ההחלטה הדרמטית של ה-FCC (הרגולטור לתקשורת בארה"ב) לבטל את כללי "נייטרליות הרשת" מקבעת את השינוי, שחל בשוק האינטרנט ושלפיו "בעל הדעה הוא בעל המאה" ואין שיויוניות וניטרליות בהעברת תכנים לציבור הגולש באינטרנט. האם ואיך זה ישפיע עלינו בישראל? בסלולר נייטרליות הרשת מתה מזמן. עדכונים בסוף כתבה.
מאת:
אבי וייס, 14.12.17, 22:50
הרגולטור האמריקאי לתקשורת -
FCC, בראשות היו"ר
Ajit Pai (
אג'יט פאי, בתמונה משמאל, רגולטור בעל חוש הומור עצמי מאוד מפותח - ראה בסרטון בתחתית הכתבה),
החליט היום החלטה חשובה:
לבטל את כללי "נייטרליות הרשת", שהיו בתוקף בארה"ב מאז 2014.
בישראל, בשונה מארה"ב, כללי "נייטרליות הרשת" עוגנו בחקיקה בכנסת (במסגרת "חוק התקשורת" והתקנות והרישיונות של החברות עודכנו בהתאם). כך, שבישראל לא יהיה קל לבטל את הכללים הללו (אם בכלל יש רצון כזה), שמעוגנים בחקיקה ולא בכללים, שניתן לשנותם בקלות.
אגב, גם בארה"ב השינוי הזה מעורר התנגדות מצד מדינות ומחוקקים רבים, וצפויה להחלטה הזו עוד מערכה משפטית די ארוכה ומסובכת עד שהשינוי הזה ייושם באופן מלא. ניתוח מרתק מה יקרה בארה"ב מעתה והלאה בתחום "נייטרליות הרשת", אפשר למצוא
במאמר כאן.
אולם, התחום של "נייטרליות הרשת" כבר
הופר מזמן, גם בארה"ב וגם בישראל, בתרגילים שונים ומשונים. התרגיל הכי נפוץ קרוי בשם
Zero Rating, ומופעל
גם בישראל, למשל בתחום חבילות הגלישה למי שיוצא לחו"ל.
כלומר: ספק השירות של שירותי הגלישה המסופקים בחו"ל, מספק לגולש בחו"ל שירותים, שאין עליהם מגבלה ומדידה, למשל: שימוש ב-WhatsApp הוא ללא מגבלה, שימוש ב-Waze הוא ללא מגבלה, וכך הלאה. כיום, לכל חברות הסלולר הגדולות בישראל יש חבילות ליוצאים לחו"ל הכוללות שימוש ב: וואטסאפ, פייסבוק וגם בווייז בחו"ל,
ללא הגבלה.
דהיינו (למי שלא קלט את התרגיל): הספקים הגדולים הללו (דוגמת גוגל, הבעלים של Waze), מוכנים לסבסד את ספקי הסלולר, כדי שייאפשרו לגולשים, שרכשו חבילות מספקי הסלולר הגדולים, שימוש ב-Waze ללא מדידה של היקף הגלישה ושימוש מלא בכלי הזה וללא מגבלה. ברור לחלוטין, שזו עקיפה בוטה וחמורה של "נייטרליות הרשת", כי לספקים קטנים של תכנים ושירותים אין משאבים לסבסד את ספקי הסלולר בצורה כזו. אולם, איש לא עשה עד היום מאומה כדי לעצור את "הזחילה" האיטית הזו של הכרסום ב"נייטרליות הרשת", כרסום, שהתרחש בכל העולם וגם בישראל.
שיטות עקיפה נוספות של "נייטרליות הרשת", שנעשות גם בישראל, הן בשימוש ב-CDN (ר"ת: Content Delivery Network), וחשפתי מזמן את הפרקטיקה הנהוגה בישראל בתחום הזה
כאן. יחד עם זאת, הלקוחות לא משלמים על זה (בגלל החקיקה הקיימת בישראל), זה מגולם בתשלומים בין ה-ISP, בינם לבין עצמם. אולם, מי שהוא לקוח של ISP יחסית קטן, שאין לו מספיק כסף לשלם על ה-CDN של "הגדולים" (דוגמת ה-CDN של בזק בינלאומי) ואין לו יכולת כלכלית ומעשית להחזיק ולתפעל CDN מוביל בעצמו, ירגיש באיטיות של הגלישה שלו לאתרי תכנים המקודמים ב-CDN, כי אותם אתרים משלמים על קידומם ב-CDN הזה. זה חלק מהסיבות לאיטיות של הגלישה למי שעבר להסדרי "השוק הסיטונאי", לספקים חסרי CDN מוביל. גם כאן, בתחום השימוש ב-CDN, כמו בעניין הגלישה בגישת ה-Zero Rating בחו"ל, הפרת "נייטרליות הרשת" נעשית בשקט וללא התערבות הרגולטור (אצלנו זה משרד התקשורת), מזה
שנים.
28.12.17: נחשף תרגיל נוסף בישראל בגישת ה-Zero Rating לעקיפת "נייטרליות הרשת" בשירותי המוזיקה ובשירותים אחרים של חברות הסלולר,
כמפורט כאן.
עדכון 5.1.18: מספר מדינות בארה"ב דוגמת וושינגטון, קליפורניה וניו-יורק החלו ביוזמת חקיקה מדינתית שתקבע את "נייטרליות הרשת" בשטח מדינתן, בניגוד להחלטת ה-FCC. המחוקקים במדינות אלו מתכננים לחוקק כללים שיאסרו על ספקיות גישה שלא מכבדות את עקרונות ניטרליות הרשת להציע את שירותיהן לרשויות המדינה, להתמודד במכרזים של המדינה ולקבל רישיונות מיוחדים מטעם המדינה. בדרך זו מקווים המחוקקים הללו לתמרץ את הספקיות (גם הספקיות הארציות) לכבד את עקרונות "ניטרליות הרשת", מבלי שהחקיקה המדינתית תסתכן בפסילה מטעמי אי-חוקתיות פדרלית.
