אחרי 4 חודשים של התלבטות איך לטפל בתלונה חמורה על מעשה פלילי (חשד להעלמת שוחד) במשרד התקשורת, החליטה הפרקליטות להעביר את הנושא לחקירת המשטרה, בניגוד להחלטות קודמות בנושאים לא פחות חמורים, שבעבר "טוייחו בטיח עבה" ללא חקירה.
מאת: אבי וייס, 6.6.17, 22:12
בלעדי: ב-12 לדצמבר 2016 פניתי למנכ"ל משרד התקשורת - שלמה פילבר (בתמונה משמאל), (דרך הדובר) בעקבות מידע, שהגיע אלי, על פרשה חמורה, שהתפתחה במשרד התקשורת (הפרטים לא ייחשפו כאן, כדי לא לפגוע בחקירת המשטרה). תגובה לא קיבלתי (די ברור למה). בהמשך גם פניתי לנש"מ - נציבות שירות המדינה (וגם מהם לא קיבלתי תגובה).
לאור כמה הצלבות מידע שביצעתי, הובהר לי, שהמדובר במידע ממשי ולכן חזרתי ופניתי למנכ"ל משרד התקשורת וגם למבקר המדינה (פניתי שוב ב-19 לדצמבר 2016) עם הצעה לתת לאדם מסוים מבכירי המשרד הגנה, על פי סעיף 45ו' לחוק מבקר המדינה ("הגנה על חושפי מעשי שחיתויות").
כשלא קיבלתי מענה, הפניתי את העניין החמור הזה ליועץ המשפטי לממשלה. צילום אישור קבלת פנייתי מצוי כאן בתצלום (לחיצה על התצלום מגדילה אותו): היום (6.6.17), לאחר 4 חודשים מאישור קבלת פנייתי ע"י היועמ"ש, קיבלתי בדואר רגיל את ההחלטה של הפרקליטות בנושא, החלטה להעביר את העניין לחקירת המשטרה.
מצ"ב צילום ההחלטה (לחיצה על התצלום מגדילה אותו). ההחלטה הזו שונה מהותית מהחלטות קודמות רבות של היועץ המשפטי לממשלה (הקודם) והפרקליטות, שהיו מעבירים כמעט את כל החומר, שקיבלו אודות מעשים הנחשדים לפליליים במשרד התקשורת, להחלטתו של המשנה ליועמ"ש (עו"ד אבי ליכט), ומאז התלונות הללו נעלמו ואינם, כנראה במגרסות של משרד המשפטים (למה? הסברים מפורטים בכתבות הרבות הבאות, שהן רק כתבות לדוגמה להתנהלות, שהייתה בעבר בנושאים חמורים שונים בצמרת מערכת המשפט ואכיפת החוק בישראל: כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן וכאן). חלק לא מבוטל מהפרשיות טופלו עי"כ שהחשדות נשלחו מהפרקליטות (לעיתים דרך נש"מ) לחשודים עצמם, כדי שיחקרו את עצמם ויחליטו מה לעשות עם החשדות כנגד עצמם (זו לא בדיחה. כך מערכת הטיוח של "קליקת הפרקליטים" עבדה ועדיין עובדת, בנושאים לא מעטים).
דוגמה חריפה להמחשה (למי שלא קרא את הלינקים באתר זה), כיצד "קליקת הפרקליטים" עובדת: עלה חשד ברור שבאגף הסגור והסודי בשלוחת משרד התקשורת במגדל שלום בת"א (באגף הספקטרום) התנהל בית בושת. לא מדובר בספקולציות של כותב שורות אלו, או בדימיון פרוע של איזה טוקבקיסט אלמוני. מדובר בחשד שנכתב שחור על גבי לבן ע"י לא פחות מ-5 שופטים, שחתמו על הפסקה הזו בפסק דין חלוט בבית הדין הארצי לעבודה (פירוט - כאן). בעקבות הפסקה הזו בפסק הדין מבית המשפט הנכבד, מן הדין היה שהיועץ המשפטי לממשלה שקיבל לידיו את פסק הדין, יורה למשטרה לפתוח בחקירה אודות החשד החמור הזה שהשופטים חשפו וכתבו בפסק דינם (כתוצאה נלווית לדיון שלהם בענייני עבודה במשרד התקשורת). אולם זה לא קרה. כל פניותי ליועמ"ש, לנש"מ, לשב"כ (שקיבל ראשון את המידע הזה עם ראיות מצולמות ומוקלטות - "הקלטות סתר" שחוקיותן מפוקפקת בלשון המעטה, כי האגף הזה מסווג ומונחה ע"י השב"כ), כדי שהם יעבירו תלונה ואת הידוע להם למשטרה, כדי שתפתח בחקירה - לא נענו. למה? כי אם המשטרה הייתה פותחת בחקירה, מצעד הנחקרים היה כולל לפחות 2 שרי תקשורת, לפחות 3 מנכ"לי משרד התקשורת ולפחות 4 סמנכ"לים בכירים במשרד התקשורת (ועוד לא מעט אנשים פחות בכירים, דוגמת 2 יועצות משפטיות של משרד התקשורת). חלק מתוכם (כך סביר להניח), היו מועמדים לדין, מפוטרים ואולי אף היו מגיעים לכלא. כדי שזה לא יקרה, "קליקת הפרקליטים" פשוט "נתנה לחשודים לחקור את עצמם" ו"גרסה" את כל המידע בנושא במגרסה של משרד התקשורת והעלימה אותו מעל פני האדמה, כאילו לא היה ולא נברא. ככה בדיוק זה התנהל ומתנהל.
התפתחויות נוספות תדווחנה בקרוב (כולל אודות פרשיות נוספות הנחקרות ממש כעת ע"י המשטרה, בעניינים לא פחות חמורים, במשרד התקשורת הישראלי, ושלא ניתן לתת לגביהן כאן אפילו לא רמז, על מה מדובר, מטעמים מובנים).