בעקבות הסתננות פעילי חמאס לפייסבוק של חיילים: איך למנוע השתלטות עוינת על הסמארטפון?
מאת: מערכת Telecom News, 20:59, 11.1.17

חברת הסייבר הישראליתCybereason  ממליצה על דרכים לצמצום הסיכון להשתלטות עוינת על הסמארטפון, שעלולה להביא לשאיבת מידע אישי, עסקי או דרישת כופר.
 
לאחר שפעילי חמאס הסתננו לקבוצות פיסבוק של חיילים והתחזו ברשת לנשים ופיתו עשרות חיילים, שהורידו "אפליקציית צ'אט", שהשתלטה להם על הסמארטפון כדי להעביר מידע לחמאס, הוחמרו ההנחיות מאחר שסמארטפונים רבים של לוחמים, קצינים וחיילי מטה, כולל אנשי מילואים הותקפו ע"י פעילי חמאס. 
 
בצה"ל הוחלט להחמיר את הנחיות השימוש של חיילים ברשתות החברתיות. ייאסר על מי שמשרת ברמת סיווג של "סודי ביותר" להעלות תמונות מהצבא או לרשום שהוא חייל. ההגבלה הזו תחול גם על קצינים בדרגת רס"ן ומעלה. הוחלט גם להגביר את מאמץ ההסברה ביחידות הלוחמות כדי להמחיש את גודל האיום. 

בפייסבוק יש כ-3,000 קבוצות צה"ליות לא רשמיות. לכן הוחלט בצה"ל לפנות למנהלי הקבוצות בדרישה לנקוט צעדי זהירות ולתדרך חיילים לאשר בקשות חברות בפייסבוק רק מגורמים או מאנשים שהם מכירים.
 
בנוסף, בעקבות השתלטות של אנשי החמאס על סמארטפונים של חיילים לצרכי ריגול ממליצה חברת הסייבר הישראליתCybereason  על דרכים בהם ניתן לצמצם את הסיכון להשתלטות עוינת על הסמארטפון, שעלולה להביא לשאיבת מידע אישי, עסקי או דרישת כופר.
 
יאנה בלכמן, חוקרת התקפות ומודיעין סייבר בחברת סייברזין:
 
"יש להמנע מאישור אוטומטי של חברים חדשים ולא מוכרים ברשתות חברתיות.

יש לערוך בדיקה מקדימה על האדם:

כמות החברים,
תאריך פתיחת הדף,
כמות התמונות והאם רואים בהן בני משפחה וחברים נוספים,
תכני הפוסטים.
 
קיומם של חברים משותפים לא מפחית מהסיכון כיוון שיתכן שהאחרים נפלו קרבן גם הם לתרמית.
 
אם התמונות נראות חשודות אפשר לבדוק את מקורן בעזרת גוגל ולראות שהם לא נלקחו מהקשר אחר.  
 
בשום מקרה אין ללחוץ על קישורים ולהוריד תוכנות ממקורות שאינם מהמנים.
 
לעיתים הקישור מתחזה לשם של חברה מוכרת עם אות אחת שונה והוא מביא להורדת תוכנת רוגלה.
 
הכלל בהתנהלות ברשת צריך להיות 'אם יש ספק – אז אין ספק'. מוטב להיות עם פחות חברים ולא להיכשל".