האם אתר "העין השביעית" פרסם מסמכים משפטיים בניגוד לחוק הגנת הפרטיות?
מאת:
מערכת Telecom News, 15.2.22, 10:45
בעמדה של המדינה נקבע, ש"העין השביעית" לא קיים את חובת רישום מאגרי המידע על-פי חוק הגנת הפרטיות ולכן חייב ברישום לפי חוק זה.
עדכונים בסוף הכתבה.
משרד המשפטים קובע: אתר "העין השביעית" מפרסם מסמכים משפטיים - בניגוד לחוק הגנת הפרטיות. זו קביעה משמעותית של הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים נגד אתר "העין השביעית". את העמדה מטעם המדינה כתבה באפריל אשתקד עו"ד
איריס גילברג-יודשקין, מפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי) לבקשת בית המשפט המחוזי בתל-אביב הדן בתביעה של
וולטר סוריאנו נגד האתר.
כזכור,
סוריאנו תובע גם את
רביב דרוקר על כך, ששרבב את שמו בעקבות האמירות השקריות של
רוני אלשיך על
מעקבים, שיזם, כביכול,
נתניהו על חוקרים במשטרת ישראל ותבע במקביל גם "העין השביעית" על אותו נושא.
יש להדגיש ,שכל נושא השרבוב של
סוריאנו הוא חלק מתפירת תיקי האלפים, כיוון שהמפכ"ל
אלשיך העיף לאוויר קונספירציות לא מאומתות ושקריות כדי להציג את
נתניהו וסביבתו כ"ארגון פשע", דבר שלא היה ולא נברא.
כך הוא אחרת, בית המשפט ביקש את עמדתו לאחר שבא כוחו של
סוריאנו, עו"ד
אילן בומבך, ביקש ליתן סעד הצהרתי הקובע, "התכנים והמסמכים המוצגים באתר 'העין השביעית', שכוללים מידע אישי אודות
סוריאנו, מביאים בהיאספם ובהצטברם לפגיעה בזכותו לפרטיות".
בומבך ביקש, שבית המשפט יורה על הסרת הפרסומים הפוגעניים אודות
סוריאנו, וכן את הקישורים לכתבי בית הדין הקשורים לו "המוחזקים באמצעות מאגר מידע שאינו רשום כדין" (מדובר ב"גנזך", ארכיון מידע הנמצא באתר).
בעמדה של המדינה נקבע, ש"העין השביעית" לא קיים את חובת רישום מאגרי המידע על-פי חוק הגנת הפרטיות ולכן חייב ברישום לפי חוק זה. על-פי חוק הגנת הפרטיות "מאגר מידע" מוגדר כ"אוסף נתוני מידע, המוחזק באמצעי מגנטי או אופטי והמיועד לעיבוד ממוחשב". "מידע" מוגדר כ"נתונים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי, צנעת אישיותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו".
חובת רישום המאגר קבועה במסגרת החוק, ולפיו, מאגר החייב ברישום הוא מאגר המכיל אחד מאלה: מידע על 10,000 אנשים ומעלה; מידע רגיש, מידע על אנשים אשר לא נמסר על ידם או מטעם, מידע של גוף ציבורי, מידע המשמש לדיוור ישיר.
בעמדת המדינה נכתב ש"ספק עם העלאה גורפת של כתבי טענות ופרוטוקולים של דיונים, כפי שהם ובצורה מרוכזת, לאתר 'העין השביעית', היא שימוש בהתאם למטרה לשמה נמסר המידע ל'עין השביעית' מהנהלת בתי המשפט...
מטרת ההיתר, שניתן לעיתונאי, הייתה לצורך עבודתו העיתונאית, תוך שנאסר עליו למסור את המידע, שהועמד לעיונו לצורך מטרות אחרות מהמטרה, שלשמה ניתן לו היתר העיון. זאת ועוד, במסגרת אחד מסעיפי היתר העיון, נכתב, ש"אין לפרסם מידע שהועמד לעיונך אלא בהתאם להוראות כל דין ובהתאם להוראות היתר העיון שניתן לכך".
תמונת המצב הנוכחית היא, שעו"ד
בומבך הגיש תלונה על כך ובהמשך בית המשפט ביקש חוות דעת ממשרד המשפטים, שקבעה כאמור, שהשימוש, שעושה "העין השביעית" במאגר המסמכים המשפטיים שלה מנוגד לחוק להגנת הפרטיות. כעת מחכים הצדדים לפסק דין בנושא הזה.
הערה: ב-9.2.22 נשלחה פניה לתגובת אתר"העין השביעית" ותזכורת ב-11.2.22 כלדקמן:
שלום רב
מצ"ב טיוטת מאמר.
אשמח לתגובתכם, ככל שתחפצו.
בברכה
אבי
טרם התקבלה תגובה. אם תגיע נעדכן.
הכתבה פורסמה ב-9.2.22 בבלוג של
אלי ציפורי -
כאן.
עדכון 3.6.22:
איתמר לוין פרסם ב-
News1 כתבה תחת הכותרת: ביהמ"ש הורה לעין השביעית להסיר מסמכים על
סוריאנו. קובע: העמוד הייעודי בו מתפרסמים מסמכים משפטיים בנוגע למקורבו של
נתניהו, ואשר לא פורסמו קודם לכן כדין בידי האתר עצמו - מאגר מידע החייב ברישום -
כאן.
פסק הדין המלא בעניין של מאגר המידע אודות
סוריאנו באתר "העין השביעית" - נמצא
כאן.
כזכור,
סוריאנו תובע את אתר "העין השביעית" וגם את
רביב דרוקר על כך, ששרבבו את שמו, בעקבות האמירות השקריות של
רוני אלשיך, מפכ"ל המשטרה דאז, על
מעקבים, שיזם, כביכול,
נתניהו, על חוקרים ובכירים במשטרת ישראל (במטרה, כביכול, של
נתניהו לחבל בחקירת "תיקי האלפים").
רביב דרוקר הוא זה, שחיבר את
סוריאנו לאימרת המפכ"ל (המפכ"ל דאז לא ציין בראיונות שנתן, ובראשם ל
אילנה דיין, את מי כביכול הפעיל
נתניהו, כדי לבצע מעקב אחרי אנשי המשטרה הבכירים).
יש להדגיש, שכל נושא השרבוב של
סוריאנו הוא חלק "מתפירת תיקי האלפים", כיוון שהמפכ"ל
אלשיך העיף לאוויר קונספירציות לא מאומתות ושקריות, כדי להציג את
נתניהו וסביבתו כ"ארגון פשע", דבר שלא היה ולא נברא.
הנושא מפורט בכתבה: "
האם "העין השביעית" פרסם מסמכים משפטיים בניגוד לחוק הגנת הפרטיות?" וכן בכתבה
כאן. מסמכי התביעה העיקריים נמצאים
כאן ו
כאן, על חלקו של
רביב דרוקר בשערורייה הזו. המידע, שהועבר למשטרה, ככל הנראה, ע"י
רביב דרוקר, נמצא
כאן.
כבר נחשף ע"י
אבי וייס, שזו שיטת קבועה: שקר ועוד שקר ועוד שקר = אמת. לשעתה. כל החשיפות המדהימות לשקרים הללו בלינקים הבאים.
https://bit.ly/DrukerM,
https://bit.ly/DrukerMkorLiar,
https://bit.ly/TelephoniaSitonait,
https://bit.ly/Tik4000FilberTimes,
https://bit.ly/DrukerJail.
סרטוני תזכורת לגבי השקר של
רביב דרוקר בנוגע ל"שיחת ההנחיה" המדומה של
נתניהו ל"עד המדינה"
שלמה פילבר והעימות בין
רביב דרוקר ל
אבי וייס בדיוק בעניין זה יש -
כאן ו
כאן. ראיון מרתק נוסף -
כאן.
שאלות שלא נענו (לצמרת משטרת ישראל, לשר לבט"פ ולצמרת משרד המשפטים) בנוגע להפעלת עיתונאים באופן לא חוקי כמקורות משטרתיים יש
כאן.
זו פניה קודמת ומשלימה לבקשה של עו"ד
חדד,
מילשטיין ו
לשם לבית המשפט המחוזי -
כאן.
בהקשר לנושא
סוריאנו, פרסם
אלי ציפורי בטוויטר:
עדכון 9.6.22: התקבלה תשובת משרד המשפטים \ הרשות להגנת הפרטיות בנוגע למאגר המידע הלא רשום של אתר "העין השביעית". התשובה -
כאן.
עדכון 3.7.22:
אלי ציפורי פרסם בטוויטר:
עדכון 19.9.22: פורסם פרוטוקול הדיון בבית המשפט השלום בת"א בפרשה זו -
כאן.
עדכון 12.10.22: נשלחה שאילתה למשרד המשפטים \ הרשות להגנת הפרטיות בעניין מאגר המידע הלא חוקי של "העין השביעית". התשובה תתקבל אחרי החגים. הפניה והמענה הראשוני של משרד המשפטים -
כאן.
עדכונים 20.10.22:
א. התקבלה תשובת משרד המשפטים שאתר "העין השביעית" הגיש בקשה לרישום מאגר המידע והבקשה כעת בעיון. התגובה -
כאן.
ב. רביב דרוקר בסיוע בן כספית מנסה להפעיל את משטרת ישראל והפרקליטות כנגד נתניהו וסוריאנו בשירות הנקמות הפרטיות של משפחת דרוקר:
את פרטי "פרשת סוריאנו" לא אציג כאן, כי היא מפורטת בכתבות של אלי ציפורי ואבי וייס - כאן.
כזכור, סוריאנו תובע גם את רביב דרוקר על כך, ששרבב את שמו בעקבות האמירות השקריות של רוני אלשיך על מעקבים, שיזם, כביכול, נתניהו על חוקרים במשטרת ישראל ותבע במקביל גם "העין השביעית" על אותו נושא.
התהליך המשפטי בנושא הזה הוא מאוד איטי ועד כה התקבלה רק החלטת ביניים אחת חשובה בתביעות של סוריאנו והיא כאן.
יש להדגיש, שכל נושא השרבוב של סוריאנו לתוך חקירת "תיקי האלפים" הוא חלק מ"תפירת תיקי האלפים", כיוון שהמפכ"ל אלשיך העיף לאוויר קונספירציות לא מאומתות ושקריות כדי להציג את נתניהו וסביבתו כ"ארגון פשע", שמנסה לפגוע בחוקריו, דבר שלא היה ולא נברא.
רביב דרוקר הוא זה, שחיבר את סוריאנו לאמרת המפכ"ל (המפכ"ל דאז לא ציין בראיונות שנתן, ובראשם לאילנה דיין, את מי כביכול הפעיל נתניהו, כדי לבצע מעקב אחרי אנשי המשטרה הבכירים, שעסקו בחקירות נתניהו). זה מפורט בתביעה, שהוגשה כנגד רביב דרוקר - כאן.
התנגדות הפרקליטות - כאן, לחשיפת בן כספית כמודיע משטרתי "רב פעלים" בפעילות לא חוקית שנמשכה שנים, הסתר של הפרקליטות בגיבוי וחיפוי בית המשפט - לא הואילה לפרקליטות. האמת יוצאת לאור ואי אפשר לעצור את האמת.
אחרי כל העררים והבקשות, מהחקירה של בן כספית בלהב 433 הסנגורים קיבלו רק בדלי חלקים קטנים של החקירה הענקית שלו, בין השחרות ענקיות - כאן.
ריכוז הפארפרזות (תקצירים) של המיידעים שקיבלו הסנגורים ב"תיקי האלפים" נמצא כאן. רוב הידיעות (כמעט כולן) הגיעו מבן כספית ומספר מצומצם של ידיעות הגיעו מארי הרו ומעדים נוספים.
עו"ד אילן בומבך, המייצג את סוריאנו, חשף לאחרונה, שהמניע לשרבוב וולטר סוריאנו ב"תיקי האלפים" מצדו של רביב דרוקר, הוא "נקמה" של אביו של רעייתו של רביב דרוקר (ענת גורן), שהייתה אז גם שותפה בתוכניות "המקור" של בעלה, "נקמה" כנגד סוריאנו בגין סכסוך עסקי מר וקשה, שפרץ ביניהם.
כך, "נקמה עסקית" של אביו של אשת רביב דרוקר, שימשה רקע ומניע להעברת מידע שקרי וחמור ביותר לצמרת משטרת ישראל, מידע, שהועבר דרך חברו - בן כספית לתנ"ץ קובי זריהן, אז ראש חטיבת המודיעין באח"מ, שדילג כאן על מי שהיה המפעיל הקבוע של בן כספית כמקור מודיעיני בתיקי האלפים: תנ"צ ערן קמין, בגיבוי מלא של ניצב מני יצחקי, ראש אח"מ דאז, מידע סודי ביותר, שהוסתר היטב במשך שנים תחת מידור קפדני, מידע, שהועבר מיידית לכמה גורמים ובהם למפכ"ל וממנו לצמרת הפרקליטות והיועמ"ש, כמופיע בתצלום של המידע הסודי ביותר הזה, שהוחבא היטב במשך שנים ונחשף כעת כאן:
תשומת לב, שיש הבדל בין הדלפת המפכ"ל דאז, רוני אלשיך, לבין תוכן המידע שהתקבל. המידע דיבר על מעקבים אחרי שורה ארוכה של גורמים, ובהם המפכ"ל עצמו, בעוד שהמפכ"ל הדליף, שהמעקב הוא רק נגד חוקרי נתניהו.
ההסתרה הזו של המפכ"ל, לגבי היקף המעקב, הייתה, בין היתר, הסיבה, שהיועמ"ש דאז, ד"ר אביחי מנדלבליט, בהסכמת פרקליט המדינה דאז שי ניצן, החליטו לא לבדוק ולא לחקור את המידע הזה, כי הוא מופרך על פניו.
הסיבה: אין בישראל שום משרד חקירות (וגם לא איגוד של כמה משרדי חקירות, מה שלא מאפשר מספיק חשאיות), שמסוגל לבצע מעקב ואיסוף מידע בהיקפים כאלו. פשוט אין. מוסרי המידע לצמרת המשטרה, לא לקחו פרט חשוב זה בחשבון, כשהמציאו את המידע.
בהמשך, בראיונות אחרי הפרישה, רוני אלשייך התבטא לא פעם, שלא פתח בחקירה סביב המידע ובחר בציר של "מניעה מצבית" - "יעני" חשף את המזימה בתקשורת וזה פג כבעיה. כלומר: החשיפה שלו הרגה את המעקבים. כמובן שזה שקר גס.
אין חיה כזו בעולם המושגים של משטרת ישראל והחוק הפלילי הקיים בישראל. זו עבירה חמורה לעקוב ולאסוף על ראשי מערכת האכיפה וחייב מיידית פתיחה בחקירה ולא פרסום. עובדתית גם זכויותיו של סוריאנו נפגעו קשות על לא עוול בכפו. בדיוק כמו המורה, שנורה בטעות באום אל-חיראן, והמפכ"ל אלשיך החליט שהוא מחבל. גם שם טען שהיה מודיעין. אבל אף לא אחד מהשב"כ - לא העז בזמן אמת "ליצור יש מאין" ולזהם את המערכת וכמובן את שמו של סוריאנו ושמו של ראש ממשלה מכהן, במידע שקרי של בכיר יוצא צמרת השב"כ - רוני אלשיך.
וזה מראה על מנגנון של לפחות 4-5 שותפי סוד למזימה הנוראית הזו (מעבר למוסרי המידע): מפכ"ל (אלשיך), ראש אח"מ (יצחקי), רח"ט מודיעין (זריהן), דוברת המשטרה (מירב לפידות) ונוספים, שהפכו רכילות שקרית למודיעין רשמי המאפשר הוצאת צווים, מעצרים, חקירות, מעקבים, האזנות סתר, פגסוס וכיו"ב. התשובה של המפכ"ל דאז, שהעלה בדבריו את הטענה, שלא בוצעה חקירה בגלל "מניעה מצבית" - היא מחפירה ומעידה, שאינו מבין משטרה וחוק: "נודע על ביצוע עבירה המשטרה חייבת לפתוח בחקירה".
במיוחד, שהעלילה היא לאסוף חומר לסחטנות על צמרת האכיפה הפלילית הכי בכירה בישראל ובתיקים הכי רגישים וחשובים.
זו גם "השלכה" של מני יצחקי, על פי תפיסת עולמו העקומה, מה שהוא עשה כאן, שהוא פשוט השליך על הקורבן שלו - רוה"מ נתניהו, חומר מודיעיני מופרע והזוי.
בכל מקרה, המידע השקרי והנבזי הזה, הוביל לכך, ששמו של נתניהו הוכפש ע"י המפכ"ל והתקשורת במשך שנים, וגם שמו של סוריאנו הוכפש, סתם כך, כי רביב דרוקר ביחד עם בן כספית רצו שהמשטרה והפרקליטות יתחילו לחקור, מטעמים אישיים פרטיים של משפחת דרוקר, תיק נוסף כנגד נתניהו וכמובן כנגד סוריאנו. לא הספיקו להם כל התיקים, שהם היו בין היוזמים של תפירתם. פשוט מזעזע.
הם (בן כספית ורביב דרוקר), בעלי תפקידים במדיה המתחזים לעיתונאים, אנשים מסוכנים, ברמה בלתי נתפסת.
עדכון 20.3.23:
אורן פרסיקו מ"העין השביעית פרסם
כאן (כותרת בלבד): "מי סימן במרקר צהוב את השם
סוריאנו.
העיתונאי
רביב דרוקר ואיש העסקים החרדי
וולטר סוריאנו העידו במסגרת תביעות הדיבה שהגיש
סוריאנו, מקורבו של
נתניהו, נגד
דרוקר •
דרוקר הצהיר כי לא ידע ש
יעל דן מתעתדת לשאול אותו מי האיש שהמשטרה מתדרכת שהצמיד מעקבים לקציני המשטרה שחקרו את
נתניהו •
סוריאנו אמר כי הוא אכן סבור שישנם כוחות אפלים הפועלים נגדו • העיתונאי
משה נוסבאום העיד מטעם ההגנה כי היה מפרסם את שמו של
סוריאנו גם לולי נקב
דרוקר בשמו בראיון בגלי-צה"ל."
עדכון 14.8.23:
רביב דרוקר מדווח בציוץ
כאן (כותרת בלבד): "השופט
אילן רונן דוחה את שתי תביעות הדיבה של
וולטר סוריאנו, איש עסקים בריטי ישראלי, שהיה מקורב ל
נתניהו, כנגדי, קובע ששתיהן הן תביעות השתקה, שהגנת אמת בפרסום מתקיימת, כמו גם הגנת תום הלב ופוסק כנגדו הוצאות משפט בסך 140 אלף שקלים. בסה"כ הגיש
סוריאנו כנגדי 3 תביעות בסכום כולל של 860 אלף שקלים. כולן נדחו."
עדכון 7.1.24:
אורן פרסיקו מעדכן
כאן ב"העין השביעית" (כותרת בלבד): "איש העסקים
וולטר סוריאנו מערער על הפסדו בתביעה נגד "העין השביעית".
סוריאנו טוען כי תביעתו אינה תביעת השתקה וגם לא תביעה מופרכת בעליל, כפי שקבע בית המשפט • כופר בהנחה כי ישנם פערי כוחות בינו לבין הנתבעים, מאשים את "הארכיטקטורה של המרשתת בעידן הנוכחי" וטוען: אני הקורבן האמיתי כאן."