,הנתבעות 3-4 מהלכות אימים על הקורבנות / המתלוננים.
בקשה לצו אל תעשה, שמורה לנתבעות 1-4 להפסיק לאלתר את פעילות 'מחלקת הניתוקים'".
 
במקביל, ביקש ליבל מבית המשפט בבקשה, שסומנה מספר 1, כי:
"בית המשפט הנכבד  מתבקש להורות לנתבעת 1 לחשוף את שם ומשפחת הנתבעת 2 , ת.ז הנתבעות 3-4 ותקופת ואופן העסקתן אצל הנתבעת 1, וכן חשיפת הקשר בין שיווק ישיר פלטיניום לוי. אי. פי. הטבות (נתבעת 1).
 
כן מתבקש בית המשפט הנכבד להורות לנתבעים 1-4 להעביר את כל הקלטות השיחות בין התובעים לנתבעות 1-4".
 
כבר למחרת ניתנה החלטה של כבוד השופטת פנינה נויבריט (ההחלטה כאן), "לתגובת המשיבים 1-4 בתוך עשרים יום".
 
עיקרי כתב התביעה פורטו בחלק הסיכום:

• התובע יטען שגם אם היה קיים הסכם טלפוני בחתימה קולית של הקורבן עם הנתבעת 1, (שנתיים עובר לפניית נציגת "מחלקת ניתוקים"), להצעה לקבל דמי מנוי לשנתיים בחינם ושנה שלישית בעלות של אלפי ש"ח - אין לו נפקות. מדובר בקשירת קשר של הנתבעות 1-2 לביצוע פשע  שנתיים לאחר "החתימה הקולית". הצליח להן עד היום.
• התובע יטען, שהעובדה, שהנתבעות 3-4 סירבו להשמיע / להעביר את הקלטת ההסכם מלפני שנתיים בין הקורבן לנתבעות 1-2, היא ראייה להיותן שותפות פעילות לתכנון עבירת פשע (ראה בפתיח סעיף 415 בנסיבות מחמירות).
• התובע יטען, שכח גרסת הנתבעים 1-4: 1).  לעסקה טלפונית  2). בחתימה קןלית,  3). של דמי מנוי בחינם לשנתיים 4).  עם דמי מנוי של 799 בחודש, בהתחייבות לשנה בסכום של 9,588 ₪ - היא קשירת קשר לביצוע פשע / עוון בשל התכנון מראש לניסיון לקבל דבר קבלת במרמה. (במובן מהטעיה ופרט עניין גילוי נאות מהותי בעסקה), גם אם מחלקת הניתוקים לא הייתה פונה לקורבנות. אין אדם סביר / מאוזן, שיסכים לשלם 9,588 ₪ לתמורה שהוצעה.
• התובע יטען, שהנתבעים 1-4 יצרו, לשיטתם, מנגנון פלילי להעלמת ראיות ושיבוש הליכי משפט. לשיטתם, אחרי שהקורבן הסכים לשלם כופר של אלפי ש"ח בעסקה טלפונית עם נציגת מחלקת ניתוקים, הם מוחקים את פרטיו מהמערכת. דהיינו, גם לא מאפשרים לקורבן 14 יום לבטל עיסקה טלפונית (ולקשיש 4 חודשים).
• התובע יטען, שהעובדה, שהמועצה הישראלית לצרכנות / הרשות להגנת הצרכן, שנחשפו לפרשה כבר ב-2016, ואפשרו את ביצועה עד היום כנגד קשישים ואוכלוסיות חלשות  (והיום היא תפסק לאחר ביקור התובע במפלג הונאה), מגיעה עד כדי הפרת אמונים. ברם, הם כאן רק מציגות עמדה. תתאפק המועצה לא לשחזר את פרשת איקיוטק.
• בית המשפט הנכבד מתבקש ליתן הסעד המבוקש ולפסוק לנתבעות 1-4 הוצאות לדוגמה בהתאם לתגובת המועצה הישראלית לצרכנות והרשות להגנת הצרכן להיקף הנפגעים;  ובהתאם לסלידה, שבית המשפט יחוש מפעילות הנתבעות 1-4, ששנתיים עובר לפניית נציג מחלקת הניתוקים החליטו לקבל במרמה אלפי ש"ח מקורבנות קשישים תמימים.

פרסום חלק זה של הכתבה בנפרד מהחלק הראשון נועד לאפשר למשטרה לבצע את החקירה, כשהעוולים סוברים, שליבל הסתפק בתביעה כנגד מבצעות העוקץ בלבד (מיכל סויסה ורוויטל כהן), לפיצוי על עוגמת הנפש, (תביעה, שהיא לכל היותר "מכה קלה בכנף"), בעוד שסיני ליבל במקביל כפה על המשטרה (ענף הונאה במחוז תל אביב), לפעול באופן נחרץ להפסקת העוקץ. עוקץ, שפורסם ב- 1.9.16 בכתבה של "וואלה! חדשות" - כאן), ע"י אותם מבצעים של העוקץ (וי. איי. פי. הטבות).
 
כך, התביעה של סיני ליבל הביאה להפסקת הפעילות של וי. איי. פי. הטבות ושיווק ישיר פלטיניום.

אגב, בכתב ההגנה בתביעה אחת ובבקשה לסילוק על הסף בתביעה אחרת, טען AB כי: אין עובדות בשם רויטל או מיכל אצלו בחברה ועתר למחיקת התביעות ולחיוב סיני ליבל בהוצאות לדוגמה (ראה צילום הבקשה למחיקה על הסף - כאן) 

הערות ועדכוני המערכת:

יודגש, שסיני ליבל ביקש לפרסם כתבה זו רק אחרי הודעת דובר הרשות להגנת הצרכן - על חקירת פרשת "הונאה ומרמה של קשישים". אולם, התברר שאין כל קשר בין הפרשות הללו. 

יודגש, שכתבה זו עוכבה במערכת Telecom News מאוגוסט 2018 ועד היום (החלק הראשון שלה פורסם ב-14.8.18), כדי לא לפגוע בתהליכי החקירה הסמויה (אם בכלל התקיימה) שנוהלה (אולי) כל התקופה הזו, ע"י משטרת ישראל, רשות המיסים, הרשות להגנת הפרטיות והרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.

מערכת Telecom News ביקשה את תגובת המועצה הישראלית לצרכנות (בכמה פניות שטרם נענו), הרשות להגנת הצרכן ואת תגובת העו"ד של הנתבעים.

תגובת עו"ד יעקב סבג (בא כוח הנתבעים): "שלום רב, אין כל קשר בין הפרשה שהפכה לגלויה אתמול לבין וי אי פי הטבות.
כל ניסיון לקשור בינהם מחטיא וחוטא אל האמת. 
מר סיני ליבל הגיש תלונה למשטרת ישראל, והנושא נמצא בחקירה. 
תביעותיו של מר סיני ליבל הוגשו לבית המשפט, ויתבררו ככל שהם נמצאים בסמכות בית המשפט במסגרת ההליכים".

תגובת הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן: "בהודעתנו, מדובר בחברה אחרת".  

ככל שנקבל תגובה מהמועצה הישראלית לצרכנות, נעדכן בהתאם.

נוסיף, שהרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן היתה מעורבת, פעילה ויוזמת, בפעילות אכיפה מקיפה כולל קנסות ענק, נגד תופעת ניצול קשישים ע"י חברות טלה-מרקטינג, ממש בשנה האחרונה, ופרסמנו זאת כאן וכאן. משרד התקשורת, שהיה אמור להיות משרד ממשלתי מוביל המגן על הצרכנים, מסרב לקבל תלונות מהסוג הזה, כפי שחשפנו כאן.   

עדכון 3.7.19: הדיון המשפטי בנושא עדיים נמשך. דיווח על ההתפתחויותץ האחרונות בבית המשפט יש בקובץ כאן - למתעניינים.