ב-6 השנים האחרונות זינק מספר האקדמאים הישראלים בחו"ל ב-26%
מאת: מערכת Telecom News, 29.10.18, 00:20
 
ועדת העלייה והקליטה בכנסת התריעה על הדחיפות בהשבת אקדמאים לארץ, עידוד מציאת משרות והטבות לאזרחים-חוזרים. חייבים להוסיף תקנים כדי לקלוט את השבים. הוצגו נתוני ארגון המדענים הישראליים בחו"ל, נתוני למ"ס לגבי ישראלים השוהים בחו"ל 3 שנים או יותר והמחקר - ערך מוסף כלכלי להשבת מוחות.
 
33,073 (5.8%) ממקבלי תארים ממוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל, בשנים 1980-1981 עד 2010-2011, שהו בחו"ל 3 שנים ויותר נכון ל-2017, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנחשפו בוועדת העלייה והקליטה, שדנה ב"בריחת מוחות", ובדרכים להשבת אקדמאים ישראלים מחו"ל. בתחומי המדעים המדויקים וההנדסה, אחוז השוהים גבוה יותר מאשר ממקבלי תארים בתחומי מדעי הרוח והחברה. אחוז מקבלי תואר שני ברפואה השוהים בחו"ל עומד על 9.2%, שנחשב לאחוז גבוה במיוחד.

לדברי יוזם הדיון, ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד), תופעת בריחת המוחות בקרב אקדמאים היא תופעה ההולכת וגדלה בהיקפה, ומ-2013, מספר האקדמאים החיים 3 שנים ויותר בחו"ל עלה ב-26%. כך, שמנתוני הלמ"ס ניתן לראות, שקיימת מגמת ירידה בכמות האקדמאים החוזרים בין השנים 2014-2017.

שטרן ציין עוד, שכ-25% מבעלי תואר שלישי במתמטיקה ממוסדות ישראליים חיים ועובדים בחו"ל. כך גם כ-20% מבעלי התואר השלישי במדעי המחשב. מנתוני הלמ"ס מה-14.8.18 עולה, שמאזן ההגירה של ישראלים, שיצאו מישראל בהשוואה למספר הישראלים, שחזרו ב-2016 היה שלילי ועמד על כ-6,300 ישראלים.

בישיבה השתתפו נציגי עמותת Science Abroad, ארגון  הפועל לשמירת קשר עם חוקרים ישראלים בעולם ולהשבתם לישראל. העמותה מסייעת לחוקרים, ששוהים בחו"ל, לשמור על קשר עם ישראל ולשוב לארץ להמשך קריירה באקדמיה ובתעשייה.

מהמסמך, שהעבירה העמותה לוועדה עולה, שמרבית המדענים במהלך או סמוך לסיום פוסט הדוקטורט מראים רצון לחזור לארץ,  תוך עדיפות למצוא משרה אקדמית במוסדות המובילים. ואולם, עבור הישראלים, שהשתלבו בתעשייה בארה"ב, הרצון לחזור לארץ נמוך יותר, כי התעשייה בארץ אטרקטיבית פחות מבחינת שכר והזדמנויות.

המוטיבציה לחזרה לארץ נובעת מרצון לקרבה למשפחה ולחברים, התרבות, השפה ותחושת השייכות, רצון לגידול ילדים בישראל ותעסוקת בן/בת זוג.

מאידך, החסמים המרכזיים לשיבה לארץ הם קושי במציאת משרה אקדמית עקב מיעוט משרות בארץ לעומת מספר הבוגרים, חוסר שמירת קשר מקצועי עם המוסדות, שבהם למדו או עבדו בארץ, ונוחות כלכלית בארה"ב ובמערב אירופה לעומת החיים בישראל.

יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) הדגיש, שכדי להחזיר לישראל את האקדמאים הישראלים השוהים בחו"ל יש לתמוך במדענים, שכבר חזרו לישראל: "אם נדע לקלוט כראוי את אלה שחזרו ונקל עליהם ככל האפשר, יצטרפו אליהם עוד חוזרים. אולם אם החוזרים יהיו מתוסכלים ומאוכזבים לא נשיג את המטרה. זכותם של החוזרים לבחור בין היקלטות באקדמיה ובין היקלטות בתעשייה, ועל משרד הקליטה להיות הגורם הנותן המענה על כל צורכיהם של התושבים החוזרים.

אני מציע הקמת צוות בין-משרדי לגיבוש תוכנית מקיפה, שתעודד את החזרת המדענים והרופאים השוהים בחו"ל ותתמוך בהם. הצוות יקבע תוכנית הכשרה וגישור להכשרתם של המדענים במעבר מהאקדמיה לתעשייה בישראל, ויפרסם את עיקרי התוכנית בקהילות היהודיות בחו"ל ובאתרי משרדי הממשלה בישראל".

ח"כ שטרן: "לצערנו יש להם פיתויים ולכן הם נאלצים לרדת מהארץ. גודל האתגר מחייב אותנו לבחון את כל האפשריות למניעים, שבגללם יורדים ולמצוא פתרונות. צריך לנתח את המקומות, שאליהם יורדים ולהסיק מכך מסקנות".

מוניקה לב-כהן, מנכ"לית ארגון המדענים הישראלים בחו"ל, דיברה 'נגד המושג בריחת מוחות':  "צריך לקרוא לזה זליגת מוחות. החסם העיקרי לשיבה, כי אין מספיק תקנים באקדמיה, והתעשייה בישראל לא מספיק מקבלת את האקדמאיים. כך יוצא, שהמסה העיקרית של החוקרים בארה"ב".

מתי גיל, נציג חברת טבע: "לחברה צורך עסקי ופוטנציאל לא ממומש לקלוט מדענים חוזרים, אך איננו מצליחים לאייש משרות פנויות וממתינים לחוקרים שיחזרו. אנו מצפים, שהמדינה תתמוך בהכשרתם בעת מעבר מהאקדמיה לתעשייה".

דביר רכס, נציג ועד ראשי האוניברסיטאות והאוניברסיטה העברית: "המכשול העיקרי בקליטה באקדמיה הוא היעדר תקנים לקליטת הסגל הבכיר. עלות קליטת כל חוקר, שחוזר לישראל, גבוהה מאוד ומוערכת ב-1 מיליון דולר – השקעה חד-פעמית לבניית מעבדה, אם קיים מקום בעבורה, וכדי להגדיל את התקנים נדרש כסף רב".

גרנית בן עזרא-זינגר, נציגת משרד עלייה והקליטה: "מטרתנו לפתוח אפשריות רבות לקליטה בארץ ולסייע להם. אנו מלווים באופן אישי טרם-העלייה בכל קשת המקצועות, מעניקים סיוע כספי למעסיקים דו שנתי בהיקף של 61,500 ₪ בשנה הראשונה למוסד הקולט, וזאת בנוסף למלגות. ב-2018 נקלטו 133 מדענים בתעשייה - 39 תושבים חוזרים ו-94 עולים".

אייל מדן, אחראי עליה באגף התקציבים באוצר: "במשרד הקליטה יש תכניות לעידוד עלייה של מדענים בסך כולל של כ-100 מיליון ש"ח. בין התכניות ותקציבן המקורי ב-2018, קמ"ע (קליטת מדענים עולים) - 87 מיליון ש"ח - סבסוד ומענקים למדענים בכירים. החל מ-5 שנים סבסוד ועד סבסוד מלא עד הפנסיה, "שפירא" - 15 מיליון ₪ - סבסוד מדענים, שאינם בכירים של 3 שנים, פעולות לעידוד עליית מדענים לארץ - 2.25 מיליון ש"ח - כנסים בחו"ל לעידוד השבה של מדענים.

עידו סופר, רכז השכלה גבוהה באף התקציבים: "האוצר רואה במחסור בכוח-אדם מיומן להייטק החסם המרכזי לצמיחת הענף, ועל כן פועל יחד עם משרדי הממשלה והגופים הציבוריים הרלבנטיים לטיפול בכך.

במסגרת הקמת רשות החדשנות הלאומית, הוקמה ופועלת בה "הזירה החברתית-ציבורית", שתפקידה לעסוק בפיתוח ההון האנושי הנדרש עבור ענף ההייטק, לרבות הגברת שילוב אוכלוסיות שונות בענף וכן פעולות ייעודיות לשם עידוד הגעת עובדים מחו"ל. במסגרת זו, מתפקידה לבצע בחינת אפקטיביות לכלים השונים המופעלים לשם השגת מטרות אלו, ולפעול בהתאם".

רצ"ב מצגות, נתונים וחומרי רקע שהוצגו בדיון:

• מצגת עמותת Science Abroad - ארגון המדענים הישראליים בחו"ל – כאן.
• מצגת נתוני למ"ס לגבי ישראלים השוהים בחו"ל 3 שנים או יותר – כאן.
• מצגת: מחקר - ערך מוסף כלכלי להשבת מוחות – כאן.