אריקסון מציגה - דור חמישי בקרוב בישראל?
מאת: חיים חביב, 11.12.15, 05:30
 
בלעדי: מפגש עם ראשי אריקסון שבדיה, על מצב ה-5G בעולם ומדוע המפעילות בעולם נערכות לקראתו ומתחילות לשלבו ועל תפקיד ה-IoT ברשתות התקשורת העתידיות.
 
לאחרונה אירחה שלוחת אריקסון בארץ קבוצה בכירה של מומחים מחברת אריקסון העולמית למפגשים סגורים עם צמרת מפעילי הסלולר בישראל ומתעניינים נוספים. בימים בהם רשתות ה-4G LTE עדיין מקרטעות בישראל, היה מרתק לשמוע על המהלכים הנמרצים לקראת הדור החמישי ועל המשך הפריסה האינטנסיבית של מערכות סלולר מתקדמות בעולם הרחב בטכנולוגיות 4G.
 
ראשי המפעילים המקומיים (אגב, לא כולם לקוחות של אריקסון) ונוספים, זכו לקבל סקירות מקיפות ומעמיקות, שהוגשו להם ע"י 3  מבכירי החברה, שהגיעו לישראל במיוחד לצורך האירוע, בדגש על נושאי ה-Access (גישה), ה"אינטרנט של הדברים" (IoT) וארכיטקטורת הרשתות.
 
בראש קבוצת המומחים עימם נפגשתי במסגרת של ראיון מיוחד, עמד תומס סנדין (Tomas Sandin), (בתמונה), ראש תחום ה- Mobile Broadband באריקסון שבדיה, שדיבר (בעיקר) על מצב ה-5G בעולם, ומדוע מפעילות בכל העולם נערכות לקראתו, בוחנות אותו מקרוב, וחלקן אף מתחילות לשלב אותו (מה שטרם החל בישראל). הוא גם הרחיב על תפקידו המכריע של ה-IoT ברשתות התקשורת של "הדור הבא", והציג דוגמאות לפיתוחים בתעשייה, שיוכלו להתבצע הודות לפריסת רשתות דור 5.
 
נלוו אליו פאולו לאמברטי, מנהל זרוע ים תיכון בחברה, ו-Laurent Mayaux, מנהל קבוצת ה-IoT לרשתות סלולר, שהציג היבטי קישוריות, פיתוח יישומים מתאימים, ניהול חיישנים והרחבת האקוסיסטם בתחום זה, בו דוגלת אריקסון. לאורחים מחו"ל הצטרף דמיטרי פילקובסקי, ה-CTO של אריקסון ישראל.
 
שאלתי האם רשתות הדור החמישי הן בבחינת 'Nice to have' או דרישת סף חיונית להתעצמות כלכלית ולביסוס המשק והחברה?
התשובה הישירה היא בגדול חיובית, אבל היא מתחזקת בעיקר על רקע הנתונים העולים מהסקר האחרון, שפרסמה אריקסון בחודש נובמבר האחרון.
 
לפניכם, לדוגמא, מקבץ נתונים: מספר המנויים בעולם לשירותים סלולריים עמד ברבעון השלישי של השנה על 7.4 מיליארד (כמחציתם סמארטפונים), כשהתחזית ל-2021 היא ל-9.1 מיליארד – גידול שנתי מצטבר של 5% ו-10% בהתאמה. בתחום תעבורת הנתונים ברשתות הסלולר הזינוק חד מאד: מרמת צריכה חודשית ממוצעת של 1.4GB למנוי סמארטפון עד ל-8.5GB ב-2021 – גידול שנתי מצטבר של 25%. המגמה הזו משקפת את הדילמה הגדולה בפניה ניצבים המפעלים הסלולריים, שנדרשים כל העת לעבות את התשתית שלהם כדי להתאים את עצמם לביקושים הגואים בשוק, ועדיין לנסות ולשמור על חוויית הלקוח בעולם, שלא מתגמל אותם בהכרח.


 
באריקסון 'קורצים' למפעילים בהבטחה מפתה, שקשה כנראה יהיה לעמוד בה: להעמיק את אחיזתם בשוק, ולהשיא את הכנסותיהם (ורווחיהם) באמצעות פיתוח ושכלול שוק האינטרנט של הדברים (IoT). לפי נתוני אריקסון, 75% מהארגונים בעולם כבר בוחנים כיום את נושא ה-IoT ו-95% מהם סבורים, שישתמשו ב-IoT בתוך כ3- שנים, ומאמינים, שהתחום ישפיע על תעשיות ושווקים בפרק זמן זה. האם ה-IoT עשוי להחזיר את המפעילים לימים העליזים של 'הגן הנעול'? ימים יגידו.
 
השינויים בתמונת הפריסה הטכנולוגית בעולם הסלולר די בולטים כיום (ראה גם בשרטוט בתחתית המאמר): טכנולוגית ה-GSM/Edge משרתת כיום 3.6B התקנים ומציגה ירידה חזויה בשיעור של 15% עד ל-2021. טכנולוגית ה-WCDMA/HSPA משרתת כ-2.2B ומצויה במגמת גידול שנתי בשיעור של 5%. טכנולוגית ה-LTE משרתת כיום כ-1B התקנים ומצויה בצמיחה חדה בשיעור שנתי ממוצע של 25% עד ל-2021. פריסת מערכות הדור ה-5G כיום הינה מזערית (בעיקר במעבדות, כמו אריקסון ובניסויים אצל מספר מפעילים גדולים) אך ב-2021 היא תשרת כבר 150 מיליון התקנים ניידים.
 
באריקסון דוגלים בעיקרון מעבר לדור ה-5 בתהליך אבולוציוני, דרך הטמעת ופיתוח תשתיות דור רביעי (LTE) מתקדמות. עד אז תתייצב התקינה העולמית ויצטבר ניסיון הנדסי ושיווקי מקיף.
 
דמיטרי פילקובסקי: "רשתות דור 4 של היום תתפתחנה לדור 5 כדי לתמוך בעולם ההתקנים החכמים ובדרישות התעשיות המחוברות".
 
נושא נוסף, שעלה במפגשים, הוא ארכיטקטורת רשתות, אליו התייחס Fabio Cerone, ראש תחוםRegional IP and , שהציג בפני המפעילים המקומיים את פעילות אריקסון ולרבות את שיתוף הפעולה, שהוכרז בינה לבין סיסקו. הוא הסביר כיצד רשתות תקשורת תתפתחנה כדי להכיל את הדרישה העצומה למידע ולשירותים באמצעות פלטפורמות וארכיטקטורות חדשות של SDN  (Software Defined Networks) והמגמה להעברת הרשתות לענן.
 
אציין, שעד כה כבר נפרסו בעולם הרחב כ-100 רשתות LTE (דור 4) מסחריות, ב-48 מדינות. הביצועים המיטביים ברשתות אלו עומדים על 150Mb/s (ב-cat 4) וברשתות ה-5G הצפי הוא ל-600Mb/s (ב-cat 11).
 
בישראל נמשיך ככל הנראה בשנים הקרובות להתבונן בביצועים אלה בעיניים כלות ומתקנאות. והכל - בעיקר בשל נפלאות הרגולציה הישראלית.