הבורסה בתל-אביב יחד עם הבנקים הגדולים בעולם ואינטל "נכנסו לתמונה" ומעודדים פיתוחים על הבלוקצ'יין. את השם המפורש "ביטקוין" לא מזכירים בגלוי. איזה סטארטאפים זכו בהאקתון הבינלאומי לבלוקצ'יין, שנערך בת"א? הזוכים קבלו, באופן אירוני, פרסים בביטקיון.
מאת:
אבי וייס, 15.4.17, 19:00
לאחרונה
דיווחנו על התכנית לערוך
האקתון בינלאומי בבניין הבורסה בת"א בחסות:
אינטל, מרכז הפינטק
The Floor והבורסה לניירות ערך בתל אביב ובתמיכת החברות הבינלאומיות הענקיות:
HSBC, Intesa Sanpaolo, Deutsche Bank, CTBC, Accenture ו-
KPMG, ועוד תומכים מתעשיית הפינטק העולמית והישראלית.
היקף המועמדים עלה על כל הציפיות והיה צורך להגביל את כמות המשתתפים ב
האקתון, בגלל מגבלת גודל האולם, שבו נערכה התחרות בניין הבורסה בת"א.
למי שפיספס
מה זה בלוקצ'יין (
Blockchain), אז קודם קראו לזה רק
ביטקוין, כי
הבלוקצ'יין הוא השם הטכנולוגי מאחורי הביטקוין. כיום, את השם המפורש "
ביטקוין" לא מזכירים ואפילו לא ברמז במפגשים של ראשי הבנקים וכל שאר החברות הגדולות של תעשיית הפינטק העולמית והמקומית (כדי לא להיחשד כשייכים לתעשייה, שהתפתחה סביב הביטקוין במחתרת, בכנופיות הסייבר ובמיוחד ב"
רשת האפלה"). לכל היותר הבנקאים אומרים "מטבעות קריפטוגרפיים", או אומרים "
אתריום" (
Ethereum), כי זה נשמע יותר עכשווי, יותר "נקי", טכנולוגי ומעודכן. השם "אתריום" מתאים לתדמית של הבנקאים, שנכנסו לתחום הזה ו
רוצים להשתלט עליו.
יש הטוענים,
שהמהפכה של טכנולוגיית הבלוקצ'יין דומה למהפכת האינטרנט של שנות ה-90. בתחילת 2016,
דלויט (חברת ענק בתחום הפינטק)
מיפתה 38 סטארטאפים המפתחים בתחום הבלוקצ'יין בישראל. מאז,המספר הזה
הוכפל.
בארה"ב, פיתוחים בתחום הבלוקצ'יין זוכים להשקעות בהיקפים גדולים (
פירוט כאן), והתחום הזה החל להיות "מעורבב" עם תחום מקביל, שהפך ממש ללהיט חם ביותר בעולם היזמות: AI (ר"ת Artificial Intelligence), עם השקעות ענק (
פירוט כאן). כמעט כל החברות הגדולות בעולם מסתערות כיום על התחום הזה בסדרה בלתי נגמרת של רכישות ומיזוגים (
פירוט כאן).
למה הבנקאים ושאר הענקים, שמסייעים לעולם הפינטק,
רוצים להשתלט על התחום? כי זה יוזיל להם את ההוצאות, ייאפשר להם להתייעל והעיקר: יאפשר פיתוח מקורות הכנסה חדשים בעולם הפינטק של הדור הבא. עפ"י חברת המחקר BI Intelligence התחום הזה יתפתח בקצב מהיר ביותר וישמש את הבנקים ותעשיית הפינטק בעשור הקרוב למטרות הבאות:
כפי שניתן לראות, המטרה הראשונה של הבנקים תהיה שימוש בבלוקצ'יין למטרת העברת כסף בצינורות הבינלאומיים. ההאקתון, שנערך בת"א וכל הדיונים, שנערכו סביבו, מיקדו את תשומת הלב לכך, שגם הבנקים הגדולים ביותר בעולם
מאמינים, שהבלוקצ'יין יהיה חלק בלתי נפרד מהטכנולוגיות והיישומים הבנקאיים, תוך שנתיים עד 5 שנים לכל היותר. כלומר, גם הרגולציה של עולם הבנקאות והפינטק (דוגמת הבורסות וחברות כרטיסי האשראי), תצטרך להתאים את עצמה
למהפכה הענקית הזו.
בתחרות הבלוקצ'יין בת"א היה צוות שופטים רחב מהבנקים המובילים מרחבי העולם, שהגיעו לת"א, והיזמים הרבים, שהשתתפו בתחרות, התחרו ביניהם במסגרת
ההאקתון ב-2 מסלולים נפרדים:
- מסלול יזמים עצמאיים וסטארטאפים מהארץ ומהעולם. מעשרות הסטארטאפים, שניגשו לתחרות, עלו לגמר 4 קבוצות.
- מסלול של מפתחים מחברות הגדולות בארץ ובעולם, שהתאגדו לצורך התחרות הזו. מ-13 קבוצות, שהגיעו לתחרות, עלו לגמר 4 קבוצות.
הסטארטאפים, שהגיעו לגמר במסלול היזמים והסטארטאפים:
- ScaleItUp - מערכת להשקעות על הבלוקצ'יין. המערכת מופעלת על הסמארטפון עם יכולת ליצירת מערכת הלוואות מהירה עם יכולת משיכת כספים מהירה.
- Bancor - פותח על ידם פרוטוקול חדש להצפנת מטבעות קריפטוגרפיים. המפתחים ייצרו הצפנה מבוזרת בגישת ה-ETF (ר"ת: Exchange -Traded Fund).
- Team NXT - פיתחו מערכת "רזה" לרישום נכסים במקביל לבלוקצ'יין. הם מאמינים, שזה הדור הבא של הבלוקצ'יין, דור ששמו יהיה Ardor, בגישה, שנועדה לצמצם את הנפח העצום של הבלוקצ'יין, שיש לטעון על כל מחשב ושרת קצה. הפתרון של היזמים מייצר מערכת חדשה, שתהיה 99% יותר רזה מהבלוקצ'יין הקיים.
- Cryptonomica - פיתחו מערכת למכירת מניות של חברות פרטיות, מה שאין כיום בשוק. המניות הופכות ל"טוקנים" על הבלוקצ'יין. כך, שניתן למכור אותן בקלות תוך מענה לרגולציה הקיימת של מכירת מניות בחברות פרטיות.
המפחחים, שהגיעו לגמר מקבוצות המפתחים של הארגונים:
- קבוצת הבורסה של ת"א - הפכו את הרישום הידני של היום, של רישום מניות למסחר בבורסה, למערכת אוטומטית לחלוטין המבצעת את הכל מעל לבלוקצ'יין. להערכת המפתחים, הפתרון הזה יחסוך כ-4 מיליון דולרים לכל חברה הרושמת את מניותיה למסחר בבורסה.
- קבוצת אינטל - SGX - המפתחים באים לפתור את התהליך הידני הקיים של גביית חובות ע"י בנקים. מדובר בתהליך, שנעשה היום ידנית עם המון מתווכים, כדי למכור נכסים של חייבים ולממש גביית חובות מהם. המפתחים מוסיפים "שכבה מעל", כדי להסתיר מידע רגיש, שהבנק לא מעוניין לחשוף בעת מכירת הנכסים וכך הופכים את התהליך למהיר, מעל לבלוקצ'יין.
- קבוצת מפתחים מטאיוואן (ומדינות נוספות מדרום מזרח אסיה) בשם BitMark - בנו מערכת לאימות מוצרים בשלבי הייצור מבלי לחשוף את ה-IP העומד מאחורי המוצרים. כך, כל עולם האספקה יעבור להיות דיגיטלי ויהפוך לנכסים דיגיטליים מוצפנים. היישום הראשון נוסה בהצלחה מעל הדפסות בתלת-מימד.
- קבוצת אוניברסיטת תל-אביב (BlackBox) - פיתחו מערכת לרישום נכסים, מערכת מאובטחת המופעל מעל לבלוקצ'יין. היישום הראשון נעשה ברישום אופניים של בעלי אופניים, בגלל הצורך לצמצם את תופעת איבוד וגניבת האופניים.
מי המפתחים, שזכו בתחרות האקתון בלוקצ'יין הבינלאומית?
את המקום הראשון במסלול החברות והמפתחים קטף צוות
Bitmark מטאיוואן, שפיתחו Supply chain for 3d printing. למקום השני הגיע צוות מאוניברסיטת תל-אביב ,שפיתח מערכת לרישום וניהול אופניים. במסלול זה צוות הבורסה הגיע לחצי הגמר לצד אינטל ו-2 הקבוצות הזוכות, שהגיעו למקומות הראשונים.
במסלול הסטארטאפים זכתה חברת Bancor המפתחת פרוטוקול למשתמשים ליצירת "קרנות סל" ואל המקום השני הגיעה חברת קריפטונומיקה, שהציגה כיצד ניתן להפוך מניות ליישות דיגיטלית מעל ה-Blockchain.
הזוכים במקומות הראשונים ב-2 המסלולים זכו כל אחד בפרס (קצת אירוני) של
5 ביטקוין – המטבע הממוחשב המבוסס על טכנולוגיית הביטקוין - בלוקצ'יין. ערכו של הפרס במטבעות לא וירטואליים עומד כיום על כ- 5,000 דולרים (
תלוי מתי הזוכים ימירו את המטבעות הללו, לכסף "יותר מקובל").
תמונת אולם התחרות: