אם לא תהיה עליה דרמטית במספר המועסקים בהייטק כלכלת ישראל תדרוך במקום
מאת: מערכת Telecom News, 2.10.17, 15:14
פורסם דו"ח רשות החדשנות 2017. הדו"ח סוקר את המגמות, התמורות ומאפייני ההיי-טק הישראלי, מציג את אתגרי המשק העיקריים ומספק פתרונות להתמודדות איתם. ב-2016 העניקה הרשות מענקים ל-1,115 פרויקטי מו"פ של 650 חברות, ו-179 יזמים זכו לתמיכה במסגרת תכנית תנופה.
עיקרי הדו"ח:
החוק, שמתוקפו הוקמה רשות החדשנות, אושר בכנסת בחודש אוגוסט 2015, אולם הרשות עצמה החלה לפעול רק בתחילת 2017. במהלך השנה נכנס לתפקידו מנכ"ל הרשות
אהרן אהרן, ולאחרונה מונה המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה וראש רשות החדשנות, ד"ר
עמי אפלבום. הרשות הוקמה על בסיס לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה כדי למלא באופן מיטבי אחר המשימות, שהוטלו עליה בחוק המו"פ ולתת שירות יעיל ואיכותי למערכת החדשנות הישראלית.
לשם כך פועלת הרשות במבנה של זירות חדשנות המקצות במצטבר תקציב של כ-1.6 מיליארד ש"ח בשנה. ב-2016 העניקה הרשות מענקים ל-1,115 פרויקטי מו"פ של 650 חברות, והמענק הממוצע עמד על 1.4 מיליון ₪ (בנוסף, 179 יזמים זכו לתמיכה במסגרת תכנית תנופה). מועצת הרשות, הגוף המפקח על פעולת הרשות והמתווה את התנהלותה, אישרה עד כה 4 מסלולי תמיכה חדשים, נוסף על מסלולי התמיכה האחרים, שהועברו מלשכת המדען הראשי לרשות החדשנות: מעבדות לחדשנות וחממה ביו-טכנולוגית במסגרת זירת הזנק, סיירות תכנות במסגרת הזירה החברתית-ציבורית, ומסלול מרכזי מו"פ של חברות רב-לאומיות בביוטכנולוגיה ורפואה בזירת חברות בצמיחה.
הדו"ח מציג את אסטרטגיית הפעולה של רשות החדשנות להתמודדות עם האתגרים. להלן
מקצת הדברים:
1) הגדלת מספר העובדים בחברות מוטות חדשנות לחצי מיליון תוך עשור (הכפלה של מספר המועסקים הנוכחי העומד על 270 אלף).
2) הגדלת הערך הכלכלי של פעילות מרכזי מו"פ של חברות רב-לאומיות בישראל.
בישראל פועלים 307 מרכזי פיתוח של חברות רב-לאומיות, שרבים מהם קמו בעקבות רכישה של חברות הייטק ישראליות. מרכזי המו"פ מהווים נדבך חשוב במערכת החדשנות הישראלית, ומייצרים ערך טכנולוגי רב - הם אחראיים לכ-50% מההשקעה במו"פ. בנוסף, מרכזי המו"פ משפיעים באופן חיובי על הכלכלה בהיבטי שכר ופריון, ובוגרי מרכזי המו"פ, שנעים לאורך הקריירה שלהם בין השחקנים השונים בתעשיית ההייטק, מפיצים כך את המיומנויות הטכנולוגיות והניהוליות שצברו, תופעה הקרויה בספרות המקצועית
spillover (זליגת ידע).
כ-70% מהמשרות כיום, במרכזי מו"פ של חברות רב-לאומיות, הן משרות במו"פ – בעיקר משרות למהנדסים ולמתכנתים. לפיכך ההשפעה התעסוקתית של מרכזי המו"פ מוגבלת, בפרט על רקע המחסור בעובדים אלה בישראל. לאור זאת, כדי להגדיל את השפעתם הכלכלית על המשק, יש לעודד את מרכזי המו"פ של חברות רב-לאומיות להרחיב את הפעילות שלהן בישראל מעבר לליבת המו"פ, לכלל הפעילויות בשרשרת הערך של תאגיד גלובלי: ייצור, שיווק, תמיכה, עיצוב ועוד. כך, יועסקו במרכזים אלה עובדים נוספים בתפקידי מעטפת, נוסף על תפקידי המו"פ הקיימים.
3) סיוע לחברות מוטות חדשנות נוספות לגדול ולצמוח בישראל כ"חברות שלמות".
בחברה שלמה, בניגוד לסטארטאפ צעיר המפתח טכנולוגיה בלבד, מתקיימים לצד המו"פ גם ייצור של רכיבים מתקדמים, תמיכה טכנית גלובלית, הנדסת מוצר וייצור, עיצוב, תפעול עולמי, חשבות, כספים, לוגיסטיקה ועוד. ההשפעה הכלכלית הגדולה של חברות אלו מתבטאת ביכולתן להעסיק עובדים רבים בעלי משלחי יד שונים בשכר גבוה, והופכת את טיפוחן ליעד אסטרטגי מרכזי של רשות החדשנות. בפרט, אנו מזהים במערכת החדשנות הישראלית מחסור בכלי חוב לסטארטאפים, שמגביל את יכולתם לצמוח בישראל. בהתאם, אנו פועלים לעידוד פעילות זו במסגרת תכנית ערבויות לבנקים, שמטרתה להגביר את היקף האשראי לחברות היי-טק בצמיחה.
4) טיפוח תשתית הון אנושי להייטק באמצעות "סיירות תכנות".
רשות החדשנות מבקשת לעודד צמיחה של מסגרות הכשרה חוץ-אקדמיות איכותיות לתכנות בישראל. במסגרת זו, השיקה רשות החדשנות השנה מסלול סיירות תכנות. פעילות רשות החדשנות לקידום התחום נחלקת ל-2 רבדים: ראשית, יצירת מוניטין של איכות בקרב מעסיקים ומועסקים פוטנציאליים, דרך עידוד כניסת שחקנים איכותיים לתחום ההכשרה, פיקוח ובקרה על המסגרות, והגברת המודעות לקיומן ולתועלת הגלומה בהן. שנית, שכלול השוק והגדלת מספר התלמידים בסיירות תכנות באמצעות מענקים למסגרות נבחרות על בסיס השמות איכותיות בתעשייה. המסלול יפעל בשלב ראשון כפיילוט.
5) שילוב ושימור עובדים בגילאי 45+ במעגלי התעסוקה של ההייטק.
רשות החדשנות ערכה סקר אודות תעסוקת עובדים ותיקים בהייטק בשיתוף עם לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים. הממצא הראשון והבולט ביותר בסקר הוא, שלגיל השפעה שלילית על סיכויי התעסוקה בקרב עובדי הייטק. רשות החדשנות תבחן פיתוח תכניות, שתיתנה מענה לכשל שוק זה.
6) עידוד פיתוח מערכות חדשנות בענפים טכנולוגיים נוספים.
במדעי החיים, בחקלאות ובמזון, ישראל מחזיקה במגוון יתרונות ואף מתגאה במספר סיפורי הצלחה, אולם טרם הבשילה סביבם מערכת חדשנות משוכללת. בפרט, רכיבי מפתח שתורמים להצלחת מערכת ה-
ICT בישראל, כגון תשתית מימונית ענפה ופעילות חברות רב-לאומיות, אינם מפותחים מספיק בתחומים אלה. יש לבחון את היכולת לבנות יתרון תחרותי המבוסס על השקה לחוזקות טכנולוגיות בתחום ה-
ICT, במיוחד בתחומים, שמציגים כבר כעת פוטנציאל צמיחה כגון מכשור רפואי, בריאות דיגיטלית, רפואה מותאמת אישית וחקלאות מדייקת.
בתחום הפארמה טמון פוטנציאל רב במצוינות המדעית הישראלית. אולם, המצוינות המחקרית טרם התגבשה לכדי אקוסיסטם תעשייתי שלם, וההצלחות המסחריות הן מעטות.
הרוב המוחלט של מרכזי המו"פ בישראל עוסק במו"פ בתחומי ה-
ICT. יש חשיבות רבה במשיכת פעילות של חברות רב-לאומיות גם בתחומים טכנולוגיים אחרים – בפרט, במדעי החיים רשות החדשנות יצאה השנה במסלול לעידוד הקמת והרחבת מרכזי מו"פ בתחום הרפואה והביוטכנולוגיה, ששם דגש על הערך הכלכלי שמניבים המרכזים למשק הישראלי.
7) הזנקת החדשנות והפריון בתעשיות הייצור.
תעשיות הייצור מתקשות להתחרות אל מול עלויות הייצור הנמוכות בכלכלות המתפתחות (בעיקר במזרח), ומנגד לעתים אינן עומדות ברף האיכות הגבוה של חברות יצרניות במערב. רתימת מנוע הטכנולוגיה והיזמות לתעשייה היצרנית יכולה להביא לעצירת השחיקה בתעשייה זו ולפתח עבורה יתרון תחרותי בר קיימא. השנה השיקה הרשות את מסלול "מעבדות לחדשנות" בזירת הזנק, שמעודד תאגידים תעשייתיים, בדגש על אלו העוסקים בייצור מתקדם, לשתף פעולה עם יזמים טכנולוגיים.
חשיבות מיוחדת מיוחסת להשתלבות התעשייה בישראל במגמות טכנולוגיות עדכניות, ובראשן מהפכת "המפעל החכם" (
Industry 4.0) הממנפת התפתחויות בתחומי הרובוטיקה,
Internet of Things,
Machine Learning ו-
Big Data לייעול תהליכי ייצור והגדלת הפריון. ההובלה הישראלית בטכנולוגיות אלו, יחד עם התרבות היזמית המפותחת בישראל, מייצרת תנאים לקפיצה משמעותית ברמת החדשנות והפריון בתעשייה היצרנית.
8) מהפכת הבינה המלאכותית היא הזדמנות אדירה לתעשיית ההיי-טק הישראלית, בפרט בתחום התחבורה החכמה והרכב האוטונומי.
הזינוק הטכנולוגי בתחום הבינה המלאכותית הביא עמו את בשורת הרכב האוטונומי. הרכב הופך למערכת חכמה ועתירת חיישנים, אמצעי מחשוב ומערכות תקשורת, ומודל הבעלות על רכב מתחלף במודל של תחבורה כשירות מותאם אישית ועתיר טכנולוגיות מידע וקישוריות. מהפכה זו מלווה באתגרים טכנולוגיים רבים בתחומי חישה, בינה מלאכותית, ניווט, תקשורת והגנת סייבר. כל אלה מייצרים הזדמנות אדירה עבור התעשייה הישראלית להשתלב במרוץ הטכנולוגי ולתפוס עמדות מפתח בשווקים חדשים לגמרי. כבר כיום, כ-450 חברות בישראל עוסקות בתחבורה חכמה, בתחומים כגון שיתוף נסיעות, תקשורת, חיישנים ובקרה.
כדי להאיץ את התפתחות התעשייה הישראלית בתחום הרכב האוטונומי והתחבורה החכמה, יש חשיבות רבה בפיתוח תשתיות מקומיות שתשמשנה חברות ישראליות בפיתוח ובמסחור של טכנולוגיות ותאפשרנה להן ליישם מודלים עסקיים חדשניים.
הממשלה השיקה השנה תוכנית לאומית לקידום תחבורה חכמה, שמטרתה לעודד שילוב של טכנולוגיות מתקדמות בתחום התחבורה במערכי התחבורה בישראל ובתוך כך להאיץ את פיתוח התעשייה הטכנולוגית הישראלית בתחום, בין היתר באמצעות הקמת מרכז ניסויים ייעודי והתאמת הסביבה הרגולטורית. רשות החדשנות ממלאת תפקיד פעיל במסגרת תוכנית זו. בנוסף, כדי לאפשר שיווק המוני של כלי רכב אוטונומיים, יש לפתח סביבה רגולטורית מתאימה.
9) מערכות החדשנות בישראל ובקוריאה משלימות זו את זה, ולפיכך פוטנציאל שיתופי הפעולה הוא גבוה מאוד. במקביל, קוריאה הופכת למעצמת חדשנות פורצת דרך, בדומה לישראל, והתחרות על ההובלה העולמית גוברת.
הדו"ח המלא והמפורט לגבי הסעיפים השונים (74 עמודים) ,שמלווה בגרפים, טבלאות ותרשימים צבעוניים מאירי עיניים - כאן.
