ברלין הפכה למוקד משיכה ליזמים ומשקיעים מכל אירופה וגם מישראל. "סצנת הסטארטאפים" הגרמנית מאוד ידידותית לישראלים והגישה למקורות מימון ולשותפים עסקיים מאוד נוחה. הגרמנים גאים בכך, ש"עקפו את לונדון" ועם פרישת בריטניה מה-EU, גרמניה היא ה-Hub והגשר לכל ארצות אירופה. עם זאת, הרגולציה בגרמניה שונה לחלוטין ממה שאנו מכירים.
מאת: אבי וייס, 12.10.16, 19:04

יש כיום כ-1,300 סטארטאפים (במונחים ישראליים להגדרת סטארטאפ) בכל גרמניה כשרובם נמצאים בברלין, שבה נמצאים גם רוב האקסלרטורים, חללי העבודה והאינקובטורים.

המטרה הברורה והמוצהרת של ממשלת גרמניה: להיות "עמק הסיליקון הבא", כשקודם כל הם מעוניינים להיות מובילים ב-EU ולמשוך משקיעים ויזמים מכל רחבי אירופה לברלין (מבחינתם, ישראל היא חלק מאירופה).

האווירה היזמית כיום בברלין מאוד פתוחה והתמיכה ביזמים אינה מוגבלת לגרמנים בלבד. התוצאה של המדיניות הפתוחה הזו: 44% מהסטארטאפים בברלין הם של זרים (לא של גרמנים ולא  של צוותים מעורבים. רוב המייסדים, גם של המיזמים המעורבים, הם לא גרמנים). יש כבר קהילת יזמים ישראלית לא קטנה בברלין. 

יש בגרמניה כ-200 תכניות שונות לתמיכה בסטארטאפים, אבל רובן בסגנון של הלוואה (ראו בהמשך בסעיף: מה שונה בגרמניה).

תכניות המימון (כלומר שהכסף מגיע מהממשלה או ממערכות השקעה משותפות לממשלה ולסקטור ה-VC הפרטי), תכניות, שכן מתאימות ליזמים ישראליים, הן די חדשות בגרמניה (מעבר לתכנית 2020 של ה-EU) וכוללות כמה אפשרויות די מעניינות:

1. תכנית Exist, ביוזמת משרד הכלכלה והאנרגיה (המשרד הממשלתי המפתח את הכלכלה והאנרגיה וגם עוסק בסטארטאפים), שדרכה יצאו כבר לא מעט סטארטאפים ישראליים לברלין וקצת לפוטסדאם או מינכן, בתכנית של שנה, עם מענק כספי מאוד יפה. 
 
2. תכנית Coparion, תכנית חדשה, שהיא שילוב בין בנק KfW הממשלתי, משרד הכלכלה והאנרגיה - BMWi והסקטור הפרטי (קרנות VC ואנג'לים מובילים), תכנית, שהחלה לפעול במרץ 2016 עם אפשרויות מאוד נרחבות לתמיכה בכל סוגי הסטארטאפים, במטרה לייצר מקומות תעסוקה חדשים ועסקים חדשים ומבטיחים בגרמניה. כלומר, זו תכנית המשתפת כסף ממשלתי וכסף של משקיעים. מול כל יורו של משקיע (אנג'ל/קרן הון סיכון) המדינה שמה יורו. כך, אפשר לממן יותר סטארטאפים ולהשקיע יותר בכל סיבוב השקעה. התכנית פתוחה כעת למשקיעים נוספים (כולל מישראל) ולסטארטאפים. 

3. קרן ההון סיכון של בנק KfW הממשלתי. מיועד בעיקר להשקעות בסבב A או B, ובד"כ עם משקיעים נוספים (VC או אנג'לים מובילים). בקרן יש כ-400 מיליון יורו ל-5 השנים הבאות עם כוונה להשקיע בכ-30 עד 40 סטארטאפים. ניתן כבר להגיש בקשות.

לבנק של מדינת ברנדנבורג - ILB, יש מבחר רב של תוכניות לסיוע והשקעות הפתוחות גם לישראלים, למשל: משקיעים עד 1.2 מיליון יורו בסטארטאפ מבטיח תמורת עד 15% מהאחזקות, בתנאי שהפיתוח ייעשה במדינת ברנדנבורג. מקיימים שם תחרות של "תכניות עסקיות" בהם הזוכים מקבלים עד 100 אלף יורו לסיוע של שנה, רק עבור פיתוח תכנית עסקית שהיזמים מפתחים בחממה, ללא כל תשלום על שירותי החממה. ניתן להגיש בקשות כאן. במדינת ברנדנבורג יש מערכת מסועפת של קידום סטארטאפים, במימון וסיוע של ארגון ZAB של המדינה, כולל חממה לחדשנות. 

4. תכניות סיוע ברמת העיר-מדינה ברלין (חלק במימון משותף עם מדינת ברנדנבורג). יש מגוון רחב של תכניות לכל השלבים של יזמות עסקית, החל משלב הרעיון, דרך שלב התכנית העסקית וכלה בגיוסים בכל השלבים. התוכניות המובילות הן תחת הניהול של בנק IBB של ברלין, שבשנה שעברה חילק מענקים לסטארטאפים בהיקף של 84 מיליון יורו והלוואות בהיקף של מעל ל-200 מיליון יורו. התכנית הכי פופולרית שמה Focus. לבנק יש תכניות סיוע ומנטורינג ליזמים בעלות אפסית, בכל התחומים. הבנק גם מסייע בגיוס כוח אדם מקצועי ומממן 50% מהוצאות השכר של העובדים בסטארטאפ בשנה הראשונה. יודגש, שניתן להגיש בקשות סיוע במקביל גם לקרנות הממשלתיות וגם לקרנות העירוניות דוגמת אלו של IBB. בנוסף, IBB מקדם תוכניות עם VC ואנג'לים בהשקעות בהיקפים, למשל עד 4 מיליון יורו לסבב B. 

כ"כ, יש תחרויות לא מעטות לסטארטאפים ברמה של ברלין (המדינה והעיר): DeGUT ,BPW, שבהן מוענקים פרסים די נאים על רעיונות טובים ותכניות עסקיות (בלבד) ותחרות Deutscher Gründerpreis היוקרתית. 

5. תכניות תמיכה מגוונות במספר רב של אופציות, החל בתמיכה ביזמיות (נשים יזמיות), תמיכה בסטודנטים יזמים, תכניות יזמות ואינקובטורים של חברות גדולות: דוגמת דויטש'ה טלקום (חברת הבזק) - hub:raum ו-Buyer (חברת HealthCare) - אינקובטור הנקרא CoLaborator), ותכניות נוספות דוגמת: GISEP וחממה של אוניברסיטת HPI במדינת ברנדנבורג שמקבלת סטודנטים ישראליים שיכולים להקים סטארטאפ (בדגש על הנדסת תוכנה) במסגרת הלימודים, במימון מלא של האוניברסיטה. רשימת כל האקסלרטורים בגרמניה - כאן. מידע נוסף על כל האופציות ליזמות השקעות ותמיכה ביזמות בגרמניה: כאן וגם כאן. 

במציאות, שהתפתחה בברלין, תעשיית הסטארטאפים צומחת בעיקר "מלמטה", בלי תלות בכסף ממשלתי. יש השקעות רבות של כסף פרטי, שמושקע בעולם היזמות, כי מצבה הכלכלי של גרמניה מאוד טוב ויש לא מעט אנשים, עסקים בכל סדר גודל וחברות, עם לא מעט כסף פנוי להשקעות. יש בגרמניה גם לא מעט יזמים, שמעדיפים להיות בלתי תלויים בהשקעות חיצוניות ומביאים את הכסף מהבית (FFF = Family, Friends & Fools). לדברי היזמים אותם פגשתי, אין כיום כמעט בעיה להשיג כסף (מכל מקור) בכל שלב של חיי המיזם, אם הרעיון והתכנית העסקית טובים והצוות נראה שמסוגל להגשים את התכנית העסקית. 

מה שונה בגרמניה מישראל?

• קודם כל הרגולציה. בגרמניה כמעט הכל תחת רגולציה. זו הסיבה, ש-Uber מאוד מוגבלת ושירותי Airbnb הפכו להיות לא חוקיים. לכן, חשוב להכיר מה נמצא תחת רגולציה ובאיזו רמה והיקף של רגולציה. לא כדאי להסתבך עם רשויות החוק בגרמניה. גם לא להסתבך עם מערכות המס, שהן מאוד מסובכות, וההקלות במיסוי לסטארטאפים דורשות הבנה די עמוקה של שיטות המיסוי בגרמניה.
• אין בגרמניה חוקים ספציפיים לסטארטאפים. אין "מדען ראשי" וכל המנגנונים המוכרים בישראל. הדבר הוביל להגדרה מאוד מוזרה של סטארטאפים בגרמניה. בעולם המושגים הגרמני, סטארטאפ זה כל מי שפתח עסק חדש בשנה החולפת. רק בשנתיים האחרונות חדרה ההכרה למי שמטפל בסטארטאפים, שפתיחת מספרה, או קיוסק, או משרד עורכי דין חדש, זה לא דומה בכלל לפתיחת סטארטאפ (בעולם המושגים האמריקאי והישראלי של המילה סטארטאפ). לכן, בשנתיים האחרונות החלו ברמה הממשלתית (משרד הכלכלה והאנרגיה) ליזום ולקדם תכניות נפרדות לתמיכה במגזר היזמות, שנמצא במשבצת הטכנולוגית עם מו"פ ורמות סיכון גבוהות להיכשל. 
• הבנקים והמוסדות הציבוריים הגרמניים לא אוהבים בכלל להסתכן. לכן, כשנותנים הלוואה ליזם (אחרי בדיקות מאוד מעמיקות), היזם חייב למשכן את כל רכושו האישי מול ההלוואה. כלומר, התפיסה הגרמנית היא: "אם אתה מאמין ביוזמה שלך, אז תשים את הרכוש שלך בסיכון הזה. אנו בכל מקרה נקבל את הכסף שלנו חזרה, אם תיכשל". לא כל היזמים אוהבים את הגישה הזו.
• רוב היזמים הגרמניים לא חושבים במונחים של "לכבוש את העולם", כמו אצלנו. הרוב רוצים לתפוס נתחי שוק ולהצליח בגרמניה עצמה, מעט רוצים "לכבוש" את אירופה - EU, ורק מיעוט קטן של יזמים מחפש שווקים ולקוחות בארה"ב או במזרח הרחוק. לישראלים יש ייתרון בחשיבה ובתכנון העסקי, שהם יותר רחבים ופחות לוקאליים, מה שמאפשר צמיחה יותר מהירה. 
• הכי חשוב לישראלים: ברלין זולה, מאוד זולה בכל התחומים, מול מה שנעשה בת"א. הברלינאים מאוד מקבלי פנים ופתוחים וזו עיר, שאפשר להסתדר בה היטב רק עם אנגלית.
• להערכת ארגון הסטארטאפים הגרמני (שבו יש כיום מעל ל-500 סטארטאפים חברים משלמים), יש כיום בגרמניה מעל ל-6,000 סטארטאפים ולא 1,200 כמו שהממשלה אומרת. אם זה נכון, הפער ביננו לבין גרמניה הצטמצם עד מאוד וקרוב לוודאי שגרמניה "תעקוף אותנו בסיבוב" תוך כשנתיים - שלוש ותהיה שנייה אחרי הסיליקון-ואלי מבחינת היקף הסטארטאפים. 

שורה תחתונה: באירופה יש הרבה יותר תושבים מאשר בצפון אמריקה. לכן, ההזדמנויות העסקיות הן טובות לא פחות מאשר ארה"ב. הרצון העז של ממשלת גרמניה, כפי שחשפנו כאן, להתקרב לסצנת הסטארטאפים הישראלית ולהביא יזמות ישראלית ומשקיעים ישראליים לגרמניה (בדגש על ברלין, כעיר עם אווירה בינלאומית), היא בהחלט כיוון מעודד ואטרקטיבי למשקיעים ויזמים ישראליים. זאת, במיוחד לאור הפריחה הכלכלית הקיימת כעת בגרמניה ושפע ההזדמניות העסקיות המתאפשר, לא רק בגרמניה, אלא בכל רחבי אירופה. שכן, גרמניה הפכה להיות המדינה המובילה ב-EU, ויציאת בריטניה מה-EU תקשה (כנראה) על היזמים בבריטניה לעשות עסקים ב-EU מבחוץ. אין בשום מדינה אחרת באירופה רמה כזו של יזמות כמו שיש כיום בברלין. 

הכותב הוא אורח ממשלת גרמניה בברלין.