ניתוח: לאחר הכישלון המהדהד של רכישת גולן טלקום, חולמים ראשי סלקום על רכישת IBC (המוכרת לציבור בתור "מיזם הסיבים" - Unlimited). גם אם סלקום תצלח את כל המכשולים הרגולטוריים המסובכים, עדיין מדובר בחברה בלי מודל עסקי, שיכולה לסחוב את סלקום לתהום.
מאת: אבי וייס, 8.6.16, 09:00
כשלון רכישת גולן טלקום ע"י סלקום, מושך כל מיני מתווכים מהסוג של "ציפורי טרף", שמחפשים להרוויח משהו מהגוויה, ששמה גולן טלקום. אולם, לתקווה שלהם אין יסודאו בסיס. גולן טלקום תמשיך להלך עוד כמה זמן כ"גוויה מהלכת", בגלל הערעור לבית הדין להגבלים עסקיים והיעדר יכולת קבלת החלטות בצמרת משרד התקשורת, ממניעים לא ברורים והטעונים חקירה.
לכן, הרעיון החדש במוח היצירתי של ראשי סלקום (בראשות המנכ"ל, ניר שטרן, הוא לרכוש את IBC (המוכרת לציבור בתור Unlimited), מידי השותפים של חח"י (חברת החשמל לישראל).
נכון להיום, בעלי המניות הישראליים ב-IBC הם באטם (BATM), רפ"ק (Rapac), יהודה זיסאפל (מבעלי קבוצת רד-בינת) וחברת טמרס טלקום. הם מחזיקים 30% מהמניות. חברת ויה אירופה השבדית מחזיקה ב-30% וחח"י מחזיקה 40%. החלק, שניתן למכור, הוא כל המניות שבידי החברות (למעט חח"י). בנוסף, יש לרכוש את חלקה של סיסקו בפרויקט (זו התחייבות של IBC, שסיסקו תספק את כל הציוד התקשורתי המרכזי למיזם, תמורת "אשראי ספקים" לטווח ארוך).
אם רכישת IBC ע"י סלקום תובא להכרעת הרגולטורים, יש צורך להתחשב בפרמטרים הבאים:
כרגע סלקום מנועה מלרכוש את IBC מכוח החלטות הממשלה (יש 3 החלטות: כאן, כאן וכאן), ותנאי המכרז, שבו נבחרו השותפים הקיימים ב-IBC. אני מניח, שאם שר התקשורת (דהיינו: ראש הממשלה) ירצה לאשר העסקה, ניתן יהיה להעביר החלטת ממשלה מתאימה, שתאפשר את רכישת IBC ע"י סלקום.
יהיה צורך לבדוק, קודם האישור, אם IBC עמדה בתנאי רישיונה. שכן, IBC קיבלה מהמדינה 150 מיליון ש"ח מענק ו"לא סיפקה את הסחורה". על פניו, יש לקנוס אותה, לדרוש ממנה בחזרה את המענק ואף להפקיע ממנה את הרישיון (בדיוק מה שצריך היה לעשות לגולן טלקום...).
אין ROI בפריסה. IBC השקיעה בפריסת פס רחב לכשלושת אלפי לקוחותיה סכום מבהיל של כחצי מיליון ש"ח לפחות לכל לקוח חדש (מול מאית העלות הזו, מה שעולה לקוח חדש בבזק או בהוט). בהינתן ש-IBC מקבלת מכל לקוח כ-100 ש"ח לחודש (ברוטו, כולל מע"מ), ההחזר על ההשקעה הזו ייקח כמה מאות שנים... מדובר בחברה, שנבנתה על בסיס של תחשיבים כלכליים מטורפים ולא הגיוניים בכלל. IBC מהיום הראשון לפעילותה ועד היום, היא בהפסדים תפעוליים וחוסר יכולת לשלם לספקים. לולא המענק הממשלתי מכספי משלמי המיסים בישראל, מזמן הייתה פושטת רגל.
ל-IBC יש שני רישיונות תקשורת (לא אחד), כפי שחשפנו כאן. רישיון אחד הוענק לה בפומבי ופורסם כאן, והרישיון השני - לאחר החשיפה שלנו, משרד התקשורת נאלץ לחשוף אותו ולהציגו ברבים (כאן) והוא מאפשר ל-IBC להתחרות ישירות בלקוחותיה (שהם ה-ISP) בתחום מתן השירותים במגזר העסקי. אם IBC תירכש ע"י סלקום, אני מניח, שיהיה צורך להסב את 2 הרישיונות הללו לרישיון אחד, תוך הטלת מגבלות חמורות על סלקום (כדי לאפשר את "נייטרליות הרשת", מול כל ה-ISP המתחרים בסלקום-נטוויז'ן - 013).
בעיה יותר קשה: ברכישת IBC, חברת סלקום (מנקודת המבט של השוק הקווי) הופכת מ"ספק שירותים" ל"ספק תשתיות". זה סותר את ההגדרות הבסיסיות של "שוק סיטונאי" (כאן וכאן). אגב, מזה שנים סלקום ופרטנר הן ספקיות של תשתיות קוויות באמצעות רשת הסיבים שיש להן, עם לקוחות בהיקף לא מבוטל, אבל גאוני משרד התקשורת לא הצליחו למצא את זה עד היום (כי כנראה הסיבים קבורים בקרקע...). כך או כך, שמשרד התקשורת יצטרך להוציא את סלקום מתחולת "השוק הסיטונאי". זה לא יהיה מהלך קל, פשוט או מהיר.
הבעיה הכי קשה: מה סלקום אמורה לעשות לגבי המודל העסקי? להמשיך עם המודל העסקי והטכנולוגי הקיים (כפי שצויין לעיל), יוביל את סלקום היישר לתהום ולפשיטת רגל. הדרך היחידה ליצור מודל עסקי נכון והגיוני: לפרוס FTTP או FTTC ובמקטע האחרון בין הסיב לבית, להשתמש בטכנולוגיות על התשתיות הקיימות (חוטי נחושת וקואקס), למשל בשימוש ב-G.fast. זה מחייב להיפרד מסיסקו כספק התשתיות ולהחליף טכנולוגיות. זה לא מהלך פשוט, קל או זול, בכל מקרה.
שורה תחתונה: רכישת IBC ע"י סלקום היא מהלך לא פחות קשה ממהלך הרכישה הכושל של גולן טלקום. אין ודאות, שהרגולטורים יאשרו את הרכישה הזו, וגם אם יאשרו אותה, הדרך לקבל "החזר על ההשקעה" (ROI) היא קשה וכרגע לא מציאותית, בתנאי השוק הכאוטי הקיים בישראל.
