לאסיפה השנתית של איגוד האינטרנט הישראלי הגיעו 23 איש (כולם בעלי עניין אישי ו\או כספי בהמשך הזרמת כספי האיגוד למטרות מוזרות) ולמעשה נשאר באיגוד אולי חבר אחד משלם שהוא בלתי תלוי (מכלל ה-200 שנשארו רשומים באיגוד). האם ניתן להחיות את הגוויה הציבורית המהלכת הזו?
מאת:
אבי וייס, 26.6.16, 07:30
לקראת האסיפה השנתית של איגוד האינטרנט הישראלי (שהתקיימה ב-15.6.16) ובהמשך להחלטה החשובה על הגברת השקיפות באיגוד, פורסם לראשונה דו"ח פעילות שנתי (
כאן), לשנים 2015-2016.
כבר מעיון במסמך הארוך הזה (שמלא בתשבחות עצמיות), ניתן להבין למה איגוד האינטרנט הישראלי הפך ל"מועדון סגור" של כמה חברים אינטרסנטיים, שחלקם חי יפה שנים רבות
על חשבון כספי הציבור.
לכן, לא פלא, שלאסיפה השנתית הגיעו רק
12 חברים (ונמסרו עוד 10 "כתבי הצבעה" של חברים, שהצביעו באינטרנט, בעד כל ההחלטות, שאותם חברים מעטים שכן הופיעו + כתבי הצבעה,
רצו להעביר).
כך מבטיחים,
ששום הצעה, שאינה מקובלת על "הקליקה הסגורה" של "המקורבים לצלחת" ובעלי האינטרסים הכלכליים באיגוד, לא תצליח להתקבל. ככה זה עובד שנים. השינוי היחיד השנה, שיש מסביב לכנס השנתי אין סוף מסמכים, הכל במסגרת "
רעיון השקיפות".
כאן מגיעות מחמאות לצוות המוביל באיגוד האינטרנט: עו"ד יורם הכהן - מנכ"ל (בתמונה), והנשיאה נאוה גלעד שלומוביץ, שהובילו ומימשו את רעיון "השקיפות".
אולם, יישום רעיון "השקיפות"
לא פתר את "אי השקיפות המוחלט" הקיים בנושאים החשובים ביותר, שבהם עוסק איגוד האינטרנט הישראלי, ולכן
לא תמצאו במסמכים הללו את כל המידע וההסברים הנכונים בנושאים החשובים הבאים:
- למה איגוד האינטרנט הישראלי, בתקופה שהאינטרנט העולמי והישראלי כל כך פורחים, מאבד במהירות את כל חבריו ולא מצליח לגייס חברים חדשים? התשובה לעניות דעתי די ברורה: איש לא רוצה להיות חבר בארגון הנוהג בהפקרות מוחלטת בכספי הציבור.
- למה איגוד האינטרנט הישראלי ממשיך "לעבוד בעיניים" על מס הכנסה ועל חבריו, בכל הקשור בניצול הכסף, שמקורו בתשלום על דומיינים (233 אלף דומיינים משולמים)?
- למה מושכים יותר מעשור את הסיפור המדהים של כ-9 אלף בעלי דומיינים, שלא משלמים עבור הדומיינים שלהם ומתי סוף סוף תתקבלנה החלטות אמיתיות בנושא הזה ולא רק "מריחות זמן" ו"ספינים", שכל הזמן מתחלפים, רק כדי לא לפתור את הבעיה? איך ניתן מבחינה מוסרית וציבורית להמשיך עם המצב, שרק המשלמים על הדומיינים מחירים מופקעים צריכים לסבסד מכיסם את אלה שלא משלמים?
- למה מוצר (למעשה שירות), שעולה לתחזק אותו ולהגן עליו אולי 1 ש"ח לשנה, עולה לרכוש את השירות הזה ברשם הכי זול ב-49 ש"ח לשנה (ובבזק בינלאומי, הרשם הטרי ,שהצטרף לרשימה, ב-69 ש"ח לשנה)? כמה מזה הרשמים מעבירים לאיגוד?
- למה צריך לשפוך עוד מיליון וחצי ש"ח כדי להקים CERT (מרכז הגנת סייבר לציבור) של איגוד האינטרנט הישראלי? לא מספיקות כל הפעילויות המיותרות והמוזרות האחרות, שהאיגוד מבצע ומפזר עי"כ את כספי רוכשי הדומיינים באוויר, למטרות, שיש בהן מזה שנים עמותות וארגונים, שמבצעים את המשימות הללו בהצלחה, כי זה תפקידם (ולא תפקיד איגוד האינטרנט הישראלי)?
- מדוע פעילות ''מרשם שמות המתחם בישראל'' אינו מוסדר בשום חוק בישראל ואף לא ברישיון כלשהוא? (מצ"ב כאן הצעת החוק, שנשלחה לכנסת בנושא).
יש דרך להציל את איגוד האינטרנט הישראלי מתהליכי ההתאבדות הציבוריים, שבהם הוא הולך בשנים האחרונות, תוך התנתקות מוחלטת של האיגוד מהציבור (במיוחד מהצעירים), מהגולשים באינטרנט הישראלי (ובעיקר - מנותק מהמשלמים על הדומיינים). זו הדרך המוצעת להציל את האיגוד:
- .כל מי שמשלם על דומיין יהפוך אוטומטית לחבר איגוד האינטרנט הישראלי (אלא אם הוא יביע התנגדות להיות חבר), בעצם התשלום השנתי שלו על הדומיין שברשותו.
- ייערך "משאל עם" של האיגוד בין כל משלמי הדומיינים (שכן הם אלו המכניסים את הכסף, שבגינו האיגוד המוגדר כמלכ"ר - מתקיים ומתפקד).
- המשאל הציבורי רחב היקף הזה ייעשה באינטרנט בטופס, שבו כל בעל דומיין משלם יוכל להצביע על כל אחת מהפעילות של האיגוד, שאינה קשורה לנושא הדומיינים (דהיינו: כל הפעילויות החברתיות והאחרות מלבד כל מה שקשור ישירות לדומיינים, תחזוקתם, אבטחתם, פיתוחם וכיו"ב).
- כל הפעילויות של האיגוד מחוץ לפעילות הדומיינים, כולל פעילות מחלף IIX, תועמדנה להצבעה בעד או נגד ע"י כל בעלי הדומיינים המשלמים ורק פעילות, שתזכה ברוב בהצבעה, תתקיים.
- לצורך קיום "משאל העם" הזה, ניתן יהיה (ורצוי) להיעזר בחברה חיצונית ובלתי תלויה, שמתמחה בארגון סקרים רחבי היקף באינטרנט.
- הפעילות הזו תלווה כמובן בפרסום מתאים בתקשורת.
- לאחר שייקבע ב"משאל העם" מהם השימושים המאושרים בכספים של משלמי הדומיינים, יותאם מבנה איגוד האינטרנט והיקף כוח האדם שבו (וכמובן כל הוצאותיו), בדיוק בהתאם לפעילויות, שאושרו ע"י הציבור משלם הדומיינים.
- כל פעילות הגופים הרשמיים הקיימים באיגוד (לרבות הוועד המנהל והמנכ"ל) יפעלו ליישם את ההחלטות שהתקבלו ב"משאל העם" הזה בין משלמי הדומיינים.
- לאחר ביצוע "משאל העם" וצרוף כל בעלי הדומיינים כחברים, יש לפעול לשנות את המעמד המשפטי של העמותה ל''חברה לתועלת הציבור'' בתחום ''מרשם שמות המתחם בישראל'', שתפעל עפ"י חוק וכך תהיה פטורה מכל מס וגם תענה על הרצון הקולקטיבי של מאות אלפי חבריה המשלמים מכיסם ומחזיקים את הפעילות המאושרת.
לסיכום
ניתן להוריד את דמי הרישום והחידוש של דומיינים ("שמות מתחם") מ-10 הרשמים הפעילים למחירי נורמליים של כ-5-10 ש''ח (אשר מהווים את עלות תפעול המרשם + רווח סביר ורזרבה לפיתוח עתידי) ועי"כ להגדיל באורח משמעותי את מספר "שמות המתחם" בישראל ועוד להרוויח הרבה כסף ... בנוסף להגדלת היקף החברים באיגוד למאות אלפים (ולא להמשיך בגישה של מועדון סגור של מקורבים ובעלי אינטרסים שחיים על חשבון כספי הציבור בלי פיקוח נאות).
אסור לאיגוד שהוא מלכ"ר שלא משלם מיסים להפעיל באורח ישיר
פעילויות אשר מתחרות עם גורמים אחרים. זה ממש בזבוז כספי ציבור וגם
תחרות בלתי סבירה מול גופים פרטיים וציבורים שכן משלמים מיסים.
מאידך, מומלץ כי רווחי האיגוד (ככל שיהיו) יוענקו כמענקים לגורמים שונים המקדמים את האינטרנט בישראל, על פי קריטריונים גלויים ומפוקחים ולרבות מענקי מחקר, כפי שזה נעשה בעבר.
מדיניות משרד התקשורת האנכרוניסטית שלא עודכנה (בניגוד למסמך המדיניות עצמו) בנושא רשת האינטרנט (
כאן), בכלל לא מזכירה את קיומו של איגוד האינטרנט הישראלי (למרות שהיה קיים בעת חיבור המסמך ואף האיגוד הגיש מסמכים והופיע בפני הוועדה שעסקה בכך טרום החלטת השר דאז -
פואד, בשנת
2000), ו
לא במקרה. השר היה מעוניין אז בתהליך "הסדרה עצמית" שיהיה מובל ע"י
מגוון גופים משוק האינטרנט, כולל בעלי הרישיונות של ISP, תוך שיתוף הציבור ו
לא ע"י איגוד האינטרנט, שכבר אז היה מועדון אליטיסטי של מקורבים ו"אוכלי חינם". תהליך זה לא קרה בעקבות מסמך המדיניות של
פואד, וכיום המחדל הזה פשוט זועק לשמיים.
