בינה מלאכותית AI בשירות האבחון הרפואי
מאת: אלכסנדר רייף, 7.11.18, 12:40

האם נוכל להפסיק לבדוק בגוגל כל סימפטום רפואי? יזמים וסטארטאפים רותמים את הבינה המלאכותית ליצירת טכנולוגיות באפליקציות, שתנסנה לנתק אותנו מDr. Google-.
 
כמה מאתנו רצים אל Google כדי לבדוק תסמינים שנתקלים בהם? רמז מהיר: רובנו. האם יתכן שבעתיד לא נצטרך ללכת לרופא יותר? האם נוכל לאבחן את עצמנו? כנראה שלא. הבינה המלאכותית לא תחליף את הרופא אבל תשפר מאוד את תוצאות עבודתו ותיתן ערך מוסף רב למטופל.
 
מהם היישומים הטרנדיים היום של בינה מלאכותית, שנותנים מענה באבחון רפואי עצמי למטופל?

רבים מסכימים, שבינה מלאכותית מהווה את המגמה הגדולה היום אליה גופים טכנולוגיים ועסקיים שואפים להתקדם.  בינה מלאכותית כבר מציירת אותנו, נוהגת במכוניתנו ועונה לנו בשיחותינו למרכזי שירות.

נושא, שהוא בהחלט לא מפתיע אבל מרתק, הוא השימוש בבינה מלאכותית בתחום הבריאות, כאשר הפיתוחים, שבוצעו עד כה, מראים יעילות גבוהה.
 
"ד"ר Watson"
מדובר ביוזמה הטכנולוגית המפורסמת ביותר של החדרת בינה מלאכותית לתחום האבחון רפואי. טכנולוגיה זו, שפותחה ע"י IBM, כוללת מחשב-על, שיכול לענות על שאלות, שגובשו בלשונו של האדם הממוצע, ולא בשפה תכנותית.

ב-2015, IBM אף יצרה חלוקה נפרדת - IBM Watson Health לעיסוק בהכנסת טכנולוגיית AI לתחום הבריאות.
 
אבל נראה, שהיו כאן מכשולים. לדעתי, הוא עדיין לא מוכן לשימוש למטרות רפואיות. חסר מה שאני מכנה - "גורם אנושי".
 
המגזין הגרמני "דר שפיגל" פרסם מאמר, שמציין את התחזית העגומה להטמעה מוצלחת של IBM ווטסון במערכת הבריאות הגרמנית, וציין את הכישלונות המתועדים היטב של ווטסון בבתי החולים של הערים מרבורג והסה. מנהל תאגיד ה- Rhön-Klinikum AG , שבבעלותו בית החולים של אוניברסיטת מרבורג, תיאר זאת בחודש פברואר השנה:

"ביצועי המערכת הם בלתי קבילים - IBM Watson פשוט לא היה בעל המומחיות הרפואית, שציפינו לה. המערכת טעתה פעם אחר פעם בקביעת אבחנות, שאפילו מתמחה טירון יכול לאבחן".
 
ובמקביל, קיימות אפליקציות, שמשתמשות בבינה מלאכותית ונועדו לתמוך באבחון עצמי של המטופל. לצורך הדגמה מובאות להלן 2 אפליקציות די מוצלחות לדעתי.

2 האפליקציות נועדו לעזור לנו לאבחן את עצמנו ובמקביל לחדול מחיפוש מידע על המחלות שלנו בGoogle, מידע שאמינותו מוטלת בספק ושמוביל פעמים רבות לאבחנות שגויות וקיצוניות, שמגבירות את החרדה ומעודדות פניות שווא לרופאים. ראשונה היא ADA-Health והשנייה היא K-Health

Ada-Health הושקה ב-2016 בלונדון וברלין (עודכנה לאחרונה ב-6.11.18), לאחר מספר שנים של פיתוח ונכון להיום 1.5 מיליון אנשים השתמשו בשירותיה. ב-2017, הפכה לאחד היישומים הרפואיים המתפתחים באופן המהיר ביותר.

ע"י יצירת שיח עם משתמשים, Ada-Health מסייעת להם להבין טוב יותר את התסמינים, שהם חווים ומה הגורם להם, ולאחר מכן מקשרת אותם עם רופאים אמתיים. הBOT- של ADA שואל שאלות מותאמות אישית בהתאם למידע המסופק ומציע סיבות אפשריות לתסמינים.

הנתונים של האפליקציה מתקבלים ממסמכי תיעוד רופאיים, ספרות רפואית וביצוע ראיונות עם רופאים. עובדה זו גורמת לדעתי לקבלת אבחנות והמלצות קשיחות ולא פרגמטיות ואישיות.
 
האפליקציה השנייה היא אפליקציית אנדרואיד K-Health, (בעברית - כאן), ואייפון - כאן, שזמינה לציבור מינואר 2018 (עודכנה לאחרונה לאנדרואיד ב-1.11.18 ולאייפון ב-4.11.18 עם מקום ראשון בקטגוריה בחנות אפל ביום 2.11.18). על פניו הקונספט די דומה לAda Health-. גם K מתפקדת כ-Chat Bot  היוצר אינטראקציה עם המטופל, ומציגה לו מגוון רחב של שאלות כדי לאבחן את הסימפטומים מהם הוא סובל.

האם יש מקום ללמגוון אפליקציות די דומות? 2 האפליקציות וכנראה גם אחרות הקיימות כיום שואפות להיות המצפן או אפילו ה-Waze של תחום האבחון עצמי. 

ובכן, דווקא בK-Health- יש שוני מהותי, שהצליח לגרום לי להתחבר אליה. אפליקציית K-Health משתמשת בשפת הרופא.
אבל בעצם זה די פשוט, כפי שציינתי, שימוש במידע קשיח דוגמת ספרים, מספק תוצאות ואבחונים קשיחים, שלא נותנים מענה אישי ומותאם לחולה. לכן, הבינה המלאכותית של K לומדת מ-DATA רפואי אמיתי, והDATA- הוא שלי, שלך, בעצם של כולנו.
 
מנוע הבינה המלאכותית מעבד מידע רפואי אמתי, בהתאם למאפיינים כגון גיל, מין, מקום מגורים, היסטוריה רפואית, הרגלים וצריכת תרופות וסמים. היישום מציג בפני המשתמשים סדרה של שאלות ומעדכן אותם על מצבים רפואיים דומים, שאובחנו בחולים דומים, שדיווחו על תסמינים דומים. כלומר, האפליקציה לא מבוססת על חוקים, אלא מנסה להבין כיצד רופא אמתי מתייחס לתלונה של חולה על בסיס אינטראקציות אמתיות.

חלקו של מאגר המידע הרפואי התקבל מקופת החולים "מכבי". מאגר המידע של מכבי הוא יוצא דופן בעושרו מתוקף היותה אחת הקופות הגדולות בישראל עם למעלה מ-2 מיליון מבוטחים. האפליקציה מסתמכת על עשרות מיליוני אינטראקציות אמתיות בין רופאים למטופלים בקופת חולים מכבי.

ישראל היא מהמדינות היחידות בעולם, שבהן נאסף מידע רפואי על הפרט לאורך זמן (מהלך חיים). בישראל, קופות החולים מבטיחות תיעוד רפואי ממוחשב רציף לכל החיים. בארה"ב, למשל, המידע מתחלק בין גופים שונים, כמו חברות ביטוח, רופאים פרטיים ובתי חולים, וחלק גדול ממנו נמצא כמידע מודפס או בכתב יד ולא במחשבים.

השוני הגדול בין 2 האפליקציות Ada Health ו-K-Helath הוא באופן הלמידה של האלגוריתם. בעוד Ada Health לומדת מספרות קשיחה ומזינה את המידע לאפליקציה, תוך יצירת חוקים והקשרים בין המידע הרפואי, היישום K אינו מתבסס על חוקים. האלגוריתם  מנסה להבין כיצד רופא אמתי מטפל בתלונת המטופל על סמך אינטראקציות אמתיות.

המידע הרפואי האישי לא חשוף לעיני כל. מאגר המידע אותו מעבדת האפליקציה מבוסס על מידע אנונימי של עשרות מיליוני ביקורים אצל רופאי המשפחה של מכבי מאז 1992, הנתונים עוברים אנונימיזציה מתקדמת, שלא מאפשרת קישור בין המידע לבין זהות החולה.

לא ברור אם היה זה חלק ממטרות הסטארטאפ או שכך קרה במקרה. אולם, האפליקציה K מתאימה מאוד למימוש החזון של בריאות דיגיטלית המובל כיום בישראל.
 
והכי חשוב, עם כל הכבוד לאפליקציות, במקרה חירום גשו לקבל טיפול רפואי אצל רופא ולא אצל הסמארטפון שלכם.
 
מאת: אלכסנדר רייף, נובמבר 2018.
מנחה בכיר אבטחת מידע-סייבר והגנת הפרטיות  במגזר הבריאות.
alex.raif86@gmail.com