במקום לבטל את דקות השיחה יוצרים חבילות חדשות של דקות בבזק
מאת: מערכת Telecom News, 27.8.20, 17:10
 
בזק חויבה להציע חבילות דקות מוזלות.
 
שר התקשורת בשיתוף שר האוצר אישרו סלי תשלומים חלופיים חדשים (חבילות דקות מוזלות) לחברת בזק, שמאפשרים מתן מענה תואם וארוך טווח לצרכנים הצורכים דקות שיחה מרובות בטלפוניה הנייחת וזאת בשל השינוי באורחות החיים, שיצר משבר הקורונה.
 
בעת משבר הקורונה, וביתר שאת במהלך הסגר בגל הראשון  נצפתה עלייה משמעותית בשימושים בטלפוניה הנייחת והניידת עקב הלימוד מרחוק והעבודה מהבית.
 
לכן, שר התקשורת, יועז הנדל, בשיתוף עם שר האוצר, ישראל כץ, אישרו לחברת בזק לשווק סלי תשלומים חלופיים חדשים למגזר הפרטי. סלים אלה, שהוגשו לבקשת המשרד, כוללים 3,000 ו-5,000 דקות שיחה ליעדים נייחים - כמות דקות גדולה באופן משמעותי מבסלים, שקדמו למשבר הקורונה.
 
במסגרת זו אושר לחברת בזק לשווק את הסלים החדשים לתקופה של שנתיים, ואלה יהיו זמינים להצטרפות הצרכנים כבר בימים הקרובים.
 
יועז הנדל: ״משבר הקורונה הביא עמו שינויים רבים ואתגרים המחייבים אותנו בשינויים ובהתאמות בכדי להבטיח מינימום פגיעה בציבור. סלי התשלומים החדשים מביאים פתרון ארוך טווח לשינויי הצריכה, שמביא המשבר ולצימצום ההוצאה החודשית".
 
לירן אבישר בן-חורין, מנכ״לית המשרד: ״משרד התקשורת ממשיך לבחון גם בימים אלה התאמות ושינויים נוספים בהתאם לצרכים המיוחדים להם נדרשת האוכלוסיה בתקופה זו, ופועל לגיבוש מענים שונים בצורת סלי תשלומים מגוונים, ופתרונות נוספים, שיקלו ויפחיתו את התשלומים של הצרכנים".
 
הערת מערכת: בהקשר לאישור סלי התשלומים החדשים, ראוי להדגיש, שלמשרד אין שום נתונים לגבי צריכת הדקות והאם זה הצורך הנכון של האוכלוסיות המשתמשות בקווי בזק, למשל, לעבור למודל Flat Rate, עם מגבלה עליונה כדי למנוע שימוש עסקי בקו, כמו שנעשה, למשל, בקווים של הוט, סלקום, פרטנר וכד'. כתבה בנושא - כאן.

האם אין למשרד התקשורת שום נתונים על שוק התקשורת הקווי והסלולרי?   
התשובה היא יש: אבל רק בתחום אחד: נתוני הטלפוניה הפרטית והעסקית של בזק, וגם זה באופן חלקי ופגום ביותר.

בכל השאר - אין.

למה אין? כי ראשי משרד התקשורת, בגלל שהם לא מבינים את תפקידם, שומעים רק את חברות התקשורת (במיוחד את ראשי סלקום \ IBC והלוביסטים שלהם) ומבצעים מה שראשי חברות התקשורת ובעליהן אומרים או "מבקשים" מהם.

למה חשוב לקבל החלטות רק על בסיס מידע מוצק, ובמיוחד בעולם התקשורת - ראה כאן. 

ראשי משרד התקשורת (דוגמת שר, מנכ"לית והמשנה למנכ"ל), לא ניהלו חברה עסקית מימיהם, אפילו לא חנות מכולת שכונתית. הם מעולם לא עסקו ברגולציה, מעולם לא נתנו שירות לציבור, מעולם לא עבדו בעסק או בארגון האמור לפעול בשקיפות ציבורית. כלומר: הם חסרי כל ידע, הכשרה, ניסיון, או השכלה, בתחום בו הם עוסקים במשרד התקשורת.

לא פלא, שכמעט כל החלטותיהם שגויות, לא פלא, שהם נשענים רק על מה ש"הקרובים לצלחת" אומרים להם, מקבלים החלטות ללא כל הבנה של המציאות וללא כל בסיסי נתונים (ראה מכתב המנכ"ל מתחילת הכתבה), ויודעים רק לפזר ספינים לציבור, כי זה הכי קל לבצע, כדי להסתיר את הפשלות.

למה לפעמים יש להם החלטות נכונות? זה פשוט מקרי. גם שעון קיר מקולקל מראה פעמיים ביום את השעה הנכונה. 

הכי חמור בנושא הזה: שר האוצר נותן לזה יד. עיוורון מוחלט. 

עדכון 27.8.20, 18:00: גד פרץ מגלובס צייץ בטוויטר כאן בו הלשון: "הנדל פרסם שבזק חויבה להציע חבילת דקות מוזלות ושאושר לה לשווק את החבילות הללו למשך שנתיים לחרדים. למה שנתיים שאלנו? הסתבר שבזק לא חויבה אלא בקשה את החבילות, ושהמגבלה לשווק רק לשנתיים נובעת ממגבלת הנחות שנקבעו לחברה בדוח ועדת גרונאו, מלפני 20 שנה. ככה מטפלים בתעריפים בשוק התקשורת?". כל מילה נוספת מצדי - תהיה מיותרת.

השר יועז הנדל בטוח שכולנו מטומטמים. אולי הוא צודק.