גיוס הון לא מדלל מהאיחוד האירופי - אם יש רעיון ומיזם טובים זו טעות לא להגיש בקשה
מאת: גיא חורש, 29.1.16, 08:30

יזמים ומפתחים: כמו שאתם רוצים כסף, כך ה-EU מחפש לתת כסף, אך למיזמים נכונים עבורו. מדוע לשקול גיוס הון מה-EU ומהם הפרמטרים לבחינת ההצעה של המיזם ע"י ה-EU? מהות התכנית היא לסייע ליזמים, סטארטאפים וחברות קטנות עד גדולות לצלוח את מה שנקרא בעגת ההון סיכון: "עמק המוות".
 
הנושא של גיוס הון לא מדלל מהמדען הראשי הוא נושא חשוב, שאבי חסון עושה בו עבודה נפלאה. ישראל מודעת ליזמים ולרעיונות המדהימים, שהביאו אותנו למקום בו אנו יכולים להתגאות בכינוי הנפלא: The Startup nation.

גם אם אתם כיזמים בניתם את התכנית העסקית הטובה ביותר, התאמנתם על מצגת משקיעים כתובה כהלכה עם גרפיקה פנטסטית ויש לכם אסטרטגיה חזקה, עדיין אתם מתקשים לגייס הון ממשקיעים. אולם, אתם בכל מקרה מצרים על כך, שכדי "להתחיל את העסק", אתם נדרשים להיפרד מכמות של האקוויטי שלכם. לכן, אם אתם מחפשים לגייס הון לא מדלל, למרות התהליך והמתחרים הרבים על הכסף, אם עושים זאת כהלכה ובאמת יש רעיון טוב או מיזם חזק, זו טעות לא להגיש בקשה.

לאחרונה אני מקבל פניות מיזמים בעלי רעיונות מצוינים ומחברות במגוון שלבים של מיזמים, חלקם ברמת הרעיון, חלקם ברמת האבטיפוס וחלקם בשלבים מתקדמים, שמתעניינים בנושא גיוס הון מהאיחוד האירופי. להלן פירוט במה דברים אמורים.

ה-EUFP – מה זה בכלל?
ישראל משלמת כמיליארד אירו בשנה כדי להיות חברה ב- EUFP- תכנית המסגרת של האיחוד האירופי למו"פ ובכך שותפה עם כ-32 מדינות, שכולן משקיעות כסף ב-pull וסכום הכסף הוא באחוזים מהתל"ג שלהן. מכאן, שככל שהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק: כמו שאתם רוצים כסף, כך ה-EU מחפש לתת כסף, אבל למיזמים הנכונים עבורו.

מטרות תכנית המסגרת של האיחוד האירופי הן לתמוך במדיניות האירופית ובפועל לחזק את הבסיס המדעי והטכנולוגי של התעשייה האירופאית. בפועל מתבצע שילוב של משאבי ה-EU ל-R&D.

בישראל, מי שמוביל את הפעילות הוא גוף המכונה ISERD – the Israel-Europe R&D Directorate  וזהו גוף המקבל תקציב מהמדען הראשי, ממשרד המדע והמועצה להשכלה גבוהה.

גוף זה מנגיש את התכניות הרלבנטיות (כל כמה שנים יוצאת תכנית חדשה, מה שנקרא Frame Program) כאשר התכנית הרלבנטית כיום נקראת Horizon 20/20  - תכנית עם תקציב של 74 מיליארד אירו, שתוקפה מ-2014 ועד 2020 (אציין, שעד כה 474 חברות ישראליות זכו במימון באמצעות התכנית) ועד כה שיעור ההצלחה של חברות ישראליות מההגשות של התכנית הקודמת הוא כ 23.5% בשווי של 875.6 מיליון אירו.

עד כה רוב הכסף הגיע לסקטור האקדמי הישראלי אולם בימים אלו המגמה היא גידול בהגשות ובפעילות לחברות מסחריות וזו גם מגמה מטעם ה-EU.

אז מדוע לשקול גיוס הון מה-EU?
נגישות לשוק האירופי, חשיפה לטכנולוגיות חדשות, הבנה של כיצד מתנהל השוק האירופי, מודיעין עסקי, מענקים כספיים ללא ויתור על IP, היכולת להיעזר במערכת כדי למצוא שותפים איכותיים וממוקדים לפיתוח משותף של טכנולוגיות ועוד.

המטרות, ששם לו ה-EU ברמה היותר פרטנית, הן לקדם אתגרים חברתיים בנושאי בריאות, אקלים, מזון, תחבורה, אבטחה ובטחון, לקדם מובילות ומנהיגות תעשייתית בכל מה שקשור לחלל, ננו טכנולוגיה, תהליכי ייצור וכמובן לקדם מצוינות במדע.

החלטתם שזה מתאים לכם והגשתם בקשה. מה הם הפרמטרים לבחינת ההצעה?
בבדיקת הבקשות מסתכלים על ה-Technical Readiness Level - TRL של כל בקשה ולפי השלבים מקציבים את אחוזי המימון ומאשרים סכומי כסף בהתאם (שכן לא תמיד תאושר בקשה על כל הסכום המבוקש) שכן, ה-TRL מן הסתם הוא אינדיקטור של בשלות והיתכנות של הטכנולוגיה או המיזם ויש לכך גם השלכה ישירה על מידת הסיכון של המשקיע, במקרה דנן ה-,EU על ההשקעה.

מעבר לכך מסתכלים על הפרמטרים הבאים:

• מצוינות – כיצד מתואר הפרויקט ומה הולך בפועל להתבצע בו?
• Impact – מה התרומה למשלם המיסים האירופי? מה ההשפעה על העולם? מה ההשפעה על התחרות (אם קיימת)?
• יישום – ההיבט העסקי - תכנית העבודה וההיבט הפיננסי כגון תקציב הפעילות, תכנית עסקית המכילה כמובן תקציר מנהלים אודות המיזם, נתונים אודות ההנהלה והיכולת של החברים בה להוביל את המיזם.

לאחר מכן מדרגים את הצעות ומחלקים את הכסף לפי הקריטריונים הפנימיים של ה-EU.

לתכנית מספר מסלולים והרלבנטיות שלהם היא ספציפית ויש להחליט באיזה מסלול ניגשים בהתאם לאופי המיזם, המגזר, החדשנות, אם קיים "קול קורא" של ה-EU בנושא או לא.

חברות ללא קול קורא תיגשנה באמצעות ה SME Instrument  - מסלול התומך במיזם משלב התכנית העסקית, דרך הדמו או ה-POC ועד למסחור. כמובן, שהענקת הכסף היא נגזרת של השלב בו נמצאת החברה אך מהות התכנית הזו היא לסייע לסטארטאפים ולחברות קטנות עד גדולות (בסדר גודל תאגידי ישראלי) לצלוח את מה שנקרא בעגת ההון סיכון: "עמק המוות".
 
מאת: גיא חורש, ינואר 2016.
Target Business Development Ltd
guy@targetbd.com
www.targetbd.com