בשנה החולפת הפך תחום "השוק הסיטונאי" לפארסה אחת גדולה עד כי ה-ISP הגדולים (סלקום ופרטנר) נאבקים להיות "חברים של בזק" ב"באנדל הפוך". חשיפת הוראות חדשות של משרד התקשורת המכבידות את ההוצאות הנופלות על הכיס של ה-ISP, שמתעקשים להישאר ב"שוק הסיטונאי".
מאת:
אבי וייס, 5.4.17, 11:03
מודל "השוק הסיטונאי" קרס לתוך עצמו (
כמפורט כאן) בסיוע צמוד של מנכ"ל משרד התקשורת (
שלמה פילבר, בתמונה, מי שחתום על מסמך איסורי "הבאנדל ההפוך" בבזק -
כאן), ואתמול פרסם משרד התקשורת מסמך (שהוצא ב-
22.3.16), שהכותרת שלו: "
חובת תיקון תקלה בבניין ע"י בעל תשתית".
אגב, ב-Document Properties מופיע שהמסמך הזה
חובר ב-
4.4.17. לא ברור למה התאריך עליו הוא
22.3.16. ברור שיש כאן עניין הטעון בדיקה, למה המסמך הזה הוסתר יותר משנה מהציבור.
המשמעות הכלכלית של ההחלטה הטרייה (שפורסמה כעת באתר משרד התקשורת): בעוד שהזמנת טכנאי של בזק לתיקון תקלה (אם יש) בבית המנוי (
בתוך הבית)
עולה לספקי האינטרנט 158 ש"ח לכל ביקור, בכל מקרה שיש תקלה
מחוץ לבית (מארון התקשורת עד השקע בבית הלקוח), בזק תגבה מחיר על התיקון הזה כרצונה, או שה-ISP (ספק האינטרנט) יתקן את התקלה לבד, או באמצעות קבלן (פעילות בלתי הגיונית ויקרה עבור ה-ISP, שאין להם פריסת טכנאים ברחבי הארץ כמו לבזק, מה גם שהתעסקות עם תשתית בזק ע"י קבלן חיצוני \ ISP, שלא מבין בתשתיות בזק, תוביל לבעיות מיידיות ללקוח, משום שבזק תוכל לטעון בכל תקלה נוספת, שהקבלן \ ISP הוא זה, שיצר את הנזק ובזק לא אחראית יותר לתשתית של הלקוח, אם הוא נשאר ב"שוק הסיטונאי").
בהערת אגב אציין, ש
המסמך הטרי של משרד התקשורת הוצא (כרגיל)
ברשלנות רבתי. לא די שבעלי התפקידים במשרד התקשורת מופיעים במסמך לפי התארים שלהם
לפני "השינוי הארגוני", שהחל בתחילת ינואר 2017, חלקם בכלל
לא קיים במשרד (דוגמת:
דנה נויפלד ו
הרן לבאות). אם לא די בכך, ברשימת התפוצה של ההחלטה הטרייה,
יותר ממחצית השמות הנמצאים בלוח התפוצה
אינו נכון או לא קיים. הדוגמה הכי צורמת, בגלל היכרות אישית, היא
דורון קורץ, שעדיין מופיע בלוח התפוצה של המשרד כסמנכ"ל הנדסה בפלאפון, בזמן שהוא מזמן
מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניה והתוכנה.
ההחלטה הטרייה הנ"ל, מצטרפת לשורת החלטות, שהתקבלו בחודשים האחרונים
במשרד התקשורת, החלטות המכבידות ומעמיסות עוד הוצאות בסעיפי ההוצאות של ה-ISP ב"שוק הסיטונאי" ובכלל זה:
- החלטה (כאן), שנחשפה באיחור ענק של 8 חודשים, שרק בזק (בעצמה או באמצעות קבלניה המוסמכים) תפרוס סיבים עבור ה-ISP בתשתיות הפיזיות שלה (בלי לקבוע תעריפים לעבודות הללו).
- ההחלטה (כאן), כרגע בשימוע, שבזק אינה חייבת לחבר לקוח ל"שוק סיטונאי", אם התשתית בבניין בו הוא גר אינה קיימת או אינה תקינה פיזית. דהיינו: בזק יכולה לגבות כל מחיר עבור ההתקנה הזו.
- ההחלטה (כאן, כאן וכאן), בדבר "עדכון תעריפי השוק הסיטונאי לשנים 2017 ו-2018", שלמעשה, לא שינתה מאומה. כך, בזק "תמשיך לחגוג על הכיס" של ה-ISP, שנמצאים ב"שוק הסיטונאי", עד סוף 2018 (הדו"חות הרבעוניים של בזק מצביעים על הגידול בהכנסות של בזק משירותי האינטרנט, רבעון אחרי רבעון. כלומר: בזק מרוויחה מהשוק הסיטונאי, הפוך מהתחזיות של משרד התקשורת)...
זה חלק מסדרת הטעויות של בניית "השוק הסיטונאי" בישראל, שהתבסס על מודל טכנולוגי ישן, ששמו BSA (ר"ת: BitStream Access) ועל מחירוני תשלומים של ה-ISP לבזק, על פי מספרים,
שנשלפו מקצה האצבע של
הרן לבאות (שכבר עזב את כיסאו, והשאיר אחריו חורבן)
והם
תקפים עד 2018 (כולל).
התוצאה: ה-ISP הגדולים (שבכלל
לא היו אמורים להיות ב"שוק הסיטונאי"), מעבירים את לקוחות "השוק הסיטונאי", גם מבלי שהלקוחות מרגישים בכך, להסדרים הרגילים של פס רחב מול בזק, ונכנסים להסדרים מול בזק בחבילות
שלה, לרבות "הבאנדל ההפוך", שהפך
לכלי שיווקי פופולרי ביותר בשוק הקו
וי, עד שסלקום ופרטנר
נדחפו בכוח להסדר הזה, בעידוד משרד התקשורת (בגיבוי מלא של "הפרזנטור" שלהם:
שמילה מימון, בתמונה משמאל), בחתימת המנכ"ל (
שלמה פילבר), שלא בטוח שהוא בכלל הבין את התרגיל הזה (
כמפורט כאן).
ה-ISP הקטנים, בחוסר ברירה, נעים גם הם לכיוון הזה (דוגמת טריפל-סי שמזמן שם). Fast מנסה
להילחם במצב הזה, "מקבלת סטירת לחי" ממשרד התקשורת, ש"
לא סופר ממטר" את ה-ISP הקטנים.
אני עצמי עשיתי ניסיון להיות ISP קטן ב"שוק הסיטונאי" וכשלתי (כלכלית ומעשית). את הניסיון האישי שלי, שחושף את כל התרגילים, שעשתה ועושה בזק בגיבוי משרד התקשורת על ה-ISP הקטנים ב"שוק הסיטונאי", חשפתי במאמר:
איך ניסיתי (ונכשלתי מיידית) להיות ספק אינטרנט "בשוק הסיטונאי".
בשנה החולפת, משרד התקשורת
החמיר את המצב של
(אי) היכולת הכלכלית של ה-ISP ובמיוחד הקטנים להתקיים בהסדרי "השוק הסיטונאי" כשנקבע (
כאן ו
כאן), שמעתה יש לשלם לבזק
גם על כל התקנה של טכנאי בזק המגיע לבית לקוח של "שוק סיטונאי".
ההחלטות הטריות של משרד התקשורת שחשפנו כאן, מחמירות את המצב החמור עוד יותר. אני סבור שקרב היום ש-ISP אחד או יותר יודיעו על פרישה מהסדר ה"השוק הסיטונאי", או שייעלו מחירים באופן גורף (וייאבדו את הלקוחות), כי אחרת הם פשוט יגיעו
לפשיטת רגל.
