ב-2006 החליט משרד התקשורת לפתוח את תחום הדואר הכמותי לתחרות (משלוח עסקי של 1000 מכתבים\מעטפות ומעלה ביחד, למשל מרשויות וחברות ללקוחותיהן). אולם, אחרי 14 שנה, עדיין חברת הדואר היא מונופול בלתי מעורער. האם ניתן לשנות את המציאות הזו? בוודאי לא עם צמרת משרד התקשורת הנוכחית.
עדכון בסוף הכתבה.
מאת:
אבי וייס, 24.1.21, 07:30
ב-2004 תוקן "חוק הדואר" (
כאן, תחת הכותרת: "פתיחה לתחרות של שירותי דואר בתחום השמור"), ובין היתר, נקבע בחוק זה, שהחל מתחילת 2006 ייפתח בהדרגה לתחרות החלק הכי רווחי בתחום זה והוא תחום "הדואר הכמותי" (תחום המוגדר בתקנות -
כאן, והכוונה היא למשלוח של מעטפות בכמויות, בעיקר מארגונים ומוסדות, כולל משלוח עיתונים, חשבונות, תשלומים, אישורים, חידושי רישיונות, הודעות וכיו"ב).
המשרד חילק 11 רישיונות ("היתרים") בתחום הזה (
כאן), אבל רק ספק אחד ("
דפוס בארי"), הגיע לנתחי שוק סבירים. אולם, גם ספק מתחרה זה,
לא הצליח לשנות את המפה לפיה חברת הדואר היא מונופול בלתי מעורער בתחום "הדואר השמור" בכלל ו"הדואר הכמותי" בפרט. כל שאר הספקים הם מתחרים זניחים בשוק הדואר.
לכן, לאור פרסום נתחי השוק המסכמים ל-2020 ע"י משרד התקשורת בתחום "הדואר הכמותי", פניתי ביום 20.1.21 לשר התקשורת,
בני גנץ, (בתמונה למעלה משמאל), ולצמרת משרד התקשורת בשאלות הבאות:
"הנדון: נתחי שוק בתחום הדואר הכמותי - חברת דואר ישראל.
שלום רב,
1. משרד התקשורת הוציא (
כאן, מפורט
כאן) פרסום בדבר נתחי שוק בתחום 'הדואר הכמותי' לרבעון הרביעי של 2020.
הנתונים מצביעים,
שלא חל שינוי מהותי מאז 2016. יחד עם זאת, יש
עלייה בחלקה של חברת הדואר מ-57.51% בתחילת 2016 ל-
61.60% בסוף 2020.
כלומר:
אין כל השפעה של התחרות, שמשרד התקשורת עודד בעשור הקודם, על חלקה של חברת הדואר בתחום 'הדואר הכמותי'.
2. כך, כבר שנים רבות, שחברת הדואר מחזיקה כ-60% משוק הדואר הכמותי. זאת, למרות החשש, שהתעריף האחיד, שנכפה על חברת הדואר, יגרום לכך, שהמתחרים יוכלו בקלות יחסית לרכוש נתחי שוק נוספים (לדוגמא כאן אני מביא ציטוט מ"ועדת רוזן"):
"המחיר המפוקח כיום, המהווה ממוצע לכלל הארץ, מביא לכך שחברת הדואר מחלקת את עיקר דברי הדואר במחיר נמוך מעלות החלוקה. ככל שקיימים אזורים בהם עלות החלוקה נמוכה מהמחיר המפוקח, המתחרים נכנסו אליהם ובכך תפסו את "אזורי השמנת" בלבד.
ככל שתורחב התחרות, מבלי לאפשר גמישות תעריפים לחברת הדואר, סביר להניח כי השוק ימשיך להתנהל בצורה דומה לשאר האזורים שפתוחים לתחרות – והמתחרים יוכלו, בקלות יחסית, ובעקבות חסמי הכניסה הנמוכים בשוק זה, לרכוש נתחי שוק נוספים, גם בתחומים ואזורים נוספים.
במצב דברים זה, החשש ליציבות הפיננסית של ספק השירות האוניברסלי, ולקיומו של המשך השירות, הופך להיות ממשי ביותר".
3. יש לשים לב, שגם, שלפי "ועדת
רוזן", מתוך כ-60% הנ"ל, שבידי חברת הדואר, 23% מדברי הדואר היא מחלקת ל
מרכזי חלוקה (ולא לבתים) ובנוסף יש לחברת הדואר גם 218,000 תאי דואר שכורים - חלוקה מרוכזת וזולה, שלא מצריכה הליכה ברחובות, ונמצאת בבלעדיות חברת הדואר.
4. יודגש, שכרגע, גם
תהליך הפרטת 20% מחברת הדואר, לא יביא
שום השפעה על תחום 'הדואר הכמותי' ונתחי השוק של חברת הדואר, היות וההפרטה הזו
אינה עוסקת במחיר המפוקח (נושא, שתלוי גם בשר האוצר, שלא היה מאושר, בלשון המעטה,
מהחלטות השר יועז הנדל בנושא דו"ח ועדת רוזן).
5. אודה להתייחסות השר לנתונים הללו וכיצד המשרד חושב לשנות אותם. כאמור:
הבעיה הייתה ונשארה: המחיר המפוקח."
תגובה לא קיבלתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם.
הבעיה של הפיקוח על מחירי הדואר וקידום התחרות בתחום מונופוליסטי מאוד דומה לבעיית הפיקוח על מחירי הטלפוניה של בזק, נושא, שמשרד התקשורת הסתבך בו לאחרונה קשות (כמפורט
כאן).
במקום
לבטל את מנגנון פיקוח המחירים, או לחילופין לקבוע מחירון גמיש עם
מחיר מכסימום (ולא מחירי Fix - כמו שיש היום), משרד התקשורת מעסיק את עצמו שנים, בחישובים מיותרים לכל תת סעיף בכל שירות, עד לפרטי פרטים, ולא מצליח לקדם את התחרות, לא בתחום מחירי הטלפוניה של בזק ולא בתחום "הדואר הכמותי", 2 תחומים
מאוד רווחיים למונופולים (לחברות בזק ולחברת הדואר).
הבעיה היותר חמורה, זה
אבדן שליטה המוחלט של משרד התקשורת על תחום הדואר, וזה מפורט בהרחבה בכתבות הבאות רק מהחודש החולף, שבו שר התקשורת הוא
בני גנץ:
לסיכום: אין כיום שום יכולת לשנות את המצב, בהרכב האנושי הקיים בצמרת משרד התקשורת ואת חוסר היכולת לפעול נכון לטובת האינטרסים של הציבור.
