מנכ"ל משרד התקשורת הנוכחי (נתי כהן) מתחיל להתחרות במנכ"ל מהעבר (עדן בר-טל), שהיה טס באופן תכוף ברחבי העולם (על חשבונכם כמובן), כדי לקדם את שוק התקשורת הישראלי (?!). איך זה קשור לאוניברסיטת בר-אילן והקמת מעבדה ל-5G ו-IoT בבר-אילן? 
מאת: אבי וייס, 6.9.18, 17:20

מנכ"ל משרד התקשורת הנוכחי (נתי כהן, בתמונה משמאל) בקושי 4 חודשים בתפקיד וכבר הספיק לנסוע על חשבונכם פעמיים לארה"ב, כדי לקדם את שוק התקשורת הישראלי (זה ברור, תמיד נסיעות לחו"ל עטופות ב"סופרלטיבים ספינולוגיים").

תשאלו את המנכ"ל לשעבר עדן בר-טל, שזו הייתה ההתמחות והמומחיות שלו, איך לקדם את התקשורת בישראל באמצעות טיולים (סליחה, "נסיעות מקצועיות"), ברחבי העולם.

אגב, בטיסות הללו, הוא (עדן בר טל) מצא את שמילה מימון, אבל זה סיפור מרתק אחר, שגם מתקשר לכתבה כאן. על פי דו"ח מבקר משרד התקשורת, עדן בר-טל טס ברחבי העולם לא פחות מ-20 פעם במהלך הקדנציה שלו. כך, שנתי כהן אמור להשלים עוד הרבה נסיעות לחו"ל, כדי לעקוף את ההישג המופלא של אחד מקודמיו בתפקיד מנכ"ל המשרד.

יש עוד דבר משותף לשניהם: "כתבות מפנקות ומלטפות" בעיתונות, מכמה "כתבי חצר", שלא שונים ב"התפלשות שלהם בעפר" ו"הלקקנות", בדיוק כמו ששר התקשורת (איוב קרא) מבצע לאחרונה בקצב (בעיקר בנוגע לביבי ושרה). 

את הנסיעה הראשונה של נתי כהן על חשבונכם לארה"ב תיארתי כאן, ובחול המועד סוכות שחלף, במקום לדאוג לשירות לציבור בישראל (כאן), הוא שוב נסע לארה"ב, הפעם לחפש חברות, שתשתתפנה במעבדה ל-5G ו-IoT, שתוקם באוניברסיטת בר-אילן, בחסות משרד התקשורת.
 
היות ואין לכל העניין הזה שום מטרה (עניין שהחל ללא שום עבודת מטה ושום נוהל קבלת החלטות מסודר ובניגוד לאין ספור נהלים, חוקים, תקנות והחלטות ממשלה, ובכלל זה הפרת פרק "איסור מתן חסות" בתקשי"ר, הפרת הנחיית היועמ"ש 1.1700 בעניין מתן חסות, הפרת הוראת תכ"ם 15.3.0.1 בעניין מתן חסות ע"י משרדי ממשלה ועוד ועוד), מלבד לשרת אינטרסים אישיים של כל המעורבים בנושא, שלחתי ביום 30.9.18 את השאלות הבאות לצמרת משרד התקשורת (וגם העברתי לתגובת ראשי אוניברסיטת בר-אילן):
"חג סוכות שמח,
1. ביום 4.9.18 פורסם בפייסבוק (מצ"ב הצילום [נמצא בנספח בתחתית הכתבה]) על ביקור ראשי משרד התקשורת והכנת הסכם עם אוניברסיטת בר אילן.
2. ביום 27.9.18 פורסם בכמה כלי תקשורת (למשל כאן בגלובס), על פגישות של מנכ"ל המשרד (נתי כהן) עם חברות ענק מארה"ב בקריאה שלו, שהן תצטרפנה למעבדת 5G \ IoT, שתוקם באוניברסיטת בר אילן.
3. השאלות:
א. כיצד נבחרה אוניברסיטת בר-אילן לתפקיד הזה? האם זה בגלל "קרבה רעיונית אישית" בין המנכ"ל והמשנה למנכ"ל, לבין האופי המיוחד של אוניברסיטת בר-אילן?
ב. למה דווקא אוניברסיטת בר-אילן, שלא מובילה בישראל את המחקר והפיתוח בתחומי התקשורת בכלל והסלולר בפרט?
ג. האם יצא "קול קורא", או מכרז, לעניין זה, בטרם נבחרה אוניברסיטת בר-אילן?
ד. מי מהגופים המוסמכים לאשר הסכמים כאלה (דוגמת החשכ"ל, ות"ת, הרשות לחדשנות, מנהלי התוכנית הלאומיתCITYZOOM  בהובלת משרד הכלכלה, משרד הפנים ו"ישראל דיגיטלית" במשרד לשוויון חברתי, וכיו"ב), אישר או היה שותף בדרך כלשהי, לגבי התכנית הזו, שתקום באונ' בר-אילן?
ה. מי מהציבור היה שותף להחלטות הללו ומדוע הציבור (או מי מנציגיו המוסמכים) בכלל לא שותף למהלכים הללו?"

תגובת משרד התקשורת: "היוזמה באה מצדה של אוניברסיטת בר אילן, שנמצאת בשלבי הקמת תשתית למעבדת "ערים חכמות".
האוניברסיטה מוקפת ב-7 ערים/מועצות מקומיות המהוות חלק מהמעבדה ומשדה הניסויים. מטרת הניסויי: "שילוב תשתיות תקשורת עתידיות עם Data IoT". היוזמה אמורה לחבר יחדיו את ה- Data והמחקר של הפקולטה להנדסה מצד האוניברסיטה ביחד עם חסות, שתינתן ע"י משרד התקשורת. הנושא אינו מונע שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות נוספות בעתיד".

לראשי אוניברסיטת בר אילן הוספתי עוד שאלה:
"מצ"ב השאלות, ששאלתי את צמרת משרד התקשורת.
היות והנושא נוגע גם לכם, השאלות מובאות לידיעתכם.
השאלה, שמופנית להנהלת אוניברסיטת בר-אילן היא: איך נולד הרעיון לשת"פ דווקא בין האוניברסיטה ומשרד התקשורת ולמה?"

תגובה טרם קיבלתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם.

בכל מקרה, מוטב שהיועצים המשפטיים של ורייזון (Verizon) ולקהיד מרטין (Lockheed Martin) יבדקו טוב טוב אם יש בסיס חוקי לכניסתם לתכניות שהציע להם מנכ"ל משרד התקשורת הישראלי. "זהירות מונעת אסון". 

מה עוד לא הגיוני בתכנית הזו (של משרד התקשורת ביחד עם אוניברסיטת בר-אילן)?

• לא צריך שום מעבדה חדשה ל-5G ול-IoT מטעם משרד התקשורת או בחסות משרד התקשורת (משרד, שאין לו מדען ראשי, אין לו CTO, והיחידה לחדשנות וטכנולוגיות עתידיות במשרד היא במקרה הטוב בדיחה, יחידה, שסמכויותיה נלקחו ממנה ע"י שמילה ואנשיו). זאת, משום שמעבדות כאלו הוקמו בכל העולם בשנים 2014 עד 2017. כעת מקימים בעולם (למשל בסין - כאן) מעבדות ל-6G (דור שישי בסלולר. דור חמישי זו כבר עובדה קיימת, שאין כמעט מה לחקור אותה, עם פריסה בכל רחבי העולם ואפילו בסעודיה, חוץ מבישראל).
• בישראל, יש כבר כמה וכמה מעבדות לנושאים הללו (5G ו-IoT), לא רק באוניברסיטאות אחרות, שכן מתמחות בנושאים הללו (למשל הטכניון) ואף במכללות, ויש בנוסף גם כמה וכמה מעבדות עצמאיות, ולא מהבוקר. כך, שלא צריך לנסוע לארה"ב לחפש משתתפים למעבדות הללו, כי הן כבר כאן ופועלות, חוקרות ומפתחות בתחומים הללו - לא מאתמול. כמה דוגמאות: כאן, כאן וכאן. 
• משרד התקשורת מתברבר עם ה-5G וה-IoT כבר 3 שנים לפחות, כאשר לפני יותר משנה הוכרז, שעד סוף 2017 הכל יצא לפועל, ובמציאות לא קרה דבר (דוגמה: כאן וכאן). כך, שהתכניות עם אוניברסיטת בר-אילן זו שוב "אשליה ספינולוגית", שלא קשורה למצב שוק הסלולר בישראל וצרכי הציבור בשיראל ונועדה רק להאדיר את שמם של ראשי המשרד דהיום, על אפס עשייה. 

למה אין עבודת מטה סדורה, שמעמידה את הציבור ובמיוחד את ציבור צרכני התקשורת במרכז העשייה והתכנון?
במשרד התקשורת משתמשים היום רק בכלי אחד, שהוא כביכול ציבורי: שימועים, רובם מתפרסמים רק ל"מקורבים לצלחת" ויש מקרים לא מעטים, שתוצאות השימועים מתפרסמות אחרי שיש החלטות (פטנט ייחודי של משרד התקשורת)...
התחום של מסמכי "מדיניות שר", שהיה מאוד חשוב בעשור הקודם - נעלם.

זאת, בזמן שבגופים רגולטורים אחרים שיש, למשל במשרדי הממשלה האחרים ובגופים הרגולטוריים האחרים דוגמת הרשות להגבלים עסקיים, הרשות להגנת הצרכן וכיו"ב, משתמשים בכלים ציבוריים רבים נוספים - מה שאין במשרד התקשורת דהיום:

• ניירות עמדה.
• גילויי דעת.
• "קוד אתי" מחייב.
• נהלים והנחיות פנימיים (למשל: איך מנהלים שימועים מול הציבור).
• טיוטות ופרסומים מקצועיים להערות הציבור (רק לציבור, לא ל"בעלי העניין" ול"קרובים לצלחת").
• הנחיות המנכ"ל \ שר \ סמנכ"ל בכיר.
• טיפים ועצות לציבור.
• מידע צרכני עדכני.
• ועדות ציבוריות.
• דו"חות שנתיים וחצי שנתיים. 
• תכנית רב -שנתית עם עדכונים שנתיים בשיתוף הציבור ונציגיו המוסמכים. 
• מפגשים מתוכננים עם הציבור ונציגי ציבור מוסמכים (יש הרבה).

ככה מתנהלים כל גופי רגולציית התקשורת בעולם, חוץ ממדינת ישראל.
ככה מתנהלים כל גופי הרגולציה שיש בישראל, חוץ ממשרד התקשורת. 

בעקבות כמה דו"חות ביקורת מאוד נוקבים, חוזרים ונשנים ללא תיקון הליקויים, גם של מבקר המדינה וגם של מבקר הפנים של המשרד, עולה בברור, שהיעדר שיטות עבודה סדורות - מסייע להנציח את הכאוס והפרות הנורמות והחוק ומספק את היכולת לחלק "הטבות וצ'ופרים" של בין עשרות מיליוני ש"ח ועד למיליארדים ל"מקורבים לצלחת". זה לדוגמה (בתחום אחד מכמה תחומי עשייה כאוטית במשרד התקשורת הישראלי) מסוכם באתר זה בהרחבה במאמר תחת הכותרת: "חשיפה וניתוח: למה "תיק 5000" גדול פי כמה מ"תיק 4000"?"

אם כולם יצטרכו לעבוד בשקיפות ולפי כל החוקים, התקנות, הנהלים, "קוד אתי" ותנאי הרישיון, אז פתאום אתם תדעו מהם האינטרסים הכלכליים האישיים ומה היקפם, של מי מראשי משרד התקשורת (וזה לא רק ביבי ופילבר) לרבות ראשי המשרד בעבר, בכל המהלכים הבלתי חוקיים (לכאורה) בהיקף עצום, שתיארתי בחודשיים האחרונים, בעשרות כתבות תחקיר (והכל מבוסס על מסמכים, "שחור על גבי לבן").

נספח:
צילום מהפייסבוק של משרד התקשורת אודות "המפגש ההיסטורי" בין צמרת משרד התקשורת לראשי אוניברסיטת בר-אילן: