משה כחלון, שר האוצר, פרסם היום תכנית עבודה חדשה לשנת 2019 ובמרכזה 2 רפורמות משמעותיות הנוגעות למשרד התקשורת בתחומי הטלוויזיה הרב-ערוצית ובתחומי אישורי ייבוא מוצרי אלחוט. כדי ליישם זאת ב-2019, השר צריך לבצע ב-2018 מהפך במשרד התקשורת ו"להעיף" הביתה לא מעט בעלי תפקידים בכירים ביותר הנמצאים במשרד, שעלולים להפריע לו ליישם את הרפורמות הללו.
מאת: אבי וייס, 13.12.17, 20:42

משה כחלון (בתמונה משמאל), שר האוצר, מכיר היטב את שוק התקשורת, ולכן לא פלא, שבתכנית הכלכלית ל-2019, שהוא פרסם היום (התכנית המלאה מצויה כאן למתעניינים), יש 2 סעיפים הנמצאים בראש סדר העדיפויות, ששר האוצר הציב למדינת ישראל ל-2019:

• רפורמה בתחום ייבוא מוצרי אלחוט לישראל (בדגש על מוצרי WiFi). כך, שכל הבירוקרטיה הקיימת היום במשרד התקשורת - תבוטל.
• שינוי הרגולציה בשוק הטלוויזיה. כך, שהרגולציה תעודד תחרות עם מינימום מעורבות ממשלתית ו"אדישות טכנולוגית" (כלומר: אותם כללים של רגולציה יהיו אם השידורים הם בכבלים, בלוויין, באוויר, בסלולר או באינטרנט, ללא הבדלים בין התשתיות הטכנולוגיות). 

התכנית הזו תואמת את התחזית, שפרסמתי אך אתמול (בהתייחס לדרישה של "ארגוני היוצרים" לגבי השקעות ב"הפקות מקור" מצד שחקני ה-OTT), שפתרון לבעיה, שהם מציגים תהיה רק בעוד יותר משנה, אם בכלל (מפורט כאן). זה גם תואם את התחזית, שפרסמתי שלשום, שהפרישה של מנהל תחום רישוי אלחוטי במשרד התקשורת עשויה לסייע לשנות את התחום הזה בשנה הקרובה (מפורט כאן).

אולם, כדי ליישם את 2 הרפורמות החשובות הללו, השר משה כחלון יזדקק יותר מרצון טוב וסיסמאות יפות המוצגות במצגות של משרד האוצר. הוא יצטרך "להעיף" לא מעט מראשי משרד התקשורת (אלה שטרם פרשו מרשימת המומלצים שלי - כאן), שיכולים לטרפד את הרעיונות היפים הללו של השר (גם בגלל שחלקם יהיו "מיותרים", אחרי יישום הרפורמות), ובכללם: יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, ד"ר יפעת בן-חי-שגב, סמנכ"ל בכיר לאכיפה, משנה למנכ"ל, ראש מנהל הנדסה ומנכ"ל בפועל של משרד התקשורת: שמילה מימון, היועצת המשפטית של משרד התקשורת: עו"ד דנה נויפלד ומי שמתחזה כסמנכ"ל בכיר ספקטרום (אבל במציאות הוא סגן מנהל מינהל הנדסה (ספקטרום)): נתי שוברט. 

משרד התקשורת התמחה בהכנת תכניות עבודה שנתיות בתיאום עם משרד האוצר, שלא התממשו, שנה אחרי שנה. תכנית העבודה של משרד התקשורת לשנים 2017 ו-2018 נמצאת כאן למתעניינים, ושום סעיף לא מומש בה (אנו כבר בסוף 2017), למעט סעיף די שולי הנמצא בשלבי הרצה: מעבר לאתר אינטרנט חדש (בפורטל הכללי של משרדי הממשלה). 

יחד עם זאת, החלו במשרד התקשורת תהליכים די חיוביים, 2 דוגמאות להמחשה:
1) המינוי של אביבית מסבנד לתפקיד סמנכ"ל בכיר למנהל ומשאבי אנוש שינה בבת אחד את כל כללי העבודה הפנימיים והחיצוניים של המשרד. אביבית סיימה וחיסלה את תקופת החסמב"ה (ר"ת: חבורת סוד מוחלט בהחלט) בעבודת המשרד בתחומים עליה היא ממונה.
2) המינוי של מוניר קזמל לתפקיד הממונה על חופש המידע במשרד, שינה בבת אחת את כל ההתייחסות של המשרד לחוק חופש המידע ולצורך לעבוד בשקיפות, כנדרש בחוקי מדינת ישראל. בהחלט שינוי מרענן וחיובי ביותר, שנובע, בין היתר, מכך, שסייענו ב"העפת" מי שהייתה קודם בתפקיד הזה, בפרשה מאוד מוזרה אותה חשפנו למשל כאן, כאן, כאן, כאן וכאן. זה נגמר והחל עידן חדש בתחום הטיפול בחופש המידע במשרד התקשורת. 

אם הגישות החדשות והחיוביות הללו תתפתחנה ותחלחלנה לכל עובדי המשרד ובכל הדרגים, זו תהיה בשורה ענקית לכל שוק התקשורת בישראל. אולם, כרגע, כל עוד הצמרת הבכירה ביותר של המשרד לא חושבת ולא פועלת לפי העקרונות הללו, של עבודה ציבורית ולמען הציבור, אין כל סיכוי לממש את החזון של שר ההאוצר משה כחלון.