איך ניתן לבצע שוק סיטונאי על רשת הוט כשאין כתובות IP לחלק ללקוחות?
מאת:
אבי וייס, 20.1.16, 12:40
מעוניין בהרבה כתובות IPv4 בישראל כדי ליישם שוק סיטונאי? תשכח מזה! הוט דורשת כ-81 אלף כתובות כדי לפתוח שירות ללא חייגן על הרשת שלה. לא ניתן היום לרכוש כיום יותר מ-1,024 כתובות (אולי בשוק השחור בפקיסטן, ב-20 דולרים ל-IP).
הספין של "שוק סיטונאי" על רשת הוט
כמה מומחים ואנשי אינטרנט, שקראו את הניתוח, שביצעתי על השימוע לגבי
שוק סיטונאי על רשת הוט, אמרו לי: "זה שקוף לגמרי, שמדובר בספין של מנכ"ל משרד התקשורת (
שלמה פילבר, בתמונה). משרד התקשורת הרי יודע,
שאין מספרי
IPv4 בישראל כדי להקצות להוט על מנת לבצע "שוק סיטונאי" על הרשת שלה והמשרד לא עשה מאומה כדי לעבור ל-
IPv6, תהליך שיכול לקחת עשור בעלויות עתק".
רקע (חיבור להוט עם חייגן ובלי חייגן):
ספק אינטרנט –
ISP יכול לחבר את לקוחותיו על רשת הוט
עם חייגן או בלי חייגן.
זו החלטה מאוד דרמטית וחשובה מבחינת הביצועים וגם מבחינת הקצאת מספרי
IP. זה גם קובע אם הלקוח יישאר עם ספק האינטרנט או ינטוש אותו.
מי שמחובר להוט
בלי חייגן, מקבל את מלא רוחב הפס של החיבור. למשל מי שמחובר להוט
בלי חייגן דרך הספקים הגדולים, נניח נטוויז'ן, הוטנט, פרטנר, או בזק בינלאומי, מקבל בחיבור של 100 מגה,
100 מגה לפחות.
אולם, אם הוא מחובר
עם חייגן, הוא יכול לקבל
רבע עד חצי מרוחב הפס הזה.
ב"מבחן דרך" מקיף,
שערכתי כאן, מצאתי, שבחיבור
עם חייגן להוט אני מקבל
פחות מ-40 מגה, מתוך החבילה של 100 מגה (די דומה בביצועים למי שמחובר ב"
שוק הסיטונאי" על רשת בזק, בחבילה של 100 מגה...).
יתרה מכך: ספקיות אינטרנט קטנות דוגמת טריפל סי ואקספון-018 מבצעות
NAT (בגלל המחסור במספרי
IPv4, שיפורט בהמשך) ואז הביצועים
יורדים עוד יותר.
NAT זה "תרגיל רשת", שגם חברות הסלולר הישראליות
מבצעות. לכן, הביצועים בפס הרחב הסלולרי בישראל מאוד נחותים בכל השוואה מול העולם.
אם לא די בכך, לקוחות, שיש להם למשל "בית חכם" עם מצלמה, סיכוי סביר ,שהחיבור של המצלמה לא יעבוד בגלל ה-
NAT. כך גם יקרה אם מפעילים מערכות חכמות אחרות ברשת הביתית דוגמת:
VoIP,
Gaming או
OTT, שמאוד רגישים לקיומו של
NAT בחיבור לאינטרנט. מי שהתנסה בתופעות הללו, די מהר עוזב את הספקים הקטנים ועובר לספקים הגדולים, אלה המספקים חיבור
ללא חייגן.
מה הוט דורשת?
כדי לפתוח שירות של ספק אינטרנט על רשת הוט, צריך לספק להוט מספרי
IPv4. את התלאות, שעובר כל ספק אינטרנט בישראל, כבר
חשפתי כאן. שום ספק אינטרנט רציני, לא יסכים כיום לחבר לקוחות על רשת הוט
עם חייגן (שאז לא צריך לספק להוט מספרי
IPv4). אם ספק לא ייתן חיבור
בלי חייגן, הלקוחות פשוט לא יתחברו אליו, או יברחו ממנו חיש מהר (מוסבר למה, בסעיף הקודם).
ככה זה עובד ברשת הוט מאז ומתמיד וזה לא ניתן לשינוי בלי השקעות עתק מצד הוט. את זה (לספק להוט מספרי
IPv4) יצטרך לעשות
כל ספק, שירצה לעבור ל"שוק הסיטונאי" על רשת הוט. גם ספק, שיש לו כבר לקוחות על רשת הוט, לא יוכל להעביר את מספרי ה-
IP הישנים לרשת החדשה של "השוק הסיטונאי", אלא אם ינתק בבת אחת את כל הלקוחות בחיבורים הישנים ויאלץ אותם לעבור במכה אחת לשוק הסיטונאי, תרחיש לא סביר בעליל.
הוט דורשת כ-81 אלף כתובות
IPv4 מספק חדש על הרשת שלה (
/22 לכל 80 הנתבים של הוט ברחבי המדינה). אם מתחילים להתווכח עם הוט ניתן לרדת לכך, שהיא דורשת כ-30 אלף כתובות, ואם מתחילים בצעקות, בכי, יללות, מכתבי איומים ותלונות במשרד התקשורת נגד הוט, הוט מוכנה להסתפק בכ-10,240 כתובות
IPv4 (דהיינו:
/25 לכל ה-80 נתבים שלה). אין פחות מזה.
כלומר: ה-
ISP, שרוצה להיכנס ל"שוק סיטונאי" על רשת הוט, צריך "להביא מהבית"
עשרות אלפי כתובות IPv4. אין דבר כזה במדינת ישראל, לשום ISP. למה? זה בסעיף הבא.
גם אם יש איזה ISP ש"החביא" עד היום (או רכש ב"שוק השחור") כמות מספקת של מספרי IPv4, כרזרבה סמויה לאפשרות שכזו (של תחילת "שוק סיטונאי" על רשת הוט), זה יהיה ממש לא סביר להרשות רק לאותו ספק להיות ב"שוק הסיטונאי"
ולהפוך למונופול, ושכל הספקים האחרים לשירותי אינטרנט
לא יוכלו לתת שירות במסגרת "שוק סיטונאי" על רשת הוט, כי אין להם מספרי IP והם לא מוכנים לרכוש כאלו בספסרות ובמחירים מופקעים.
דהיינו: בטווח הזמן הנראה לעין (בעשור הקרוב), אין שום יכולת להפעיל "שוק סיטונאי" על רשת הוט. להעביר את רשת הוט וכל רשת האינטרנט של הלקוחות בישראל ל-
IPv6, זה מהלך, שטרם החל. גם אם יתחיל, זה ייקח כעשור בהשקעות עתק. כלומר: אין בכלל מצב, שיהיה "שוק סיטונאי" על רשת הוט.
זה רק ספין.
המחסור במספרי IPv4 בישראל
הנושא הזה הוצג כמה פעמים באתר (למשל
כאן,
כאן,
כאן,
כאן,
כאן,
כאן ו
כאן), וכעת נציג תמונת מצב עדכנית של התחום, לאור ההחמרה, שחלה בחודשים האחרונים בנושא זה.
לא נשאר שום מלאי של כתובות IP בישראל.
זו החמרה מאוד רצינית, שהובילה (בדיוק כפי שצפינו),
ליצירת "שוק שחור" במספרי IPv4. למשל, בפקיסטן מוכרים מספרים בעלויות מטורפות, למשל
ב-20 דולרים ל-IP למי שרוכש 10,000 מספרים לפחות (וכנראה, שיש מי שרכש שם מספרי IPv4
מישראל). המחירים ב"שוק השחור"
בישראל - כבר מתקרבים למחיר המבהיל הזה. כרגע, במערב יש "שווקים שחורים" שמוכרים IP ב-11 דולרים למספר..
אם לא די בכך, איגוד האינטרנט הישראלי מחביא "מטמון" של עשרות אלפי מספרי
IPv4 כפי שחשפנו כאן, ולא עושה עם זה מאומה. לעניות דעתי, אם משרד התקשורת מעוניין באמת ב"שוק סיטונאי" על רשת הוט, עליו
להפקיע את "המטמון" הבלתי מנוצל הזה מידי איגוד האינטרנט הישראלי.
סיפור מעורר גיחוך, שניתן לסווג אותו תחת הכותרת של"טייסי חלל", הוא שכמה ISP פנו בשנה האחרונה (וכמה פעמים) למשרד התקשורת בבקשה לתקן ולעדכן את הרישיון שלהם ולציין בו שהם תומכים (או מתכוונים לתמוך) ב-
IPv6, במשרד התקשורת התנגדו לתיקון הרישיון בטענה שהם
לא מכירים שירות כזה וזה דבר עתידני....
במציאות של היום, חברה כלכלית, שרוצה להפוך לספק אינטרנט, עלולה להפסיד הרבה מאוד כסף או אפילו לפשוט רגל, רק בגלל מספרי ה-IP. גורם ממשלתי או ציבורי, שמעוניין לשפר את השירות לציבור, נתקל בתקרת זכוכית (מחסום של ממש) בניסיון לשפר או להרחיב שירותי האינטרנט הניתנים לציבור. כל זאת, אודות למחנק החמור בכתובות אינטרנט
IPv4 בארץ ובעולם כולו.
במדינת ישראל הוקצו לאורך השנים הכמויות הבאות, ע"י מנהל הכתובות האינטרנט האירופי
(RIPE):
- עד סוף שנת 1992 כ-1,310,000
- בין השנים 1993 - 1996 כ-415,000
- בין השנים 1997 - 2000 כ-680,000
- בין השנים 2001 - 2004 כ-1,540,000
- בין השנים 2005 - 2008 כ-1,610,000
- בין השנים 2009 - 2012 כ-1,960,000 (עד 14/9/2012 לפי נוהל הקצאה רגיל של RIPE),
- בין השנים 2012 - 2015 כ-54,000 החל מ-15/9/2012 לפי נוהל הקצאה החרום של RIPE).
בתאריך 15.9.2012 הופעל נוהל החירום של
RIPE (סעיפים 5.0 ו-5.1, שיפורטו בהמשך בנוסח המקורי באנגלית). הכמות המרבית להקצעת כתובות
IPV4 לבקשה היא
1,024 לכל היותר, גם אם קיימת לכאורה הצדקה לכמות גדולה יותר כגון: 5,000 או 10,000, או 50,000. מגבלה זו מהווה מכשול אדיר ו"בור בלי מכסה ותחתית" לשחקנים חדשים למתן שירותי אינטרנט.
כמו כן, הנתון הזה מהווה מחסום בפני ממשלה וגופים ציבוריים, שמעוניינים להרחיב או לשפר את מגוון שירותים באינטרנט, שניתנים לציבור הרחב (פגיעה ממשית בציבור).
אך לאחרונה דווח על ההחלטה להרחבת שירותי הממשלה באינטרנט ("
ישראל דיגיטלית"), הרחבה מאוד משמעותית. מהיכן הממשלה תשיג את כל מספרי ה-
IP הדרושים לתכנית היפה הזו?
להלן הנוסח המקורי של "נוהל החרום" של
RIPE:
5.0 Policies and Guidelines for Allocations
An allocation is a block of IPv4 addresses from which assignments are taken.
All LIRs receiving address space from the RIPE NCC must adopt a set of policies
that are consistent with the policies formulated by the RIPE community and
described in this document.
5.1 Allocations made by the RIPE NCC to LIRs
Details of how to join the RIPE NCC can be found in the RIPE Document
"Procedure for Becoming a Member of the RIPE NCC"
On application for IPv4 resources LIRs will receive IPv4 addresses according to
the following:
- The size of the allocation made will be exactly one /22.
- The sum of all allocations made to a single LIR by the RIPE NCC after the
14th of September 2012 is limited to a maximum of 1024 IPv4 addresses
(a single /22 or the equivalent thereof).
- The LIR must confirm it will make assignment(s) from the allocation.
In case an allocation of a single /22 as per clause 1 can no longer be made,
multiple allocations up to an equivalent of a /22 in address space will be made to
fulfill a request.
את המסמך המלא של נוהלי הקצעת כתובות
IPV4 ניתן למצוא בקישור הבאה:
https://www.ripe.net/publications/docs/ripe-649
בנוסף ליבשת אירופה (אליה אנו שייכים), "נוהלי החירום" להקצעת כתובות
IPv4 מופעלים ביבשות נוספות לפי הפירוט הבאה:
- ביבשת מרכז ודרום אמריקה הכמות המרבית היא 1,024 כתובות בדומה לנוהל האירופי. אבל הנוהל באזור זה דורש תקופת צינון של 6 חודשים בין שתי בקשות עוקבות לקבלת כתובות IPv4.
- ביבשת אסיה הכמות המרבית להקצעה היא 2,048 כתובות לבקשה. בעתיד הקרוב התקרה תצומצם ל-1,024 כתובות לבקשה.
- ביבשת צפון אמריקה הכמות המרבית לבקשה היא 256 כתובות. אבל הנוהל באזור זה דורש תקופת צינון של 6 חודשים בין שתי בקשות עוקבות לקבלת כתובות IPv4.
לאור החמרה המתמדת במחנק הכתבות
IPv4 בכל העולם, מדינת ישראל נדרשת להצטרף למאמץ העולמי למעבר
לכתובותIPv6 כדי למנוע או למזער את נזק הנובע ממחנק כתובות האינטרנט כפי שתואר במסמך זה.
בשלב זה:
מדובר בחלום שלא מתגשם ולא יתגשם, עם הצוות הקיים במשרד התקשרות הישראלי.
