ההודעות של פרטנר וסלקום לבורסה על מו"מ מתקדם בתחום הסכם לפריסת תשתיות סיבים, אין בהן כל חדש והנפגעת העיקרית ממנו היא לא בזק. שת"פים בתחום פריסת תשתיות סיבים קיימים בשוק התקשורת הישראלי עשרות שנים והחידוש בידיעה הזו הוא, שהחברות מקדימות את הרגולטור, שמזמן היה אמור לבסס בצורה ברורה את המדיניות, התקנות והנהלים לשת"פ בסיבים בין חברות התשתית בישראל.
מאת: אבי וייס, 20.11.17, 22:44
שת"פים בין חברות תשתית בישראל בתחום פריסת הסיבים קיימים כבר עשרות רבות של שנים. השת"פ הוותיק ביותר הוא בין הוט (למעשה עוד לפני שנולדה הוט והיו בארץ 3 חברות כבלים אזוריות), שבה בזק סיפקה שירותי תשתית בסיבים לחברות הכבלים ואחרי כן להוט, והשת"פ הזה נמשך עד היום. בנוסף, סלקום, מאז הקמתה ועד היום, נשענה על תשתיות סיבים של בזק וכך גם פרטנר, אם כי בצורה יותר מצומצמת, כי פרטנר רכשה את חברת IC-1 מחברת מד-1 (זה קרה ב-2005), כדי שתהיה לה תשתית סיבים עצמאית חלקית בתוך ישראל.
יש עוד חברות בעלות רישיון תקשורת, שנשענות על שת"פ בסיבים עם בזק, למשל בינת, טריפל-סי ועוד. המטרה של 2 החברות (סלקום ופרטנר) בהודעה שלהן מהיום, היא "לא לפרוס סיבים פעמיים"אלא לחסוך בעלויות הציוד, החומרים, העבודה, היתרי עבודה מהרשויות המקומיות, כמו גם הביורוקרטיה, הקשורה, בין היתר, לגישה לקנים (לצינורות) של בזק.
לכן, החידוש בהכרזות של היום הוא לא במה שפרשנים וכלי התקשורת כתבו בחוסר הבנה. ההודעה של פרטנר (כאן) ושל סלקום (כאן), מדברות על שת"פ עתידי (אם אכן ההסכם ייחתם ויקבל את כל האישורים הרגולטוריים), בפריסת סיבים לבתים, במקומות שכל אחת מהחברות אינה נוכחת בו, בעיקר כדי לחסוך בעלויות פריסה. בעצם השת"פ הזה אין שום חדש, כי כבר ציינתי, ששת"פ בסיבים יש בשוק התקשורת הישראלי מזמן. מה שחדש כעת אלו הנקודות הבאות:
סלקום ופרטנר הקדימו את הרגולטור (כלומר משרד התקשורת), שהיה אמור מזמן לטפל בנושא של ההדדיות בפריסה של תשתיות סיבים בישראל. זה נקבע כבר לפני מעל ל-3 שנים, בעת פרסום הרפורמה של "השוק הסיטונאי". ההודעה של משרד התקשורת בנושא פורסמה כאן באוקטובר 2014, פורסם שימוע בנושא זה (כאן) פורסם באוקטובר 2014 והפרשנות שלנו אז לעניין הזה בדיוק, פורסמה כאן. אולם, "עיקרון ההדדיות" בפריסת סיבים בין חברות תשתית בישראל לא יושם מאז ועד היום, כי הוא לא עוגן במדיניות ברורה, נהלים ותקנות מתאימות.
בנוסף, כיום העניין הזה מעוגן היטב בחוק התקשורת סעיף 5 והמגבלות, שהיו בחוק (למעשה "הגנות ינוקא"), שנקבעו בחוק התקשורת, פגו ב-1.10.17,. כך, שכל בעל תשתית יכול "לרכב" על כל בעל תשתית אחר, כולל השחלת סיבים בתשתיותיו.
מי שבלבל את ההסדרים בשוק פריסת הסיבים היה שמילה מימון (המנכ"ל בפועל של משרד התקשורת), שקבע בהחלטה חשאית שלא פורסמה בשום מקום ושלא עברה שום תהליך פומבי של שימוע, שהמתחרות בבזק יכולות להשחיל את הסיבים הללו לבד (או באמצעות קבלניהן), בלי הסכמת בזק וללא השתתפות עובדי בזק, סעיף שלא קיים בשום חוק, תקנה או נוהל ואין לשמילה מימון גם סמכות לקבל החלטות כאלו. הנושא הזה נדון כעת בכמה ערכאות שיפוטיות וטרם ברור מה ייצא מהדיונים המשפטיים הללו, כמתואר כאן. ההסכם העתידי בין פרטנר לסלקום - לא ייעלה ולא יוריד בנקודה ספציפית זו.
הניזוק הראשון מההסדר החדש (אם יתממש) בין סלקום לפרטנר היא IBC (כלומר: Unlimited). זאת, כי ההסדר הזה מייתר את הצורך בה וממילא עפ"יהחוק, מ-1.10.17 "הגנת הינוקא" של השימוש בתשתיות Unlimited - הסתיימה.
הבעיה הכי חמורה בנושא היא: שגם פרטנר וגם סלקום פורסות סיבים לבתים ללא רישיון ומספקות שירותים מגוונים על הסיבים הללו ללא כל רישיון. מדובר בעבירות חמורות ביותר והרגולטור פשוט שותק ונותן לזה גיבוי ומרשה לכאוס להתפשט ולגדול ללא כל התערבות. הנקודה הכי כואבת בכאוס הזה: פרטנר, שמאוד מתקדמת בפריסת הסיבים שלה (יחסית לסלקום), מספקת פס רחב בסיבים ללקוחותיה, גם כספק תשתית וגם כספק אינטרנט (ISP) וכך גם עושה כעת סלקום. כלומר: הרגולטור מרשה ל-2 החברות הללו לחסל את הפרנסה של כל ה-ISP הבינוניים והקטנים שיש בישראל, בניגוד לחוקים, לתקנות ולמדיניות ה-Open Access הקיימת בישראל ומעוגנת היטב בחקיקה, בתקנות, בנהלים ובפסיקה.
בכל מקרה, הגברת התחרות בתחום התשתיות לבתים בסיבים טובה לכולם וזה מה שקרה (מזמן) בכל העולם. אנו מגיעים לזה באיחור רב. כעת נמתין ונראה מה יהיו צעדי התגובה של בזק בעניין (אין לה הרבה מה לעשות). הוט יושבת בצד, וכל עוד בזק לא מחברת את הלקוחות שלה בסיבים, גם הוט לא עושה כך. כך, שההפסד הוא של כל עם ישראל.
