זו "אגדה אורבנית" המפומפמת לציבור כל כמה חודשים, כספין של אינטרסנטים, שמנסים להשיג עוד הטבות ממשרדי התקשורת והאוצר. את מי שצריך לפרק זה את משרד התקשורת עצמו שהתמוטט (ולא איזו חברה סלולרית) ולהקים "רשות תקשורת", שתנהל את שוק התקשורת במקצועיות ולטובת הציבור. עדכון קטן בסוף הכתבה.
מאת: אבי וייס, 24.8.19, 21:38
ניתוח: כלי תקשורת רבים במהלך השבוע כתבו ודיווחו על מלחמת המחירים (שאינה פטנט חדש בכלל בשוק הסלולר), מלחמה, שהחלה בה בשבוע החולף חברת סאני תקשורת. זאת, על הרשת של הוט-מובייל.
דיווחו על המבצע הזה כעל "קטסטרופה", שדורשת התערבות של משרד התקשורת ו"הרשות לתחרות" (לשעבר "הרשות להגבלים עסקיים") ורבים הפרשנים, ש"נידבו עצות" להתערבות שר התקשורת - דודי אמסלם (בתמונה משמאל), בנעשה בתחום מחירי שוק הסלולר. זאת, בלי להבין, שזה פשוט דמיון פרוע וחסר כל בסיס.
אין לכל הדיווחים הללו שום בסיס במציאות. לחברות הסלולר אמנם יש קשיים, אבל הקשיים נובעים מהחלטות שגויות של ראשי החברות ומרגולציה מוטעה. לא רמת המחירים היא הבעיה. ממש לא. זו תוצאה של בעיה ולא הבעיה.
בשוק חופשי, בשוק מערבי מודרני, הרגולטורים לא אמורים לקבוע "מחיר מינימום" למוצר או לשירות שבתחרות. אין שיטה כלכלית כזו בשוק חופשי.
למי שלא זוכר, לבזק יש לטלפוניה הקווית, שהיא מספקת, מחיר מינימום, שהוא מחיר FIX, מחיר, שקיים כבר שנים רבות והוא מקור עצום לעיוותים בשוק הטלפוניה הנייחת ולאי ההתפתחות של הטלפוניה הנייחת בבזק. שלא לדבר על המאבקים, שלא נגמרו בנושא "הטלפוניה הסיטונאית" של בזק - שאיננה, למרות כל הדיונים והמסמכים והקנסות. אין מודל כלכלי מצליח של "מחיר מינימום", בשום תחום תחרותי בשום שוק ובשום מקום בעולם.
הבעיה של שוק הסלולר היא, שנולדו עיוותים בשוק הסלולר הישראלי, עיוותים, שאין בשום מקום בעולם והם כוללים, בין היתר, את המרכיבים הבאים:
בין השנים 2014 ל-2016, במהלך מאוד מהיר, צנחה במדינת ישראל כמות רשתות הסלולר מ-5 רשתות פעילות ומוצלחות (יחסית) ל-3 רשתות די רעועות ושאינן מוכנות לשום תרחיש של שרידות. זאת, מבלי שאיש "לוקח אחריות" על המהלך ההרסני הזה. כמות האנטנות צנחה (למרות הגידול באוכלוסייה, הגידול המהיר באיזורי בנייה חדשים והגידול המדהים בכמות מכשירי הסלולר וההתקנים המחוברים לסלולר, דוגמת IoT) מקרוב ל-10 אלף אנטנות (בכל החברות) לפני כ-4-5 שנים לכ-7-8 אלף אנטנות כיום. לא קרה כדבר הזה בשום מקום בעולם וזה מצב הכי לא הגיוני, שניתן להעלות על הדעת: לחסל תשתיות סלולר, תשתיות חיוניות של כל הציבור, שחי במאה ה-21 בישראל. אם לא די בכך, אין למשרד התקשורת שום כלי (ושום שיטה) למדוד את ביצועי רשתות הסלולר, איכות הקליטה הסלולרית, רמת השרידותוהעמידה של החברות הסלולריות בתנאי רישיונן ובדרישות החוקים והתקנות. איש בגופי הרגולציה לא יודעאיך מתפקדות ותתפקדנה הרשתות הסלולריות המשותפות בישראל בזמן חירום, או כל אסון המוני, או פיגוע גדול. העובדה: הן נופלות, בכל הארץ, מכל תקלה. זו המציאות של עולם הסלולר בישראל.
בישראל נולד סוג חדש של חברות סלולר: חברות עם תדרים אבל בלי רשת. כלומר: הן יכולות למכור את השירות שלהן במחירי מינימום בלי להיות כבולות לתחזוקת ושדרוג רשת סלולרית. המודל של שת"פ אנטנות התקיים בישראל רק במקרה אחד (שת"פ פרטנר עם הוט-מובייל בחברת PHI) והשת"פ השני, שהיה אמור לקום באותה מתכונת, הפך לבלוף פלילי (לכאורה) בחסות משרד התקשורת, ובו 2 חברות סלולר עם רישיון סלולרי (גולן טלקום ו-We4G), לא נמצאות בשת"פ עם סלקום, אלא "רוכבות על סלקום", בדיוק כמו ספקי ה-MVNO.
משרד התקשורת יצר מודל של ספק MVNO במודל מוזר הדורש מהספק הרוכב על רשת אחרת, להחזיק ברשותו מתג תקשורת. אין מודל כזה בעולם, כי בעולם ה-MVNO זה אוסף של תצורות של חברות, החל מחברה, שהיא Reseller וכלה בחברה, שהיא Full MVNO. במקום לתקן את הרגולציה השגויה ולהחיל על כל סוגי ספקי ה-MVNO את הצורך ברישיון (מה שמוביל לריסון בהצעות המחירים שלהן, בגלל ההוצאות הכבדות בקיומו של רישיון לשירותי סלולר והכפיפות לרגולציות מחמירות הקיימןת בחוק, בתקנות וברישיון), משרד התקשורת השלים עם הכאוס ויצר כמה מודלים חדשים, שפועלים בצורות שונות, מחוץ לכל חוק ותקנות. הכאוס החל בכך, ש"רמי לוי תקשורת" "עלה לאוויר" בשירות מלא על רשת פלאפון בתחילת דרכו, כ-Reseller של פלאפון, בלי שום התערבות של הרגולטור להפרת החוק והרישיון הזו. יש מי שלמדה מחוסר האונים הזה: גולן טלקום, שמתפקדת כ-MVNO מזה שנים, בלי שום בעיה ועוד זוכה להחזרים כספיים אדירים מהמדינה על התדרים (שלא השתמשה בהם) ועל כמות הלקוחות שלה, במקום לסגור את החברה הזו, אחרי סדרת קנסות ענק וסנקציות נוספות שיש בחוק התקשורת, בגלל ההפרות המרובות, שהחברה הזו ביצעה ומבצעת עד עצם היום הזה.
הסוג האחרון, שמשרד התקשורת אפשר, זה MVNO ללא רישיון MVNO (כיום הרשיון הזה נכלל במסגרת "רישיון כללי אחוד"). למעשה, זה Reseller (כמו שרמי לוי תקשורת החל כ-Reseller, אבל לרמי לוי יש רישיון MVNO, שהמיר אותו ל"רישיון כללי אחוד"), אבל Reseller בשיטת "מותג הבית". זה באופן מעשי בדיוק אותו דבר. "מותג הבית" זה Reseller וזה MVNO. זה אותו דבר. אולם, משום מה משרד התקשורת לא רואה בספק הזה (ספק "מותג הבית") כספק סלולר הטעון ברישיון, כנדרש בחוק התקשורת. זה רווח עצום מבחינה כלכלית לספק כזהולכןהוא יכול להציע כל מחיר ולחולל תחרות בכל רגע נתון, מכל סיבה שלא תהיה. לפלאפון יש כמה וכמה "מותגי הבית", לפרטנר יש את 012-מובייל ויש לה גם MVNO על הרשת (019-מובייל), ו"מותג הבית" הטרי שנולד - חברת סאני תקשורת (תחת השם סאני מובייל) על רשת הוט מובייל, הוא זה, שגרם שוב לזעזוע של השוק במחיר נמוך ביותר. היות ומדובר בספקים vנותנים שירות סלולרי ללא כל רישיון, הם יכולים לבצע "מה שבראש שלהם", בכל רגע. זה בלתי נשלט. כל עוד משרד התקשורת לא יחיל את רגולציית ה-MVNO על Resellers \ "מותגי הבית" - המצב הזה יימשך.
אם לא די בכל הכאוס הזה, משרד התקשורת ברוב חוכמתו - מוסיף כעת, במכרז הצפוי לתדרי 5G, עוד סוג של ספק סלולר (שיהפוך לווירטואלי וירכב על אחת מהרשתות הקיימות) - "ספק רק של 5G". זאת תהיה פארסה נוספת ויצירת תחרות ב"מחירי רצפה" גם בשירותי 5G, כי אין דבר כזה בעולם: "ספק עם תדרים בלי רשת". כך, חוזרים שוב ושוב על השגיאות של העבר, בלי להבין מהן המשמעויות של רגולציית התקשורת המוטעה הזו, על תשתיות הסלולר בישראל, לטווח ארוך!!
לכן, למשרד התקשורת אין שום כלים לתקן את המצב הזה, אלאלהתחיל לאכוף את החוק על כולם.
זה אמור להתחיל עם סלקום (המתלונת הראשית במשרד התקשורת ובכלי התקשורת כנגד המבצע של סאני), שהיא מפרת החוק הגדולה ביותר בשוק התקשורת בכל פלחי פעילותה. החזרת השוק הסלולרי לשפיות ולמסלול הנכון, אמור להתחיל בטיפול בהפרות החוק ובראש וראשונה של קבוצת סלקום וגרורותיה.
עוד על הכאוס הסלולרי ניתן לקרוא כאן, בכתבה מארז רביב.
לכן, ביום 21.8.19 שלחתי את השאלות הדחופות הבאות לצמרת משרד התקשורת ולשר התקשורת: "שלום רב,
האם מה שפורסם כאן בגלובס נכון?
לפי איזה חוק \ תקנה \ מדיניות ממשלה \ מדיניות שר תקשורת, המשרד מבצע "בדיקה" של מבצע של חברת סאני (על רשת הוט)? מהיכן המשרד לקח לעצמו סמכויות של "בדיקת פרקטיקות של התנהלות מונופול", כשהשימוע על "צמצום מרווחים", שביצע המשרד בעבר ופעמיים לגבי התחום הנייח (הקווי) - מעולם לא הסתיים ושימוע מקביל לתחום הנייד (הסלולרי) בכלל לא החל, ואין למשרד שום בסיס ושום הצדקה חוקית או צרכנית או בכלל, לבדיקה שכזו?".
תגובה לא קיבלתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם. קוראינו הוותיקים יודעים, שלא אקבל תגובה, די ברור למה.
היה ניסיון אחד כזה בעבר במבצע של רמי לוי ("סלולר בשקל") - כאן, ניסיון כושל ולא חוקי, שנבלם מייד ע"י שר התקשורת דאז, איוב קרא (בתמונה משמאל), ובצדק.
משרד התקשורת קיבל בשנים האחרונות סמכויות ב-6 סדרות של תיקוני חקיקה, שעברו בכנסת, שאין לשום גוף ממשלתי אחר בישראל, בתחום הטלת קנסות, חילוט ערבויות, שלילת רישיונות ושאר סנקציות מנהליות ופליליות, במגוון רחב של תחומים, סמכויות, שאין לשום גוף פיקוח אחר, אפילו לא למשטרת ישראל.
התשובה ניתנה זה מכבר בריאיון כאן של המנכ"ל, נתי כהן (בתמונה משמאל).
כך, משרד התקשורת הפך בשנים האחרונות, בניגוד גמור לכוונת המחוקקים והממשלה ובניגוד לכל אינטרס ציבורי, ל"סניף ביצוע ויישום" של הצרכים העסקיים של בעלי ההון ו"המקורבים לצלחת" של ראשי משרד התקשורת, ובמיוחד של קבוצת סלקום ושות'.
אם לא די בכך, גם השר הכושל הקודם, איוב קרא,לא הסכים עם האימרה של המנכ"ל, שנוגדת את החוק: "אני לא המשרד לענייני צרכנות, ואני לא רוצה, שזה יהיה התפקיד שלנו". הואשיבח בזמנו את רמי לוי על תרומתו להורדת יוקר המחיה. כך צריך היה לראות את המבצע של "סלולר בשקל" של רמי לוי על רשת פלאפון ושל 14.90 ש"ח של סאני מובייל על רשת הוט מובייל.
כך, הגענו למצב כאוטי ואנרכיסטי, שעל פי תפיסת העולם של נתי כהן, שנחשפה בריאיון עימו, הוא כפקיד ממשלתי בכיר אמור לשרת את בעלי ההון והמנכ"לים, לא את הציבור. לא מעניין אותו בכלל הצרכנות וצרכי הציבור, שמממן את משכורתו וכל שאר התנאים, שהוא מקבל כמנכ"ל משרד ממשלתי. ברור, שמדובר כאן ב"הפרת אמונים" בקנה מידה מזעזע ומביש, שמעולם לא היה בשוק התקשורת בישראל. זה חמור לא פחות ממה שמיוחס ל"עד המדינה" שלמה פילבר.
בנוסף, הודעת משרד התקשורת בעניין "צוות מיוחד לבחינת מצב שוק הסלולר", סותרת באופן מובהק כמה עובדות בסיסיות וחוקיות הקיימות בישראל:
אין שום חברת סלולר העומדת בפני קריסה. פשוט אין.
גם אם זה היה נכון, זו הבעיה קודם כל של בעלי החברה (בעלי מניותיה, בעלי אגרות החוב שלה, מנהליה וכיו"ב). במציאות: חברה לא "קורסת", אלא עוברת תהליך מכאיב אבל הכרחי של פירוק ומכירה, למי שמעוניין לרכוש אותה מהמפרק. הלקוחות בד"כ לא נפגעים במהלך הזה, אם הוא מנוהל נכון, במסגרת המשפטית המתאימה. זה קרה כבר כמה פעמים בשוק התקשורת ואין בזה שום חדש.
בנוסף, משרד התקשורת לא הוא זה שאחראי לכך (שיש אולי חשש לקריסת חברה או חברות סלולר). אלו החלטות של סלקום ופרטנר שהחליטו להיכנס להשקעות עתק בתחומים, שלא היו בליבת הפעילות שלהן עם הפסדים מצטברים והשקעות בלתי פוסקות: טלוויזיה רב-ערוצית וסיבים לבתים. המשרד, לעומת זאת, אחראי לכך, שהפעילויות הללו מתנהלות במשך שנים, מחוץ לכל חוק, תקנה, נורמה ורישיון.
לעומת זאת, משרד התקשורת הוא זה שיצר במו ידיו את ה"ישראבלוף" של "שת"פ אנטנות מדומה", של קבוצת סלקום ו-2 שותפותיה לבלוף הזה (גולן טלקום ו-We4G), מה שמאפשר תחרות אין סופית בשוק (מוסבר בהרחבה כאן).
אם חברת תקשורת סלולרית קורסת, תפקיד משרד התקשורת הוא לדאוג להמשך השירות ללקוחות ע"י חברות תקשורת אחרות. זהו. זה לא דורש שום צוות, כי זה כבר מעוגן בחוק (בשיטת "הנדידה הפנים ארצית" ובסעיפי חוק נוספים). אפשר לתרגל את זה, לחדד נהלים קיימים. זהו. זה לא תפקיד המשרד להציל איזו חברה מקריסה כלכלית. יתרה מכך. על פי פרק ד' בחוק התקשורת, משרד התקשורת יכול להתערב ולהפעיל בעצמו את רשת הסלולר של חברת סלולר שקרסה ויש סעיף מיוחד (13א) המפרט לפרטי פרטים כיצד מפעילים רשת תקשורת של חברה שקרסה, בזמן משבר תקשורתי, כולל אפשרות להעביר את משאבי הרשת של החברה שקרסה לחברה אחרת, שתפעיל את הרשת הזו תחת פיקוח המשרד.
הטענות על "קריסה", כביכול, של חברות סלולר היא ספין. הספין הזה נועד רק לאזני משרד האוצר, כדי להשיג הקלות לחברות הסלולר מהאוצר, במכרז התדרים לדור 5. המשמעות של התרגיל \ הספין הזה, שמשרד התקשורת עומד מאחוריו: להוריד מיסים במאות מיליוני ש"ח מחברות הסלולר. מי ישלים את הפער הזה בגביית מיסים מחברות הסלולר אם הן תקבלנה את ההקלות המבוקשות הללו? יש 3 אפשרויות עיקריות: 1) אתם וגם אני, שייעלו לנו את המיסים הישירים והעקיפים (למשל מע"מ), כדי לכסות את ירידת המיסים הנגבים מחברות הסלולר. 2) קיצוץ בהוצאות הממשלה (קיצוץ רוחבי בכל משרד הממשלה, או כל קיצוץ אחר, למשל בביטחון). 3) קיצוץ בשירותים האחרים, שהמממשלה מספקת, למשל, קיצוץ בתקציב סל התרופות, בתקציב התמיכה בניצולי שואה, או בתקציב סלילת כבישים ביו"ש. כלומר: כל האפשרויות הן גרועות.אז למה להוריד מיסים דווקא מחברות הסלולר? לא יודע. תשאלו את דודי אמסלם, לא אותי.
בכל מקרה, האיתנות הפיננסית של חברות הסלולר וההכנסות של המשקיעים בחברות הסלולר, אינן מעניינו של משרד התקשורת, לא על פי חוק ולא על פי שום נייר אחר. עניינו של משרד התקשורת זה הציבור. ציבור הלקוחות של חברות הסלולר. איזה 9 מיליון לקוחות.
לסיכום
מה שעסקנו בו כאן למעלה, בנושא מחירי השירות והצורך ברישיונות לכל סוגי חברות הסלולר, הוא רק "קצה הקרחון" של הכאוס הרגולטורי הקיים בשוק הזה.
הצרכנים נהנים מהכאוס ומהתחרות הפרועה במחירים, אבל שוק התקשורת מצוי בשעות השפל הכי חמורות שלו, שעות שפל, שמעולם לא היו בשוק התקשורת, בגלל צמרת כושלת, שלא הבינה מה המשמעויות של כל ההחלטות המתקבלות ב"שליפות מהמותן", ע"י "אנרכיסטים", שהשתלטו על צמרת משרד התקשורת ומנהלים את הרגולציה בשוק התקשורת מזה כמה שנים, בכיוונים הלא נכונים ובשיטות פסולות, פליליות, לכאורה, ושקריות.
החלטת שר התקשורת דודי אמסלם (כפי שפורסמה כאן), על כך, שהוא לא יחליף מנכ"ל, כי מדובר ב"מנכ"ל מקצועי", התקבלה ללא כל בדיקה וללא כל עיון במסמכים כלשהם, הנוגעים לנושא הזה.
למעשה, אין לשר כל מטה מקצועי, שמסוגל לנתח מסמכים רגולטורים והחלטות של צמרת משרד התקשורת, או שמסוגל לבדוק אם הצמרת של משרד התקשורת היא "מינוי מקצועי", או "קליקה", שיש נגדה עשרות רבות תלונות (ולא רק ממני), שלא לדבר על מעורבותה ב"תיק 4000", שהפרק הטרי שלה פורסם לאחרונה כאן.
כך, השר הפך את עצמו בפועל לחלק בלתי נפרד מה"קליקה" ונושא באחריות מיניסטריאלית מלאה למעשיה ולהחלטותיה של "הקליקה" הזו.
בכך, דודי אמסלם נכנס, ללא כל מבחני כניסה, היישר לתחרות "מי ייחשב שר התקשורת הגרוע ביותר שהיה אי פעם במשרד התקשורת הישראלי". הוא, כנראה מעוניין, להאפיל על הכשלונות של קודמיו, במיוחד על איוב קרא.
קשה להאמין, אבל תוך ימים ספורים לאחר כניסתו לתפקיד, השר דוד אמסלם, נפל בדיוק לאותם בורות של קודמו בתפקיד, השר הכושל לשעבר - איוב קרא, והחל להתנהל בדיוק כמוהו, אם לא יותר גרוע ממנו (מנקודת ראות ציבורית).
תזכורת לקוראינו, כיצד השר הכושל איוב קרא נפל, ממש מהימים הראשונים בתפקידו, לידי "הקליקה". אפשר לראות זאת במבחר של 5 כתבות מובילות מתוך כ-420 כתבות, שפרסמתי אודות מעשיו והחלטותיו (השגויות) של השר לשעבר איוב קרא:
בדומה ל-3 המנכ"לים שקדמו לו, מנכ"ל משרד התקשורת דהיום (נתי כהן) כנראה בטוח, שהקוד האתי לעובדי המדינה (גם כאן) לא חל עליו ועל החלטותיו. גם לא קובץ הכללים הנהלים וההנחיות למנכ"לים בשירות המדינה. הוא מצוי מעל לכל (חוק, תקנות, החלטות ממשלה וכנסת, נהלים, מדיניות שר, תקשי"ר וכיו"ב).
יש עוד כמה בצמרת המשרד הדוגלים בהשקפת עולם האנרכיסטית הזו.
כל שר הנותן לזה יד - שותף לכאוס והופך, לכאורה, ל"שותף בפועל" לתהליכי "תפירת תיקים" במדינת ישראל לאנשים הלא נכונים ולשיבוש שלטון החוק במדינה דמוקרטית.
קיוויתי, שכעת, לאחר התפטרות השר הכושל היוצא איוב קרא, ומינוי שר תקשורת ללא מחויבויות ל"קליקות" וללא תלות ב"קליקות" השולטות במשרד הזה ועושות ככל העולה על רוחן (ותורמות, כמעט מידי יום, לחיזוק "תיק 4000" המפוברק כנגד נתניהו), שיחל קודם כל בניקוי צמרת משרד התקשורת, מכל המנהלים הכושלים המצויים שם ויבין, שהם חייבים ללכת הביתה וכמה שיותר מהר.
זה עדיין לא קרה וכנראה גם לא יקרה בקרוב.
נראה, עד כה, שמאוד מהר השר "נפל במלכודות" של "הקליקה".
פיטורי 7 זוטרים (6 מלשכת השר ועוד אחד ממשרדׂ התקשורת), זה לא "ניקוי אורוות".
"ניקוי אורוות" זה בדיוק מה ששר המשפטים (אמיר אוחנה,בתמונהמשמאל) ביצע עד כה במשרד המשפטים ונקווה, שיהיה לו את הכוחות והאומץ הציבורי להמשיך בפעילות החשובה הזו, להחזיר את משרד המשפטים ל"דרך המלך", של עבודה בשירות הציבור ולא בשירות "הקליקות". זאת, למרות הקשיים שהוא נתקל בהם (כולל בבג"ץ, שעצר לו את המינוי של מנכ"ל חדש למשרד המשפטים).
בעניין שוק התקשורת, רק כך (בהחלפת הצמרת של המשרד), ניתן (אולי) לשקם את ההריסות של משרד התקשורת הישראלי ושוק התקשורת הקווי והנייד, משרד, שאמור היה מזמן להיות "רשות לתקשורת", כמקובל בעולם הנאור. משרד הדואג רק לאינטרסים של הציבור, מה שלא מתקיים היום.
הפתרון המיידי (גם ללא הקמת "רשות לתקשורת", מהלך הדורש תהליכי חקיקה לא פשוטים) לבעיה האקוטית הקיימת במשרד התקשורת הוא די פשוט:השר דודי אמסלם אמור היה וצריך היה לבטל (או להקפיא עד לביטול), את כל העברת הסמכויות, שביצע השר הקודם איוב קרא לצמרת המשרד (נקרא "אצילת סמכויות" - יותר פרטים כאן), עד שהוא (איוב קרא) נשאר כמעט בלי סמכויות. הוא פשוט חתם על כל מסמך שהגישו לו. לא הבין בכלל על מה הוא חותם.
כרגע, השר דודי אמסלם ממשיך בדיוק באותו קו ובאותו מצב כאוטי, של היעדר מימוש הסמכויות של השר בתחומים הכי רגישים לציבור ולשוק התקשורת.
על ידי כך (בהקפאת "אצילת הסמכויות"), השימועים וההחלטות, שמשרד התקשורת הוציא בשנתיים האחרונות, ניתן היה ש"יוקפאו", עד שהשר (דודי אמסלם) יבדוק את הנושאים הללו בעצמו ובסיוע "מטה מקצועי" בלתי תלוי, ויקבל בעצמו החלטות המבוססות על חוקי מדינת ישראל ולא על "חוקי הג'ונגל" וחוקי "רפובליקת בננות".
זה לא קרה וכנראה גם לא יקרה - בקדנציה של השר דודי אמסלם.
אם לא ייעשו תיקונים דחופים, כולל החלפת הצמרת של המשרד, הארגון הנוכחי של המשרד לא יכול לתפקד יותר לאורך זמן, במסגרת המשפטית הנוכחית ונדרשת מהפכה אמתית למשרד הכושל והמכשיל הזה, כי לא ניתן להשלים עם התהום, ששוק התקשורת נפל לתוכו, כתוצאה מרגולציה שגויה וכושלת.
לא נראה כרגע, שאיזה מהלך של תיקון יתרחש, או עומד להתרחש, בעתיד הקרוב וככל הנראה נצטרך להמתין לשר התקשורת הבא, אם לא ייעשו השינויים האקוטיים הנדרשים - ממש כעת.
היות והשר דודי אמסלם, כעולה מהצהרתו הנמהרת, שנעשתה ללא כל בדיקה מינימלית, כבר החליט ש"הכל בסדר" בצמרת משרד התקשורת, אזי לא נותר לנו אלא לשרת את ציבור הקוראים ולהציג לציבור הקוראים הרחב שלנו, את האמת ורק את האמת, על הנעשה בשוק התקשורת הישראלי, מה שמסתירים מהציבור מאחורי ספינים שקריים.
עדכון 6.9.19: רמי לוי תקשורת, במענה למבצע של סאני-תקשורת-הוט-מובייל, יצא במבצע של 12.50 ש"ח לחודש, עבור קו סלולרי, כולל 50 גיגה גלישה (מותנה ברכישת 2 קווים למשפחה ובתשלום בכרטיס האשראי של רמי לוי). מה שמוכיח שגם במחיר הזה - אפשר להרוויח, אם את ספק וירטואלי ללא רשת (או Reseller), כמנותח כאן לעיל.
עדכון 16.2.20: פורסם כאן כי: "שירותי הדור החמישי יושקו בישראל ב-2025. כך בישר נתי כהן, מנכ''ל משרד התקשורת". כלומר: התחזית הפסימית שלי לגבי דור 5 בישראל - שלא יהיה לפני 2024, התממשה. התודות לצמרת משרד התקשורת הישראלי, שהובילה אותנו היישר לתהום..
עדכון 27.12.20: משרד התקשורת פרסם (כאן), משום מה לא באתר המשרד, מכרז פומבי למערכת DRIVE TEST לבחינת ביצועי רשתות סלולר. עד סוף 2021 (אם המכרז יתקדם ויתממש, ללא עיכובים של עררים בבתי המשפט), תהיה למשרד התקשורת היכולת לבדוק ביצועי רשתות הסלולר בישראל, לראשונה בתולדות המשרד.