הבוקר בשעה 03:45 שוגרה החללית הישראלית בראשית אל הירח 
מאת: מערכת Telecom News, 22.2.19, 11:05

בשעה 04:23 החלו להתקבל הנתונים הראשונים מבראשית. בשעה 04:25 נפרסו רגלי החללית בהתאם למתוכנן. בשעות הקרובות תתקיימנה בדיקות במסלול ובראשית תחל בשיוט ובמסע לעבר הירח. כל הפרטים על החללית.

הבוקר, יום ו' הודיעו השותפות בפרויקט SpaceIL והתעשייה האווירית, שהחללית הישראלית "בראשית" שוגרה בהצלחה. תונים ראשונים התקבלו בחדר הבקרה ביהוד, רגלי החללית נפרסו בהתאם למתוכנן והחללית החלה בבדיקות בתוך המסלול תוך כדי שיוט אל הירח. בימים הקרובים תערכנה בדיקות לכל תתי המערכות בבראשית.

הישגיה ההיסטוריים של בראשית
החללית הראשונה שתנחת על הירח ביוזמה פרטית ולא ממשלתית.
החללית הקטנה ביותר במשקלה.
פותחה ונבנתה בעלות ותמיכה נמוכה של 100 מיליון דולרים בלבד לעומת מיליארדי דולרים בפרויקטים דומים.
תעשה את המסע הארוך ביותר לנחיתה על הירח , 6.5 מיליון ק"מ.
תכניס את ישראל למועדון המעצמות המתקדמות ארה"ב (1969), רוסיה (1966) וסין (2013), שהנחיתו חללית על הירח.

האתגרים העיקריים במסע לירח
5 אתגרים עיקריים למסעה של החללית אל הירח:
הראשון, שלב השיגור שהינו עתיר סיכונים בפני עצמו עבר בהצלחה.
השני, איתור מיקום החללית וקיום קשר עימה בטווח הגדול עד לירח.
השלישי, יכולת עמידת החללית בתנאים הקיצוניים בחלל , ניווט מורכב (ללא GPS) ועוד.
הרביעי, שלב לכידת הירח בו החללית צריכה לעבור מהקפות של כדור הארץ להקפת הירח. לצורך כך על החללית להגיע למקום הנכון, בזמן הנכון, במהירות ובכיוון המתאימים, וזאת כדי שכח הכבידה של הירח ילכוד אותה אל מסלול היקפי.
האתגר החמישי הוא האתגר המורכב ביותר - נחיתה רכה על הירח.

מסעה של החללית אל הירח – הארוך ביותר אי פעם
החללית תקיף את כדוה"א במסלולים אליפטיים ותעבור 6.5 מיליון ק"מ. זה המסלול הארוך ביותר, שנעשה אי פעם לנחיתה על הירח. במהלך הסיבובים הללו תגביה החללית את מסלולה סביב כדוה"א, עד שקצהו יגיע לקרבת הירח.

כשהחללית תילכד במסלול הירח כ-10 ימים לפני הנחיתה, היא תקיף אותו עד לעיתוי המתאים ותחל תהליך נחיתה ,שיתבצע אוטונומית. כאמור, המסלול ייארך כחודשיים עד הנחיתה הצפויה ב-11.4.19.

איך הכל התחיל?
למרות שמדובר בהישג היסטורי לאומי, הרי שבבסיסו זו יוזמה פרטית, שהגו לפני כ-8 שנים 3 מייסדי עמותת SpaceIL, שלה 2 מטרות עיקריות:האחת להנחית חללית ישראלית ראשונה על הירח והשנייה לעורר השראה בקרב הדור הצעיר ללימודי המדע והטכנולוגיה.

היזמים הצעירים, יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, נרשמו לתחרות המאתגרת Google Lunar XPRIZE. התחרות הסתיימה ללא זוכה במרץ 2018, עם זאת, הודיעה SpaceIL, שהיא תמשיך במשימה.

החללית הראשונה בעולם, שנבנתה במסגרת משימה שאינה ממשלתית
מאז הקמתה של SpaceIL, הפכה המשימה להנחתת חללית ישראלית על הירח, לפרויקט לאומי אך במימון כספי תורמים ובראשם מוריס קאהן. זהו למעשה כלי החלל בתקציב הנמוך ביותר, שישוגר למשימה כזו מעולם. מעצמות העל, שהצליחו להנחית חללית על הירח, השקיעו בכך מאות מיליוני דולרים, שמקורם במימון ממשלתי.
 
עצם השלמת פיתוח, בניית החללית ובדיקתה בתקציב כה מצומצם הוא הישג משמעותי בפני עצמו, הן עבור מדינת ישראל והן לתעשיית החלל בכל העולם. אם אכן המשימה תוכתר בהצלחה, היא תהווה פריצת טכנולוגית בקנה מידה בינלאומי.
 
משמעות הפרויקט עבור מדינת ישראל
הנחתת חללית על הירח תביא את ישראל הקטנה להישג יוצא דופן. הפרויקט מביא לידי ביטוי את יכולותיה של בתחומי הטכנולוגיה ופותח עבורה הזדמנויות רבות:

ראשית בחינוך הדור הצעיר למדעים - מיום הקמתה העמותה פגשה יותר ממיליון תלמידים ברחבי הארץ
שנית, להתפתחות והתקדמות במדע ומחקר.
שלישית בהיבט העסקי - אופק חדש לכלכלה הישראלית בזכות הידע ההנדסי ויכולות פיתוח מתקדמות. הצלחתה של 'בראשית' היא סמל להצלחתה של המדינה בתחומים אלה ואחרים.
 
תהליך הפיתוח והבנייה
תהליך תכנון ופיתוח החללית, כלל עבודה מאומצת של עשרות מהנדסים, מדענים ואנשי צוות. שלב הפיתוח המלא החל ב- 2015 ב SpaceIL ובתעשייה האווירית ונמשך עד 2018. החללית, שמשקלה כ-600 ק"ג בלבד, נחשבת לקטנה ביותר שתנחת על הירח, גובהה של "בראשית" מטר וחצי, רוחבה כ-2 מטרים והיא נושאת דלק המהווה כ-75% ממשקלה. מהירותה המרבית תגיע ל 10 ק"מ בשנייה (36,000 קמ"ש).
 
דגל ישראל על הירח, סלפי ומשימה מדעית בשיתוף נאס"א, באמצעות סוכנות החלל הישראלית
עם נחיתת החללית הנושאת את דגל ישראל על הירח, היא תחל בביצוע צילומים של אתר הנחיתה וצילום "סלפי" כדי להוכיח, שאכן נחתנו על הירח. כמו כן לחללית משימה מדעית חשובה שטרם נעשתה - ביצוע מדידות של השדה המגנטי של הירח, במסגרת ניסוי המבוצע בשיתוף פעולה עם מכון וייצמן ונאס"א.
 
קפסולת הזמן- מאגר מידע עצום אודות האנושות כפי שהיא כיום
החללית נושאת עמה "קפסולת זמן" - מאגר מידע עצום -מאות קבצים דיגיטליים החל מפרטים אודות העמותה, על פרויקט בניית החללית והצוות, סמלים לאומיים, מִטְעָן תרבותי וחומרים שנאספו מהציבור הרחב לאורך השנים לטובת שליחתו לירח עם החללית.
 
קפסולת הזמן עתידה להישאר על הירח גם לאחר השלמת המשימה ומאחר והחללית אינה צפויה לחזור לכדור הארץ, המידע הטמון בה עתיד להישאר בירח לזמן בלתי מוגבל, ייתכן שיימצא ויחולץ ע"י הדורות הבאים. הקפסולה יוצרה ע"י Arch Mission Foundation (archmission.org) בטכנולוגיה מיוחדת המתאימה להישרדות לאורך זמן ממושך על הירח.
 
אריזת החללית ושינועה לאתר השיגור בארה"ב
בינואר 2019, החללית נארזה והוטסה לאתר השיגור בארה"ב במבצע לוגיסטי מורכב. היא הוטסה במכולה ייחודית, שעברה שינויים מבניים והנדסיים כדי להתאימה למטען הרגיש. לאחר שהגיעה לנתב"ג, היא הועמסה אל מטוס מטען מבוקר-טמפרטורה וכשנחתה החללית באורלנדו ארה"ב, הובלה יבשתית לאתר השיגור בפלורידה.
אתר המעקב הייעודי של SpaceIL בשיתוף סוכנות החלל הישראלית, שבו ניתן לעקוב אחרי מסעה של החללית:
http://live.spaceil.com/
 
שותפים ותורמים
התעשייה האווירית שותפה מלאה לפרויקט מתחילת דרכו. במהלך השנים נוספו שותפים נוספים מהמגזר הפרטי, חברות ממשלתיות ואקדמיה. הבולטים מבניהם: מכון ויצמן למדע, סוכנות החלל הישראלית, משרד המדע, בזק ועוד. בין התורמים המרכזיים לפרויקט: מירי ושלדון אדלסון, סמי סגול, לין שוסטרמן, סילבן אדמס, סטיבן גראנד ועוד. מי שלקח על עצמו את ההובלה להשלמת המשימה ורואה בה כשליחות, הוא, כאמור, הפילנתרופ ואיש העסקים מוריס קאהן, שממן כ-100 מיליון ש"ח ומכהן כנשיא SpaceIL.

עדכון 22.2.19, 20:20: תנועת הצופים גאה לקחת חלק בפרויקט ההיסטורי של שליחת חללית ישראלית ראשונה לירח. הלילה הגיעו חניכי התנועה לחדר הבקרה וצפו יחד עם הנהגת המדינה וצוותי הפרויקט בשיגור החללית. חברת SpaceIL החליטה לשלב נוער וילדים במהלך הפרויקט לשיגור חללית בראשית אל הירח כדי לקדם את החינוך הטכנולוגי ולאפשר שיתוף שלהם בפרויקט כה מרגש והיסטורי.