כל משאבי משרד התקשורת וגופי ממשל נוספים נרתמו ל"מאמץ המלחמתי" של יצירת רגולציה חדשה בתחום התקשורת הרב-ערוצית בישראל. בינתיים, המהלך הזה נוחל הצלחות, וברקע, הכאוס הרגולטורי בתחומים אחרים - לגבי סלקום ובזק - מעצים. סיכום המהלכים הקיימים והעתידיים, שאת כולם מלווה קו אחד ברור: "את הציבור וצרכיו לא סופרים ממטר". 
מאת: אבי וייס, 7.5.17, 14:03

המטרה של "חיסול התקשורת השמאלנית", מטרה, שלא אושרה בשום פורום רשמי, אבל מבוצעת בפועל, הלכה למעשה, ממש בחודשים האחרונים, ע"י שרי התקשורת (המעשי והקודם: בנימין נתניהו והקיים על הנייר: צחי הנגבי), באמצעות מנכ"ל משרד התקשורת (שלמה פילבר, בתמונה משמאל) וכל שאר הפקידים ובעלי התפקידים במשרדי הממשלה השונים, שמשקיעים את מיטב זמנם בקידום המהלכים הללו, המטרה הזו נוחלת הצלחות לא מבוטלות ואולי תוביל להתמוטטות אותה "תקשורת שמאלנית" (בעיני אלה, ששמו להם מטרה למוטט אותה).

זה כולל את המהלכים המוצלחים הבאים:
א. מהלכי החקיקה של הקמת "תאגיד חדשות ציבורי" חדש מגיעים בהצלחה לישורת האחרונה של החקיקה בכנסת. כך, בסיום התהליך נהיה עם 4 גופים רגולטורים המפקחים ומנהלים את תחום הטלוויזיה הרב-ערוצית בישראל (מחוץ למשרד התקשורת עצמו. כך, שסה"כ מדובר ב-5 גופים רגולטוריים, על תחום רגולטורי אחד). 

במסגרת הכאוס, משרד התקשורת העלה (כאן) ביום 30.4.17 את הצעת החוק לנושא הקמת "תאגיד החדשות" החדש (הצעת החוק מצויה כאן), כדי לבצע "שימוע ציבורי" ולתת לציבור ולגופים הציבוריים להגיב על הצעת החוק הזו.

אין לכם מה למהר ולקרוא את ההצעת החוק הזו כדי להגיב עליה בשימוע, כי המועד האחרון לקבלת תגובות בשימוע היה 1.5.17 (כלומר: ניתן לציבור יום אחד להגיב... שיא עולמי למהירות התגובה לשימוע בנושא ציבורי כל כך חשוב). זה ברור, שכרגיל, את הציבור "לא סופרים ממטר". 

ב. המכרז להפעלת "ערוץ הכנסת" הסתיים בכך, שערוץ 20 (חביב השלטון) זכה. ההודעה על כך פורסמה במסלול הפרסום העצמאי של יו"ר מועצת הכבלים והלויין (כלומר: בפסייבוק). שכן, ד"ר יפעת בן-חי-שגב ניתקה את עצמה מזמן מהאתר הממשלתי הרשמי והמוזנח ביותר של משרד התקשורת. 

בהודעה בפייסבוק (כאן), מפורטת ההחלטה ואיך כל משאבי מועצת הכבלים והלויין שוריינו לטובת המאמץ האדיר, שנעשה בצורה הכי חוקית, לסילוק מי שהפעיל את ערוץ הכנסת עד כה: חברת החדשות של ערוץ 2 ("השמאלנית")., שתפסיד בכך את מקור הפרנסה הזה. בהחלט הצלחה יפה לערוץ 20, אחרי שקיבל כבר רשות לשדר חדשות באופן עצמאי (חדשות חיוביות בלבד על השלטון). 

ג. שיבוש היכולת לראות את "הערוצים השמאלניים", ובמיוחד ערוץ 10: בתרגיל כאן, ערוץ 2 מפוצל ל-2 ערוצים ונפרד מהמספר 22 הקליט ברשימת ערוצי הטלוויזיה ועובר למספרים הלא קליטים של 12 ו-13. ערוץ 10 נזרק מהמספר 10 (למה? זה ברור) ויעבור למספר 14.

כך, הערוצים לא יימצאו ע"י הצופים ויהיה על בעלי הערוצים להשקיע המון כסף כדי להסביר לציבור היכן למצוא אותם, בלוח השידורים החדש. המהלך הזה היה כל כך מורכב, עדי כי אחד מהערוצים (שידורי קשת) איבד את הכיוון לגמרי ואף התנדב לשלם במכרז הזוי לא פחות מ-22.2 מיליון ש"ח, כדי לקבל את מספר הערוץ 12, ערוץ שני (רשת מדיה) התנדב לשלם לא פחות מ-7.7 מיליון ש"ח, כדי לקבל את ערוץ מספר 13. בעלי ערוץ 10 הציעו וישלמו את "האגדי והדמיוני" של 1.54 ש"ח (שקל אחד וחמישים וארבע אגורות), עבור מספר ערוץ 14. רק ערוץ 10 לא היה מוכן לשלם מכיסו על התרגיל של זריקת הערוץ מאפיק ערוץ מספר 10, בו הוא היה מיום עלייתו לאוויר ב-2002 ועד היום, שבו נערוץ הפך ל"שמאלני", בעיניו של רוה"מ ועושי דברו. 

ד. סיוע לערוצי הספורט על חשבון הכיס והמשאבים של הציבור: ההרכב הלא חוקי של מועצת הכבלים, הכולל 2 נציגים של משרד התקשורת, שלפי החוק אסור להם לשבת במועצה הזו, אישר כמעט בחשאי (פורסם רק בפייסבוק, אין לזה זכר באתר משרד התקשורת), להעלות עוד 2 ערוצי ספורט (ספורט 3 וספורט 4), מה שמאפשר לבעלי הערוץ לרכוש עוד תכני ספורט ולהסתמך על הערוצים החדשים, שניתנו לו במתנה (בניגוד למה ששילמו הפראיירים מהסעיף הקודם, על מספרי ערוצים לא אטרקטיביים. הם ישלמו לא פחות מ-33 מיליון ש"ח עבור ערוצים 12 ו-13. אגב, עפ"י החוק, שר התקשורת יחליט מה לעשות עם הכסף הזה...). 

עד היום, לא היתה מוטיבציה להתחרות יותר חזק בערוץ 5 החינמי ולרכוש עוד מפעלי ספורט, כי לא היה להם היכן לשדר את אותם מפעלי ספורט. כעת, כביכול הערוצים החדשים יצורפו למינויים הקיימים, ללא תשלום נוסף, אבל לא נקבע לכמה זמן, וכן לקוחות חדשים יצטרכו לשלם על הערוצים האלה והטריק יהיה לפזר את השידורים של כל מפעל ספורט, על פני כל הערוצים בתשלום, כדי שחובבי הספורט יאלצו לקנות את כולם.

אל תופתעו אם בקרוב גם תאושרנה ע"י שר התקשורת פרסומות בערוצי הספורט החדשים הללו ... 

HOT ואחריה YES כמובן הודיעו מייד על ייקור שירות VOD לכלל הצופים "עקב עליית מחירי זכויות שידורי הספורט מחו"ל". לא שכחנו את ההצגה האחרונה של מועצת הכבלים והלוויין, בדחיפת יו"ר המועצה, ממש לפני כשנה, נגד העלאת מחירים של הוט ויס, הצגה, שנתנה רק כמה "כותרות סרק" בעיתונות, שלא מבינה מה היא מפרסמת, ל"רובין הוד". אבל, המחירים עלו גם עלו. מדובר בהחלטה לא חוקית, בגלל ההרכב הלא חוקי של המועצה וניגודי העניינים של בעלי התפקידים המרכזיים במועצה ובוודאי בהחלטה לא צרכנית, שפוגעת בחובבי הכדורגל, אבל גם בכל הציבור, עקב עליית המחירים הכללית של ה-VOD. כזכור, מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר הגיע בעצמו לפני כמה חודשים למועצה ודרש לאשר ערוצי ספורט נוספים במהלך מאוד תמוה שלא ברורים מניעיו.

מהלכים תמוהים נוספים:
בחסות המהומה של המאבק ב"תקשורת השמאלנית" נבלעו כמה מהלכים לא בדיוק חוקיים אחרים ובכלל זה:

א. הכרזת "השירות המרובע" של סלקום. אין ב-2 הרישיונות של סלקום (כאן וכאן), שום היתר לספק "שירות מרובע", בנוסף לכך, שאין לסלקום רישיון לשידורי טלוויזיה בכלל ול-VOD בפרט. 

בנוסף, אין לה שום היתר להעביר את שידורי "עידן +" על רשת האינטרנט. היו קוראים, שטענו באזני, שהתיקון האחרון לחוק כן מאפשר דבר כזה. אולם הם לא קראו בעיון את החוק ואת דברי החקיקה, שליוו את החוק במהלך החקיקה בכנסת. החוק מאוד ברור ודורש כמה שלבים שלא בוצעו: (ולא ידוע מתי יבוצעו, אם בכלל):
1. קודם כל יש לפרסם מכרז להעברת (הפרטת) שידורי "עידן +" לידי גוף פרטי, שיזכה במכרז הזה, גוף פרטי, שישדר במקום "הרשות השנייה" ואז משאבי הרשות השנייה הממשלתיים יהפכו למשאבי שידור פרטיים.  
2. התיקון לחוק, שאושר בכנסת, דורש כמה תנאים ממי שיעביר את השידורים של "עידן +" על רשת האינטרנט, תנאים,שלא קוימו ובכלל זה: אי גביית תשלום, קביעת הגורם המפעיל (לא היה עדיין מכרז. כך, שכרגע הגוף המפעיל ומפיץ זו הרשות השנייה), הקצאת רישיון או רישיונות (יש 2 סוגי רישיונות, אחד להפעלה ואחד לשידורים. לא היה דבר כזה עדיין) לגורם המפעיל, קביעת הגורם המשדר (לא היה תהליך כזה).
3. בטרם אישור העברת הערוצים של "עידן +" לאינטרנט החוק דורש הקמת ופרסום "מרשם ספקי תכנים" (בכלל לא החלו בדבר כזה). כ"כ, יש להתקין אמצעים טכנולוגיים המפורטים בחוק, כדי להבטיח זכויות יוצרים של התוכן המשודר באינטרנט (טרם נעשה דבר כזה) ויש להקים מערכת כדי לבצע מדידה של נתחי שוק של השידורים הללו באינטרנט (כדי לקבוע מתי יש לשלם תמלוגים על השידורים באינטרנט), גם כאן לא החלו לבצע תהליך שכזה.

כלומר: העברת תכני "עידן +" על רשת האינטרנט היא כרגע בגדר שימוש לא חוקי במשאבי המדינה (שמפיקה, אורזת ומעבירה את השידורים הללו על תשתית ציבורית), בלי כל היתר מהמדינה לשימוש במשאביה, כדי לעשות מזה כסף מהלקוחות (מה שבכל מקרה - אסור). למי שמעוניין לקרוא איך מהלכים כאלה מסתיימים, מוזמן לקרוא שוב את המאמר: "בסוף זה נגמר בבכי" - היסטוריה של הפרות חוק בחסות משרד התקשורת.

ב. נתחי השוק של בזק בתחום הקווי:
אמנם סמנכ"ל בכיר לכלכלה פרש (וטרם מונה לו מחליף), אבל השיטה של ה"ישראבלוף" ממשיכה, "כאילו כלום". משרד התקשורת פרסם כאן (ללא כל הודעה לציבור או בכלל, אפילו לא בפייסבוק או בטוויטר), פרסום, שנעשה כנראה ביום 25.4.17. הפרסום הוא ממסמך המציג את נתחי השוק של שוק הטלפוניה הקווית בישראל לשנת 2016. עפ"י הנתונים הללו, בזק התחזקה ושמרה על מעמדה כמונופול, גם בתחום הטלפוניה הפרטית וגם בתחום הטלפוניה העסקית. 

הבעיה: אין למספרים שפורסמו, שום קשר לאיזו מציאות שיש בישראל. הסברים מפורטים נתתי כבר בדוחו"ת ההזויים הקודמים, שפורסמו באותו תחום (למשל כאן, למי שמתענין). למה מפרסמים מסמכים כאלה, במיוחד כאשר תחום הטלפוניה של בזק אמור לעבור ממש בימים הקרובים מהפכה ולהימכר בגישת ה-WLR (כלומר: "מכירה חוזרת"), גם דרך מתחרותיה של בזק? זה לא ברור.

הרי שוק שיחות הטלפוניה מזמן הוא לא שוק של שיחות קוויות. הרוב המוחלט של שיחות הטלפוניה נעשה בסלולר (בבית וגם במשרד). המיעוט הוא בטלפוניה קווית. אז למה במשרד התקשורת ממשיכים לספור קווים וצירים בשיטות של המאה ה-19? כנראה מאותה סיבה שלא מצליחים להיפרד מהפקס, ככלי התקשורת העיקרי של המשרד מול הציבור. 

במדינות מתוקנות, למשל בבריטניה, הרגולטור לתקשורת עוסק בנושאים אחרים לגמרי. אני ממליץ לקרוא את הדו"ח הטרי של הרגולטור הבריטי לתקשורת (מצוי כאן), שבו הרגולטור מבצע את תפקידיו לטובת הציבור ומספק לציבור נתונים על הביצועים של כל חברות התקשורת בכל התחומים, גם במדידות, שהרגולטור עורך בעצמו וגם במדידות, שחברות מחקר מבצעות עבורו. הכל נעשה בגלוי, מתועד, ממוסמך וביושר ציבורי מלא. בלי ספינים ובלי המצאות מקצה האצבע. 

יש גם נקודת אור אחת:
נבחר ועד עובדים חדש במשרד התקשורת. "הגווארדיה הישנה" סולקה. ביום 24.4.17 התקיימה אסיפת העובדים, שכינס הוועד החדש בתל אביב בשעות העבודה (למי שבדיוק חיפש אז את העובדים), בהשתתפות נציג ההסתדרות, שבירך את הוועד הנבחר (צחי, זאב ושמעון), הבטיח את תמיכת ההסתדרות ועדכן את העובדים לגבי סכסוך העבודה נגד הנהלת המשרד בשל השינוי הארגוני (מה שהעובדים כבר קראו אצלנו, מזמן).

בינתיים, ממיילים שהופצו לעובדים מתברר, שיש מחלוקת בקרב הוועד החדש לגבי זהות היו"ר, כאשר זאב סבור שלאור נסיונו והמאבקים, שניהל עד כה סביב השינוי הארגוני, מגיע לו להיות היו"ר, אחרת הוא יתפטר מהוועד (כזכור, זאב כבר התפטר יחד עם עוזי לוי מהוועד הקודם, אבל זה לא הפריע לחברי הוועד להמשיך להתנהג כוועד ולאפשר להנהלה את השינוי הארגוני). מנגד, שמעון שהם וצחי לוין לוי, שהבטיחו לעובדים בתקופה האחרונה "רוח חדשה" בוועד תל אביב, שקיפות ומאבק חסר פשרות למען העובדים, הודיעו לזאב, שהם לא בוחרים בו ליו"ר (לפי חוקת ההסתדרות חברי הוועד בוחרים את היו"ר). מה גם שבתוך כחצי שנה זאב אמור לפרוש לגמלאות. בימים הקרובים נדע אם שמעון או צחי הם יושבי ראש ועד העובדים בתל אביב, שיעמוד בחזית המאבק מול ההנהלה לאור הפגיעה בעובדי תל אביב. סוף סוף התחושה בקרב העובדים בתל אביב היא, שמשהו משתנה בכל הקשור לאווירה במשרד נגד העובדים ושאולי יש סיכוי לשינוי.

עדכון 8.5.17: בלחץ ההסתדרות, זאב קידר משך את מכתב ההתפטרות מוועד העובדים ושמעון שוהם נבחר ליו"ר ועד העובדים. אין ספק שהמהפך בוועד העובדים לא היה אפשרי ללא חשיפות טלקום ניוז בנוגע לאביבה שלמה ורונית בן טל וכל מה שקרה סביב השינוי הארגוני שהתבצע במשרד התקשורת, בתרגילים אין סופיים ותמוהים של המנכ"ל שלמה פילבר, בגיבוי מלא של "הקליקה".