3.11.21: תזכורת לחשיפה בלעדית מ-2018: בית הדין לעבודה נתן "סטירת לחי מצלצלת" לאבי ברגר (מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר) ולתמי לשם (סמנכ"לית בכירה למינהל ומשאבי אנוש במשרד התקשורת לשעבר), בנוגע לפיטורי נתי ביאליסטוק (מי שהיה עוזר המנכ"ל במשרד התקשורת, אדם המחזיק ב"תעודת עיוור") וללא כל שימוע החליט לחייב את המדינה לשלם לנתי ביאליסטוק פיצויים בהיקף של 84,348 ש"ח ועוד "הוצאות משפט ושכ"ט לעו"ד" של נתי בסך 7,000 ש"ח.
עדכונים חשובים בסוף הכתבה.
מאת:
אבי וייס, 14.1.18, 07:30
בתחילת ינואר 2014,
נתי ביאליסטוק (בתמונה משמאל, שכיום הוא מנכ"ל
המרכז לעיוור בישראל), שהיה אז עוזר מנכ"ל משרד התקשורת, כמינוי מקצועי אבל במעמד של "חוזה אישי" מוגבל בזמן,
פוטר בהפתעה ע"י המנכ"ל דאז של משרד התקשורת,
אבי ברגר.
באופן אירוני, גם
אבי ברגר פוטר בהפתעה ע"י רוה"מ ושר התקשורת (דאז)
ביבי נתניהו... את
נתי ביאליסטוק החליפה
עדי קאהן גונן, וגם הסיפור האישי שלה
לא הסתיים בטוב (בלשון המעטה).
אנו חשפנו במאמר "
נתי ביאליסטוק, לשעבר ע. המנכ"ל במש' התקשורת הגיש תביעה כנגד המשרד" את תיק סע"ש-30456-11-14, כשבמוקד התביעה ניצבים
אבי ברגר (המנכ"ל דאז) ו
תמי לשם (הסמנכ"לית דאז), מי שהמציאה את שיטת "הפיטורים בהפתעה".
זה אותו דפוס התנהגות, שכנראה,
תמי לשם למדה מאיזה סרט אמריקאי על שיטות הפיטורין שם. הסרט "
תלוי באוויר" עם
ג'ורג' קלוני מתאר את השיטות הללו בצורה מאוד חדה ונוקבת. אולם, גם בארה"ב, השיטות הללו כבר
לא מופעלות, בוודאי לא במקומות עבודה ממשלתיים ובמקומות עבודה, שיש בהם ועד עובדים מאורגן. בישראל, זה כמובן -
לא חוקי.
זו לא הייתה תביעה ראשונה או יחידה נגד צמרת משרד התקשורת, בנושא שיטת "הפיטורים בהפתעה", שהייתה נהוגה בניגוד לחוק במשך שנים, בתוך משרד התקשורת (משפט נוסף כנגד המשרד עדיין מתנהל,
בעניינו של המנמ"ר לשעבר של המשרד).
במהלך השנים שעברו מאז 2014, קיבלתי מספר רב של תשובות שקריות מצמרת משרד התקשורת בהקשר של פרשה זו. היות וכל בעלי התפקידים הקשורים במתן התשובות השקריות הללו (הדובר, המנכ"ל והסמנכ"לית למנהל ומשאבי אנוש, שהיא למעשה ניסחה את כל התשובות הללו אלי), כבר לא נמצאים היום במשרד התקשורת, לא אחשוף כאן את כל התכתובות שלי עימם בעניין זה.
"טחנות הצדק טוחנות לאט, אבל הן טוחנות" אומר הפתגם. ב-
7.1.18, כ-
4 שנים אחרי "הפיטורים בהפתעה" של
נתי ביאליסטוק מתפקיד עוזר המנכ"ל, קבע בית הדין לעבודה בת"א, ש
נתי צודק ברוב סעיפי תביעתו והחליט לחייב את משרד התקשורת לשלם לו פיצויים והחזר הוצאות משפט, בסכומים לא מבוטלים.
פסק הדין במלואו
נמצא כאן להורדה, למתעניינים. הההחלטה המסכמת של השופטים נמצאת בנספח בתחתית המאמר.
לעניות דעתי, על פרקליטות המדינה לפתוח בהליך
לגביית הכסף הזה (שישולם ל
נתי ביאליסטוק), מהכיס של
אבי ברגר ו
תמי לשם, שכן הם אחראים באופן אישי על המחדל הזה ועשו זאת בכוונת תחילה וברשלנות רבתית (כמתואר בהרחבה בפסק הדין. הדוגמה הכי בולטת הממחישה את השיטה: מכתב הפיטורים היה מוכן וחתום, עוד לפני ש
נתי ביאליסטוק נקרא ללשכת המנכ"ל לשמוע, שהוא מפוטר לאלתר).
אנו שלחנו להנהלת משרד התקשורת דהיום את השאלה הבאה:
"האם המדינה \ משרד התקשורת מתכוונים לערער לבית הדין הארצי לעבודה על פסק הדין
המצ"ב?"
תגובה טרם קיבלנו, לא שלא ניסינו. ככל שתתקבל תגובה, נעדכן בהתאם.
אין לי ספק, שפסק הדין הזה הוא "ניצחון של כוחות האור" על "
כוחות החושך",
שניהלו את
משרד התקשורת תקופה לא קצרה, ועדיין לא כולם
פרשו,
התפטרו או או פוטרו, בגין מעשיהם הפסולים, גם כלפי שוק התקשורת בכללותו וגם פנימה - כלפי עובדי המשרד...
נספח:
סיכום החלטת השופטים בבית הדין האזורי לעבודה ת"א-יפו (כב' השופטת
אירית הרמל, נציג ציבור (מעסיקים) מר
מאיר שריקי), ביום 7.1.18 בתיק סע"ש 30456-11-14, התובע -
נתי ביאליסטוק כהן ע"י ב"כ: עו"ד
גבריאל גורל, הנתבעת - מדינת ישראל - משרד התקשורת, ע"י ב"כ: עו"ד
ג'וזף עזיזיאן:
סוף דבר:
66. התביעה מתקבלת בחלקה באופן שהנתבעת תשלם לתובע פיצוי בגין אי עריכת שמוע לתובע בגובה 4 משכורות בסכום כולל של 84,348 ₪ בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, ישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.
התובע רשאי לפנות לנציבות שירות המדינה ולהגיש בקשה לבחינת שאלת זכאותו לקבלת תגמול בתקופת הצינון, מבלי שחלוף הזמן יהווה חסם בפניו.
67. הנתבעת תשא בהוצאות משפט ושכ"ט ב"כ התובע בסך של 7,000 ₪. גם סכום זה ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.
על פסק הדין הזה לא הוגש ערר ע"י המדינה, כך שהוא הפך
לחלוט (לסופי).