משרד התקשורת שולח מתלוננים להביא מסמכים וראיות להפרות חוק מצד חברות התקשורת ולא מבצע את תפקידיו: לפשוט על חברות תקשורת בעקבות תלונה או מידע ולתפוס ראיות, בדיוק כמו שנעשה בכל גופי הפיקוח והאכיפה האחרים בישראל. 
מאת: אבי וייס, 24.1.16, 10:40

בעקבות "ההתנסות הטראומטית" שלי (ניסיון להיות ISP מרוויח במדינת ישראל, במסגרת כללי "השוק הסיטונאי"), נחשפתי לפינה, שלא חשופה לציבור בתחום "השוק הסיטונאי", ואלו ההסכמים, שבזק מחתימה את ה-ISP המעוניינים "לרכב" על רשת בזק במסגרת "השוק הסיטונאי".

מעבר לעובדה, שבזק מכינה את עצמה היטב לשלב הבא (שבו כל הלקוחות של השוק הסיטונאי יחזרו אליה) וזה כבר מוטמע חזק בהסכמים עם ה-ISP ודי בתחכום (מוסבר בסוף הכתבה, למי שמתעניין), בזק החליטה לכלול בחוזה עם ה-ISP כמה סעיפים ממש מקוממים.

לכן, פניתי למשרד התקשורת בתלונה הבאה:
"האם החוזים, שנחתמים בין בזק לספקי ה-ISP, שפועלים בשוק הסיטונאי נבדקו על ידכם?
אם כן, הכיצד יש שם סעיפים מוזרים (בלשון המעטה) דוגמת הסעיפים הבאים:
1. - ״בעת תקלה, הספק מתחייב לא להודיע ללקוחות, שהבעיה היא בבזק אלא אם קיבל אישור על כך בכתב מבזק״
2. ״בזק רשאית לעלות מחירים מתי שבא לה על דעת עצמה, במידה והספק לא מעוניין עליו לשלוח בקשה בכתב לניתוק ובזק תנתק אותו במשך 90 יום מתי שנוח לה לפי החלטה הבלעדית והספק מתחייב לשלם לבזק את כל החובות וגם עבור התקופה עד הניתוק״."

זה לא הניסוח המדויק של הסעיפים, שכן בזק ממספרת כל חוזה ומסגננת אותו (באופן ייחודי לכל חוזה), כך שניתן יהיה לגלות מי הדליף אותו ומתי. 

בתגובה לתלונתי קיבלתי את התשובה הבאה ממשרד התקשורת: "על מנת שנוכל  להתייחס במדויק  לשאלה, אנא שלח לנו את ההסכם במלואו...".

מהתשובה ברור שלמשרד התקשורת אין את ההסכמים הללו והוא לא ראה אותם. לכן הוא שולח אותי להביא למשרד העתק. ככה מתנהל השוק הסיטונאי בישראל. חלטורה ישראלית במיטבה...

לכן, בתגובה עניתי למשרד התקשורת כך:
"אחרי מו"מ מאד מוזר עם בעל חברת ה-ISP הוא מסרב לספק לי את המסמך, מפחד שבזק תחסל את עסקיו.
הוא לא מוכן לתת שום אמון במשרד התקשורת, שיישמר המסמך כסודי בלי שפרטיו יודלפו ממשרד התקשורת לבזק ולא עזרו כל הבטחותיי בנושא. כ"כ הוא טוען, שבזק תגלה די מהר שהוא המקור למסמך.
לכן,
אני סבור שהדרך הנכונה להשיג את המסמך היא במימוש בסמכויות שהחוק הקנה למשרד התקשורת:
א. חוק התקשורת סעיף 37י"ב ובמיוחד תת סעיף (2).
ב. תקנות הבזק סעיף 3 וכן סעיף 4 + סעיף 5(2) + סעיף 17.
ג. רישיון חברת בזק, יש בו סעיפים רבים ובמיוחד פרק י"ג פיקוח ודיווח על כל סעיפיו ובמיוחד סעיף 63.1 (ד), 65 ו-68.5. 

תגובה לא הצלחתי לקבל, לא שלא ניסיתי. ככל שאקבל - אעדכן (לא להיות במתח. אין סיכוי שאקבל תשובה, למרות שגם אי מענה - זה לא חוקי. את הנושא הזה כבר תיארתי די בהומור כאן).

למי שלא בקי, בעקבות ההכנות ליישום רפורמת "השוק הסיטונאי" ושאר הרפורמות בשוק הסלולרי וכיו"ב, תוקן חוק התקשורת ע"י הכנסת בתשע"ב (בסוף 2011), עודכנו התקנות ועודכנו הרישיונות של חברות התקשורת. כך, שהסמכויות של המפקחים במשרד התקשורת תהיינה זהות ומקבילות לסמכויות מפקחים במשרדי הממשלה האחרים, מפקחים, שממונים על אכיפת חוקי מדינת ישראל (לרבות קציני משטרה).

בנובמבר 2012 אף נערך "קורס מפקחים" ברמת אפעל, לכל המפקחים, שהוסמכו ע"י השר במשרד התקשורת, בעקבות תיקוני החקיקה הללו.

בדיווח לכנסת על פעילות משרד התקשורת ב-2013, השר והמנכ"ל אף התגאו בהתפתחות הזו והנה הדיווח שנמסר לכנסת:



השינוי המרכזי בחקיקה מ-2012 הוא, שהמפקחים במשרד התקשורת יכולים לבצע את כל הפעולות, שמבצעים מפקחים וקציני משטרה. כלומר: לפשוט על חברות התקשורת ולתפוס מסמכים, ציוד וראיות.

יודגש, שהסמכויות של מפקחי משרד התקשורת גדולים מאלו של קציני המשטרה (!), בעקבות תיקוני החקיקה הנ"ל. שכן, מפקחי משרד התקשורת לא זקוקים לצו של בית משפט כדי לפשוט על חברת תקשורת, כדי לתפוס מסמכים, ציוד וראיות. צו חיפוש נדרש למפקחי משרד התקשורת רק כשהם פושטים על בית פרטי המשמש למגורים. 

אולם, במציאות, שינוי החקיקה לא הביא לשום שינוי בהתנהלות אגף הפיקוח והאכיפה במשרד התקשורת, בראשותו של שמילה מימון, סמנכ"ל בכיר לפיקוח ואכיפה (בתמונה למעלה). האגף ממשיך כהרגלו להיות סגור ומסוגר במשרדים, מחכה, שיביאו לו ראיות, כדי שאחר כך לא ייעשה עם הראיות הללו דבר, גורס תלונות מטרידות מאזרחים, לא עונה על שאלות מטרידות ומצפה, שאחרים יעשו לו את העבודה.

לכן, לא פלא, שהאגף הזה לא ידע, שגולן טלקום מפרקת את רשת הסלולר שלה (ולא רק גולן טלקום). הטיפול הכושל בצפצוף הזה על החוק, למרות שהועברו למשרד לא מעט תלונות על התנהגות גולן טלקום, הוא סימפטום למחלה מאוד קשה. כעת, באיחור רב, אם תוטלנה סנקציות כשלהן על גולן טלקום, זה יהיה מאוחר מדי. גולן טלקום כבר מחוסלת. 

אז מה עושים כדי בכל זאת להראות שיש פעילות אכיפה ויש הצדקה לכל כך הרבה אנשים באגף פיקוח ואכיפה במשרד (ומנכ"ל משרד התקשורת רוצה לספק לאגף הזה עוד עובדים, סמכויות ותקציבים)? ממציאים עבירות שלא היו, משקרים, מזייפים מסמכים, מתחמנים ומעוותים את החוק, כדי שמנכ"ל משרד התקשורת (שלמה פילבר, בתמונה משמאל) ייפול בתחמונים הללו.

כל זאת, תוך "אפלייה חמורה באכיפה", כשהאפלייה הכי טרייה היא ההתעלמות מתחילת שידורי נטפליקס בישראל, בלי רישיון לשידורי ה-VOD שלה. למה משרד התקשורת מתעלם מהפרת החוק ע"י נטפליקס? כי קודם לכן התעלמו מהפרת החוק ע"י סלקוםtv ומעוד כ-4 חברות OTT המספקות שירותים המכוונים למגזר הרוסי בארץ (המובילה עם עשרות אלפי לקוחות היא Kartina TV), חברה המספקת שירותים מרובעים כולל טלוויזיה לדוברי הצרפתית בישראל (Annatel), ומעוד שירותי VOD מצליחים דוגמת SmartVOD של סמסונג עם כמיליון משתמשים (בישראל). וכך הלאה והלאה. 

יתרה מכך. על פי המדיניות החדשה ל-2016 של שלמה פילבר (שהפך להיות "סוכן מכירות של בזק" וכל הקנסות שהטיל על קבוצת בזק זה רק "ספינים על הציבור", שלא מבין בכלל מה קורה כאן), כל מה שנעשה עד כה - נזרק לפח. גם Unlimited נזרקת ממש בימים אלה לאותו פח, שסלקום ופרטנר נמצאות בדרך אליו. הכרזת סכסוך העבודה בסלקום מהבוקר (מצ"ב כאן), היא סימפטום מבשר רעות על מצבן של הקבוצות סלקום ופרטנר. 

כך, כל תחום הפיקוח והאכיפה הפך "לכלי שרת פוליטי", לספינים ולתרגילים על הציבור. תיקוני החקיקה מ-2012 פשוט נמחקו, בהתנהגות חסרת האחריות של צמרת משרד התקשורת. מקומם ומעציב. 

למה החוזים של בזק עם ה-ISP כבר מוכנים לאפשרות שהלקוחות "בשוק הסיטונאי" יחזרו לבזק?
מפני שהחוזים הללו עוסקים רק בטכנולוגיה אחת - ADSL, והיא מופעיה בחוזה עם ה-ISP עשרות פעמים, כדי למנוע אי הבנות. יש גם נספח טכני לחוזה, שמסביר בפירוט את שיטת ה-BSA המופעלת על ה-ADSL, שזו הרגולציה של "השוק הסיטונאי" דגם ישראל.

ברגע שבזק תשדרג את הרשת שלה ל-G.fast ול-Vectoring, לקוחות "השוק הסיטונאי" ייפלו ל-12 מגה ברוטו בלבד (זה ADSL), ללא תלות בחבילה שהם נמצאים בה. אין מצב אחר. זאת, כי הטכנולוגיות החדשות הללו אינן ADSL ואין רגולציה בישראל המתאימה להתפתחות הטכנולוגית והשיווקית הזו.

הרגולציה, שתכנן משרד התקשורת לשלב הזה, שקרויה SLU, כשלה כשלון חרוץ בכל בעולם (כבר בעשורים הקודמים) וגם כאן, ממש לאחרונה היא "נקברה קבורת חמור", תוך "עבודה בעיניים" על הציבור והעיתונות. משרד התקשורת ממשיך בעיוורון בדרך לתהום, גם בשימוע הטרי, שהוא ספין ענק, על שוק סיטונאי על רשת הוט.